תביעה נגד משרד הביטחון​

משרד הביטחון הוא הגוף שאליו ניתן לפנות במקרה שנגרם לכם נזק, גופני או נפשי, כתוצאה משירות במערכת הביטחון. אנשי שירות הביטחון, אשר נפצעו או חלו במהלך ועקב שירותם, יכולים לתבוע פיצוי בגין נכותם. איך עושים זאת? הכל בכתבה הבאה.

על פי החוק, רשאי להגיש תביעה חייל משוחרר משירות סדיר, חייל בשירות קבע וכל אדם אחר המשרת במערכת הביטחון: שוטרים, מג"ב, עובדי שב"כ, עובדי מוסד, עובדי משרד הביטחון וכיו"ב. בשנת 2014 תוקן החוק והוכנסו בו מספר שינויים. אחד העיקריים שבהם נוגע לתביעות של אנשי קבע, לגביהם נקבע כי יוכלו לתבוע את משרד הביטחון רק אם נחבלו או חלו ב"חבלת שירות" או "מחלת שירות" שאופיינית לשירות הצבאי. אחרת, מופנים אותם אנשי קבע להגיש תביעתם לביטוח הלאומי, כמו כל אזרח שנפגע בעבודתו. יודגש כי ישנה חשיבות רבה לאבחן האם תביעתו של איש הקבע מתאימה להתברר במשרד הביטחון או בביטוח הלאומי, והנושא אינו ברור בכל מקרה, ולכן נדרש ייעוץ של עורך דין מקצועי בתחום.

את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים ביחידה לתביעות וקביעת זכאות במשרד הביטחון. ישנו טופס תביעה ייעודי לתביעה בגין חבלה ולתביעה בגין מחלה. בתביעה יש צורך להוכיח כי החבלה או המחלה נגרמו או הוחמרו בזמן השירות ועקב תנאי השירות. כאמור, ניתן לתבוע גם בגין מחלה שהוחמרה בשירות, אף שלא נגרמה בעקבותיו, ככל שניתן יהיה להוכיח שתנאי שירות רלוונטיים או טיפול רשלני של המערכת הרפואית הוא המקור להחמרה.

הנזקים השכיחים בתביעות מסוג זה הם נזקים אורתופדיים (גב, ברכיים, כתפיים) ושאר נזקים גופניים. כמו כן, בשל אופי השירות והמציאות הביטחונית, לא אחת נחשפים חיילים וגורמי בטחון לאירועי דחק קשים אשר יכולים להותיר בהם נזק נפשי ופוסט-טראומה. כל הפגיעות המתוארות לעיל הן ברות פיצוי מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב].

 

הליך התביעה מול משרד הביטחון

כאמור, ישנם שני סוגי תביעות: האחת בגין חבלה, והשניה בגין מחלה. כמו בכל תביעה נזיקית, בשני סוגי התביעות יש לבסס את הקשר הסיבתי בין הפעולה או תנאי השירות של התובע, ובין הנזק שנגרם בפועל. לשם כך, התובע יידרש לספק מסמכים רפואיים, עדויות ותצהירים שבכוחם לאמת את עובדות המקרה ולהוכיח את טענותיו שאכן החבלה או המחלה נגרמה או החמירה בזמן שירותו ועקב תנאי שירותו הביטחוני.

בשלב הראשון, יש למלא טופס תביעה. לטופס יש לצרף תצהיר ועדויות המתארות את המסכת העובדתית שגרמה לפציעה או למחלה או החמירה אותה. התצהיר הוא בעל חשיבות עליונה בביסוס התביעה, ועל כן עליו להיות מנוסח היטב ולהיות תואם את הנכתב בתיעוד הרפואי שבתיק, אותו חשוב להשיג לפני הכנת התצהיר. במקרה של סתירה בין התצהיר למסמכים הרפואיים, תינתן עדיפות לנאמר במסמכים הרפואיים מאחר והם נתפסים כאובייקטיביים. כמו כן, על התצהיר לבסס את הקשר הסיבתי לא רק מבחינה עובדתית אלא גם מבחינה רפואית. לכן חשוב שהתצהיר יהיה מנוסח ע"י עורך דין מקצועי בתחום ולאחר התייעצות עם מומחה רפואי רלוונטי.

לאחר הגשת כל המסמכים הרלוונטיים, יבחן קצין התגמולים את התביעה לגופה על סמך הממצאים שבפניו. במסגרת זו, יפנה את התובע למומחה רפואי מטעמו, ובהתבסס על חוות דעתו הרפואית של המומחה יוציא החלטה בתביעה. לרוב, יאמץ קצין התגמולים את המלצת המומחה הרפואי מטעמו, ולכן ישנה חשיבות רבה להכנת התיק מבחינה משפטית ורפואית בטרם יועבר למומחה הרפואי לבחינת הקשר.

ככל שחוות הדעת הרפואית ביססה קשר סיבתי בין הנזק לשירות, בין אם מדובר בקשר חלקי או מלא, בדרך כלל קצין התגמולים יקבל את התביעה ויפנה את התובע לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות. ככל שחוות דעתו של המומחה הרפואי תמליץ שאין קשר בין הנכות לשירות, יאמץ אותה קצין התגמולים ויוציא החלטה בה הוא דוחה את התביעה, ומפנה את התובע לערער על החלטתו לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום תוך פרק זמן של 30 ימים מהיום שקיבל את ההחלטה.

 

ישנם שני מסלולי תביעה: "המסלול הירוק" והמסלול הרגיל.

"המסלול הירוק" מיועד לבירור תביעות שנוגעות לנזק תחום בזמן, כלומר אירוע נקודתי שאירע ביום ושעה ספציפיים במהלך פעילות צבאית במחנה צבאי, ושאין מחלוקת כי האירוע הוא הגורם לנזק, ושמולא בגינו דוח פציעה וישנם מסמכים רפואיים המעידים על הפגיעה בסמוך להתרחשותה, ואין לתובע "עבר רפואי" הנוגע לפגימה אותה הוא תובע. במקרה כזה, תהיה הכרה עקרונית בקשר שבין הנזק לשירות, והתובע יופנה ישירות לוועדה רפואית לצורך הערכת נכותו.

אם התביעה לא מתבררת ב"מסלול הירוק" אז היא תתברר במסלול הרגיל. מסלול זה ארוך ומסורבל יותר. התביעות המוגשות במסלול זה נוגעות לנזק שקשה יותר להוכיח את מקורו ואת הקשר הסיבתי שלו לשירות במערכת הביטחון. במקרה כזה, לאחר איסוף כל החומר אודות התובע, כולל עדויות לתנאי השירות, יופנה התובע לבדיקה אצל מומחה רפואי מטעם קצין התגמולים, שאמור לכתוב חוות דעת רפואית ובה להמליץ אם ישנו קשר בין נזקו של התובע ובין תנאי שירותו. רק אם המומחה ימליץ להכיר בקשר כזה, יופנה התובע לוועדה רפואית לצורך הערכת נכותו. אם המומחה ימליץ שלא להכיר בקשר, קרוב לוודאי שהמלצתו תאומץ ע"י קצין התגמולים אשר ידחה את תביעתו של התובע. על החלטת קצין התגמולים בתביעה ניתן יהיה להגיש ערעור לוועדת הערעורים.

 

סיכום

פציעה או מחלה שנגרמה או הוחמרה בזמן שירות ועקב שירות במערכת הביטחון, היא ברת פיצוי. לרוב, הליך הגשת התביעה למשרד הביטחון הוא מסורבל ומורכב ומצריך הבנה משפטית והיכרות עם המערכת. מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום, בעל ידע נרחב וניסיון בהגשת תביעות מסוג זה. ליווי של גורם משפטי מקצועי ומהימן יוכל לסייע לכם בהבנת מערך הסיכונים והסיכויים ובהתנהלות מושכלת בתהליך.

תשומת לבכם כי על תביעות שכאלה חלה תקופת התיישנות קצרה יחסית -של 3 שנים מיום השחרור מצה"ל, ואף רצוי למהר ולהגיש את התביעה תוך שנה מהשחרור, על מנת לזכות בפיצוי רטרואקטיבית מיום השחרור מצה"ל ולא מיום ההגשה של התביעה. בהצלחה.

תוכן עניינים

מאיר גרינברג ושות׳. משרד עורכי דין
Meir Grinberg and & co. Law office

מאיר גרינברג ושות' הנו משרד עורכי-דין משפחתי אשר נוסד בשנת 1950 ע"י עו"ד מאיר גרינברג ז"ל. המשרד מנוהל כיום ע"י עו"ד נפתלי גרינברג. המשרד עוסק מאז היווסדו בתחום הייצוג של נכי צה"ל, הן בתביעות נגד משרד הביטחון (לקצין התגמולים באגף השיקום), הן בערעורים לועדות הערעורים בכל רחבי הארץ, והן בערעורים על ועדות רפואיות של משרד הביטחון בכל רחבי הארץ.

פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות!