אז אם הגעתם לוועדת הערעורים בבית משפט השלום זה אומר שקצין התגמולים דחה את תביעתכם, או שהוא הכיר בקשר בין הנכות שלכם לשירות באופן חלקי והחלטתם לערער על כך על מנת שייקבע קשר מלא.
אני רוצה להאמין שאם הגשתם ערעור לבית המשפט אז עשיתם זאת באמצעות עורך דין שמומחה בתביעות נגד משרד הביטחון ואם אכן אתם מיוצגים, אז אני רוצה להאמין שקיבלתם הדרכה טובה מעורך הדין כיצד להתכונן לחקירתכם הנגדית בבית המשפט, אבל אם בכל זאת תרצו לשמוע דגשים לחקירה, אתם מוזמנים לקרוא את המאמר הבא.
דברים טכניים בהכנות לדיון בוועדת הערעורים
השתדלו להגיע לבית המשפט כחצי שעה קודם. עדיף להקדים מאשר לאחר לדיון שלכם. קחו בחשבון שתמיד יש פקקים בדרך ובעיית חנייה במקום, ובכניסה לבית המשפט יש תור בגלל הבדיקה הביטחונית. רצוי לא לבוא עם נשק. אתרו את שם השופט ומספר האולם. לרוב זה יופיע על גבי לוח אלקטרוני על הקיר.
אם לא, חפשו את עמדת המודיעין ושאלו את הנציג/ה. אם האולם של השופט פתוח, כנסו על מנת להתרשם היכן עומד להתקיים המשפט שלכם. אתרו היכן ממוקם דוכן העדים, מעליו תעידו, ויתר הנפשות הפועלות, השופט וחברי הוועדה והפרקליט שיחקור אתכם (בדרך כלל מיקומו הוא בצד ימין של האולם).
גם אם האולם מלא, ניתן להיכנס ולהתיישב באולם, אלא אם כן הדיון נערך בדלתיים סגורות, מה שקורה בדרך כלל בתיקים של נכי צה"ל. הביאו אתכם בגד חם, גם בקיץ לפעמים מקררים מאוד את האולם. הביאו בקבוק מים וטישו. זה יכול לעזור.
דברים מהותיים בהכנות לדיון בוועדת הערעורים
בתחילת החקירה הנגדית שלכם תוזהרו על ידי השופט לומר את האמת כי חובה לומר את האמת שאחרת תהיו צפויים לעונשים הקבועים בחוק בדבר עדות שקר.
הפרקליט ישאל אתכם שאלות שמתייחסות לתצהיר שהגשתם. התצהיר צריך להיות בידכם. יש בתי משפט שבהם הדיון מוקלט ואחר כך מתומלל ומועלה על הכתב לפרוטוקול, ויש בתי משפט שהדיון מוקלד על ידי קלדנית.
יש יתרון בולט לדיון שמוקלט והוא שכל מה שנאמר באולם נכנס לפרוטוקול, כולל דברים שאמרתם ולא נשאלתם עליהם. לעומת זאת, בדיון שמוקלד על ידי קלדנית, לא תמיד היא מספיקה להקליד את כל מה שנאמר, ולרוב, הערות שתרצו להוסיף, לא תמיד ייכנסו לפרוטוקול.
אפשר לבקש מהשופט שמשהו שנאמר יירשם בפרוטוקול, במידה והוא חשוב והוא לא נרשם על ידי הקלדנית. אפשר לברר איתה אם היא רשמה מה שאמרתם. בעיקרון זה הוא חלק מתפקידו של עורך הדין שמייצג אתכם.
מטרת החקירה הנגדית היא למצוא סתירות בין מה שכתבתם בתצהיר לבין מה שמופיע במסמכים הרפואיים או דברים שאמרתם בעבר, ובעצם להציג אתכם בפני בית המשפט כלא אמינים, על מנת שבית המשפט לא יקבל את הגרסה שלכם, ולא את חוות הדעת שנסמכת על הגרסה העובדתית שמסרתם.
לכן, חשוב שבית המשפט יתרשם מאמינות דבריכם בעת שאתם מעידים, וחשובה שפת הגוף שלכם כשאתם מעידים: עמדו זקוף והיישירו מבט אל השופט, אתם דוברים אמת ואין לכם מה להסתיר. אם אתם נשענים על דוכן העדים או מסתכלים למטה כשאתם מדברים, שפת גוף שכזו עושה רושם שאתם משקרים, גם אם אתם אומרים את האמת.
זכרו להיצמד לגרסה המופיעה בתצהיר. זו הגרסה שמסרתם בשלב התביעה, וזו הגרסה שעליכם למסור בחקירתכם הנגדית. אם תגידו משהוא אחר ממה שאמרתם בתצהיר, אז או ששיקרתם בתצהיר או שאתם משקרים על דוכן העדים, ובשני המקרים זה לרעתכם. לכן חשוב להיצמד לתצהיר וחשוב לזכור אותו בעל פה.
למרות שלמדתם את התצהיר בעל פה, אם אתם מופנים למשהו שכתבתם באחד הסעיפים, אל תהססו לקרוא את המשפט לפני שאתם משיבים על השאלה. כנ"ל לגבי מסמך רפואי שאתם מופנים אליו ונשאלים לגביו, אל תהססו לקרוא אותו ורק אז להשיב.
ייתכנו שגיאות המופיעות במסמכים הרפואיים, ואם אתם רוצים לטעון שמה שכתוב במסמכים הוא שגוי או לא מדויק, תצטרכו לשכנע היטב באמיתות דבריכם כיוון שהמסמכים הרפואיים נתפסים כאובייקטיביים, ואתם בעלי אינטרס במשפט שלכם. לכן חשוב להכיר היטב את מה שכתוב במסמכים, ולדעת לתת תשובה משכנעת לגבי אמירות שהן מנוגדות לטענות שלכם בערעור.
אם תרצו להוסיף משהו לתשובתכם, רצוי לומר אותו, ולא לבקש רשות, כיוון שלא תקבלו, כי אתם אמורים להשיב לשאלות שאתם נשאלים, ולא להוסיף דברים שלא אמרתם בתצהיר. אך אם תשו זאת יותר מידי והשופט יעיר לכם שלא נשאלתם על זה, זה עשוי לעורר התנגדות כלפיכם, אז פעלו בטעם. הדבר נכון לגבי דיון שמוקלט. בדיון שמוקלד, הדברים פשוט לא יירשמו.
גם השופט או חברי הוועדה יכולים לשאול אתכם שאלות ותצטרכו להשיב עליהן כמובן. בסיום החקירה הנגדית, ייתכן ועורך הדין מטעמכם ירצה לשאול אתכם שאלות בחקירה חוזרת, במידה ובמהלך החקירה הנגדית לא איפשרו לכם להשלים את תשובתכם או שדבריכם לא הובנו היטב או התפרשו באופן שונה ממה שהתכוונתם.
אם יש עדים עובדתיים נוספים מטעמכם, הם יצטרכו להמתין מחוץ לאולם בעודכם מעידים, כיוון שאם ירצו לשאול את שניכם את אותה שאלה, שלא תתאמו תשובה. לאחר שעד סיים להעיד, הוא יכול להישאר באולם.
בסיום החקירה של העדים העובדתיים והמומחים הרפואיים, מסתיים הדיון. בשלב זה, ייתכן והשופט יציע הצעת פשרה. יש לשקול אותה היטב, ורצוי לתת תשובה במקום, כי אם תסכימו והצד השני לא יסכים להצעה, ייתכן והדבר "יתנקם" בו בפסק הדין. אם שני הצדדים מקבלים את הצעת הפשרה של השופט, הדבר חוסך את הזמן היקר של הכנת סיכומים וכתיבת פסק הדין, מה שעשוי לקחת כשנה. אם לא מתפשרים, ממשיכים לשלב הסיכומים.
אם השופט לא קבע מראש שייערכו סיכומים בעל פה בתום הדיון, אז כל צד יסכם את התיק בכתב בתוך 30 או 60 יום, בהתאם למה שיחליט השופט, המערער מסכם קודם, והצד השני 30 או 60 יום לאחר מכן. לאחר שהסיכומים מטעם שני הצדדים הוגשו, התיק עם כל החומר והסיכומים עולים לשופט והוא יצטרך לכתוב פסק דין, דבר שעשוי לקחת לו 3-8 חודשים, תלוי בעומס העבודה הקיים על שולחנו. למרות שיש גם שני חברי וועדה, לרוב, הם לא כותבים את עמדתם בפסק הדין, אלא מצטרפים לדעתו של השופט, שכותב את פסק הדין.
דיון הוכחות שכזה עשוי להימשך כשעתיים עד שלוש שעות, תלוי במספר העדים. כל ההליך בבית המשפט עשוי להימשך כשנתיים, תלוי במורכבות שלו.
אם בפסק הדין יחליט השופט לקבל את הערעור ולהכיר בקשר שבין הנכות שלכם ובין השירות, בין אם בקשר מלא ובין אם בקשר חלקי, זה אומר שתוכרו כנכי צה"ל, והשלב הבא יהיה שתופנו לוועדה רפואית להערכת נכותכם. במקרה זה, בדרך כלל ייפסקו לזכותכם הוצאות משפט עבור מה שהוצאתם על חוות דעת רפואית ושכר טרחת עורך דין. הסכום מוערך על ידי השופט.
אם בפסק הדין יוחלט לדחות את ערעורכם, תוכלו לערער על כך לבית המשפט המחוזי אך בנקודה משפטית בלבד וכמובן בעזרת עורך דין כמו עו"ד גרינברג ושות'. מאחר ובית המשפט המחוזי לא שומע שוב את העדים, הוא לא יכול להתרשם מאמינותם, אלא זה תפקידו של בית משפט השלום. לכן חשוב לעשות עבודה טובה בבית משפט השלום. בהצלחה.
לוועדת הערעורים יש משקל רב בחייו של אדם אשר חווה נכות עקב שירותו הצבאי בשל כך שהיא מעין הסיכוי האחרון לקבל הכרה בנכות ואת כל הזכויות שמגיעות לו עקב כך. על כן, מומלץ בהכנה לוועדה לשלב איש מקצוע שמתמחה בהליכים מסוג זה. מתכוננים לוועדת ערעורים? לחצו כאן לפרטים נוספים.
באם דחו את התביעה שלכם לגמרי ואתם רוצים לערער, הליך ההכנה צריך לכלול איסוף ראיות ומסמכים חדשים כדי שישכנעו את הוועדה שאכן מגיע לכם הכרה בתביעה ובעצם הכרה בנכות.
התשובה היא כן וחשוב שתדעו שזאת. באם אתם חושבים שהתשובה שקיבלתם להגשת התביעה לא מותאמת למצב שלכם או לא נותנת לכם את כל מה שמגיע לכם, אתם זכאים להגיש ערעור לוועדת הערעורים ובעצם להביא לכדי בחינה מחודשת של המקרה.
למרות שוועדת ערעורים היא כבר ערעור בפני עצמו על החלטת משרד הביטחון בדבר התביעה שלכם, ניתן גם על החלטת וועדה זאת לערער ובעצם לדרוש שוב בחינה מחודשת. זאת נעשה לבית המשפט המחוזי ולצרוך כך תדרשו לעורך דין.
