Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 117 ביקורות
×
js_loader

האם משרד הביטחון רשאי לבצע מעקב סמוי אחר נכה

במשך שנים רבות, היה קיים נוהג בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון, בו נהגו הוועדות לבקש לבצע מעקב סמוי אחר נכה שנבדק בפניהן והחשיד כמתחזה או מגזים בתלונותיו.

במאמר הבא נפרט בהרחבה האם משרד הביטחון ראשי לבצע מעקב סמוי אחר נכה ,במשרדנו קיימים עשרות קלטות ודיסקים של מעקבים סמויים שביצעו משרדי חקירות שונים שעבדו עם משרד הביטחון. הסוגיה הזו העסיקה את בית המשפט העליון בתיק שניתן בו פסק דין לאחרונה. בית המשפט העליון קבע פה אחד כי אין בסמכותן של הוועדות הרפואיות לבקש לבצע מעקב סמוי אחר נכה. אין ספק שחקירה סמויה אחר נכה פוגעת בזכותו היסודית לפרטיות, קבעו שופטי העליון. 

 

מעקב סמוי של משרד הביטחון אחרי נכה – מותר או לא?

ומאחר ולא ניתן להצביע על מקור בדין המעניק לוועדות הסמכה ברורה ומפורשת להורות על ביצוע חקירות כאלה, הרי שאין מקום כי חקירות מסוג זה יבוצעו בוועדות הרפואיות ואף אין מקום שהועדות תקבלנה החלטות בעניין נכים בהתבסס על ממצאי החקירות.

כאמור, פסק דין זה בא לאחר שנים שבהן בוצעו מעקבים סמויים אחרי נכים ע"י חוקרים פרטיים, ולרוב, כאשר דוחות החקירה וסרט המעקב הסמוי הוצגו בפני הרופאים בוועדה הרפואית, הם הורידו לנכה את אחוזי הנכות ביד גסה. דובר היה בחרב שהייתה מונחת על צווארם של הנכים, והוסרה ע"י בית המשפט העליון.

אלא שמאז פסק הדין, נותרו הוועדות הרפואיות ללא "כלי עזר" לבדיקת מהימנותם של נכים שנראים להם מגזימים או מתחזים, ולכן במקום המעקב הסמוי, במקרים שבהם רופאי הוועדה מרגישים שהנכה מגזים או מבלף, הם פשוט "מתנקמים" בו באחוזי נכות נמוכים. לכן חשוב שיהיה אתכם מלווה במהלך הבדיקה בוועדה, קרוב משפחה, ורצוי עורך דין שמייצג אתכם, על מנת שיוכל להתרשם מהבדיקה שנערכת לכם, ולאחר מכן יוכל להשוות את ממצאי הבדיקה, כפי שיירשמו בפרוטוקול, עם מה שהתרחש באמת במהלך הבדיקה.

לא פעם, קורה שהרופאים רושמים ממצאים שונים ממה שנמצא בפועל במהלך הבדיקה, וזאת על מנת להצדיק את קביעתם לאחוזי נכות נמוכים ממה שביקשתם. לצערנו, אין עדיין דרך להוכיח את טעותם, ולא ניתן להסריט או להקליט את הליך הוועדה.

עוד יותר מצער לומר, שגם אם הרופאים בוועדה רשמו בפרוטוקול ממצאים שונים ממה שנמצא בפועל, ערעור לבית המשפט המחוזי לא יוכל לעזור לכם, כיוון שאין מדובר בנקודה משפטית, שרק בה מוסמך בית המשפט המחוזי להתערב.

תוסיפו לזה את העובדה שהוועדות הרפואיות, בתור גוף מעין שיפוטי, נתפסות ככאלה שפועלות בצורה אובייקטיבית ולא ניתן להתערב בשיקול הדעת הרפואי שלהן, ונתקעתם עם החלטה שגויה שלא ניתן לשנות.

חשוב לציין, שאם בוועדה רפואית עליונה הוועדה מתרשמת שאחוזי הנכות שניתנו לכם גבוהים מידי והיא חושבת להפחית אותם, עליה להזהיר אתכם שבכוונתה לעשות זאת, על מנת לאפשר לכם להתכונן ולהביא טיעונים וחוות דעת שתסתור זאת, וייתכנו מקרים שבהם יהיה כדאי לכם לבקש לבטל את הערעור ולהישאר עם אחוזי הנכות שנקבעו לכם. החלטה שכזו צריכה להתקבל על המקום בתוך החדר של הוועדה, ואם אינכם בקיאים בהשלכות ובכדאיות של כך, ייתכן ותגרמו לעצמכם נזק, שיהיה קשה לתקן לאחר מכן.

המקרים בהם הוועדות הרפואיות עשויות להתרשם מהגזמה או חוסר אמינותו של הנבדק, יכולים להיות הן בנכויות גופניות והן בנכויות נפשיות. כאשר מדובר בנכויות נפשיות, לא פעם ישנה התייחסות לאמינותו של הנבדק, הן בהתרשמות המטפלים והן בבדיקת MMPI2, ככל שבוצעה, אשר בודקת בין היתר את אמינות התלונות. לכן חשוב להדגיש זאת בפני הוועדה על מנת להראות שעומד בפניה אדם אמין שלא "בא לעשות הצגות" כיוון שלא פעם לצערנו, זו הגישה של הוועדות כלפי כל הנכים.


לסיכום

כפי שאתם מבינים, גם ההליכים בפני הועדות הרפואיות הם מורכבים ודורשים הבנה ומאבק משפטי לא קטן, ולכן ישנה חשיבות שעורך דין משרד הביטחון בתחום ייצג אתכם נאמנה בוועדה.

כיום, בית המשפט אסר על משרד הביטחון לבצע מעקבים סמויים אחרי נכים על מנת לקבל תמונה מציאותית מעבר לדיווחים שלהם. על כן כיום, משרד הביטחון אינו מבצע מעקבים סמויים, אך כן מדובר בתופעה שהייתה רווחת בעבר.

באם קיבלתם אזהרה מהוועדה הרפואית שעומדים להוריד לכם את אחוזי הנכות, פנו אלינו עוד היום לקבל ייעוץ. מדובר בצומת דרכים שכדאי להתמודד איתה בצורה מקצועית ונכונה על ידי מתן בדיקות והמלצות רפואיות שימנעו את הורדת שיעור אחוזי הנכות שקיבלתם.

כמובן שכן! ראשית, תמיד טוב שיהיה אתכם סיוע של אדם קרוב אשר ילווה אתכם רגשית בתהליך, אך יתרה מכך, טוב שיהיה מישהו מהצד שלכם שיהיה עד לבדיקה ולהתנהלות הוועדה במסגרת הבדיקה שלכם.

לצערנו לא, לא ניתן לתעד את מה שמתרחש בוועדה ועל כן, אם נגרם לכם עוול מעבר לעדות שלכם לא יהיה לכם תוקף. לכן אנו ממליצים לא להגיע לבד לוועדה ואפילו להגיע עם עורך דין מקצועי.

האם משרד הביטחון רשאי לבצע מעקב סמוי אחר נכה
האם משרד הביטחון רשאי לבצע מעקב סמוי אחר נכה
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר עוסק מאז שנת 2000 בתחום הייצוג של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בוגר תואר LLB במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים משנת 2004. נשוי ואב לשלושה ילדים. מאמין במתן ייעוץ מקצועי, יחס אישי ואנושי, ושכר טרחה הוגן בהתאם להיקף התביעה.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 117 ביקורות
×
js_loader
a2
עורך דין משרד הביטחון גרינברג ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עורך דין >>