טופס 141 – דוח פציעה בצבא

דו"ח פציעה הוא טופס צבאי שחיילים צריכים למלא במקרה של פציעה במהלך שירותם הצבאי בצה"ל. הטופס הזה הוא מקביל לטופס האזרחי של דיווח על פגיעה בעבודה, שבו עובדים ממלאים לצורך ביטוח לאומי במקרה של תאונה או פציעה בעבודה. מילוי דו"ח הפציעה חשוב לכך שהוא מספק תיעוד מדויק של האירוע והפציעה, כולל מידע על מהלך האירוע והנזקים הנגרמים. במאמר הבא נביא את עיקרי הדברים.

המשמעות של חבלה במהלך השירות הצבאי

השירות הצבאי הוא תקופה מאתגרת בייחוד בחיי הצעירים, הכוללת אתגרים רבים ומגוונים, לטוב ולרע.

השירות בצה"ל עשוי להכיל סיכונים שונים, ולכן חשוב לחיילים להיות מודעים לזכויותיהם ולאפשרויות ההגנה שלהם במקרה של פציעה או נזקים במהלך השירות.

במקרה של פציעה פיזית, חשוב שהחייל ימלא דו"ח פציעה, כך שיהיה לו תיעוד מדויק ומלא של האירוע והנזקים שנגרמו. זה יהיה מקור הוכחה חזק למידע הרפואי ולטיעונים בהליך התביעה מול משרד הביטחון, במקרה שהפציעה הובילה לנזקים בלתי הפיכים והשפעה נפשית.

לא פעם, פציעה פיזית יכולה לגרום גם לנזק נפשי, ולכן חשוב לדעת כי ניתן לתבוע גם פיצויים בגין נזק נפשי במקרה כזה. תהליך התביעה כולל בדיקה רפואית של החייל על ידי וועדה מומחית שתקבע את גובה אחוזי הנכות ואת הפיצויים הנכונים לפי הנתונים הרפואיים והמקריים.

באופן כללי, מילוי דו"ח פציעה הוא השלב הראשון והחשוב בהליך התביעה, שכן הוא מספק את התיעוד הראשוני והחיוני למסירת הוכחות ולהגנה על הזכויות של החייל בפני הרשויות הרלוונטיות.

מה הוא דוח פציעה וכיצד יש למלא אותו?

הדיווח על פציעה בצה"ל משתנה באופן חשוב מתוך התיקון החוקי הצבאי, ביניהם דו"ח פציעה. דו"ח זה, הוא טופס צבאי המורכב מארבעה חלקים מרכזיים שיש למלא באופן מדויק וברובם על מנת לוודא את הסטנדרטים הרלוונטיים להגשת תביעה.

חלק א' של הטופס מפורט את פרטי הפציעה, כולל האיבר הנפגע, מקום וזמן האירוע, ופרטי העדים.

חשוב לשים לב שיש בו טעות כתיב נפוצה, שבמקום המילה 'בשעה' כתובה המילה 'בשנה'. יש לשים לב למלא את שעת הפציעה, לא את שנת הפציעה המצוינת מראש.

חלק ב' של הטופס צריך להיות מלא על ידי קצין הרפואה שטיפל בפצוע, הכולל פרטים אודות הפציעה והטיפול שננקט. יש לציין גם אם יש חשד לפציעה כתוצאה מכוונה, אם כן, ייתכן שהחייל יאבד את זכאותו לפיצויים.

חלק ג', אותו ממלא המפקד הישיר של החייל, יש לציין את נסיבות הפציעה. יש חשיבות לכך שמפקדו של החייל או קצין הרפואה יטביעו את חותמתם וחתימתם על הטופס על מנת שהטופס ייחשב ככזה שמולא בצורה רשמית וטובה.

חלק ד', אותו ממלא מפקד היחידה, שצריך לציין אם התקיימה חקירה עקב הפציעה. בדרך כלל, טופס עם חותמת המפקד או קצין הרפואה אמור לספק.

מה עוד חשוב לשמור חוץ מדוח הפציעה

בנוסף למילוי דו"ח פציעה בצבא, חשוב מאוד לשמור על כל מסמך רפואי הנוגע לטיפול שקיבל החייל בעקבות החבלה או כל פגיעה אחרת שנובעת ממנה.
בהקשר זה, רצוי לא לזלזל בכל חבלה, אלא להגיע לטיפול רפואי מייד לאחר שקרתה.

במקרה הטוב, החייל ישוחרר ללא צורך בטיפול רפואי מיידי. אך אם החבלה או הפציעה שלו לא טופלו בזמן, כלומר לא פנה לטיפול רפואי מייד אלא רק אחרי מספר ימים או שבועות, זה עשוי לגרום לבעיות מאוחר יותר כאשר הוא יגיש תביעה למשרד הביטחון. ישנן חבלות שאם לא יטופלו בזמן, עשויות להחמיר את המצב הרפואי של החייל ולהשפיע על התביעה שהוא עשוי להגיש.

דבר נוסף שחשוב לשמור עליו הוא הקשר עם החיילים שהיו עדים לפציעה או לחבלה. שמם של העדים צריך להיות מצוין בדו"ח הפציעה. לעיתים ישנן שאלות לגבי פרטי קרות החבלה או הפציעה, שאלות שלא תמיד ניתן לענות עליהן רק על ידי המסמכים הרפואיים. כאן יכולה לעזור עדות כתובה של חייל שהיה עד לפציעה ויודע על נסיבותיה.

חשיבותו של דוח הפציעה בעת הגשת תביעה נגד משרד הביטחון

במקרה של חבלה שאירעה במהלך פעילות צבאית והחייל קיבל טיפול רפואי מיידי, ויש בידיו את המסמכים הרפואיים המתאימים וגם נמלא לו דוח פציעה כדין, התביעה שהוא יגיש למשרד הביטחון בגין הנזק שנגרם לו בחבלה תנותב ל"מסלול הירוק". זה אומר שלאחר בירור ראשוני של התביעה, אם יתברר כי החייל לא סבל מנזק לפני החבלה וכי כל נזקו הוא תוצאה ישירה של החבלה, וקיימים תיעוד רפואי ודוח פציעה ממולאים כדין, קצין התגמולים המחליט בתביעה ידלג על שלב בירור הקשר הסיבתי בין החבלה לבין השירות.

שלב זה הוא קריטי בתהליך כל תביעה וברוב המקרים קשה לעבור אותו. לאחר מכן, התיק יופנה ישירות לוועדה רפואית שתבדוק את התובע ותקבע את אחוזי הנכות שמגיעים לו עקב הנזק שנגרם לו בחבלה זו.

לעומת זאת, אם אין נמצא דוח פציעה ממולא כדין או שיש דוח פציעה אך לא מולא בצורה תקינה, ואם אין לתובע מסמכים רפואיים המעידים על הטיפול הרפואי שקיבל בסמוך לחבלה, או שיש לו מסמכים רפואיים אך הם נערכו מספר ימים או שבועות לאחר החבלה, יתעוררו בעיות בקביעת הקשר הסיבתי בין החבלה לבין השירות. במקרה כזה, התביעה תתברר במסלול הרגיל ותופנה למומחה רפואי של משרד הביטחון על מנת שיבחן את הקשר בין הנזק הנטען של החייל לבין החבלה.

רק אם המומחה יקבע שיש קשר בין הנזק לחבלה, יופנה החייל לוועדה רפואית. אם המומחה יקבע שאין קשר בין הנזק לחבלה, קצין התגמולים בדרך כלל יאמץ את המלצתו של המומחה הרפואי מטעמו וידחה את התביעה. מכאן, ניכרת חשיבות רבה לקיום דוח פציעה חתום וממולא כדין, ולקיום מסמכים רפואיים מיום החבלה או בסמוך לאחריהם שמעידים על נסיבות החבלה והטיפול הניתן בה. ההבדל בין יישום תקין של אלו לבין העדרם, עשוי להשפיע על תוצאת התביעה.

לפעמים לא ממולא לחייל הנפגע דוח פציעה בזמן. עדיף למלא את הדוח מאוחר יותר מאשר בכלל לא.

למידע נוסף בנושא הגשת תביעה, הכנסו לאתר משרד הביטחון.

חשיבותו של עורך דין בהצלחת התביעה

כפי שהובהר לעיל,חשוב להבין את חשיבות הניתוב של התביעה ל"מסלול הירוק" כדי להצליח בשלב הראשון והקריטי של קיבוע הקשר הסיבתי בין הנזק לבין החבלה.
עורך דין מיומן המתמחה בתחום תביעות נגד משרד הביטחון יכול לסייע בהשגת מטרה זו.

בנוסף, עורך הדין יכול לייצג את האינטרסים שלכם בצורה מקצועית ונאמנה בוועדה הרפואית כדי להבטיח את התוצאה הטובה ביותר במקרה שלכם.

אם, חס וחלילה, התביעה תנותב למסלול הרגיל, חשיבות הייצוג על ידי עורך דין מתעלה תגבר עוד יותר. זהו מקרה שבו יש צורך בביצוע פעולות משפטיות מתקדמות להכניס לקובע את השירות ככזה שגרם לנזקים הנדונים בתביעה. אם נחבלתם במהלך השירות הצבאי שלכם, יש לפנות לעורך דין מיומן, במיוחד כאשר קיימים דוח פציעה ממולא כדין ותיעוד רפואי.

חשוב לציין שכל האמור מתייחס לחיילים בשירות חובה. לגבי אנשי קבע, כולל שוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ, מוסד וכו', חל דין מסוג אחר. במקרה שלהם גם חשוב למלא דוח פציעה במידה שיש פציעה שנגרמה בסיבות של פעילות מבצעית או אימון לפעילות כזו. בכל מקרה אחר, התביעה עלולה להיות מוגשת למוסד לביטוח לאומי במקרה של אנשי קבע.

במידה ונפצעתם בצבא, ואתם מעוניינים להגיש תביעה מול משרד הביטחון, צרו קשר עם משרדנו עו"ד גרינברג ושות' לייעוץ ראשוני ללא עלות וליווי התהליך.