פקקת ורידים היא מחלה שיכולה להתפתח עקב גורמים שונים ותנאי עבודה שונים, וחשוב לאבחן אותה בזמן ולטפל בה כראוי. מה היא פקקת ורידים? מה עושים כאשר המחלה פורצת בזמן השירות הצבאי? וכיצד ניתן להוכיח את הקשר בינה ובין תנאי השירות (לצורך הגשת תביעה למשרד הביטחון)? על כך בכתבה הבאה.
פקקת ורידים – מה זה בעצם?
פקקת ורידים מתרחשת כאשר קריש דם פוקק (מלשון פקק) את הווריד ומונע זרימה תקינה של דם אליו וממנו. בדרך כלל, מי שסובלים מפקקת ורידים, סובלים מרגישות רבה מאוד באזור הפגוע, נפיחות, כאב ובצקת. הסיכון למי שסובל מהבעיה הוא מקומי, אבל יכול להתפתח במהירות לסכנה בריאותית כוללנית וחמורה.
זאת, אם הקריש או חלק ממנו נסחף ומגיע באמצעות מחזור הדם לריאות או למקומות אחרים בגוף.
ואכן, ידועים לא מעט מקרים שבהם אנשים שהייתה להם פקקת ורידים לא מטופלת שהתפתחה לכדי תסחיף ריאתי – קריש דם שהגיע לריאות וגרם שם לחסימת כלי דם עם כל המשתמע ממנה. חשוב, לפיכך, להבין שהסכנה מפקקת ורידים היא חמורה יותר ממה שעל פניו אפשר להעלות על הדעת.
פקקת ורידים – מי יכול להיפגע ממנה?
אף שרבים סבורים כי פקקת ורידים היא נחלתם של גברים ונשים בגילאים מבוגרים, האמת היא שהבעיה הזאת יכולה להתפתח גם אצל נשים וגברים צעירים בעלי נטייה גנטית ללקות במחלה זו. לפיכך, מחלה זו יכולה להופיע גם בקרב חיילים צעירים המשרתים בשירות חובה.
כאמור, גם אם המחלה הופיעה אצל החייל בצורה קלה, היא יכולה להחמיר ולהתפתח לחומרה קשה במידה והיא לא מאובחנת בזמן ולא מטופלת בזמן וכראוי. הטיפול הרפואי הניתן לחיילים במהלך השירות הצבאי, אינו מיטבי לצערנו, בין היתר לאור התעלמות מתלונות חוזרות, מהסיבה שהחייל מתחזה ורק מבקש להוציא גימלים. לפיכך, התנהלות רשלנית של גורמי הרפואה הצה"ליים בהחלט עשויה לפגוע בחיילים.
הגורמים לפקקת ורידים וכיצד ניתן לקשור אותה לתנאי השירות הצבאי
כאמור, פקקת ורידים יכולה להתפתח אצל בעלי הנטייה הגנטית לשאת אותה, אך יש צורך בהופעת גורם הדק (טריגר) סביבתי על מנת שתצא מן הכוח אל הפועל.
אחד מאותם גורמי הדק הוא מאמץ פיזי חריג. בשירות הצבאי כידוע, נחשפים החיילים, בעיקר הלוחמים, לעומסים פיזיים לא פשוטים, ולא פעם מדובר בעומסים חריגים שהם לא רגילים אליהם (למרות סרגל המאמצים).
אם בעקבות חשיפה למאמצים פיזיים קשים בשירותכם, אובחנתם בפקקת ורידים, דעו שיש אפשרות לתבוע את הנזק הזה בתביעה נגד משרד הביטחון, בה עליה להוכיח את הקשר בין המחלה ובין תנאי השירות.
במידה והמחלה מופיעה במהלך השירות ללא טריגר ברור , או כזה שניתן לקשור אותו לתנאי השירות, אך היא לא מאובחנת בזמן, למרות תלונותיכם החוזרות, וגם לא מטופלת כיאות על ידי הרופאים הצבאיים, דעו שניתן לתבוע את משרד הביטחון בגין רשלנות זו בטיפול, במידה ועקב רשלנות זו נגרם לכם נזק בלתי הפיך.
יש כמובן צורך להוכיח את גורם הרשלנות ואת ההתעלמות מתלונותיכם החוזרות, תלונות שבדיעבד ניתן לומר עליהן שהן קשורות לפקקת הורידים והתפשטותה.
חשוב להבין כי התלונות לרוב אינן ספציפיות, וגם הממצאים בבדיקה הרפואית לא תמיד מעידים על כך שמתפתחת בגופכם פקקת ורידים, ולכן קורה לא פעם כי יש איחור באבחון המחלה ובטיפול בה.
אם התלונות חוזרות ומחמירות, ולא הופניתם לבירור רפואי מתקדם לבירור הסיבה להן (מעבר לסתם בדיקה רפואית ב"ביקורופא") יש בכך בהחלט טעם לפגם, מה שיוצר את הקשר הסיבתי לשירות באופן עקיף באמצעות הטענה של איחור באבחון ובטיפול. עקב כך, יש לזקוף לחובת השירות הצבאי שיעור ניכר מהקשר הסיבתי, שלא לומר 100% החמרה עקב השירות.
איך מגישים תביעה כנגד הצבא ומשרד הביטחון בעקבות פקקת ורידים בשירות הצבאי?
חשוב להגיש את התביעה בצורה מסודרת ומנומקת, בליווי המסמכים הרלוונטיים, כולל תצהיר לגבי נסיבות התפתחות המחלה, אשר יוכיחו את הקשר בין המחלה ובין השירות הצבאי או בין המחלה ובין האיחור באבחון ובטיפול הרפואי שניתן לחייל במהלך השירות הצבאי.
אם חלילה סבל החייל בשלב מאוחר יותר מתסחיף ריאות או כל בעיה חמורה אחרת, עקב קרישי דם שנסחפו במחזור הדם – בהחלט שניתן לתבוע גם אותם. היעזרות בעורך דין המיומן בתביעות נגד משרד הביטחון בהחלט עשויה לשפר את סיכויי הצלחת התביעה.
