Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 117 ביקורות
×
js_loader

וועדה רפואית משרד הביטחון

הוזמנתם לבדיקה בוועדה רפואית של משרד הביטחון? ריכזנו עבורכם מספר טיפים חשובים שיעזרו לכם להבין כיצד רצוי לנהוג בוועדה רפואית של משרד הביטחון.

 

טיפ ראשון – חוות דעת רפואית מרופא פרטי לפני וועדה רפואית של משרד הביטחון

אל תיגשו להליך של וועדה רפואית במשרד הביטחון ללא חוות דעת רפואית של רופא מומחה פרטי. מכתב מהרופא המטפל הוא חשוב, אך לא יספיק לכם, ולרוב הרופאים המטפלים לא מציינים את חומרת המגבלה וגם לא יודעים להעריך את אחוזי הנכות. חוות דעת של מומחה פרטי שמבין בהליכים אלו, שתעריך את שיעור הנכות העדכני בהתאם לתקנות הנכים (ולא לפי תקנות הביטוח הלאומי, כיוון שמדובר בתקנות שונות) תעזור לכם לשכנע את הוועדה באחוזי הנכות המגיעים לכם.

על חוות הדעת לפרט את התלונות ובמה מתבטאת חומרת המצב ולהתאים את המצב של כל פגימה ופגימה לתנאים של כל סעיף נכות שנקבע. אם מדובר בבקשה להחמרת מצב, רצוי להראות במה מתבטאת ההחמרה במצב, לעומת המצב שהיה קיים בעבר.

 

טיפ שני – נימוק ההחלטה כך שתהא מובנת לנכה

לרוב, הועדה הרפואית המחוזית (מהדרג הראשון) קובעת אחוזי נכות נמוכים ואף ללא כל הנמקה. כאמור, לא פעם הנימוק לאקוני ולפעמים אף אין נימוק כלל, וגם כשיש נימוק, הוועדה משתמשת במונחים רפואיים, בכוונה או לא, והנכה לא יכול להבין את משמעות ההחלטה.

לכן חשוב לבקש מהוועדה שתנמק את החלטתה באופן כזה שיהיה מובן גם לנכה. בתי המשפט המחוזיים שדנים בערעורים על החלטות של וועדות רפואיות עליונות, נוהגים לציין זאת בפסקי הדין שלהם, ולצערנו, הוועדות הרפואיות עדיין לא מנמקות את החלטתן בצורה מובנת, לא לנכה ולא לבית המשפט. לכן, לא פעם זו הסיבה להגשת ערעורים.

 

טיפ שלישי – רישום מלא בפרוטוקול

פרוטוקול הועדה אמור לשקף את כל מה שנאמר בחדר. אם מזכירת הועדה לא כתבה בפרוטוקול משהו ממה שאמרתם, זה כאילו שהוא לא נאמר. לכן חשוב לדבר בקצב הכתבה, ולפני שחותמים על הפרוטוקול רצוי לקרוא שכל מה שהתלוננתם עליו נרשם.

לפעמים ישנן תלונות מהותיות, שאם הן לא נרשמו, זה עלול להתנקם בכם בערעור. לכן חשוב שיהיה אתכם מישהו בוועדה (אתם זכאים למלווה אחד) שידאג שכל התלונות שלכם יירשמו. לא פעם, מתנהל שיח עם חברי הוועדה, שלא נרשם בפרוטוקול. לפעמים חשוב שהשיח הזה יירשם בפרוטוקול, ולפעמים אין לו משמעות.

לפעמים חברי הוועדה מבקשים שהמלווה שלכם לא יהיה נוכח בחדר בזמן הבדיקה. במקרה כזה חשוב שדבר ייכתב בפרוטוקול מכיוון שמדובר בזכות שלכם ובשיקול דעת מקצועי של חברי הוועדה שיכול למנוע את הזכות הזו.

ולא רק תלונות וטענות שאתם מעלים צריכות להירשם בפרוטוקול, אלא גם שתיקות או אם פרצתם בבכי, רצוי שהדבר יירשם על מנת שהקורא אחר כך יבין את האווירה ששררה בחדר במהלך בדיקת הוועדה.

ודבר אחרון. לצערנו, ברוב המחוזות בהם מתקיימות וועדות רפואיות, מלבד במרכז, הפרוטוקולים נרשמים (עדיין) בכתב יד, כך שישנה חשיבות שדבריכם יירשמו בצורה מובנת, ושלא יוסיפו או ימחקו דברים שלא אמרתם.


טיפ רביעי – קביעת הנכות מיום השחרור מצה"ל

אם זו הפעם הראשונה שאתם נבדקים בוועדה רפואית (לאחר הכרה) במיוחד אם עברו כמה שנים מאז הוגשה התביעה למשרד הביטחון: בקשו מהועדה לקבוע את הנכות לא רק להיום, אלא מאז השחרור מצה״ל או מהגשת התביעה (תלוי מתי הוגשה התביעה) ועד היום, כאשר לתקופות בהן הנכה היה מאושפז בבית חולים ניתן לבקש לקבוע נכות מקסימלית.

בתחום הנפשי למשל, ניתן לבקש לקבוע לתקופות האישפוז 100% נכות, ששוויים נכון לשנת 2020 הוא כ 4,700 ש״ח לכל חודש אשפוז. אם הייתם מאושפזים במשך כמה חודשים, זה יכול להסתכם בלא מעט כסף, שלא הייתם מקבלים אם לא הייתם מבקשים. אל תוותרו על אף שקל שמגיע לכם.

 

טיפ חמישי – עצירת הדיון כדי להגיש חוות דעת רפואית מתאימה

אם וועדה רפואית מחוזית מבקשת לפתוח לדיון פגימה מוכרת אחרת שלכם, שלא ביקשתם לדון בה וגם לא קצין התגמולים, חשוב לדעת וגם לטעון שאין לה סמכות לעשות כן.

לוועדה רפואית עליונה יש סמכות לעשות זאת אך אסור לה לעשות זאת ללא אזהרה מתאימה, ויש לאפשר לנכה אפילו לעצור את הדיון על מנת שיתאפשר לו להגיש חוות דעת רפואית מתאימה מטעמו. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה עדיף לבקש לבטל את ההליך עצמו, לאור דברי הוועדה. לכן חשוב שיהיה אתכם עו"ד שידע לייעץ לכם ויעזור לכם לקבל החלטה נכונה ברגעים קריטיים כאלה.

טיפ שישי – קשר סיבתי בין הנכות המוכרת והמוסבת

אם הגשתם בקשה לוועדה רפואית לפי תקנה 9 וביקשתם מהוועדה לקבוע לכם נכות מוסבת מהנכות המוכרת שלכם, הדגש צריך להיות תחילה על הקשר הסיבתי שבין הנכות המוכרת ובין הנכות המוסבת, ורק לאחר מכן יש להתייחס לחומרת המצב ואחוזי הנכות ההולמים.

לרוב יש לנכים לדבר על חומרת המצב שלהם, וזה נכון לגבי בקשה להחמרת מצב, אך כשמדובר בבקשה לנכות מוסבת, חומרת המצב היא בעדיפות שנייה כיוון שאם הוועדה תחליט שאין קשר בין הנכות המוכרת שלכם ובין הנכות המוסבת שביקשתם לקבל הכרה לגביה – לא יעזור לכם גם אם הנכות המוסבת תהיה קשה ביותר, אם הוועדה תקבע שהיא לא קשורה לנכות המוכרת שלכם.

במקרים למשל בהם נכה כבר מוכר עם מספר פגימות, ולא חשוב לו שיעור הנכות שייקבע בנכות המוסבת, אפילו עדיף להתעלם משיעור הנכות ולא לנקוב באחוזי נכות, על מנת לא לעורר התנגדות מצד הוועדה הרפואית כלפי ההכרה בקשר המוסב.

 

טיפ שביעי – הגשת ערעור לוועדה רפואית העליונה

כאמור, לרוב הועדה הרפואית המחוזית (מהדרג הראשון) קובעת אחוזי נכות נמוכים ואף ללא כל הנמקה. לכן רצוי לא לוותר במאבק הזה, ולהגיש ערעור מנומק לוועדה הרפואית העליונה, בצירוף חוות דעת רפואית.

בוועדה העליונה יושבים רופאים אחרים, לרוב בכירים יותר. אלו יבדקו אתכם שוב ויבחנו את המסמכים, ויש סיכוי שהם יקבעו לכם את אחוזי הנכות הראויים. תשומת לבכם לכך שמבקר המדינה קבע שכ 50% מהערעורים לוועדה הרפואית העליונה מתקבלים.

אז אל תוותרו על זכויותיכם. יחד עם זאת, מן הראוי לציין שישנם לא מעט מקרים בהם הערעור נדחה, ובמקרים חריגים, אף מופחתים אחוזי הנכות. לכן צריך לשקול היטב את הסיכויים והסיכונים של הערעור לפני שיוצאים למאבק הזה. ישנם מקרים שבהם הוגש ערעור, ובמועד הבדיקה בוועדה, הוועדה מציינת בפניכם שבכוונתה להפחית מאחוזי הנכות שלכם.

יש חשיבות לדעת לקבל החלטה על המקום ולבטל את הערעור במקרה המתאים, או לבקש לעצור את הליך הבדיקה על מנת לאפשר לכם להיערך לכך עם חוות דעת רפואית מתאימה. התייעצות עם עו"ד מנוסה בתחום ועם מומחה רפואי, בהחלט יכולות לעזור לכם לקבל החלטה חשובה שכזו.

 

טיפ שמיני – ייצוג עורך דין בוועדה רפואית

כפי שכבר הבנתם, רצוי לגשת להליך של וועדה רפואית עם חוות דעת רפואית ועם ייצוג של עורך דין משרד הביטחון, אך אם בכל זאת החלטתם לעשות זאת ללא ייצוג של עורך דין, חשוב שתכירו היטב את תקנות הנכים שלפיהן קובעות הוועדות הרפואיות את אחוזי הנכות שלכם בכל פגימה ופגימה.

כל סעיף ליקוי המופיע בתקנות כולל תנאים מסוימים שצריכים להתקיים על מנת לזכות את הנכה באחוזי הנכות הכתובים לצדו. חשוב להראות שמתקיימים כל התנאים בסעיף הספציפי שאתם מבקשים לפיו לקבוע לכם את הנכות.

לפעמים מתקיימים רק חלק מהתנאים של הסעיף, ואז הוועדה תשקול לקבוע לכם נכות ביניים בין הסעיף הנמוך לגבוה.

 

טיפ תשיעי – תכירו את ההוראות הכלליות של התקנות

ולא רק את סעיפי הפגימה הספציפיים הרלוונטיים לפגימות שלכם חשוב להכיר, אלא גם את ההוראות הכלליות והמיוחדות המופיעות בתחילתן של התקנות.

לפעמים טיעון לפי הוראות אלו יכול להקפיץ לכם את אחוזי הנכות בצורה משמעותית. לדוגמא, סעיף 11 (ג) קובע שמושתל איברים שנוטל תרופה למניעת דחיית השתל, יש להקפיץ את נכותו בדרגה אחת.

לפעמים הוועדות קובעות בכוונה נכות נמוכה יותר על מנת שלאחר ההקפצה יהיו לנכה אחוזי נכות נמוכים, או שהן פשוט לא מקפיצות את הנכות בדרגה ומקפחות את הנכה. לכן חשוב לדעת להעמיד את הוועדה על כל זכויותיכם.

 

טיפ עשירי – שימו לב שבוחנים אתכם מהרגע שנכנסתם בדלת

לאחר שתסיימו לפרט את תלונותיכם ולחתום על הפרוטוקול, תתבקשו לא פעם (בוועדות אורתופדיות) להתפשט ובסיום הבדיקה גם להתלבש. שימו לב כי רופאי הוועדה מסתכלים עליכם ובוחנים אתכם, ולמעשה מהרגע שנכנסתם לחדר הוועדה ועד שיצאתם אתם תחת עיניהן הבוחנות של רופאי הוועדה.

לא פעם הרופאים בוחנים את תנועותיכם בהיסח הדעת (בלי שנעשית בדיקה מכוונת) על מנת לבחון האם המגבלה שאתם מציגים בבדיקה המכוונת זהה לזו שאתם מציגים בהיסח הדעת כשאתם לא שמים לב שהרופא בוחן אתכם.

שתפו פעולה במהלך הבדיקה, אך אל תצאו מגדרכם כדי לרצות את הבודק, שכן זה לא ישקף את מצבכם האמתי.

אם במהלך הבדיקה יכאיב לכם הבודק, אל תהססו לצעוק או להגיד לו שזה כואב. הכאב הוא כמובן סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם בהתאם לסף הרגישות שלו, ולכן חשוב להראות לוועדה אם הבדיקה מסבה לכם כאב, שכן אם אתם מסוגלים לבצע את הפעולה שהבודק דורש מכם אך עם כאבים, זה אומר למעשה שהפעולה אינה פונקציונלית, כי ברגיל אתם לא עושים פעולות שמסבות לכם כאב.

מקווים שעזרנו לכם להבין את הליך הוועדה הרפואית וכיצד יש להיערך אליו ולהתנהג בבדיקה. בהצלחה.

עוד לפני ההגעה לוועדה רפואית של משרד הביטחון חשוב לקבל חוות דעת מקצועית מרופא מומחה על מנת להבין בדיוק מה המצב הרפואי שלכם ולפי כך לדעת מה לדרוש עקב מה שחוויתם.

בתום הוועדה יקבל התובע את ההחלטה של הוועדה, חשוב לוודא שיש הבנה בדיוק מה הסיבה והנימוקים בגינם התקבלה ההחלטה שניתנה, הן בהקשר מתן אחוזי הנכות ושיעור אחוזי הנכות שניתנו.

במהלך הוועדה נרשם פרוטוקול הוועדה אשר משקף את כל מה שקרה בחדר באותם רגעים, כמובן ש פרוטוקול הוועדה יכול לשמש בעתיד בערעורים ובהמשך הליך התביעה.

לאחר החלטה שניתנת בוועדה רפואית יכול התובע להגיש ערעור לוועדה על מנת לנסות לשנות את החלטת הוועדה באם הוא סבור שהיא לא ההחלטה המתאימה. 

וועדה רפואית משרד הביטחון
וועדה רפואית משרד הביטחון
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר עוסק מאז שנת 2000 בתחום הייצוג של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בוגר תואר LLB במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים משנת 2004. נשוי ואב לשלושה ילדים. מאמין במתן ייעוץ מקצועי, יחס אישי ואנושי, ושכר טרחה הוגן בהתאם להיקף התביעה.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 117 ביקורות
×
js_loader
a2
עורך דין משרד הביטחון גרינברג ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עורך דין >>