פסוריאטיק ארטריטיס הוא השם הלועזי לבעיה רפואית שבעברית מכונה דלקת מפרקים ספחתית.
דלקת הפרקים הייחודית והבעייתית הזאת, היא שילוב בין דלקת פרקים לבין פסוריאזיס (ספחת בעברית) ומופיעה בחלק מהמקרים לאחר התפרצות מחלת הספחת.
מהי דלקת מפרקים ספחתית ומה הם גורמי הסיכון למחלה? כיצד ניתן לתבוע את המחלה כאשר היא מופיעה בזמן השירות הצבאי? על כך במאמר הבא.
דלקת מפרקים ספחתית וגורמי הסיכון לה
דלקת מפרקים ספחתית היא דלקת מפרקים המלווה לרוב בכאבים ובתנועה מוגבלת. הדלקת מופיעה לפעמים לפני הופעת מחלת הספחת ולפעמים לאחריה. המחלה יכולה להתפתח באופן עצמאי עקב חשיפה לטראומה פיזית או נפשית חריגה, והיא יכולה להתפתח עקב מחלת הפסוריאזיס, כשזו הופיעה לפניה.
בדומה לפסוריאזיס, גם דלקת מפרקים ספחתית מאופיינת בתקופות של התלקחויות והפוגות, כאשר מתח נפשי גורם להחמרת הדלקת, והחמרת הדלקת גורמת להעלאת רמות הלחץ והמצוקה הנפשית, בדומה להשפעת הלחץ על מחלת הספחת.
מעבר לגורם הטראומה הנפשית והפיזית, יכולה הדלקת להתפתח גם כתוצאה מזיהום חיידקי או נגיפי. כאשר הגורמים הסביבתיים הללו פועלים על אנשים עם נטייה מולדת למחלה, היא עלולה להתפרץ, ואם היא כבר קיימת, היא עלולה להחמיר.
דלקת מפרקים ספחתית בשירות הצבאי וכיצד לתבוע אותה
כאמור, הגורמים לדלקת המפרקים הספחתית יכולים להיות טראומה פיזית או לחץ נפשי, זיהום, או ספחת שהתפתחה עקב לחץ נפשי שמקורו בתנאי השירות ובהמשך הביאה להתפתחות הדלקת.
כאשר הדלקת מתפתחת לפני הופעת הספחת, יש צורך להוכיח את תנאי השירות שגרמו לה, בין אם מדובר בחבלה ישירה או עומסים מצטברים, זיהום או לחץ נפשי. גורמים אלו יש להוכיח באמצעות תצהיר ועדויות תומכות שיצורפו לתביעה. אם הדלקת מתפתחת לאחר הופעת הפסוריאזיס, אז אין צורך להוכיח את הגורמים הללו, כיוון שזה יהיה די ברור שהדלקת התפתחה עקב הספחת, ובוועדה הרפואית כבר יקבעו לכם את אחוזי הנכות בגינה.
מה שכן, חשוב כמובן להוכיח שהספחת נגרמה עקב תנאי השירות והלחץ הנפשי שחוויתם. אם הספחת לא תוכר ככזו שנגרמה עקב השירות, אז גם דלקת הפרקים לא תוכר ככזו שקשורה לשירות.
נקודה משפטית נוספת היא החמרת מחלה קיימת. על מנת להראות שהמחלה נגרמה עקב השירות, יש צורך לא רק להוכיח את הגורם בשירות שגרם למחלה, אלא גם שלא סבלתם מהמחלה לפני השירות. אם סבלתם מהמחלה לפני השירות, לא ניתן יהיה לטעון שהשירות הצבאי גרם לה, אך ניתן יהיה לטעון שהוא החמיר אותה.
כאשר נקבע שהשירות הצבאי החמיר את המחלה, אז מחלקים חלק מההכרה על חשבון הנכה וחלק על חשבון השירות, נניח חצי חצי. המשמעות של זה היא שכאשר תיבדקו בוועדה רפואית לצורך הערכת נכותכם, במידה וייקבעו לכם 20% נכות לדוגמא, תקבלו רק 10% מתוכם. כנ"ל לגבי מחלת ספחת שהוכרה באופן חלקי וכתוצאה ממנה התפתחה דלקת מפרקית ספחתית. אם הספחת הוכרה באופן חלקי, גם הדלקת תוכר באותה חלקיות. דבר זה ישפיע על שיעור הנכות הסופי ועל הפיצוי שאמור להתקבל.
מאחר ושתי המחלות כרוכות אחת בשנייה, גם הטיפול הרפואי שניתן לדלקת, משפיע לטובה על מצב הספחת. אם אתם לא סובלים מספחת, סביר להניח שלא תקבלו טיפול המיועד לדלקת מפרקים, רק בשביל לטפל בספחת, כיוון שהטיפול שניתן לדלקת מפרקים לא פעם כולל טיפול ביולוגי שאינו פשוט.
חשוב להדגיש כי כל האמור לעיל מתייחס לתביעות של חיילים בשירות חובה ומילואים. לגבי חיילים בשירות קבע, שוטרים, סוהרים ואנשי מוסד ושב"כ וכו', הרי שעל מנת להגיש תביעה למשרד הביטחון, עליהם להוכיח שהלחץ הנפשי שלטענתם גרם לפרוץ המחלה – מקורו בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית או בפעילות שהנה ייחודית לשירות הצבאית.
אחרת, יצטרכו להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי, כמו כל עובד רגיל. מאחר ומדובר בנקודה משפטית שאינה ברורה די הצורך ואף קשה להוכחה, הסתייעות בעורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון הנה חשובה להצלחת התביעה.
פסוריאטיק ארטריטיס בשירות הצבאי
