כאשר חייל נפצע במסגרת השירות הצבאי שלו או סובל מפגיעה בבריאותו כתוצאה ממנו, באפשרותו להגיע תביעת פיצויים לקצין התגמולים של משרד הביטחון, ולבקש שיכירו בנכותו על מנת לקבל את הזכויות, ההטבות והתגמולים המגיעים לו. כאשר קצין התגמולים של משרד הביטחון מאשר את תביעת הנכות, הנפגע נדרש לעמוד בפני ועדה רפואית אשר בודקת את חומרת הפגיעה ומחליטה מהי דרגת נכותו של החייל בהתאם לממצאים.
האם ניתן לתבוע את משרד הביטחון בגין פגיעות נפשיות בצבא?
כאשר מדובר לא בפגיעה פיזית שהחייל ספג בעת שירותו, אלא במקרה של פגיעה נפשית בצבא, רבים אינם מודעים לזכויותיהם ולפיצוי הכספי לו הם עשויים להיות זכאים. על כך נרחיב במאמר שלפניכם.
כיצד השירות הצבאי עלול לגרום להתפתחות של פגיעה נפשית?
קיימים מקרים רבים בהם חיילים מפתחים הפרעות נפשיות בעקבות תנאי השירות שלהם או אירועים טראומטיים שהם חוו במסגרת שירותם בצה"ל. לעתים, ההפרעה הנפשית מתגלה רק כעבור תקופה ארוכה לאחר האירוע המלחיץ שחווה החייל אך היא יכולה להביא לפגיעה משמעותית ונרחבת בכל תחומי חייו. ישנם סוגים רבים של הפרעות נפשיות אשר יכולות להתפתח כתוצר לוואי של מצבים מעוררי עקה או מסכני חיים, שהחייל עשוי להתמודד עמם בעל כורחו במסגרת שירותו, לדוגמא:
הפרעה הסתגלותית, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), הפרעת פאניקה, הפרעות חרדה, סכיזופרניה, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) וכן הלאה.
כיצד מתייחס חוק הנכים לפגיעה נפשית בצבא?
כמו עם פגיעות גופניות בצבא, גם במקרה של הפרעה נפשית שהתפתחה במהלך השירות הצבאי או בעקבותיו, חובת ההוכחה היא על הנפגע. חייל או חייל משוחרר שמעוניין לתבוע את משרד הביטחון בגין פגיעתו הנפשית, יידרש לספק הוכחה לכך שקיים קשר סיבתי מובהק בין תנאי השירות שלו למחלת הנפש.
בין האסמכתאות שיידרש החייל לספק בהקשר לתביעת הפיצויים, יהיו מסמכי תיעוד מטעם רופאים / פסיכיאטרים / אנשי מקצוע אחרים מתחום בריאות הנפש. כמובן, כשמדובר בפגיעה נפשית, לעתים אין בנמצא מסמכים רפואיים שמאששים את חומרת מצבו של הנפגע או אפילו את קיומה של בעיה כלשהי.
הדבר הופך בעייתי במיוחד כאשר מדובר בהפרעה נפשית שהופיעה באופן הדרגתי או מושהה, כמו הלם קרב שהפך לפוסט טראומה (PTSD) שהתגברה שנים לאחר שחרור של החייל משירות פעיל.
באיזה אופן ניתן להוכיח קשר סיבתי בין הפרעה נפשית לשירות הצבאי?
למרות כל האמור לעיל, קיימת אפשרות להוכיח כי התובע אכן לקה בנפשו בעקבות השירות הצבאי שלו. לצורך העניין, אם ניתן להוכיח כי לפני הגיוס לצה"ל סבל התובע מהפרעה נפשית או נטייה תורשתית להתפתחותה של מחלת נפש מסוג מסוים – למשל, סכיזופרניה, באם ניתן להוכיח כי תנאי השירות של החייל הובילו להתפרצותה של המחלה (למשל, חשיפה למצבים מלחיצים, אירועים מעוררי חרדה או מסכני חיים), ההפרעה הנפשית ממנה סובל הנפגע, תוכר כפגיעה שנגרמה במסגרת שירותו הצבאי ולא כתוצר של גורמים גנטיים ואחרים.
איך לתבוע את משרד הביטחון על פגיעה נפשית בצבא
על מנת שתוכלו לקבל את הפיצויים בגין פגיעה נפשית שהתפתחה עקב תנאי השירות שלכם או של יקיריכם, תידרשו להגיש תביעה למשרד הביטחון. הטופס אותו תצטרכו למלא נקרא: "בקשה להכרת זכות בגין מחלה". במסגרת הטופס עליכם לספק את פרטי הפגיעה ומהותה, מועד האירוע מעורר הפגיעה, פרטים על הנזקים הנפשיים שהנפגע סובל מהם בעקבות השירות בצה"ל, וכל תיעוד רפואי שעשוי להיות רלוונטי לעניין.
שימו לב: קיים חוק התיישנות אשר לפיו תביעה למשרד הביטחון ניתן להגיש עד 3 שנים למועד השחרור של התובע משירות פעיל. במידה ותביעתכם תוגש במועד מאוחר יותר, אתם עלולים לגלות כי משרד הביטחון יסרב להכיר בתובע כנכה צה"ל. עם זאת, דעו כי ישנן כמה הקלות שמאפשרות להאריך את מועד הגשת התביעה, כמו מקרים של הפרעות נפשיות שהתפתחו באופן הדרגתי או מושהה, או מצבים בהם פגוע הנפש לא בהכרח היה מודע לזכויותיו, עקב פגיעתו.
לאחר קבלת טופס הבקשה שלכם להכרה בנכות בנסיבות של לקות נפשית מתקופת השירות בצבא, הגורם שיהיה אחראי לקבל החלטה בנוגע לאישור תביעתו של הנפגע, הוא קצין התגמולים במשרד הביטחון.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין בהגשת תביעה על פגיעה נפשית בצבא
תביעות פיצויים שמוגשות למשרד הביטחון הן קשות ומורכבות מטבען. הדבר נכון על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתביעה בגין פגיעה נפשית בצבא, שקשה יותר להוכיח באופן מובהק את הקשר הסיבתי בינה ובין תנאי השירות של החייל. לפיכך נדרשת תמיכה מקצועית מטעם עורך דין עם מומחיות בתביעות נזיקין ונכות מול משרד הביטחון, אשר בקיא בסוגיות הקשורות בתחום בריאות הנפש, ויודע כיצד למצות את זכויותיו של התובע מול קצין התגמולים.
על פי חוק הנכים נכות היא איבוד הכושר לביצוע פעולה. הפעולה יכולה להיות הן פעולה גופנית והן פעולה שכלית. כמו כן, נכות לא חייבת להיות איבוד מלא, אלא גם פגיעה המביא לכדי פיחות בכושר לביצוע פעולה כלשהיא.
ההגדרה לאדם אשר אינו מסוגל להשתכר למחייתו היא כאשר כתוצאה מגילו או ממחלה כלשהיא של האדם הוא אינו מסגול להשתכר למחייתו לדאוג לעצמו. אם האדם נכה, ישנה התייחסות גם לכך שנראה שלא ניתן יהיה לשקמו והוא יוותר במצב זה.
חייל השוהה בחופשה ראשית כל צריך לשהות בחופשה כדין. כלומר להיות מחוץ למחנה שלו, לא במסגרת מילוי תפקידו. זאת כולל גם חייל אשר חוזר לביתו לאחר תום שירותו, לדוגמא בחופשת סוף השבוע.
חוק הנכים מתייחס למגוון רחב של מקרים ולכן קשה לענות על שאלה זאת בתשובה מספרית אחת. אם נותרתם עם נכות כתוצאה משירותכם הצבאי, אנחנו מזמינים אתכם ללחוץ כאן וליצור איתנו קשר. בסופו של דבר, כל מקרה לגופו ואנו נדאג לתת מענה למקרה הספציפי שלכם.
