לאחר שהגשתם תביעה למשרד הביטחון והוכרתם כנכי צה"ל ועמדתם בוועדה רפואית שקבעה את נכותכם לצמיתות – הכרה זו הנה קבועה, אך אחוזי הנכות, למרות שהם נקבעו לצמיתות, יכולים להשתנות עקב החמרה שחלה במצבכם עם השנים. כל מי שהוכר כנכה צה"ל ונקבעו לו אחוזי נכות, זכאי להגיש בקשה לוועדה רפואית חוזרת, בכל 6 חודשים מאז נבדק לאחרונה בוועדה רפואית, אם הוא חש שחלה החמרה במצבו. הדבר נכון לגבי נכות גופנית וגם נכות נפשית.
הגשת בקשה ללשכת השיקום
את הבקשה להחמרת מצב נפשי יש להגיש ללשכת השיקום אליה שייך הנכה. את הבקשה יש לתמוך במסמכים רפואיים מהרופאים המטפלים, ורצוי לתמוך אותה בחוות דעת רפואית פסיכיאטרית של פסיכיאטר פרטי שיקבע שאכן חלה החמרה במצבכם הנפשי, ויעריך את מצבכם העדכני באחוזי נכות בהתאם לתקנות הנכים, תוך שיצביע במה מתבטאת אותה החמרה במצב, ואלו תסמינים או טיפולים נוספו מאז הוועדה הרפואית האחרונה.
הבקשה תיבדק ע"י יו"ר הוועדות הרפואיות, אשר יזמן את הנכה לבדיקה מחודשת בוועדה רפואית מחוזית מהדרג הראשון. בוועדה ישובץ פסיכיאטר אחד לפחות.
הפסיכיאטר יבדוק את המבקש, ישאל אותו שאלות על מנת להתרשם מהתפקוד היומיומי שלו, או יותר נכון, מהפגיעה התפקודית הקיימת עקב מצבו הנפשי וכיצד היא מתבטאת בכל מישור ומישור בחייו: מבחינה תעסוקתית, חברתית, אישית, זוגית, הורית, מבחינת השינה, מבחינת ההנאה והפנאי וכו'. ככל שהוועדה תתרשם שהפגיעה התפקודית חמורה יותר, כך ייקבעו אחוזי נכות גבוהים יותר. כחודשיים לאחר הבדיקה בוועדה, תקבלו בדואר את החלטת הוועדה.
אם לא תהיו מרוצים מאחוזי הנכות שנקבעו לכם, תוכלו להגיש ערעור לוועדה הרפואית העליונה בתוך 45 יום מהיום שקיבלתם את ההחלטה. בוועדה הרפואית העליונה תיבדקו שוב ע"י פסיכיאטרים, אחרים כמובן מאלו שבדקו אתכם בוועדה המחוזית, שכן מדובר בערכאת ערעור.
הוועדה העליונה רשאית להעלות, להשאיר או להוריד את אחוזי הנכות שקבעה הוועדה המחוזית, ולכן ישנה חשיבות גדולה לייצוג של עורך דין בוועדה זו. במידה והוועדה תרצה להפחית מאחוזי הנכות שלכם, עליה להזהיר אתכם ולאפשר לכם להביא טיעון נוסף או למשוך את הערעור ולהישאר עם אחוזי הנכות שנקבעו בוועדה המחוזית.
כחודשיים לאחר מועד הוועדה, תקבלו את החלטתה בדואר. על החלטת הוועדה הרפואית העליונה ניתן לערער לבית המשפט המחוזי אך רק בנקודה משפטית, לא רפואית, כיוון שהשופט/ת שיושבים לשמוע את התיק אינם יכולים וגם אינם רשאים להתערב בשיקול דעתם הרפואי מקצועי של הרופאים בוועדה. תפקידם להעביר ביקורת על התנהלות הרופאים וקביעותיהם, האם הן עולות בקנה אחד עם טענות הנכה והתיעוד הרפואי.
ברוב המקרים בהם הערעור בבית המשפט המחוזי מתקבל, התיק מוחזר לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתנמק ותסביר את קביעותיה שוב. למרבה הצער, ברוב המקרים בהם התיק מוחזר לוועדה מבית המשפט, הוועדה לא משנה מקביעותיה ומוצאת דרכים להצדיק את קביעותיה.
על החלטה כזו של וועדה רפואית עליונה ניתן לערער שוב ושוב לבית המשפט המחוזי אך כאמור רק בנקודה משפטית. כמובן שיש חשיבות לייצוג של עורך דין בבית המשפט ולאחר מכן בוועדה הרפואית העליונה. חשיבות זו עולה כאשר קצין התגמולים מחליט לשלוח עורך דין מטעמו שייצג אותו לא רק בבית המשפט, אלא גם בוועדה הרפואית לאחר שהתיק מוחזר אליה. אל תישארו ללא ייצוג בוועדה מול קצין התגמולים.
דגשים לבקשה בגין החמרה נפשית
רצוי שיהיה אתכם בוועדה מלווה אחד שמכיר אתכם ויכול להוסיף התייחסות וטיעונים לגבי מצבכם מנקודת מבטו, כיוון שהמבקש, במיוחד זה הלוקה בנפשו, לא תמיד יודע להציג את חומרת מצבו בצורה הטובה ביותר שתזכה אותו באחוזי נכות גבוהים. בשל מורכבות ההליך, כמובן שייצוג של עורך דין מיומן יכולה לעזור להשיג את התוצאה המיטבית.
חשוב להבין שרק נכה צה"ל מוכר שנקבעו לו אחוזי נכות בגין פגיעה נפשית, יכול להגיש בקשה לוועדה רפואית חוזרת (עקב החמרת מצב). עוד חשוב להבין, שקצין התגמולים הוא צד לדיון בפני הוועדה הרפואית, והבקשה להחמרת מצב לא מוגשת אליו אלא למנהלה הרפואית באגף השיקום, שהם גוף נפרד במשרד הביטחון. לא מדובר בתביעה אלא בבקשה לבדיקה מחודשת בוועדה רפואית.
למרות שקצין התגמולים הוא צד לדיון, ברוב רובם של המקרים, הוא, או עורך דין מטעמו, לא מופיע בדיון. למרבה הצער, המצב הוא כזה כיוון שהוועדות הרפואיות עושות בשבילו את העבודה, ולכן הוא לא צריך להופיע לוועדה ולטעון נגד הנכה. מצב זה כאמור, קורה ברובם המכריע של המקרים, אך ישנם מקרים ספציפיים שקצין התגמולים כן ישלח עורך דין מטעמו לוועדה, ואז כמובן שייצוג של עורך דין בוועדה חשוב מאוד על מנת לשמור על האינטרסים שלכם אל מול טענותיו של קצין התגמולים ואל מול צרות לבה של הוועדה. חשיבותו של הייצוג קיימת כמובן גם בערעור לוועדה הרפואית העליונה וכמובן גם בבית המשפט המחוזי.
ההבדל בין החמרת נכות נפשית מוכרת ובין נכות נפשית שהתפתחה מנכות גופנית
חשוב להבדיל מצב של החמרה נפשית של נכות נפשית מוכרת, ממצב של נכות נפשית שהתפתחה כתוצאה מנכות גופנית, מה שנקרא נכות מוסבת. וחשוב גם להבדיל אותה ממצב של נכות נפשית שהתפתחה בשלב מאוחר לשירות הצבאי עקב טראומה וסטרסים שנחוו בשירות הצבאי. במקרה כזה יש להגיש תחילה תביעה לקצין התגמולים על מנת שיכיר בה, ורק לאחר שתוכר, יעמוד הנכה בשלב השני בו ייבדק בוועדה רפואית להערכת נכותו.
לסיכום
לסיכום, ההליכים השונים מול הוועדה הרפואית ובית המשפט הנם לא פשוטים, במיוחד כאשר קצין התגמולים, שהנו צד לדיון, מופיע וטוען נגדכם בוועדה הרפואית ובבית המשפט. יש חשיבות רבה לייצוג על ידי עורך דין מיומן בתחום, על מנת שידע להציג את החמרת המצב שלכם בצורה המיטבית, על מנת להבטיח שתזכו באחוזי הנכות הראויים ההולמים את מצבכם. למשרדנו ניסיון של שנים רבות בייצוג בוועדות רפואיות ובבית המשפט, ואתם מוזמנים לפגישת ייעוץ ללא התחייבות בטרם תחליטו להגיש בקשה להחמרת מצב או ערעור לוועדה רפואית עליונה או לבית המשפט. בריאות.
ישנם אנשים אשר מוכרים כבעלי נכות נפשית, ניתן להם שיעור אחוזי נכות והם מוכרים כנכי צה"ל. אך במקרים בהם יש החמרה במצב, בין אם הוא פיזי או נפשי, הם יכולים להגיש בקשה לוועדה חוזרת לצורך התאמת שיעור אחוזי הנכות והזכויות למצב החדש.
בשונה מהגשת התביעה הראשונית למשרד הביטחון, תביעה להחמרה נפשית מגישים ללשכת השיקום אשר אליה משויך התובע. ברור כי עדיין מדובר בתביעה מסודרת אשר דורשת הגשת טפסים ותצהירים אודות המצב הרפואי ומטרתה להוכיח את טענתו של התובע שאכן יש החמרה משמעותית במצבו.
בדומה להגשת התביעה הראשונית ייבדק התובע אצל פסיכיאטר, מטרתו תהיה לקבוע האם אכן יש החמרה במצבו הנפשי והאם יש עילה לשינוי שיעור אחוזי הנכות שניתן. חשוב לדעת כי הבדיקה תהיה מאוד אישית על מנת לוודא שאכן בוצעה החמרה ולכן כדאי שיהיה אתכם איש מקצוע לצדכם, לחצו כאן ליצירת קשר.
אכן כן, לאחר השיחה עם הפסיכיאטר התשובות אמורות להתקבל כחודשיים לאחר מכן, באם התשובה לא סיפקה את התובע הוא זכאי להגיש ערעור אשר ייבחן בוועדה הרפואית העליונה.
