תפריט

עיוורון במהלך שירות צבאי

אובדן ראייה הוא אירוע משנה חיים, וכאשר הוא מתרחש במהלך השירות הצבאי, ההתמודדות כפולה ומורכבת. מעבר למשבר האישי והרפואי, מתחיל מאבק בירוקרטי מתיש לקבלת הכרה וזכויות ממשרד הביטחון.

במהלך שנותיי כעורך דין המייצג נכי צה"ל, ליוויתי חיילים ואנשי כוחות הביטחון שהתמודדו עם הפציעות הקשות ביותר, ופגיעות ראייה הן מהמורכבות שבהן. אני מבין את תחושת אובדן השליטה והחשש העצום מפני העתיד כאשר העולם, פשוטו כמשמעו, מחשיך. אך חשוב לי שתדעו: המערכה על זכויותיכם לא צריכה להתנהל בערפל. עם הידע, הכלים והאסטרטגיה הנכונה, ניתן להבטיח שתקבלו את מלוא ההכרה, הפיצוי והשיקום המגיעים לכם על פי חוק.

מה נחשב "עיוורון במהלך שירות צבאי" מול משרד הביטחון?

השאלה הראשונה שיש להבין היא שההגדרה הרפואית היומיומית של "עיוורון" אינה בהכרח זהה להגדרה המשפטית שעל פיה פועל משרד הביטחון. ההכרה והזכויות אינן ניתנות רק במקרה של אובדן ראייה מוחלט (No Light Perception – NLP). ספר התקנות של משרד הביטחון, שעל פיו קובעות הוועדות הרפואיות את אחוזי הנכות, מגדיר דרגות חומרה שונות של לקות ראייה, שכל אחת מהן מזכה באחוזי נכות שונים.

הקביעה מתבססת על שני פרמטרים עיקריים:

  1. חדות הראייה: נמדדת בבדיקה סטנדרטית (לוח סנלן) ומתוארת בשברים (כמו 6/6, 6/60). ככל שהמספר במכנה גדול יותר, כך חדות הראייה ירודה יותר.
  2. שדה הראייה: מתאר את היקף התמונה שהעין מסוגלת לקלוט מבלי לזוז. פגיעה בשדה הראייה (צמצום "צינורי" או חסרים ספציפיים) היא מגבלה קשה, גם אם חדות הראייה במרכז נותרה תקינה.

לקות ראייה חמורה, המוגדרת כ"עיוורון" לצורך קבלת תעודת עיוור/לקוי ראייה, היא בדרך כלל מצב שבו חדות הראייה בעין הטובה יותר, עם תיקון אופטי מיטבי, אינה עולה על 3/60, או ששדה הראייה מצומצם ואינו עולה על 20 מעלות.

עם זאת, חשוב להדגיש: גם פגיעות ראייה "קלות" יותר מזכות באחוזי נכות משמעותיים ובזכויות נלוות. למשל, גם ירידה בחדות הראייה ל-6/21 יכולה לזכות באחוזי נכות.

מקרים נפוצים של עיוורון במהלך שירות צבאי

פגיעות ראייה בשירות הצבאי יכולות להיגרם ממגוון רחב של תרחישים. ניסיוני במשרד עורכי דין גרינברג ושות' במתן שירות ייצוג נכי צה"ל, מראה כי ניתן לחלק את המקרים למספר קטגוריות עיקריות:

סוג הפגיעה דוגמאות למקרים אתגר משפטי עיקרי
פגיעה טראומטית ישירה פגיעת רסיס, חדירת גוף זר לעין, חבלה קהה מאגרוף או נפילה, כוויה כימית מחומר מסוכן. הוכחת נסיבות האירוע באופן מדויק והפרכת טענות לרשלנות תורמת של החייל.
פגיעה הדפית/עקיפה פגיעה מפיצוץ (IED, רקטה) הגורמת לנזק לרשתית או לעצב הראייה, גם ללא חדירת גוף זר. הוכחת הקשר הסיבתי בין ההדף לבין הנזק העצבי, שלעיתים מתגלה רק זמן מה לאחר האירוע.
מחלות שהתפרצו/הוחמרו מחלות רשתית (כמו קרע או היפרדות רשתית), מחלות של עצב הראייה (כמו בצקת), או מחלות דלקתיות (אובאיטיס). הוכחת קשר סיבתי בין תנאי השירות (מאמץ פיזי, לחץ נפשי, חשיפה לחומרים) לבין התפרצות או החמרת המחלה.
רשלנות רפואית צבאית אבחון מאוחר של מצב חירום (כמו היפרדות רשתית), מתן טיפול שגוי, או אי-הפניה למומחה בזמן. הוכחת סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי הסביר וכי סטייה זו היא שגרמה לנזק הבלתי הפיך.

כל אחד מהמקרים הללו דורש אסטרטגיה משפטית שונה. הוכחת המקרה של עיוורון במהלך שירות צבאי אינה מסתכמת בהצגת התיק הרפואי, היא דורשת בניית סיפור מסגרת משפטי המגובה בראיות, עדויות וחוות דעת מומחים.

⭐ טיפ זהב ⭐

מיד לאחר הפגיעה, עוד לפני שהתמונה הרפואית המלאה מתבהרת, תעדו הכל. בקשו מחברים ליחידה לכתוב תצהיר קצר על נסיבות האירוע, שמרו כל מסמך רפואי שאתם מקבלים (גם סיכום ביקור במיון), וכתבו לעצמכם, בפירוט, את כל מה שאתם זוכרים. הזיכרון דוהה, והפרטים הקטנים האלה יכולים להיות ההבדל בין קבלת התביעה לדחייתה שנים לאחר מכן.

התהליך לקבלת הכרה בעיוורון במהלך שירות צבאי

תהליך ההכרה בעיוורון במהלך שירות צבאי מול משרד הביטחון הוא מורכב ורב-שלבי. ניהול לא נכון של כל אחד מהשלבים עלול לפגוע בסיכויי התביעה באופן אנוש.

  1. הגשת התביעה: השלב הראשון הוא הגשת "טופס תביעה להכרת זכות נכה" לקצין התגמולים. לטופס זה יש לצרף את כל התיעוד הרפואי הראשוני, עדויות על נסיבות הפגיעה, וכל ראיה אחרת התומכת בתביעה.
  2. איסוף חומר וחקירה: קצין התגמולים יאסוף את התיק הרפואי הצבאי המלא שלכם, יתחקר עדים (כמו מפקדים או חובשים), ויבחן את נסיבות המקרה.
  3. חוות דעת מומחה מטעם משרד הביטחון: התיק יועבר לרופא עיניים מומחה מטעם משרד הביטחון, אשר ייתן חוות דעת לגבי הקשר הסיבתי בין השירות לבין הפגיעה בראייה. חוות דעת זו היא קריטית, ולעיתים קרובות היא נוטה לטובת המערכת.
  4. החלטת קצין התגמולים: על בסיס כל החומר, קצין התגמולים יחליט אם להכיר בתביעתכם (כלומר, לקבוע שיש קשר סיבתי) או לדחות אותה.
  5. הוועדה הרפואית: אם התביעה הוכרה, תזומנו לוועדה רפואית בהרכב של רופאי עיניים. תפקידה של הוועדה הוא לקבוע את אחוזי הנכות המדויקים שלכם על פי ספר התקנות, וזאת על סמך בדיקה ועיון בחומר הרפואי.

⚠ זהירות, מוקש! ⚠

אחד המוקשים הגדולים ביותר הוא "ניכוי מצב קודם". אם היה לכם ליקוי ראייה כלשהו לפני הגיוס (למשל, מספר גבוה במשקפיים), משרד הביטחון ינסה לטעון שהשירות רק החמיר מצב קיים, ולא גרם לו. במקרה כזה, הם "ינכו" את המצב הקודם מאחוזי הנכות הסופיים, מה שיפחית משמעותית את זכויותיכם. תפקידי  כעו"ד תביעות משרד הביטחון הוא להילחם בטענה זו ולהוכיח שהפגיעה בשירות היא אירוע חדש ונפרד שגרם לנזק, ולא רק החמרה.

חשיבותו של ייצוג משפטי בתביעות עיוורון

לאור מורכבות התהליך, ברור כי ניסיון להתמודד לבד עם תביעת עיוורון במהלך שירות צבאי הוא משימה כמעט בלתי אפשרית, שעלולה להוביל לתוצאה רצויה הרבה פחות מהמתבקש.

תפקידי כעורך דין המייצג נכי צה"ל מול משרד הביטחון כולל:

  • בניית אסטרטגיה משפטית: עוד לפני הגשת התביעה, אני מנתח את המקרה, מזהה את נקודות החוזק והחולשה, ובוחר את קו הטיעון הנכון ביותר.
  • השגת חוות דעת נגדית: אני עובד עם מיטב מומחי רפואת העיניים בישראל, אשר יספקו חוות דעת רפואית-משפטית מטעמכם. חוות דעת זו היא כלי הנשק החשוב ביותר כנגד חוות הדעת של מומחה משרד הביטחון.
  • איסוף ראיות: אני פועל לאיתור עדים, השגת מסמכים צבאיים מסווגים ואיסוף כל ראיה שיכולה לתמוך בטענותיכם.
  • ייצוג בוועדה הרפואית: ההופעה בוועדה הרפואית היא קריטית. אני מכין אתכם לוועדה, מוודא שכל הטיעונים הרפואיים מוצגים כהלכה, ודואג לכך שתיבדקו על כל רכיבי הפגיעה (ולא רק חדות ראייה) כדי למקסם את אחוזי הנכות.
  • ניהול ערעורים: אם קצין התגמולים דוחה את התביעה, או אם הוועדה קובעת אחוזי נכות נמוכים מדי, אני מנהל עבורכם את הליך הערעור בבית המשפט ובוועדות הרפואיות העליונות.

הליווי שלי מבטיח שלא תצטרכו להתמודד עם המערכת לבד. אני אתכם, מגייס את כל המומחיות והניסיון שלי כדי שתוכלו לצאת עם הפיצוי המירבי.

מהן הזכויות המגיעות לנכה שהוכר בגין עיוורון במהלך שירות צבאי?

ההכרה וקביעת אחוזי הנכות פותחות בפניכם עולם שלם של זכויות, שנועדו לאפשר לכם לנהל חיים עצמאיים, מכובדים ומלאים ככל הניתן. היקף הזכויות תלוי באחוזי הנכות שנקבעו.

  • תגמול חודשי / מענק חד-פעמי: נכות בשיעור 10%-19% מזכה בקבלת מענק חד-פעמי. נכות בשיעור 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית קבועה לכל החיים.
  • טיפול רפואי מלא: כל הטיפולים, הניתוחים, התרופות והאביזרים הקשורים לפגיעת הראייה ממומנים במלואם על ידי משרד הביטחון.
  • שיקום מקצועי ולימודים: מימון מלא של תואר אקדמי או לימודי מקצוע, כולל דמי מחיה חודשיים מוגדלים בתקופת הלימודים, במטרה לאפשר לכם לרכוש מקצוע המותאם למגבלותיכם.
  • אביזרי עזר וטכנולוגיה מסייעת: מימון של כלבי נחייה, מחשבים עם תוכנות הקראה, טלפונים חכמים מותאמים, זכוכיות מגדלת אלקטרוניות ועוד.
  • רכב רפואי: נכים עם אחוזי נכות גבוהים זכאים לקבלת רכב רפואי מותאם (הכולל נהג במקרים מסוימים), המוחלף כל מספר שנים, במימון מלא של המדינה.
  • הטבות נוספות: הנחות משמעותיות בארנונה ובמיסים (מס רכישה), סיוע בדיור, טיפולי שיניים, דמי הבראה ועוד שורה ארוכה של הטבות.

 העתיד שלכם מתחיל בהחלטה הנכונה היום

התמודדות עם עיוורון במהלך שירות צבאי היא מסע לא פשוט. המאבק מול משרד הביטחון מוסיף למסע הזה קושי בירוקרטי ונפשי שאין כל סיבה שתעברו את כל זה לבד. בחירת הייצוג המשפטי הנכון היא ההחלטה החשובה ביותר שתקבלו, החלטה שתעצב את עתידכם הכלכלי, הרפואי והשיקומי.

אני, עו"ד יעקב אמיר גרינברג, רואה שליחות אמיתית במאבק למען אלו ששילמו בגופם ובנפשם למען המדינה. למאבק הזה אני מביא איתי לא רק ידע משפטי, אלא גם נחישות, הבנה עמוקה של המערכת ומחויבות טוטאלית לכל לקוח ולקוחה. אם נפגעתם, אל תהססו. פנו אליי עוד היום לקביעת פגישת ייעוץ. כדי להבטיח שתקבלו את כל מה שמגיע לכם.

שאלות ותשובות

נפגעתי בעיני בשירות אך אני עדיין רואה. האם אני זכאי לתבוע?
בהחלט. אינך צריך להיות עיוור לחלוטין כדי להיות זכאי להכרה ולפיצוי. כל ירידה בראייה, בין אם בחדות או בשדה הראייה, כתוצאה מהשירות, יכולה לזכות באחוזי נכות. גם תסמינים כמו ראייה כפולה, סנוור קשה או עין יבשה כרונית יכולים להוות בסיס לתביעה.

חשוב להיבדק ולקבל חוות דעת מקצועית שתעריך את היקף הנזק.

הפגיעה בראייה הופיעה רק שנתיים לאחר השחרור. האם עדיין ניתן להוכיח קשר לשירות?
כן, אך זהו אתגר משפטי מורכב יותר. במקרים רבים, נזק לעצב הראייה או לרשתית (למשל, כתוצאה מהדף) יכול להיות "שקט" במשך זמן מה ולהתבטא קלינית רק לאחר חודשים או שנים.

במצב כזה, נדרשת חוות דעת מומחה ברמה הגבוהה ביותר שתסביר את המנגנון הרפואי של הפגיעה המאוחרת ותקשור אותו באופן ישיר לאירוע ספציפי בשירות.

מה ההבדל בין תביעה על עיוורון במהלך שירות צבאי לתביעה בגין תאונת עבודה אזרחית?
ההבדל מהותי. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), שלפיו מתנהלות התביעות מול משרד הביטחון, הוא חוק סוציאלי רחב בהרבה.

היקף הזכויות לנכי צה"ל – כולל שיקום, רכב רפואי, סיוע בדיור והטבות רבות נוספות – הוא נרחב לאין שיעור ממה שמקבל נפגע עבודה בביטוח הלאומי.

לכן, קריטי להוכיח שהפגיעה אירעה במסגרת השירות הצבאי.

האם אני יכול לקבל סיוע כלכלי ורפואי עוד לפני שהתביעה שלי הוכרה?
במקרים מסוימים, כן. אם הפגיעה היא חמורה וברורה, ניתן להגיש בקשה ל"הכרה על חשבון" (הכרה זמנית) ולקבל טיפול רפואי דחוף ותשלום ראשוני עוד לפני סיום ההליך.

כמו כן, ניתן להגיש במקביל תביעת נכות כללית לביטוח לאומי כדי לקבל תמיכה כלכלית בתקופת הביניים, עד להכרת משרד הביטחון.

הוועדה הרפואית קבעה לי 30% נכות, ואני חושב שמגיע לי יותר. מה ניתן לעשות?
יש לך זכות לערער על החלטת הוועדה הרפואית לוועדה רפואית עליונה תוך 45 יום.

חשוב מאוד לא למהר ולערער לבד. לפני הגשת הערעור, יש להתייעץ עם עורך דין ולקבל חוות דעת רפואית נוספת ממומחה מטעמך, שתפרט מדוע החלטת הוועדה המחוזית שגויה ומדוע יש לקבוע אחוזי נכות גבוהים יותר.

ערעור המבוסס על חוות דעת כזו הוא בעל סיכויי הצלחה גבוהים משמעותיים.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

תמונה של אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר עוסק מאז שנת 2000 בתחום הייצוג של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בוגר תואר LLB במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים משנת 2004. נשוי ואב לשלושה ילדים. מאמין במתן ייעוץ מקצועי, יחס אישי ואנושי, ושכר טרחה הוגן בהתאם להיקף התביעה.

a2
עורך דין משרד הביטחון גרינברג ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עורך דין >>