תביעה נגד משרד הביטחון​

משרד הביטחון הוא הגוף שאליו ניתן לפנות במקרה שנגרם לכם נזק, גופני או נפשי, כתוצאה משירות במערכת הביטחון. אנשי שירות הביטחון, אשר נפצעו או חלו במהלך ועקב שירותם, יכולים לתבוע פיצוי בגין נכותם. איך עושים זאת? הכל בכתבה הבאה.

שלב ראשון: הגשת התביעה ובירור שאלת הקשר הסיבתי לשירות

את הבקשה להכרת זכות נכה, שהיא התביעה, יש להגיש לקצין התגמולים ביחידה לתביעות וקביעת זכאות שבמשרד הביטחון. על התובע למלא טופס תביעה של חבלה או מחלה, בהתאם לפגימה שבה הוא מבקש להיות מוכר. עליו לצרף לתביעה תיעוד רפואי ותצהיר בו עליו להוכיח כי השירות הצבאי הוא הסיבה לנכותו. כלומר, שהחבלה או המחלה נגרמו או הוחמרו בזמן ועקב השירות. ניתן לתבוע גם בגין מחלה שהוחמרה בשירות, אף שלא נגרמה בעקבותיו, ככל שניתן יהיה להוכיח שתנאי שירות רלוונטיים או טיפול רשלני של המערכת הרפואית הוא המקור להחמרה. כמו כן, יש להוכיח כי הפגיעה (שבגינה אתם תובעים) אכן קיימת ומטופלת, כיוון שאם הפגיעה לא השאירה נזק/נכות, אז אין סיבה לתבוע. חוק הנכים, שהוא החוק שלפיו תובעים, אינו מפצה על עגמת נפש, אלא רק על נכות.

הנזקים השכיחים בתביעות מסוג זה הם נזקים אורתופדיים (גב, ברכיים, כתפיים) ושאר נזקים גופניים. כמו כן, בשל אופי השירות והמציאות הביטחונית, לא אחת נחשפים חיילים וגורמי בטחון לאירועי דחק קשים אשר יכולים להותיר בהם נזק נפשי ופוסט-טראומה. כל הפגיעות המתוארות לעיל הן ברות פיצוי מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב].

קצין התגמולים הוא הגורם שיכריע האם לקבל את התביעה או לדחות אותה. החלטתו תתקבל על סמך החומר והעדויות ולאחר התייעצות עם היועץ הרפואי והמשפטי מטעמו. רק במידה ויחליט להכיר בתביעה, הוא יעביר את התיק לוועדה הרפואית, על מנת שתבדוק את התובע ותחליט על גובה אחוזי הנכות שלו. אם קצין התגמולים יחליט שאין קשר בין השירות הצבאי לנכותו של התובע, או שלא נותרה לתובע נכות, התובע לא יופנה לוועדה רפואית, והוא יקבל החלטה בה יודיע לו קצין התגמולים כי החליט לדחות את תביעתו.

חוק הנכים מגדיר נכות כדלקמן:

"נכות" – איבוד הכושר לפועל פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:

(1)  חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;

(2)  מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו.

"חבלה" – נזק אנטומי לגוף שנגרם במישרין מגורם פיזי חיצוני באירוע מסוים, לרבות מכת חום, מכת קור, או מוות פתאומי שנמנע על רקע אירוע לבבי תוך כדי האירוע (Aborted Sudden Cardiac Death), וכן הפרעות בתר חבלתיות (Post-Traumatic Stress Disorder);

"חבלת שירות" – חבלה שנגרמה בפעילות מבצעית או באימון לפעילות כאמור, או באירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי;

"מחלה" – כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה;

"מחלת שירות" – כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:

(1)   מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה;

(2)   הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טפול רפואי בתנאי שדה;

(3)   פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש או באמצעי לחימה;

(4)   מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור". עד כאן לשון החוק.

כפי שניתן לראות, יש דין אחד לחיילים בשירות חובה, ודין אחר לחיילים בשירות קבע (כולל אנשי כוחות הביטחון שאינם בשירות חובה או מילואים). על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי בין השירות בכוחות הביטחון לבין הפגיעה והנזק, יש להבין היטב את דרישות החוק ומשמעותן. מסיבה זו, יש חשיבות להיעזר בשירותיו של עורך דין המומחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון.

כפי שעוד ניתן להבין, יש תביעות של חבלות ושל מחלות, וכשמדובר במחלות, מציאת הגורם שגרם להן או החמיר אותן בשירות הנה משימה לא פשוטה. במקרה של הפרעה נפשית, הוכחת הקשר הסיבתי תהיה אף מורכבת יותר, עקב הקושי לעמוד על מועד התפרצותה הראשוני של ההפרעה הנפשית ועל הסיבה שבגינה התפרצה.

תביעת חיילים משוחררים ואנשי כוחות הביטחון

על פי החוק, רשאי להגיש תביעה חייל משוחרר משירות סדיר, חייל בשירות קבע וכל אדם אחר המשרת במערכת הביטחון: שוטרים, שוטרי מג"ב, עובדי שב"כ, עובדי שב"ס, עובדי מוסד, עובדי משרד הביטחון וכיו"ב. בשנת 2017 תוקן החוק והוכנסו בו מספר שינויים. אחד העיקריים שבהם נוגע לתביעות של אנשי קבע, לגביהם נקבע כי יוכלו לתבוע את משרד הביטחון רק אם נחבלו או חלו ב"חבלת שירות" או "מחלת שירות" שאופיינית לשירות הצבאי. ראו ההגדרות למושגים אלו למעלה. אחרת, מופנים אותם אנשי קבע להגיש תביעתם לביטוח הלאומי, כמו כל אזרח שנפגע בעבודתו. יודגש כי ישנה חשיבות רבה לאבחן האם תביעתו של איש הקבע מתאימה להתברר במשרד הביטחון או בביטוח הלאומי, והנושא אינו ברור בכל מקרה, ולכן נדרש ייעוץ של עורך דין מקצועי בתחום.

הליך התביעה מול משרד הביטחון

כאמור, ישנם שני סוגי תביעות: האחת בגין חבלה, והשנייה בגין מחלה. כמו בכל תביעה נזיקית, בשני סוגי התביעות יש לבסס את הקשר הסיבתי בין הפעולה או תנאי השירות של התובע, ובין הנזק שנגרם בפועל. לשם כך, התובע יידרש לספק מסמכים רפואיים, עדויות ותצהירים שבכוחם לאמת את עובדות המקרה ולהוכיח את טענותיו שאכן החבלה או המחלה נגרמה או החמירה בזמן שירותו ועקב תנאי שירותו הביטחוני.

בשלב הראשון, לאחר מילוי טופס תביעה, יש להכין תצהיר ועדויות המתארות את המסכת העובדתית שגרמה לפציעה או למחלה או החמירה אותה. התצהיר הוא בעל חשיבות עליונה בביסוס התביעה, ועל כן עליו להיות מנוסח היטב ולהיות תואם את הנכתב בתיעוד הרפואי, הצבאי והאזרחי, שבתיק, אותו חשוב להשיג לפני הכנת התצהיר.

במקרה של סתירה בין התצהיר למסמכים הרפואיים, תינתן עדיפות לנאמר במסמכים הרפואיים מאחר והם נתפסים כאובייקטיביים. כמו כן, על התצהיר לבסס את הקשר הסיבתי לא רק מבחינה עובדתית אלא גם מבחינה רפואית. לכן חשוב שהתצהיר יהיה מנוסח ע"י עורך דין מקצועי בתחום ולאחר התייעצות עם מומחה רפואי רלוונטי.

ישנם שני מסלולי תביעה: "המסלול הירוק" והמסלול הרגיל.

"המסלול הירוק" מיועד לבירור תביעות שנוגעות לנזק שתחום בזמן, כלומר אירוע נקודתי שאירע ביום ושעה ספציפיים במהלך פעילות צבאית במחנה צבאי, ושאין מחלוקת כי האירוע הוא הגורם לנזק, ושמולא בגינו דוח פציעה וישנם מסמכים רפואיים המעידים על הפגיעה בסמוך להתרחשותה, ואין לתובע "עבר רפואי" הנוגע לפגימה אותה הוא תובע.

במקרה כזה, תהיה הכרה עקרונית בקשר שבין הנזק לשירות, והתובע יופנה ישירות לוועדה רפואית לצורך הערכת נכותו.

אם התביעה לא מתבררת ב"מסלול הירוק" אז היא תתברר במסלול הרגיל. מסלול זה ארוך ומסורבל יותר. התביעות המוגשות במסלול זה נוגעות לנזק שקשה יותר להוכיח את מקורו ואת הקשר הסיבתי שלו לשירות במערכת הביטחון. במקרה כזה, לאחר הגשת כל המסמכים הרלוונטיים, יבחן קצין התגמולים את התביעה לגופה על סמך הממצאים שבפניו. במסגרת זו, יפנה את התובע למומחה רפואי מטעמו, ובהתבסס על חוות דעתו הרפואית של המומחה יוציא החלטה בתביעה. לרוב, יאמץ קצין התגמולים את המלצת המומחה הרפואי מטעמו, ולכן ישנה חשיבות רבה להכנת התיק מבחינה משפטית ורפואית בטרם יועבר למומחה הרפואי לבחינת הקשר.

ככל שחוות הדעת הרפואית (של המומחה מטעם קצין התגמולים) ביססה קשר סיבתי בין הנזק לשירות, בין אם מדובר בקשר חלקי או מלא, בדרך כלל קצין התגמולים יקבל את התביעה ויפנה את התובע לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות. ככל שחוות דעתו של המומחה הרפואי תמליץ שאין קשר בין הנכות לשירות, יאמץ אותה קצין התגמולים ויוציא החלטה בה הוא דוחה את התביעה, ומפנה את התובע לערער על החלטתו לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום תוך פרק זמן של 30 ימים מהיום שקיבל את ההחלטה.

שלב שני: התייצבות בפני וועדה רפואית

כאמור, רק במידה ועברתם בהצלחה את השלב הראשון של הקשר הסיבתי, שהוא השלב הקשה ביותר, רק אז תופנו לוועדה הרפואית שתפקידה הוא לבחון את מידת המגבלה התפקודית שלכם ולהעריך אותה באחוזי נכות בהתאם לתקנות הנכים, כשהטווח נע בין 1% ל- 100%. הזכאות לפיצוי, הטבות וטיפול רפואי נקבעת בהתאם לגובה אחוזי הנכות שנקבעו:

1%-9% אחוזי נכות – אחוזי נכות אלו מקנים לתובע הכרה כנכה צה"ל, אך הם לא מקנים פיצויים או זכויות.

10%-19% אחוזי נכות – אחוזי נכות אלו מקנים לתובע הכרה כנכה צה"ל ופיצויים חד פעמיים שסכומם נע בין 50,000 ₪ ל- 192,000 ₪ (נכון לשנת 2020). סכומים אלו מתעדכנים משנה לשנה.

20% אחוזי נכות, ומעלה – אחוזי נכות אלו מקנים לתובע הכרה כנכה צה"ל וקצבה חודשית בגובה של 47 ש"ח לכל אחוז (נכון לשנת 2020). 20% נכות למשל מזכים בקצבה של כ 940 ש"ח בחודש. כמו כן, התובע יהיה זכאי לקבל טיפול רפואי במרפאות של אגף השיקום, והקלות והטבות שונות שוות לא מעט כסף. פירוט שלהן ניתן למצוא בחוברת הזכויות המופיעה באתר האינטרנט של אגף השיקום.

חשוב לדעת, שגם אם נקבעו לתובע אחוזי נכות שלא מזכים בפיצויים, אין הדבר אומר כי ההכרה חסרת תועלת, שכן במידה וחלילה תחול החמרה במצבו הרפואי בעתיד, הוא יהיה זכאי להגיש בקשה לוועדה רפואית חוזרת, ואם הוועדה הרפואית תעלה את אחוזי נכותו, אז הוא יוכל ליהנות מהזכויות וההטבות שניתנות לו מכוח אחוזי הנכות החדשים שנקבעו לו. כמו כן, ניתן לערער על החלטתה של הוועדה הרפואית המחוזית לוועדה הרפואית העליונה בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.

לסיכום

פציעה או מחלה שנגרמה או הוחמרה בזמן שירות ועקב שירות במערכת הביטחון, היא ברת פיצוי. גובה הפיצוי הוא בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעים לכם בוועדה הרפואית. לרוב, הליך הגשת התביעה למשרד הביטחון הוא מסורבל ומורכב ומצריך הבנה משפטית והיכרות עם המערכת. מומלץ להיוועץ עם עורך דין משרד הביטחון, בעל ידע נרחב וניסיון בהגשת תביעות מסוג זה. ליווי של גורם משפטי מקצועי ומהימן יוכל לסייע לכם בהבנת מערך הסיכונים והסיכויים ובהתנהלות מושכלת בתהליך התביעה. תשומת לבכם כי על תביעות שכאלה חלה תקופת התיישנות קצרה יחסית -של 3 שנים מיום השחרור מצה"ל, ואף רצוי למהר ולהגיש את התביעה תוך שנה מהשחרור, על מנת לזכות בפיצוי רטרואקטיבית מיום השחרור מצה"ל ולא מיום ההגשה של התביעה. בהצלחה.