תפריט

צלקות בשירות הצבאי

חיילים ואנשי כוחות הביטחון אשר נחבלו או עברו הליך כירורגי במהלך שירותם, סובלים לעיתים מצלקות שנותרו בגופם. בצלקות, בניגוד לפגיעות אחרות בשירות הצבאי, לרוב אין מחלוקת בעניין הקשר הסיבתי.

 

החשיבות של דרישה מפורשת ותיעוד ההצטלקות

צלקות בגופם של משרתים בכוחות הביטחון נוצרות ממגוון רחב של נסיבות, החל מחבלות ישירות במהלך פעילות מבצעית ותאונות אימונים, ועד לחשיפה לחומרים מסוכנים או תאונות שגרה בבסיס. בנוסף לפציעות אלו, רקמה צלקתית מתפתחת פעמים רבות בעקבות מחלות עוריות או הליכים כירורגיים שנועדו לתקן נזקים אורתופדיים ורפואיים שאירעו בזמן ועקב השירות. בכל המקרים הללו, פעולת הליבה שעורך דין מבצע במסגרת ניהול התיק מול קצין התגמולים היא ביסוס הזיקה העובדתית והרפואית בין האירוע המחולל או הניתוח לבין תנאי השירות הצבאי.

כאשר חייל נפצע, העור מחלים באמצעות יצירת רקמה צלקתית. עם זאת, אם לא תציינו במפורש את קיומה של הצלקת במסגרת התביעה, קצין התגמולים לא יעמיד אתכם לבדיקה רפואית בנושא זה מיוזמתו. הוועדה הרפואית לא תקבע אחוזי נכות על צלקת שלא נתבעה באופן רשמי, גם אם היא גלויה לעין במהלך בדיקה של פגיעה אחרת.

כאשר מגישים בקשה להכרה, יש לזכור כי ההכרה בצלקת נגזרת לרוב מההכרה בפגיעה העיקרית. אם הנזק העיקרי אינו מוכר ככזה שנגרם עקב השירות, לא ניתן לקבל הכרה על הצלקת הנלווית אליו. בשלב בירור החבות, עורך דין ינתח את התיעוד הרפואי ואת נסיבות הפציעה, כדי לבסס את הקשר הסיבתי הנדרש מול משרד הביטחון. פעולה זו חיונית בעת הגשת תביעה נגד משרד הביטחון, כדי להבטיח שכל פגימה תקבל התייחסות מלאה.

מה ההבדל בין פגיעה אסתטית למגבלה תפקודית?

תקנות הנכים מחלקות את הגוף לשני אזורים עיקריים לעניין צלקות: אזור הפנים והצוואר, ושאר חלקי הגוף מהצוואר ומטה. אחוזי הנכות נקבעים לא לפי כל צלקת בנפרד, אלא בהתאם למכלול הצלקות באותו אזור גיאוגרפי בגוף. במקרים של צלקות נרחבות במיוחד, הוועדה עשויה להיעזר ב"שיטת התשיעיות" להערכת שטח הפנים של הצלקת ביחס לשטח הגוף הכולל.

מעבר לשטח הצלקת, הועדות בוחנות את ההשפעה התפקודית. צלקות המחוברות לרקמות או לאיברים פנימיים וגורמות להפרעה בתנועה, יזכו באחוזי נכות נפרדים על פי הפגיעה באיבר עצמו, וזאת בנוסף על אחוזי הנכות הניתנים על מראה הצלקת. בנוסף להגבלת התנועה, חיילים ואנשי קבע רבים סובלים מצלקות הממוקמות באזורי חיכוך עם ציוד צבאי, כגון אפוד או קסדה. בשלב איסוף המסמכים, עורך דין יפעל להשגת אישורים מרופא היחידה המעידים על הקושי לשאת ציוד תקני, נתון המהווה הוכחה חותכת למגבלה תפקודית. בניית התיק הרפואי לקראת ייצוג בוועדות רפואיות מחייבת הצגת ראיות אובייקטיביות אלו.

ההשפעה של צלקת

קיימים מקרים שבהם אחוז נכות אחד בגין צלקת מכריע את גורל התביעה כולה. לדוגמה, חייל שנקבעו לו 10% נכות על ליקוי אחד ו-10% על ליקוי נוסף, מגיע לחישוב משוקלל של 19% נכות. משמעות הדבר היא קבלת מענק כספי חד פעמי בלבד, ללא זכאות לשיקום ולתגמול חודשי. תוספת של 1% בלבד בגין צלקת קטנה עשויה להעלות את הנכות ל-20%, רף המזכה את הנפגע בתגמולים קבועים, בזכויות שיקום ובהטבות נוספות לכל החיים.

הדבר נכון גם לגבי חייל שצבר 49% נכות, כאשר תוספת מזערית על צלקת תוביל אותו לרף של 50% ותזכה אותו במעטפת זכויות רחבה בהרבה. לכן, אין להקל ראש אף פעם באותן צלקות, וחשוב לדווח על כל שינוי בעור כבר בפנייה הראשונית.

⚠️שימו לב⚠️
טעות נפוצה שאנו נתקלים בה היא ההנחה כי יש להמתין עד שהצלקת תחלים לחלוטין ורק אז להתחיל בהליך המשפטי. נפגעים רבים מגלים לאחר שנים כי בפרוטוקול הוועדה הרפואית בעבר נרשם קיומה של צלקת, אך לא נפסקו לה אחוזים משום שהם לא דרשו זאת.

כאשר מגישים בקשה מאוחרת לוועדה רפואית חוזרת או להכרה בנכות מוסבת (תקנה 9) בגין אותה צלקת ישנה, אחוזי הנכות שייקבעו יהיו תקפים אך ורק מיום הגשת הבקשה החדשה, ולא באופן רטרואקטיבי מיום הפציעה. המתנה ממושכת גוררת אובדן כספי ניכר. במקום להמתין, הפעולה המשפטית צריכה להתחיל מוקדם. בשלב איסוף החומר העובדתי, עורך דין יפעל לדרוש את כלל היומנים הרפואיים מהבסיס ולעגן את טענותיכם מיד לאחר קרות האירוע.

אילו זכויות מוענקות למי שהוכר עם נכות בגין צלקת?

קבלת הכרה רשמית מאגף השיקום פותחת בפני הנפגע מעטפת רחבה של זכויות. קביעת אחוזי נכות מהווה את הבסיס לדרישת מימון לטיפולי לייזר, ניתוחים פלסטיים לשחזור העור, רכישת חליפות לחץ ומימון משחות רפואיות יקרות. במקרים שבהם הפגיעה העיקרית מוכרת באופן חלקי (למשל, החמרה בשיעור של חצי על חשבון השירות), לעיתים קרובות גם הצלקת תוכר באותו יחס. עם זאת, הצגה משפטית נכונה מאפשרת במקרים מסוימים להשיג הכרה מלאה בצלקת למרות שהפגימה העיקרית הוכרה רק באופן חלקי.

למראה מצולק ישנה פעמים רבות השפעה נפשית ניכרת. בשלב קביעת דרגת הנכות, עורך דין פועל לוודא שכלל ההיבטים יקבלו ביטוי, כאשר קביעת אחוזי נכות בשיעור של 10% עד 19% מזכה במענק כספי חד פעמי. ייצוג הולם על ידי גורם משפטי מיומן מבטיח כי כלל ההיבטים הפיזיים והנפשיים יילקחו בחשבון בעת קביעת דרגת הנכות. מעבר לרף ה-20%, זכאי הנפגע לקצבה חודשית ולהטבות נלוות רבות דרך קביעת אחוזי נכות ממשרד הביטחון.

אנו משקיעים מאמצים רבים כדי לספק לכם תוכן איכותי ומדויק. עם זאת, חשוב להדגיש שהמידע המובא כאן אינו ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה. העולם המשפטי דינמי ומשתנה, ולכן כל שימוש במידע הוא על אחריותכם האישית בלבד.

שאלות ותשובות

כן, אם הפגיעה המקורית (למשל קרע ברצועה) כבר הוכרה, הצלקת שנוצרה מהניתוח לתיקון הקרע מהווה פגימה מוכרת נוספת. עם זאת, יש להגיש דרישה מסודרת לקצין התגמולים ולהיבדק בוועדה במיוחד לשם קביעת אחוזי נכות בגינה.

הוועדה מבצעת שתי הערכות שונות. אם הצלקת מחברת רקמות או יוצרת התכווצות המגבילה תנועה, יינתנו אחוזי נכות לפי הפגיעה האורתופדית באיבר. בנוסף לכך, הוועדה תעריך את מראה הצלקת עצמה על פי סעיף 75 לתקנות ותעניק אחוזים נפרדים על אלמנט הכיעור או הכאב.

לחלוטין. מכיוון ש"כיעור" הוא מושג שיכול להתפרש באופן סובייקטיבי על ידי חברי הוועדה, הגשת חוות דעת של פלסטיקאי מטעמכם המפרטת במדויק את שטח הצלקת, הבליטות, שינוי הצבע והפגיעה העצבית, מקשה על הוועדה להתעלם מנתונים רפואיים מבוססים ומונעת פסיקת אחוזים נמוכים מדי.

חוק הנכים קובע אמנם הגבלת זמן של שלוש שנים מיום השחרור להגשת תביעה, אך קיים חריג מהותי בחוק הנקרא חבלה רשומה. משמעות הדבר היא שאם הפציעה שגרמה לצלקת תועדה בזמן אמת במסמכים הצבאיים, מתבטל מחסום ההתיישנות הרגיל וניתן לדרוש את הזכויות גם לאחר עשור ויותר.

תמונה של אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר עוסק מאז שנת 2000 בתחום הייצוג של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בוגר תואר LLB במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים משנת 2004. נשוי ואב לשלושה ילדים. מאמין במתן ייעוץ מקצועי, יחס אישי ואנושי, ושכר טרחה הוגן בהתאם להיקף התביעה.

a2
עורך דין משרד הביטחון גרינברג ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עורך דין >>