בניגוד לתפיסה לא רק חיילים נמצאים תחת אחריותם של משרד הביטחון אלא בעצם כל כוחות הביטחון כדוגמת שוטרים, מאבטחים בשירות המדינה וכדומה. כחלק מאחריות זאת ישנם הליכים המתבצעים מול משרד הביטחון לקבלת פיצויים על פגיעות ונזקים שנגרמו לאנשי בטחון כתוצאה משירותם כדוגמת הליכים בהקשר שוטר שנפגע – הגשת תביעה למשרד הביטחון, תביעת פיצויים, קבלת מענקים וכדומה. איך עושים זאת ומה בעצם מטרת התביעה, המשיכו לקרוא.
שוטר שנפגע – מי אחראי?
שוטרים משרתים בתור כוחות ביטחון במשטרת ישראל ולכן נמצאים תחת אחריותה. אך משטרת ישראל היא בעצם גוף אחד מני רבים של משרד הביטחון אשר אמונים על ביטחון אזרחי ומדינת ישראל. לכן כאשר שוטר נפגע, את הפיצויים שמגיעים לו ובעצם את כל הליך הטיפול בפגיעה, מנהלים מול משרד הביטחון די בדומה להליך שיבצע איש כוחות ביטחון אחר שלא שייך למשטרה.
התמודדות עם פגיעה בעת מילוי תפקיד
הרבה מהשוטרים במדינתנו נמצאים במצבי סכנה יום יומיים ולעיתים לצערנו גם נפגעים. כאשר הפגיעה קורית במהלך מילוי תפקיד ברור כי היה ניתן למנוע אותה אם לא היה השוטר חלק מהמשימה או מהפעולה שביצע, ולכן מגיעים לו פיצויים מהמדינה. כמו כן, כיום יש מודעות גדולה יותר להשפעות הנפשיות והפסיכולוגיות של שירות בתפקיד בטחוני ולכן גם פגיעה כתוצאה מהשירות הצבאי נחשבת כפגיעה תחת אחריותו של משרד הביטחון.
שוטר שנפגע – הגשת תביעה למשרד הביטחון
לאחר שהבנו כי יש למשרד הביטחון אחריות על שוטריו, כדי לדרוש את לקיחת האחריות הזאת שוטר שנפגע צריך להגיש תביעה למשרד הביטחון כדי להודיע על המצב וכדי לדרוש טיפול ופיצוי הולם. הליך הגשת התביעה עשוי להיות מורכב מאוד כאשר קשה להוכיח את היקף הפגיעה או אפילו את הקשר לשירות הביטחוני אך ישנם כמה דברים שיכולים לסייע להקל וליעל את הליך הגשת התביעה.
ייצוג משפטי
בעוד שוטרים עושים את עבודתם ומכירים את עבודתם בצורה הטובה ביותר, עורכי דין במתמחים בתחום התביעות מול משרד הביטחון הם אלו שמתמתחים דווקא בהליך התביעה. אנחנו משרד עורכי הדין גרינברג ושות' מתמחים בדיוק בתביעות אלו. הניסיון הוא שמאפשר לפעול בצורה חכמה ומיטבית כדי להשיג את מירב הפיצויים והסיוע שמגיעים לשוטר שנפגע, ובאופן כללי לנהל ולקדם הליך משפטי מול המשרד.
פעולה מידית
ברור כי אם נדרש הליך שיקום וטיפול צריך להתרכז בו, אך אם יש קרובי משפחה, או ייצוג מקצועי לשלב כדאי להתחיל לטפל בהליך המשפטי כמה שיותר מוקדם. מעבר לכך שיכולה להיות התיישנות על המקרה, איסוף ראיות ומידע רפואי ומקצועי הוא האיכותי ביותר כאשר עושים זאת בסמוך למקרה וכאשר מוודאים שיש כמה שיותר פרטים לפני שעובר זמן רב מדי.
ערעור במקרה הצורך
לא תמיד ההחלטה בדבר שוטר שנפגע – הגשת תביעה למשרד הביטחון עולה בקנה אחד עם המצב האמיתי של השוטר ועם נסיבות המקרה. תשובה שלילית ממשרד הביטחון, או התייחסות מספקת לחומרת המצב, בהחלט יכולים להוציא את האוויר מהמפרשים, אך למי שניגש להליך תביעה חשוב לזכור שאפשר גם לערער על ההחלטה ולנסות לשנות ולהטיב אותה. כלומר גם אם קיבלתם תשובה חיובית בדבר פיצוי אך הוא אינו בגובה מספק, בהחלט יכול להיות שניתן לשנות החלטה זאת לטובתכם.
התעקשות על הזכויות
התמודדות עם שוטר שנפגע – הגשת תביעה למשרד הביטחון והליך שיקומי רפואי הם לא פשוטים ויכולים לגרום לייאוש ותסכול רב. הטיפ הכי טוב שאנחנו יכולים לתת הוא לא להסתכל בחוסר אונים על ההליכים הבירוקרטיים ולוותר מראש, אלא כן להתעקש על הזכויות שמגיעות לכם. בשונה ממקרים אחרים, במקרים של תביעות משרד הביטחון אם לא מתעקשים על הזכויות לא מקבלים אותן בדחיפה ממשרד הביטחון ולכן יש משמעות אדירה להליך.
חבלות שירות אל מחלות שירות
חוץ ממשרד הביטחון אשר מעין מבטח שוטרים מפני פגיעות במהלך תפקידם, ישנו גם המוסד לביטוח לאומי אשר נותן ביטוח לכל אזרחי ישראל בתרומה לתשלום חודשי. בין היתר הביטוח הלאומי נותן תגמולים ומענקים במקרה שאנשים חולים או חווים בעיות רפואיות אשר מונעות מהם להמשיך בעבודתם או לפחות להשתכר כמו בעבר. בהקשר של שוטרים ישנה הפרדה בין חבלת שירות אשר תחת אחריות משרד הביטחון לבין מחלת שירו (למעט מקרים חריגים) שאלו תחת אחריות הביטוח הלאומי.
חבלת שירות
שוטרים שחווים פגיעות במהלך פעילות מבצעית או במהלך אימון מבצעי יקבלו הכרה בפגיעת שירות. כמו כן, אם הפגיעה היא כחלק משירותם במשטרה. לרוב אלו תביעות שקל יותר להתמודד איתן מבחינת שוטר שנפגע – הגשת תביעה למשרד הביטחון, בשל כך שלרוב יש עדים ופגיעה ברורה ואז הוכחת הקשר הנסיבתי וחומרת המקרה הרפואי פשוטה יותר. כמובן שיש תיקים מורכבים יותר ופחות אך הכוונה מול מחלת שירות.
מחלת שירות
שירות במשטרה יכול להוביל לפגיעות פיזיות, אך בגלל שמדובר בשירות מלחיץ, מסוכן ולעיתים גם שכולל חשיפה לחומרים מסוכנים, שוטרים יכולים גם לפתח מחלות. במקרים מסוימים קשה להוכיח את הקשר הנסיבתי לשירות ולכן הגשת התביעה בגין מחלת שירות תתבצע אל מול המוסד לביטוח לאומי. מטרת התביעה במקרה זה תהיה לקבל הכרה בנכות או במגבלות שנגרמו כתוצאה מהמחלה ובהמשך לקבל פיצויים ומענקים להתמודדות.
אם אתם עתידים לגשת להליך הגשת תביעה למשרד הביטחון, או אפילו עוד בשלב הלבטים, חשוב לנו שתדעו שאתן לא צריכים לעבור את זה לבד ואנחנו כאן בשבילכם. עם הניסיון והידע שלנו נוכל ביחד להשיג לכם את מירב הפיצויים המותאמים למקרה שלכם ולוודא שכל הזכויות שמגיעות לכם במסגרת החוק יגיעו אליכם במהרה.
שאלות ותשובות בנושא שוטר שנפגע – הגשת תביעה למשרד הביטחון
הביטוח הלאומי אמון על טיפול בשוטרים שחולים במחלת שירות – חולים כתוצאה משירותם בדומה למחלה כתוצאה מעבודה. מנגד, שוטר אשר נפגע בעת מילוי תפקידו – פעילות מבצעית או אימון, צריך להגיש את התביעה למשרד הביטחון. בכל מקרה מומלץ ליצור קשר עם איש מקצוע שיוודא את נכונות והתאמת התהליך.
הגשת תביעה למשרד הביטחון היא לצורך תביעת הכרה בפגיעה שחווה השוטר. ההכרה מזכה את השוטר בזכויות שרלוונטיות לפי חומרת ופרטי מצבו. ללא הגשת התביעה לא ניתן לממש את הזכויות שכן היא השלב הבסיסי ביותר בהליכים אלו.
כן! שוטר שנפגע ובוחר להגיש תביעה למשרד הביטחון (או לביטוח לאומי) זכאי לייצוג משפטי שיסייע לו בהליך. אנחנו בגרינברג ושות' מתמחים בהליכים אלו ואתם מוזמנים לפנות אלינו לייצוג משפטי איכותי ומקצועי.
כחלק מההליך הבירוקרטי של הגשת תביעה למשרד הביטחון זכאי התובע גם להליך ערעור במידה ויש לו עילה ורצון בכך. מתוך הבנה כי לא תמיד מתקבלת התמונה המלאה בהליכים אלו, ניתן להגיש ערעור ובו להציג פרטים או זוויות חדשות שיתמכו בשינוי החלטת המשרד בדבר התביעה.
