קצין התגמולים הוא דמות שמוכרת לכל מי שעסק או עוסק בהגשת תביעות כנגד משרד הביטחון, שלהחלטתו משמעות רבה על תהליך קביעת זכאותכם לפיצויים, קצבאות והטבות שונות המגיעות למי שמוגדר בחוק כבעל זכויות אל מול המדינה בתחום זה. החלטותיו של קצין התגמולים אינן מדויקות תמיד, וישנן החלטות שמתקבלות על ידו שאינן משקפות נאמנה את המציאות. במאמר זו תוכלו ללמוד כיצד להתמודד עם המצבים הללו על ידי הגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים.
מיהו קצין התגמולים?
קצין התגמולים הוא פקיד שעובד במשרד הביטחון, ומועסק באגף שיקום נכים, שתפקידו לקבל לידיו כל תביעה שמוגשת כנגד משרד הביטחון מתוקף חוק הנכים (תגמולים ושיקום), וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה. נושאים רגישים אלו הופכים את התהליך של הגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים לתהליך קשה ומורכב מבחינה רגשית.
תפקידו של קצין התגמולים כולל בתוכו בירור והערכה של התביעות המוגשות אליו, תוך עיסוק בשני תחומים עיקריים:
- בדיקת אמיתות הטענות המועלות בתביעה: עם קבלת התביעה לידו מקבל קצין התגמולים כתב טענות המגובה במסמכים (בדרך כלל מסמכים רפואיים). מסמך זה כולל בתוכו הסברים ועדויות על הנזק שנגרם לנפגע, ראיות לגבי נזק זה, ובקשה לקבל את הזכויות המגיעות לנפגע בחוק.
קצין התגמולים עובר על המסמכים הללו ומוודא את תוכנם בעזרת תשאול וחקירה של כלל העדים המצוינים בטופס, ועל ידי בדיקה של וועדה רפואית הנמצאת במשרד הביטחון. בדיקה רפואית זו מבוצעת על ידי רופאים מומחים שמאששים או מפריכים את תוכנו של כתב הטענות באשר להיקף הפגיעה (במקרים של מי שטוען לנכות כתוצאה מהשירות הצבאי).
כלל התהליכים הללו נועדו לצורך בירור של היקף הפגיעה והיקף החבות של משרד הביטחון. הקביעה שאליה יגיע קצין התגמולים פתוחה להגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים, וזאת אם היא איננה מותאמת לנתונים בשטח. - התאמת הממצאים שעלו לרמת הזכאות של הנפגע: לאחר בירור טענות התובע לגופם בשלב "בדיקת הזכאות" עובר קצין התגמולים לשלב התאמת התנאים שינתנו לנפגע לתוכנו של החוק. בשלב זה לוקח קצין התגמולים את כלל המסמכים והרשמים של הוועדה הרפואית ושל התובע, ומתאים אותם לתנאים אליהם הוא זכאי בחוק.
תנאים אלו מוגדרים באופן חד משמעי וברור, ונמדדים לפי אחוזי הנכות שנקבעו לנפגע (משפחות שכולות אינן נמדדות באחוזים, ולהן פיצוי קבוע ומוגדר מראש). הגדרה זו מתחלקת לשלוש קבוצות של אחוזי נכות – קבוצת הקצבאות (הרלוונטית למי שנקבעו לו מעל ל20% נכות), קבוצת המענקים החד פעמיים (למי שנקבעו לו אחוזי נכות בין 10% – 20%), והקבוצה שאיננה זכאית (מי שנקבעו לו אחוזי נכות הנמוכים מ10%).
שלב זה בעבודתו של קצין התגמולים פחות רלוונטי בכל הקשור בהגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים, וזאת משום שהקביעה בשלב זה נעשית בצמוד ללשון החוק.
כיצד נראית טבלת הזכאות?
טבלת הזכאות למי שזכאי למענק חד פעמי:
| אחוזי נכות שנקבעו | סכום המענק החד – פעמי |
| 10% | 57,353 ₪ |
| 11% | 73,018 ₪ |
| 12% | 90,490 ₪ |
| 13% | 107,005 ₪ |
| 14% | 123,415₪ |
| 15% | 139,399 ₪ |
| 16% | 157,189 ₪ |
| 17% | 174,236 ₪ |
| 18% | 192,132 ₪ |
| 19% | 216,932 ₪ |
טבלת הזכאות למי שזכאי לקצבה חודשית:
| אחוזי נכות שנקבעו | סכום הקצב החודשית |
| 20% | 1,062 ₪ בכל חודש |
| 30% | 1,593₪ בכל חודש |
| 40% | 2,124 ₪ בכל חודש |
| 50% | 2,655 ₪ בכל חודש |
| 60% | 3,186₪ בכל חודש |
| 70% | 3,717₪ בכל חודש |
| 80% | 4,248 ₪ בכל חודש |
| 90% | 4,779 ₪ בכל חודש |
| 100% | 5,310 ₪ בכל חודש |
| 100% + | 7,434₪ בכל חודש |
אם תנאי הזכאות שלכם שונים מהרשום בטבלה, זאת עילה להגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים. אתם מוזמנים לפנות אלינו לכל שאלה או התייעצות.
האם ניתן לערער על החלטותיו של קצין התגמולים?
כפי שנכתב לעיל, קצין התגמולים הוא פקיד שעובד במשרד הביטחון. בשל כך, הוא נחשב כעובד מדינה לכל דבר ועניין, ולכן למי שכלל החלטותיו מבוססת על וכפופות למשפט המנהלי, שמחייב כל עובד מדינה באשר הוא לשמור על התנהלות בירוקרטית תקינה ולקיים הליך סביר של קבלת החלטות.
אחד מהמנגנונים שנוצרו על ידי המדינה לווידוא קיום הוראות אלו הוא מנגנון הערעור – שמבוסס כך שכל החלטה מנהלית נתונה לערעור (מלבד החלטות חריגות ביותר), וזאת בכדי להבטיח לכל אזרח ואזרח במדינה שכלל ההחלטות שהתקבלו על ידי עובדי המדינה בענייניו יהיו החלטות סבירות המבוססות על הליך תקין. בשל כך, הגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים היא זכות טבועה בחוק הישראלי.
כיצד מתנהל הליך הערעור?
הגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים נדרשת להתבצע תוך 30 מיום קבלת ההחלטה על ידיו. ניתן לקבל הארכה לפרק זמן זה עד ל30 ימים נוספים, וזאת על ידי הגשת בקשה להארכה למשרד הביטחון. הגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים נעשית לידי וועדות הערעורים על פי חוק הנכים, שמקבלת מן המערער תצהיר או תצהירים (כתלות בכמות העדים שיובאו לערעור), וחווות דעת רפואיות מרופא שבדק את המערער.
וועדת הערעורים תבקש ממשרד הביטחון תצהירי תגובה, ותעבור לשלב החקירה – הכולל בתוכו בירור של תוכן המסמכים על ידי תשאול של עדים ומומחים רפואיים. לאחר שלב זה תקבע הוועדה אם החלטתו של קצין התגמולים סבירה או לא.
מהם המסמכים הנדרשים לערעור?
מי שמעוניין בהגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים נדרש לצרף לערעור כל מידע שיש לו שסותר את תוכן ההחלטה הראשונית של קצין התגמולים. מידע זה יכול לכלול בתוכו תצהירים של עדים (במקרה שיש דיון על רמת האחריות של הצבא, או על רמת התפקוד של הנפגע ביום יום), וכדאי שיכלול גם חוות דעת רפואיות שסותרות את קביעת הוועדה הרפואית.
לסיכום
הגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים היא זכות שקיימת לכם על פי חוק, ונועדה להגן על נפגעי צה"ל מהחלטות שגויות או שרירותיות בנוגע לנושאים חשובים מאוד לחייהם. אם קיבלתם תשובה מקצין התגמולים שנראית לכם לא הגיונית, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר.
הגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים יכולה להיעשות עד שלושים יום מהיום בו הגיעה החלטתו המקורית לידי הנפגע. לאחר שלושים יום החלטה זו נעשית "חלוטה" (בלתי ניתנת לשינוי), וניתן לערער עלייה רק בנסיבות חריגות ומוגדרות הקבועות בחוק.
הגשת ערעור על החלטות קצין התגמולים יכולה להיעשות גם במקרים בהם קצין התגמולים דחה לחלוטין את תביעתכם, אז ניתן להגיש בקשה לבחינה מחודשת של כלל התביעה שהוגשה על ידכם, ולא רק של חלק קטן ממנה.
ניתן לערער לא רק על עצם הדחייה או הקבלה של תביעתכם על ידי קצין התגמולים, אלא גם על רמת אחוזי בנכות שנקבעו לכם. חשוב לציין שוועדת הערעור לא תקבע לכם את אחוזי הנכות החדשים, אלא רק תפנה אותכם לדיון מחודש בוועדה הרפואית – הגוף היחיד המוסמך לקביעת אחוזי נכות.
קצין התגמולים דן בשאלות הקשורות לזכאות של נפגעי צה"ל ומשפחות שכולות לפיצוי ממשרד הביטחון. בשל כך – שתי האוכלוסיות הללו הן האוכלוסיות שיכולות להגיש תביעה לקצין התגמולים.
