אז הגשתם תביעה נגד משרד הביטחון, ולשמחתכם, התביעה התקבלה ונקבע שיש קשר בין הנזק שלכם ובין תנאי השירות שלכם, וכעת אתם מופנים לוועדה רפואית שתעריך את שיעור הנכות שנותרה לכם. צריך לדעת להתכונן היטב לוועדה הרפואית, ועל כך תוכלו לקרוא במאמר "איך להתכונן לוועדה רפואית במשרד הביטחון?". אך ישנם לא מעט דברים שאולי לא ידעתם על הוועדה הרפואית במשרד הביטחון, וחשוב שתדעו, על מנת שתבינו כיצד עובד ההליך הלא פשוט הזה, ותדעו לצלוח אותו בצורה הטובה ביותר, מבלי ש"יעבדו עליכם". אם אתם עומדים בפני הליך של וועדה רפואית במשרד הביטחון, חשוב שתקראו את המאמר הבא.
דברים שלא ידעתם על הוועדה הרפואית במשרד הביטחון, וחשוב שתדעו: הוועדה הרפואית היא "גוף מעין שיפוטי"
אז קודם כל חשוב להבין שהוועדה הרפואית היא "גוף מעין שיפוטי" וככזה, חלים עליה כללים דומים לאלו שחלים על בתי המשפט. פירוט בהמשך. כמו כן, בהיותה "גוף מעין שיפוטי" הוועדה הרפואית, בדומה לבית המשפט, אמורה להכריע או "לשפוט" באופן אובייקטיבי בין שני צדדים שבאים להתדיין בפניה: הנכה מצד אחד, וקצין התגמולים מצד שני. ברוב רובם של המקרים, רק הנכה מופיע בפני הוועדה, עם או בלי עורך דינו. קצין התגמולים מצדו לא מופיע בוועדה ולא טוען בפניה. לעיתים רחוקות, הוא שולח עורך דין מטעמו שיעשה כן. זה קורה בדרך כלל בוועדות רפואיות עליונות בהן מתקיים דיון לאחר שהתיק הוחזר לוועדה מבית המשפט המחוזי שקיבל את הערעור על החלטת הוועדה הזו.
ולמה קצין התגמולים לא מופיע בוועדה ולא טוען נגד הנכה? שאלה טובה! הסיבה לכך אינה בגלל שקצין התגמולים לא רוצה לפגוע בנכים, אלא פשוט התפתח "נוהג" שהרופאים בוועדה הרפואית "קמצנים" באחוזי נכות ומחמירים בהחלטתם, ובכך למעשה הם "עושים את העבודה" בשביל קצין התגמולים וחוסכים לו להגיע ולטעון בוועדה. בגל שכך קורה תמיד, נוטים הנכים לחשוב בטעות שהוועדה הרפואית וקצין התגמולים הם אותו גוף, אך כאמור, קצין התגמולים הוא צד לדיון יחד אתכם הנכים, והרופאים בוועדה הרפואית הם הגוף ששופט בין שני הצדדים.
ה"נוהג" המחמיר עם הנכים, שהתפתח בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון, לא אמור להיות כך. זה כמו להגיד שהשופט שדן בין שני צדדים הוא מטעם צד אחד. הרי זה לא יעלה על הדעת. אם שופט היה "עושה את העבודה" עבור אחד הצדדים, כולם היו צועקים "שחיתות, שחיתות". לצערנו, זה מה שקורה בוועדות הרפואיות, וחוסר הצדק הזה משרת את משרד הביטחון והוא כמובן לרעת הנכים, שנפגעים מכך. מסיבה זו, חשוב שיהיה עורך דין שיגן על זכויותיכם בוועדה הרפואית.
למרות שכאמור, הוועדות הרפואיות הן גוף נפרד מקצין התגמולים, המנהלה הרפואית ומזכירות הוועדה יושבים באותו הבניין בו יושבים קציני התגמולים. והמשכורות של רופאי הוועדה משולמות על ידי משרד הביטחון, שזו אחת הסיבות מדוע הרופאים בוועדה מרגישים מחויבים למשרד הביטחון ולא לנכים. בעבר נעשה ניסיון להפריד בין השניים אך הוא לא צלח. סוגיה מקוממת זו היא נושא למאמר אחר.
האם הוועדה הרפואית רשאית להפחית את הנכות, לבטלה או לפתוח לדיון פגימה שלא התבקשה לדון בה?
כאשר שני צדדים באים להתדיין בבית המשפט, כל אחד מהם מעלה את טענותיו, והשופט מחליט בהתאם לטענות של כל צד. אך האם השופט רשאי לתת לאחד הצדדים יותר ממה שהוא ביקש? התשובה היא לא. לצערנו, אין זה כך בוועדה הרפואית העליונה, ובחלק מהמקרים בו הרופאים בוועדה סבורים שהנכות של הנכה נמוכה יותר ממה שנקבע בוועדה מהדרג הראשון, הם יכולים גם להפחית את הנכות, למרות שקצין התגמולים, שהוא כאמור צד לדיון, לא ביקש זאת ממנה.
דבר נוסף שהוועדה העליונה רשאית לעשות, גם אם אף אחד מהצדדים לא ביקש זאת ממנה, הוא לפתוח לדיון נכות אחרת שאיננה נשוא הדיון בוועדה. בבית המשפט לא יעלה על הדעת שהשופט יבקש לדון בעניין של אחד הצדדים שהסתיים זה מכבר ולא קשור לתביעה הנדונה. בוועדה הרפואית העליונה זה כאמור אפשרי.
הדברים האמורים נכונים לוועדה רפואית עליונה בלבד, ולא לוועדה רפואית מחוזית (מהדרג הראשון). למרות זאת, יש וועדות רפואיות מחוזיות שמבקשות לנכס לעצמן זכויות שלא מוקנות להן בחוק, והדבר כמובן אסור ולא חוקי. כאשר הוועדה המחוזית מבקשת לדון בפגימה שלא התבקשה לדון בה או מבקשת להפחית נכות או לבטל נכות, יש להתנגד לכך בתוקף. גם כאשר וועדה עליונה מבקשת לעשות זאת, ניתן להתנגד לכך ולבקש להפסיק את הדיון על מנת לאפשר לכם להביא חוות דעת רפואית וטיעונים נגד. חשוב לדעת שאפשר גם לבקש "למשוך" את הערעור ולבטל את הליך הוועדה. סוגיית ביטול הוועדה לאחר שכבר הוגש ערעור והתכנסה וועדה, נדונה לאחרונה בבית המשפט, ונקבע שבדומה להליך הוועדה שמתקיים במוסד לביטוח לאומי, שם מאפשרים לנכה לבטל את ערעורו במידה והוועדה לעררים מבקשת להפחית מנכותו, כך בוועדה במשרד הביטחון יש לאפשר לנכה לבטל את ערעורו גם ברגע האחרון.
נניח שביקשתם להכיר בנכות כמוסבת מנכות מוכרת שלכם, והוועדה הרפואית הסכימה להכיר בקשר וגם קבעה לכם נכות, אך נכות בשיעור נמוך לדעתכם. הגשתם ערעור לוועדה הרפואית העליונה, וזו ביקשה לבטל את ההכרה בנכות המוסבת שהכירה הוועדה המחוזית. האם היא רשאית לעשות זאת? התשובה לכך אינה חד-משמעית. בעיקרון, הוועדה הרפואית העליונה רשאית לעשות כל מה שהוועדה המחוזית רשאית לעשות, ואף יותר, מה שאומר גם לבטל את מה שהוועדה המחוזית קבעה, אבל הוועדה העליונה אמורה להיות כפופה לטענות הצדדים, ואם קצין התגמולים הסכים עם קביעת הוועדה המחוזית ולא ערער עליה, והמועד לערער חלף, הפכה החלטה זו חלוטה / סופית. ואם נאפשר לוועדה הרפואית העליונה לבטל את ההכרה של הוועדה המחוזית, הרי שבכך נאפשר לקצין התגמולים "לערער" על החלטה של וועדה רפואית גם לאחר חלוף הזמן לכך, ובניגוד לרצונו של קצין התגמולים ונגד הנכה, וזה כמובן לא מסתדר עם שום היגיון משפטי. הדבר כאמור לא חד משמעי ונדרשות טענות משפטיות כבדות משקל כדי לשכנע את בית המשפט לשנות את החלטת הוועדה העליונה. ולכן, כפי שאתם מבינים, הליכים בפני וועדה רפואית עשויים להיות מסובכים מבחינה משפטית, מה שמחזק את הטענה שרצוי להיות מיוצג בוועדה הרפואית על ידי עורך דין המומחה בתביעות נגד משרד הביטחון.
פסלות רופא בוועדה
כאמור, חלים על הוועדה הרפואית כללים דומים לכללים החלים בבית המשפט, בהיותה "גוף מעין שיפוטי". אחד הכללים נוגע לפסלות של אחד הרופאים חברי הוועדה. בדומה לבקשת פסלות שמוגשת כנגד שופט הדן בתיק, כך גם ניתן לבקש מרופא בוועדה לפסול את עצמו. אחת הסיבות העיקריות לכך היא כאשר עולה חשש לניגוד עניינים, למשל כאשר הרופא היושב בוועדה טיפל או עדיין מטפל בנכה. ברור שבמצב כזה הוא לא יכול להעריך את מצבו של הנכה בצורה אובייקטיבית. לרוב, הרופא עצמו יעלה זאת מיוזמתו ויפסול את עצמו, אך אם לא עשה זאת, הרי שניתן לבקשו לעשות זאת ולבקש שהדבר יירשם בפרוטוקול כולל תשובתו לבקשה.
לסיום, אנקדוטה קטנה: מחקר שבדק החלטות של וועדת השחרורים מהכלא מצא שכאשר חברי הוועדה ערניים ושבעים, כמו בשעת הבוקר או לאחר ארוחת הצהריים, הם משחררים יותר כלואים. כאשר הם עייפים ורעבים, כמו למשל לפני ארוחת הצהריים או לפני סיום העבודה אחר הצהריים, הם משחררים פחות כלואים. מסקנה: אם אתם רוצים שהרופאים בוועדה יחליטו לטובתכם, כדאי לכם שהם יהיו שבעים ורעננים. בהצלחה.
התשובה היא כן וזאת לעיתים מהווה סיכון לאדם אשר תובע את משרד הביטחון. לצורך העניין, יכול להיות שכחלק מוועדה שהתכנסה לצורך ביטוי מסוים של הנכות, תהיה התייחסות שלא התבקשה או קשורה לנכות אחרת של התובע וכן הם ראשים לשנות את ההחלטה שניתנה בוועדה קודמת אודות זאת.
ניגוד עניינים של חבר ועדה בהקשר הוועדה הוא לא תקין ועל כן, ניתן להגיש בקשה לפסילת חבר וועדה זה על רקע ניגוד עניינים. זאת בדומה להליכים משפטיים בהם שופטים פוסלים עצמם לאור ניגוד עניינים עם אחד מהצדדים.
למרות שעל פניו הוועדה היא תביעה בין קצין התגמולים לתובע לקבל הכרה בנכות ושיעור אחוזי נכות, קצין התגמולים לא מגיע לוועדה ולעיתים קרובות אף לא נציג מטעמו. הוועדה לרוב מתנהלת בין המומחים לבין התובע בלבד.
התשובה היא כמובן שכן ואפילו רצוי מאוד! עורך דין תביעות משרד הביטחון יסייע לכם להתמודד עם כל ההליך, יוביל את התביעה וגם יעזור לכם להתכונן אליה מראש על מנת שבאמת תמצו את הזכויות שלכם ולא תפלו בין הכיסאות. לחצו כאן ושתפו אותנו במקרה שלכם!
