כידוע, שירות במסגרת הצבאית עשוי להיות שירות מאתגר מאוד. הוא מציב בפני המשרתים אתגרים פיזיים, נפשיים ורגשיים, שלעיתים מהווים עבורם מכשול קשה, ולצערנו מובילים לפעמים גם לתוצאות קיצוניות יותר. כאשר משרת בכוחות הביטחון, כמו חייל, שוטר או סוהר, חולה או נחבל במסגרת שירותו או בעקבותיו, הוא רשאי להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון, ולתבוע פיצויים והכרה בנכותו.
תביעה זו עשויה להניב אחוזי נכות, פיצויים גבוהים, טיפולים רפואיים מסובסדים ועוד שורה של הקלות מטעם משרד הביטחון. עם זאת, מדובר בהליך ארוך, בירוקרטי ומייגע, שעלולים להתעורר בו קשיים במידה וחלה התיישנות על המקרה המדובר. כל הפרטים על התיישנות בתביעות כנגד משרד הביטחון – במאמר
כל משרת בכוחות הביטחון שחווה פגיעה קשה במהלך השירות בין אם היא גופנית, נפשית, זמנית או כרונית, הוא בעל עילה לתביעה. על הפגיעה להתרחש במהלך השירות הצבאי, גם אם לא במהלך מילוי תפקיד, ולהיגרם בעקבות השירות הצבאי.
מועד ההתיישנות בתביעות כנגד משרד הביטחון
התיישנות, כשמה כן היא, מתרחשת כאשר "פוקע תוקפה" של עילת התביעה ולא ניתן להגיש תביעה בנושא. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 מעגן את ההתיישנות שחלה על תביעה שמגיש אדם כנגד משרד הביטחון –
"(א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30 (א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו".
סעיף זה, כפי שמשתמע, תוחם את התוקף של התביעה לתקופה של עד שלוש שנים מיום שחרורו של הנפגע. בהמשך הסעיף, יש הסתייגות לנאמר בתחילת הסעיף –
"אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה- יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה".
סייג זה מאפשר לבעלי נכויות ספציפיות, לזכות בתקופת התיישנות ארוכה יותר מכוח החלטתו של שר הביטחון. דוגמא לכך היא התמודדות עם הפרעה פוסט-טראומטית. הפרעה זו מוכרת כהפרעה שלא ניתן לצפות מתי תתפרץ, ועשויה לפגוע קשות בחיי המתמודד עמה ואפילו למנוע ממנו ניהול חיים תקינים. לכן, הוחרגה ההפרעה הפוסט-טראומטית מן ההפרעות שחלות עליהן עילת התיישנות. ישנם מקרים רבים בהם חיילים שלחמו לפני עשרות שנים קיבלו בשנים האחרונות הכרה בהפרעתם מצד משרד הביטחון, ואף זכו לפיצויים.
סייג נוסף מופיע בסעיף 32א תחת הכותרת – 'חבלה רשומה'. על פי סעיף זה, רישום החבלה ברשומות הצבא או בתי חולים אזרחיים, סמוך למועד האירוע שהוביל לחבלה או למחלה, יכול להקנות עילה להארכת המועד עד להגשת הבקשה, כך שההתיישנות נדחית. אולם ייתכנו מקרים בהם למרות שהתובע יוכיח קיומה של "חבלה רשומה" עדיין קצין התגמולים יכול לדחות את תביעתו בעילה של התיישנות מהסיבה שלאור השנים הרבות שעברו יהיה קשה לברר את נסיבות החבלה והקשר שלה לשירות או להשיג עדויות תומכות.
כיצד מתנהלת תביעה נגד משרד הביטחון?
לשם הוכחת עילת התביעה למשרד הביטחון, יש להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי, שמצביע על כך שהחבלה או המחלה נגרמו בזמן ועקב השירות הצבאי. במידה וחלפו שנים רבות מהשחרור מצה"ל, יש גם צורך להראות שהתובע לא נחבל במהלך השנים הללו באזרחות. יש לקחת בחשבון שהוכחת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין הפרעה נפשית היא מורכבת יותר מחבלה פיזית כיוון שקשה לעמוד על מועד התפרצות ההפרעה הנפשית, על הסיבות להתפרצותה ועל קשרה הישיר לשירות הצבאי.
את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון. הבקשה תיבחן, ובמידה ותתקבל, יתבקש התובע לעמוד בפני ועדה רפואית שתעריך את נכותו. במידה וקצין התגמולים יחליט שהתביעה התיישנה, הוא ישלח לתובע החלטה בדואר בה יודיע לו שתביעתו נדחית על הסף. על החלטה זו ניתן יהיה להגיש ערעור לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום. במידה והערעור יתקבל, יוחזר התיק לקצין התגמולים על מנת שידון בתביעה לגופו של עניין. אם קצין התגמולים ידחה את התביעה גם לגופו של עניין, שוב ניתן יהיה לערער על כך לוועדת הערעורים. במידה וועדת הערעורים תדחה את הערעור, כלומר תחליט שהתביעה התיישנה, ניתן יהיה לערער על החלטתה לבית המשפט המחוזי. ניהול הליכים וערעורים בטענות משפטיות הן דבר לא פשוט, ולכן רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין מיומן.
חשוב להדגיש כי למרות שתביעות אזרחיות רגילות מתיישנות בתוך 7 שנים, הרי כאשר מדובר בתביעות נגד משרד הביטחון, תקופת ההתיישנות היא קצרה יותר באופן משמעותי ועומדת על 3 שנים. הדבר נכון לגבי שירות חובה, קבע או מילואים, אלא שכאשר מדובר בשירות קבע, במידה ואיש הקבע המשיך לשרת לאחר החבלה ולא הגיש תביעה, תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר רק ממועד שחרורו משירות הקבע ולא ממועד קרות החבלה. למרות זאת, רצוי למהר ולהגיש את התביעה בזמן על מנת שניתן יהיה להוכיח את נסיבות החבלה ולהשיג עדויות ביתר קלות.
דבר נוסף שחשוב להבין הוא, שלמרות שיש להגיש את התביעה בתוך 3 שנים מהשחרור מהשירות, רצוי להגיש אותה בתוך שנה אחת, כיוון שאם התביעה תוכר לבסוף וייקבעו לתובע 20% נכות לפחות שיזכו אותו בתגמולים, תגמולים אלו ישולמו לו מיום שחרורו מהשירות. מאחר ותביעות כאלה נמשכות לפעמים מספר שנים, הרי שמדובר בלא מעט כסף שהתובע יכול לקבל על התקופה הרטרואקטיבית הזו. במידה והתובע יגיש את תביעתו במהלך ה 3 שנים משחרורו מהשירות אך לאחר שנה, ותביעתו תתקבל, הוא יזכה לקבל את התגמולים רק מיום הגשת התביעה, ולא מיום שחרורו מהשירות. בכך יפסיד תקופה רטרואקטיבית של מספר חודשים, שבמקרים של אחוזי נכות גבוהים, יכולה להסתכם בעשרות אלפי שקלים. לכן רצוי תמיד למהר ולהגיש את התביעה בתוך שנה מקסימום מהשחרור.
עוד דבר שחשוב להבין הוא שכאשר מוגשת תביעה לנכות נפשית או פוסט טראומה שנים רבות לאחר השחרור מהשירות, ולבסוף התביעה מתקבלת – תשלום התגמולים יהיה רטרואקטיבי רק מיום הגשת התביעה ולא מיום השחרור מהשירות, כיוון שאין זו אשמתו של משרד הביטחון שהתובע התמהמה בגשת התביעה שנים רבות.
בלא מעט מקרים בהם התובע מבקש להגיש תביעה בחלוף שנים רבות מהשחרור מהשירות הצבאי, יתברר כי הוא הגיש תביעה לנכות כללית למוסד לביטוח לאומי וגם הוכר שם וגבה תגמולים במשך השנים. במקרה כזה, יטען קצין התגמולים לא רק שהתביעה התיישנה, אלא גם שהתובע בחר בזכויותיו לפי חוק הביטוח הלאומי, ולכן הוא לא יכול להגיש כעת תביעה לפי חוק הנכים ולקבל את זכויותיו ממשרד הביטחון. במקרה כזה התביעה תידחה בטענת סף של התיישנות וגם בחירה בזכויות. הערעור לוועדת הערעורים במקרה כזה יהיה אף מורכב יותר.
כאשר מדובר בדחיית תביעה לנכות נפשית בטענת סף של התיישנות ובחירה בזכויות, יוכל התובע לנסות להוכיח שלא בחר בזכויותיו לפי חוק הביטוח הלאומי מתוך בחירה מודעת ומושכלת כיוון שהיה נעדר מסוגלות בחירה עקב מצבו הנפשי במועד הקובע בו היה אמור לקבל את החלטתו מכוח איזה חוק הוא רוצה לקבל את זכויותיו. רק אם יצליח להוכיח זאת, והדבר בהחלט לא פשוט בהתחשב בעובדה שיש צורך להוכיח העדר מסוגלות נפשית לפני שנים רבות, יוכל לעמוד בחריג להתיישנות והבחירה בזכויות ותביעתו לא תידחה. בשל מורכבות הנושא המשפטי, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מיומן.
לסיכום, כפי שניתן לראות, ניתן להגיש תביעה לפיצויים גם לאחר מועד ההתיישנות, בהתקיים תנאים מסוימים. עם זאת, רצוי לא לקחת את הסיכון שהתביעה תידחה בטענה של התיישנות, ורצוי להגישה בתוך 3 שנים מהשחרור מהשירות, ורצוי בתוך שנה, על מנת לזכות בתגמולים רטרואקטיבית מהשחרור מהשירות. על מנת להקטין את הסיכוי שתביעתכם תידחה בטענה של התיישנות, אנו מזמינים אתכם להתייעצות עם משרדנו.
התיישנות היא מצב בו עובר זמן רב מהעת בו קרה מקרה מסוים, לכל עבירה, על פי חוק, יש תקופת התיישנות אשר לאחריה לא ניתן להגיש תביעה בגינה, בפרט ישנן תקופות התיישנות גם בעבור תביעות כנגד משרד הביטחון.
תביעה כנגד משרד הביטחון היא זכותו של כל חייל שנפגע במסגרת שירותו הצבאי לקבל פיצוי וסיוע בעקבות פציעה או מחלה שחווה עקב השירות.
במקרים חריגים ניתן לנסות להגיש תביעה גם לאחר מועד ההתיישנות שחל עליה, כמובן שזאת כדאי לעשות בסיוע של איש מקצוע שמתמחה בתחום, בפרט, אתם מוזמנים ללחוץ כאן לקבל ייעוץ בנושא.
באם תזכו בתביעה כנגד משרד הביטחון תקבלו את הפיצוי שמגיע לכם בגין כל הזמן שעבר ממועד הפגיעה והלאה, כלומר בנוסף לפיצויים העתידיים תקבלו את הפיצויים גם רטרואקטיבית.
