כאשר חייל מגיש תביעה להכרת זכות למשרד הביטחון, הוא מתבקש להוכיח את הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין המחלה או החבלה ממנה הוא סובל. כאשר מדובר בפגיעה נפשית, הוכחת הקשר הסיבתי נהיית מורכבת יותר: הפרעות נפש הן קשות יותר לאבחון מדויק, ולכן קשה להוכיח כי מקורן הוא בשירות הצבאי. לכן, תביעה מסוג זה תצריך מאמץ רב יותר והוכחות רבות יותר מאשר פגיעה פיזית, שלרוב קל יותר לקשור אותה לשירות הצבאי. עם זאת, במידה שהוכחה ההפרעה הנפשית והקשר הסיבתי בינה לבין הצבא, התובע יהיה זכאי לפיצוי ושיקום (בהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו לו).
הפרעות נפשיות בצבא
ידוע לכל כי השירות הצבאי הוא שירות מאתגר במיוחד. עבור נערים ונערות רבים, זוהי הפעם הראשונה שהם מוצאים את עצמם רחוקים מביתם, ללא תמיכת משפחתם. הם נדרשים להתמודד עם אתגרים פיזיים, תנאי מחייה שאינם נוחים, ועליהם לעמוד בדרישות גבוהות ומשמעת קשה. עבור חלק מהחיילים, המצב הפתאומי והמפתיע עשוי להוות טראומה של ממש. חלקם עשויים להתמודד במהלך השירות הצבאי עם מראות קשים, מצבים מסכני חיים, או פשוט עם תסכול רב עקב המסגרת הדוחקת והעקשנית. לעיתים, קושי נפשי זה יוביל להתפרצות של הפרעה נפשית, דוגמת דיכאון, חרדות, פוסט-טראומה, ועוד. מדובר בהפרעות שעשויות לשנות לחלוטין את היכולת של החייל לתפקד בחברה, להשתלב בשוק העבודה ולנהל חיים תקינים. לכן, ביכולתו לתבוע את משרד הביטחון על מנת לזכות בפיצויים כספיים והכרה בנכותו, על מנת שיוכל לקבל כלים וסיוע להמשך תקין של חייו.
הפרעה נפשית בצבא עשויה להתפרץ עקב תקופה ממושכת של מצוקה או מועקה נפשית, או בעקבות אירוע דחק חד פעמי וממוקד. עולמו הנפשי של כל אדם הוא מורכב וייחודי, ועל כן עבור כל אדם הטריגר (גורם ההדק) להתפרצות הפרעה נפשית יהיה שונה. הלחץ הנפשי שגרם להפרעה הנפשית או החמיר אותה, לא חייב להיות קשה בצורה יוצאת דופן וחריגה, אלא עליו להיות חריג יחסית לשגרת עבודתו של החייל, ובעיקר עליו לענות על מבחן משולב, אובייקטיבי וסובייקטיבי. החוויה האישית של החייל היא המבחן הסובייקטיבי. האירוע עצמו לא יכול להיות טריביאלי אלא עליו להיות בעל ממשות מסוימת וקשור לתנאי השירות של החייל בצורה אובייקטיבית. דברים אלה נכונים לגבי חייל בשירות חובה. לעומת זאת, במקרה בו פורצת מחלה נפשית אצל חייל בשירות קבע, כן יש צורך להוכיח אירוע דחק חריג. הסיבה לכך מצויה בעובדה שבמהלך שירות ארוך ולאורך שנות חייו של אדם, ישנה אפשרות שיפרצו בגופו מחלות שונות, ועל מנת להוכיח שהמחלה בה לקה בשירות גם נגרמה עקב תנאי השירות, ולא על ידי גורם שאינו צבאי – יש צורך באירוע החריג הקשור בשירות.
הליך התביעה
כשלב ראשון, יתבקש החייל להגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. קצין התגמולים הוא שיחליט בתביעה לאחר שיתייעץ עם פסיכיאטר מומחה מטעמו שימליץ לו אם יש או אין קשר בין ההפרעה הנפשית ובין תנאי השירות. על החייל להסביר בבקשתו מדוע הצבא הוא המקור להפרעתו הנפשית. לשם כך, יצטרך להגיש תצהיר ועדויות התומכות בטענותיו העובדתיות בדבר הלחץ הנפשי שחווה בשירותו אשר גרם להפרעתו הנפשית, או החמיר אותה, במידה והייתה קיימת קודם לכן לפני הגיוס.
הוכחת הקשר הסיבתי במקרה של מחלה נפשית היא מורכבת, כיוון שקשה לעמוד על מועד התפרצותה של ההפרעה הנפשית ועל הסיבה שבגינה התפרצה, שלא פעם עשויה להיות מורכבת משרשרת של אירועים מלחיצים שיחד יצרו לחץ מצטבר.
במידה ותביעת החייל התקבלה, הוא יעבור לשלב השני ויזומן לוועדה רפואית. בוועדה יהיו פסיכיאטר אחד או שניים שיבדקו אותו ויעריכו את נכותו באחוזי נכות. לחייל תינתן אפשרות להציג את הקושי עמו הוא מתמודד ואת השפעתו על תפקודו וחייו. כ 60 יום לאחר מועד הוועדה תתקבל החלטת הוועדה בדואר ובה יודיעו לו מהם אחוזי הנכות שנקבעו לו. על החלטה זו ניתן לערער לוועדה הרפואית העליונה תוך 45 יום מקבלת ההחלטה.
במידה ותביעת החייל נדחית, הוא לא יזומן לוועדה רפואית, אלא יקבל החלטה בדואר מקצין התגמולים המודיעה לו שתביעתו נדחתה. על ההחלטה לדחות את התביעה ניתן לערער לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום באזור מגורי התובע.
חשוב לדעת כי לאחר שלוש שנים מיום השחרור תחול התיישנות על התביעה. במקרים מיוחדים, כמו פוסט טראומה והפרעות נפשיות דומות, שמועד התפרצותן אינו בהכרח סמוך למועד האירוע שגרם להפרעה, תיתכן הארכה של מועד ההתיישנות הרבה מעבר ל 3 שנים. עם זאת, לא מומלץ להתמהמה בהליך התביעה. משרדנו מתמחה בתביעות להכרה בגין מחלות נפשיות, ואתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ולקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות בנוגע לסיכויי תביעתכם. בריאות.
ישנן כל מיני סיבות שבגינן יכולה להתפתח הפרעת נפש כתוצאה מהשירות הצבאי יש הבדל בין כל אדם אחד לאחר ולכן הסיבות יכולות להיות שונות ומגוונות בין חייל אחד למשנהו.
הליך התביעה מול משרד הביטחון כולל וועדה רפואית אשר בה יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין מחלות הנפש שחווה האדם אשר מגיש את התביעה.
באם לא מצליח התובע להוכיח כי יש קשר בין שירותו הצבאי לבין מחלות הנפש שהוא חווה, יכול להיות כי למרות שברור כי הוא חווה נכות נפשית, לא מגיעים לו פיצויים ממשרד הביטחון עקב כך.
בעיקרון לא, על תביעות מסוג זה חלה התיישנות של 3 שנים מיום השחרור של האדם שמעוניין לתבוע. אם אתם מעוניינים להגיש תביעה, אנו מזמינים אתכם ללחוץ כאן ולקבל סיוע וייעוץ בנושא.
