תביעה נגד הצבא

כאשר אנשים משתמשים במונח "תביעה נגד הצבא" הכוונה היא לתביעות שמגישים חיילים משוחררים או אנשי כוחות הביטחון נגד משרד הביטחון. הפציעה או המחלה אמנם אירעו בצבא, במשטרה וביתר המקומות בהם משרתים כוחות הביטחון, אך את תביעה מגישים נגד משרד הביטחון, שהוא הגוף שמטפל בתביעות כאלה וגם אחראי על כל כוחות הביטחון. גם במקרים בהם עולה טענה של מחדל או רשלנות של גורמי הפיקוד או הרפואה בצה"ל, גם אז מוגשת התביעה נגד משרד הביטחון, ולא נגד הצבא עצמו.

מאחר והדבר שונה מהמקובל במשפט, בו מגישים את התביעה נגד מי שגרם לנזק, זה קצת קשה להבנה ויוצר את הטעות הזו שחושבים שיש להגיש את התביעה נגד הצבא. לצבא יש אחריות מוחלטת לנזקים שנגרמים לחיילים המשרתים בו. יחד עם זאת, עדיין יש צורך להוכיח קשר סיבתי בין הנזק ובין תנאי השירות.

כל מי שמגיש תביעה נגד משרד הביטחון, זכאי לטיפול רפואי בסיסי בפגימה אותה הוא תובע, כל עוד התביעה מתבררת. טיפול זה יינתן לזכאי אם התביעה תתקבל וייקבעו לו לפחות 20% נכות. גם בנושא מתן הטיפול הרפואי חלה לפעמים טעות בציבור כשחושבים שהטיפול ניתן על ידי הצבא, אך בעצם משרד הביטחון הוא זה שמעניק את הטיפול הרפואי, באמצעות לשכות השיקום הפזורות ברחבי הארץ.

צה"ל מספק לחיילים טיפול רפואי כל עוד הם מנויים על שורותיו. ברגע שהחייל השתחרר מהשירות, הטיפול יינתן לו או באמצעות קופת החולים שלו, או באמצעות משרד הביטחון, בתנאי שהגיש תביעה. המטרה של התביעות הללו היא קבלת הכרה בסטטוס של נכה צה"ל, דבר שמזכה בפיצוי כספי, טיפול ושיקום מאגף השיקום שבמשרד הביטחון.

 

מי רשאי להגיש תביעה נגד הצבא/ משרד הביטחון?

תביעות נגד הצבא/ משרד הביטחון רשאים להגיש חיילים משוחררים משירות חובה ואנשי קבע עם וותק של עד חצי שנה, שנחבלו או חלו במהלך ועקב שירותם הצבאי. ניתן להגיש את התביעה בין אם השחרור הוא זמני ובין אם הוא קבוע. ניתן גם להגיש את התביעה לפני השחרור מהשירות, אך לרוב היא לא תידון לפני השחרור, וגם אם ידונו בה והתביעה תתקבל וייקבעו לכם אחוזי נכות, הרי שלא תוכלו לקבל את הפיצוי והזכויות להם אתם זכאים, אלא לאחר שתמציאו לקצין התגמולים במשרד הביטחון תעודת שחרור רשמית מצה"ל.

חיילים בשירות חובה יכולים להגיש תביעה נגד הצבא/ משרד הביטחון גם אם החבלה אירעה בעת ששהו בחופשה מאושרת מהצבא (ראו המאמר חבלה בזמן חופשה מהצבא).

אנשי קבע, אשר חלפו 6 חודשים מאז שנכנסו לשירות הקבע, יכולים להגיש תביעה נגד הצבא/ משרד הביטחון רק במידה והם נפגעו במהלך פעילות מבצעית או פעילות שהנה מיוחדת וייחודית לשירות הצבאי. בכל מקרה אחר, יהיה עליהם להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי.

בנוסף, חשוב לדעת שמדובר הן בחבלות ופגיעות גופניות והן במחלות ופגיעות נפשיות, כל עוד הן נגרמו בזמן ועקב השירות הצבאי. אמנם לעיתים קשה יותר להוכיח לגבי מחלות נפש את הקשר בינן לבין השירות הצבאי, בייחוד כאשר חלפו שנים רבות מאז השירות, אך הדבר אפשרי ויש לדעת כמובן כיצד לעשות זאת.

 

מתי ניתן להגיש תביעה נגד הצבא?

תביעה נגד הצבא ניתן להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון בסמוך לשחרור משירות החובה. תקופת ההתיישנות היא 3 שנים מיום השחרור משירות החובה (ולא 7 שנים כמו בתביעות אזרחיות רגילות) אך רצוי להגיש את התביעה בתוך שנה מהשחרור מהשירות כיוון שאם בסופו של ההליך, התביעה תתקבל וייקבעו לכם אחוזי נכות, הם יינתנו לכם באופן רטרו אקטיבי מיום השחרור מצה"ל.

במידה ותגישו את התביעה בתוך 3 שנים ולאחר שנה מהשחרור מהשירות, אם התביעה תתקבל וייקבעו לכם אחוזי נכות, הם יינתנו לכם באופן רטרו אקטיבי מיום הגשת התביעה ולא מיום השחרור מצה"ל, וחבל שתפסידו את התשלום עבור החודשים מיום השחרור ועד יום הגשת התביעה. למשל, אם הגשתם את התביעה שנתיים לאחר השחרור מצה"ל ונקבעו לכם 50% נכות, תפסידו למעלה מ 50 אלף שקלים.

אנשי קבע רשאים להגיש תביעה כזו גם במהלך שירותם, ובתנאי כמובן שהם נפצעו בפעילות מבצעית. אם שאלתם את עצמכם איך זה שאיש קבע תובע את הצבא שבו הוא עובד, אז כפי שהבנתם כבר, התביעה היא לא נגד הצבא אלא נגד משרד הביטחון, ובהחלט ניתן להגיש תביעה כזו, כשם שכל עובד שנפגע במהלך ועקב עבודתו יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.

חשוב לדעת, שלמרות שתקופת ההתיישנות להגשת תביעות כאלה היא 3 שנים מהשחרור מצה"ל, אפשר וניתן להגיש תביעה גם לאחר שחלפו 20 שנה ויותר. התנאי לכך הוא שיש מסמך שמהווה "חבלה רשומה". הכוונה למסמך ממוסד רפואי, אזרחי או צבאי, המעיד על החבלה ותוצאותיה, ושנערך בסמוך לקרות החבלה.

ברוב החבלות ניתן למצוא מסמכים כאלה, ולכן לא אמורה להיות בעיה להגיש תביעה גם אחרי תקופת ההתיישנות. במקרים שבהם אין מסמכים רפואיים המעידים על החבלה ותוצאותיה, ייתכן שיטענו נגדכם טענת התיישנות, ואז תצטרכו לערער על טענת הסף הזו בטרם קצין התגמולים יחליט בתביעה שלכם לגופו של עניין.

כל האמור לעיל שונה כאשר מדובר בתביעה הנוגעת למחלה נפשית, מכיוון שבמחלה נפשית, בעיקר בפוסט טראומה, לא תמיד יש הבנה למצב, ולכן לא פעם קורה שתביעות כאלה מוגשות באיחור ניכר. כאשר מדובר בתביעות של פוסט טראומה שנגרמו עקב השירות הצבאי, בדרך כלל קצין התגמולים לא ידחה אותן בטענה של התיישנות או העדר "חבלה רשומה" וידון בהן לגופן.

 

איך מגישים תביעה כזו?

התביעה מוגשת לקצין התגמולים במשרד הביטחון. בתביעה יש לפרט את נסיבות האירוע או האירועים שגרמו לחבלה או למחלה ואת הקשר שיש להם לשירות הצבאי. עושים זאת באמצעות צירוף של כל התיעוד הרפואי הרלוונטי, חוות דעת, תוצאות בדיקות ועוד, וכן בתצהיר בו יש פירוט נרחב על אודות האירוע או הנסיבות הקשורות לחבלה, של התובע ושל עדים מטעמו, חברים לשירות או מפקדים.

קצין התגמולים יבחן את הבקשה וייתכן שיתייעץ עם מומחה רפואי מטעמו. התייעצות זו היא חלק בלתי נפרד מהחלטת קצין התגמולים, ולמעשה נימוקי החלטת קצין התגמולים הם הנימוקים המובאים בחוות הדעת. מכאן שישנה משמעות גדולה לקביעת המומחה מטעם קצין התגמולים, ולכן יש לשכנע אותו לקבוע שיש קשר בין הנזק שלכם ובין תנאי השירות שלכם.

אם קצין התגמולים יחליט לקבל את התביעה, המשמעות של זה היא שתהיו זכאים לסטטוס של נכה צה"ל. בשלב הבא, יועבר תיקכם למנהלה הרפואית, שתזמן אתכם לדיון בוועדה רפואית אזרחית שתקבע את דרגת הנכות שלכם, ולפיה ייקבע הפיצוי לו תהיו זכאים.

במידה וקצין התגמולים דחה את התביעה – ניתן להגיש ערעור על החלטה זו לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום. ניתן לקרוא את המאמר המתייחס להליך הערעור כאן.

מאחר ותביעות נגד הצבא הן נושא רגיש ומורכב, ליווי של עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון הנו דבר חשוב. מוזמנים ליצור עמנו קשר להתייעצות ללא תשלום וללא התחייבות.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: