מידע מקצועי משרד עו"ד גרינברג ושות'

המדים דורשים התמסרות מוחלטת, אך ברגע האמת מערכת הרפואה הצבאית עלולה להפנות עורף. טיפול רפואי רשלני בצבא אינו רק עוגמת נפש, אלא מחדל שעלול להוביל

הפציעה או המחלה התרחשו בזמן השירות, הכאב הוא יומיומי ומוחשי, אך ההתמודדות האמיתית רק מתחילה כעת מול חומת הבירוקרטיה של משרד הביטחון. התחושה הרווחת היא

פגיעת ראש בצבא היא אירוע שעלול לשנות חיים, גם אם נדמה בתחילה שמדובר בפגיעה קלה. לעיתים, ההשלכות צפות ועולות רק שנים לאחר השחרור ומשפיעות על

סובלים משבר בקרסול כתוצאה מהשירות הצבאי? חשוב לדעת כי תיעוד לקוי ברגעים הראשונים עלול להרוס את סיכוייכם לקבל פיצוי ממשרד הביטחון. לעומת זאת, הוכחה כי

"יהיה בסדר", "תחבוש את זה וזה יעבור". אלו משפטים שהרבה חיילים מכירים. אך כאשר הכאב בברך לא עובר והמגבלה הופכת לחלק מהשגרה, חודרת ההבנה שזו

כדי לקבל הכרה ממשרד הביטחון בפוסט-טראומה (PTSD), נדרשת אבחנה פסיכיאטרית העומדת בסטנדרטים משפטיים מחמירים. אבחנה שגויה או חלקית תוביל לדחיית התביעה. מדריך זה מפרט את

אובדן ראייה הוא אירוע משנה חיים, וכאשר הוא מתרחש במהלך השירות הצבאי, ההתמודדות כפולה ומורכבת. מעבר למשבר האישי והרפואי, מתחיל מאבק בירוקרטי מתיש לקבלת הכרה

השירות בצה"ל ובכוחות הביטחון לא פעם טומן בחובו לחץ נפשי רב, ולא פעם נחשפים החיילים ואנשי כוחות הביטחון לאירועי סטרס חריגים, ולא רק במהלך לחימה.

אירועים קשים ומטלטלים, במיוחד כאלו שנחוו במסגרת שירות בצבא, במשטרה או בזרוע ביטחונית אחרת עשויים לגרום להופעתה של פוסט טראומה המזכה על פי חוק באחוזי

האם חיילים שנפצעים במהלך חופשה זכאים לתגמולים ממשרד הביטחון? המאמר עוסק בהבחנות בין חיילים בשירות סדיר לחיילים בשירות קבע, בהבדלים בין חופשה בארץ לחופשה בחו"ל,

הוזמנתם לבדיקה בוועדה רפואית של משרד הביטחון? ריכזנו עבורכם מספר עצות מרכזיות שיסייעו לכם להבין איך לנהוג בוועדה רפואית של משרד הביטחון.   טיפ ראשון

במשך שנים רבות, היה מנהג קבוע בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון לבקש לבצע מעקב סמוי אחר נכה שנבדק בפניהן, על מנת לחשוד בו כמתחזה או

אחוזי נכות בצה"ל מעניקים תגמול חודשי משמעותי לצד הטבות נוספות, בהתאם לחוק ולזכויות המוקנות לציבור הנכים. עם זאת, תהליך קביעת אחוזי הנכות אינו פשוט ודורש

בכדי להגיש תביעה לפי חוק הנכים, עליך לפנות לקצין התגמולים ביחידה לתביעות וקביעת זכאות במשרד הביטחון. תהליך זה מהווה תהליך משפטי מורכב, ולכן מומלץ להגיש

על מנת לזכות בהכרה כהורים שכולים או כאלמנה שכולה, יש להגיש תביעה לקצין התגמולים בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950. על פי

מי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה במדינת ישראל, יכול להגיש תביעה לפיצויים מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל- 1970. על מנת לזכות בהכרה כנפגע איבה,

הליך הגשת תביעה למשרד הביטחון כולל שני שלבים: האחד, שלב הוכחת הקשר הסיבתי בין הנכות ובין השירות. והשני, הבדיקה בוועדה הרפואית לצורך הערכת הנכות, ובהתאם

משרד הביטחון הוא הגוף שאליו ניתן לפנות במקרה שנגרם לכם נזק, גופני או נפשי, כתוצאה משירות במערכת הביטחון. אנשי שירות הביטחון, אשר נפצעו או חלו במהלך

בהקשר חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה – תביעה למשרד הביטחון היא הליך הכרחי על מנת לנצל ולממש את הזכויות שמגיעות לו. למרות שלעיתים תביעות בגין

כחלק משירותם הצבאי של חיילים לעיתים הם חווים פציעות או פגיעות, נפשיות ופיזיות, אשר נשארות איתם לזמן רב או אפילו לצמיתות. מכך שברור כי הם

פגיעות בנפש הן לא דבר שנראה באופן פיזי ולכן לעיתים קשה להודות בהן ובהתאמה גם לטפל בהן. אך חיילים שסובלים מבעיות כאלו צריכים לא לוותר

אנשים אשר נפגעו במהלך שירותם הצבאי עשויים להישאר עם נכות לכל חייהם כתוצאה מפגיעה זאת ולחוות פגיעה בתפקוד וביכולת ההשתכרות שלהם. פגיעות אשר מתרחשות במהלך

על מנת לקבל אחוזי נכות נדרשתם להגיש תביעה למשרד הביטחון ולפרט אודות הפגיעה. במידה ואתם כבר בעלי הכרה באחוזי נכות אבל חוויתם החמרה או שקיבלתם

כל מי שניגש לתהליך תביעה בגין נכות משירות צבאי או ביטחוני תוהה כיצד להבטיח קבלת פיצוי מיטבי ממשרד הביטחון והתשובה לכך היא בחירה ביצוג משפטי

אנשים רבים נותרים עם פגיעות, נפשיות ופיזיות, מהשירות בטחוני שלהם, הן בצה"ל והן בגופים בטחוניים אחרים. קבלת הכרה בפגיעות הללו היא משימה לא פשוטה ולכן

קצין התגמולים הוא דמות שמוכרת לכל מי שעסק או עוסק בהגשת תביעות כנגד משרד הביטחון, שלהחלטתו משמעות רבה על תהליך קביעת זכאותכם לפיצויים, קצבאות והטבות

חוק הנכים-תגמולים ושיקום, התשי"ט-1949 אשר נחקק לאחר מלחמת הקוממיות והורחב לאורך השנים. מהווה את הבסיס להטבות והזכויות המגיעות לנכי צהל וכחות הביטחון הנוספים. חוק הנכים

לא כל החיילים דומים זה לזה, וצעירים רבים אוגרים במהלך שירותם הצבאי בעיות רפואיות שונות, שהטיפול בהן והתאמת השירות אליהן נמצאים באחריותה של המערכת הצבאית.

חוק גיוס חובה הוא חוק שמציב לאזרחי מדינת ישראל חובה לשרת את המדינה בשירות צבאי של שנתיים או שנתיים ושמונה חודשים (כתלות במינו של המתגייס).

הלילה הראשון בצה"ל קשה לכל חייל וחיילת. הולכים אל הלא נודע, יוצאים מאיזור הנוחות. זה טבעי ומובן. אבל הבוקר שאחרי, משתנה אצל כל אחד ואחת.

כל מי שביקר פעם במשרד צבאי, ודאי הבחין בטבלת ייאוש לספירת הימים שנותרו עד לשחרורם של אנשי המשרד, מהשירות הצבאי. המעבר מחיי החופש והדרור שבאזרחות

הבדיחות על המטבח הצבאי, עוברות מדור לדור. יש שזוכים לאוכל משובח ולטבחים שמפיקים זהב מחומרי גלם בסיסיים. למרבה הצער, יש כאלה ששומרים בבטן זיכרונות אחרים

ערמה של חבר'ה משוחררים מהצבא, יושבת על הדשא ומשחקת במשחקי היכרות. כל אחד נדרש להגיד את שמו ולספר על צלקת שעל גבי גופו. כמה מהאנשים

יש אנשים שעם הגיוס, האות החביבה עליהם הופכת להיות "גימל", אותה אות שמסמלת את האישור המיוחל להשתחרר הביתה עקב מחלה, עד להחלמה. בדרגות חומרה קלות

מרבית החיילים אשר מתגייסים לצבא פוגשים בשגרה זרה לגמרי המעמידה אותם בסיטואציות, אתגרים ומורכבויות שלא פגשו בהם בעבר. כחלק מכך, חיילים עשויים להיפגש עם פגיעות

בעת הגיוס לשירות הצבאי לוקח צה"ל אחריות על החייל החדש עוד מהרגע שנכנס לבקו"ם ומנפיק את החוגר ועד לרגע השחרור. כחלק מהאחריות שנוטל הצבא על

הועדה הרפואית של משרד הביטחון נועדה לקבוע את המצב הרפואי של חייל או איש כוחות ביטחון אשר נפצע במהלך שירותו הצבאי או האזרחי הרלוונטי ומעוניין

רשלנות רפואית בטיפול במהלך השירות הצבאי מוכרת ככזאת אך ורק אם המטופל היה חייל בעת הפגיעה ורק אם הוא נפגע ישירות בגלל הרשלנות. בשורות הבאות

הגשת תביעה למשרד הביטחון בגין סכרת עשויה להתרחש כאשר חייל בסדיר או משרת קבע הופך לחולה סכרת במהלך השירות הצבאי. הסתייעות בשירותיו של עורך דין

למשרד הביטחון מוגשות, למרבה הצער, תביעות למכביר על ידי חיילים, לוחמים ואנשי כוחות הביטחון שנפגעו בשירותם וסובלים מנכות בשל כך. באופן טבעי, חלק מהתובעים מרגישים

פסוריאזיס (בעברית – ספחת), היא מחלה אוטואימונית, שבה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר. בשליש מהמקרים בערך, עלול מי שחולה בפסוריאזיס לפתח דלקת, שבהמשך עלולה להחמיר

אסטמה נחשבת למחלה קשה אשר עשויה לפגוע באופן משמעותי בתפקוד היומיומי של החולים בה. בשל כך, אדם אשר התפרצה אצלו מחלת האסטמה במהלך שירותו הצבאי

הגשת תביעה למשרד הביטחון בגין כל מחלה או פציעה לצורך ההכרה של חייל או איש משרד הביטחון נחשבת להליך מסובך, ארוך, בירוקרטי מאוד והכי חשוב

אדם שנפגע והוכר כנכה משרד הביטחון זכאי לקבל מענקים שונים בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו לו והקריטריונים המזכים של אגף השיקום. אז מהו מענק לנכה משרד

חיילים רבים שמרגישים לא טוב במהלך שירותם ופונים למפקדיהם ומבקשים הפניה לרופא, זוכים לעיתים לתשובה שלילית ולעיתים גם מזלזלת. מעבר לעובדה שמדובר בעבירה לפי פקודות

על פי פקודת מס הכנסה החל מ-1 בינואר 2000 ניתן זיכוי מיוחד במס הכנסה למשתחררים משירות סדיר. כמו כן, נכים בכלל, ולאו דווקא נכי צה"ל,

מה היא בקשה לדיון חוזר? כיצד ולמי מגישים אותה? ומה הם הסיכויים להכרה בעקבותיה?   בקשה לדיון חוזר – הסבר בקשה לדיון חוזר היא בקשה

כאשר חייל מגיש תביעה להכרת זכות למשרד הביטחון, הוא מתבקש להוכיח את הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין המחלה או החבלה ממנה הוא סובל. כאשר

מאמר זה מיועד למי שכבר מוכר כנכה צה"ל ונקבעו לו לפחות 1% נכות על פגיעה מסוימת, פיזית או נפשית, ולדעתו חלה החמרה במצבו. נכה כזה

כידוע, שירות במסגרת הצבאית עשוי להיות שירות מאתגר מאוד. הוא מציב בפני המשרתים אתגרים פיזיים, נפשיים ורגשיים, שלעיתים מהווים עבורם מכשול קשה, ולצערנו מובילים לפעמים

כל אדם ששירת בכוחות הביטחון, כמו שוטר, חייל או סוהר, ונגרמה לו נכות, רשאי להגיש תביעה לקצין התגמולים על מנת לזכות בהכרה בנכותו, ובהתאם לאחוזי

אז הגשתם תביעה נגד משרד הביטחון, ולשמחתכם, התביעה התקבלה ונקבע שיש קשר בין הנזק שלכם ובין תנאי השירות שלכם, וכעת אתם מופנים לוועדה רפואית שתעריך

הגשתם תביעה למשרד הביטחון, התביעה התבררה זמן רב, ולבסוף, למזלכם, החליט קצין התגמולים להכיר בקשר שבין הנכות שלכם ובין תנאי השירות (אם הוא דחה את

חייל צעיר שנגרמה לו פריצת דיסק במהלך שירותו הצבאי. האם יוכל להיות מוכר בגינה כנכה צה"ל? מה הם התנאים להכיר בפגימה זו ככזו שנגרמה או

חייל צעיר בשירות צבאי חווה לראשונה בחייו התקף אפילפטי ומאובחן כחולה אפילפסיה. האם יוכל להיות מוכר בגינה כנכה צה"ל? מה הם התנאים להכרה במחלה ככזו

חייל צעיר בשירות צבאי אובחן לראשונה בחייו כחולה סוכרת. האם יוכל להיות מוכר בגינה כנכה צה"ל? מה הם התנאים להכרה במחלה ככזו שנגרמה עקב השירות?

השירות במסגרת כוחות הביטחון, בצה"ל, במשטרה, בשירות בתי הסוהר, שב"כ, מוסד וכו', כרוך לא פעם בנסיעה ברכב, בין אם מדובר ברכב צבאי או משטרתי ובין