טופס 141 – דוח פציעה בצבא

דו"ח פציעה הוא טופס צבאי שצריך למלא כל חייל שנפצע במהלך השירות הצבאי שלו בצה"ל. הטופס הזה מקביל לטופס האזרחי של דיווח על פגיעה בעבודה, שממלא עובד שנפגע במהלך העבודה בעקבות תאונה או כל מקרה אחר, עבור הביטוח הלאומי. כיצד יש למלא דוח פציעה? מהי החשיבות של דוח הפציעה? ומה מעמדו של הטופס בהליך הגשת תביעה למשרד הביטחון? על כך בכתבה הבאה.

 

המשמעות של חבלה במהלך השירות הצבאי

השירות הצבאי הוא ללא ספק אחת התקופות המאתגרות בחייו של כל אדם צעיר – לטוב ולרע.
יתרה מכך, השירות בצה"ל כרוך לא אחת במידה כזאת או אחרת של סיכון. אם חייל בשירות חובה נחבל במהלך ועקב תנאי שירותו הצבאי, גם אם מדובר בחבלה קלה, רצוי שימלא דוח פציעה, כיוון שלא ניתן לדעת אם החבלה תחלים או תחמיר. במצב בו החבלה הותירה נזק בלתי הפיך, יהיה זכאי החייל לתבוע פיצויים ממשרד הביטחון. למקרה כזה, רצוי שיהיה בידי החייל דוח פציעה ממולא כדין.

למרות שמדובר בפגיעה פיזית, לא פעם, כאשר מדובר בחבלה קשה, היא עשויה גם לגרום לנזק נפשי. גם נזק זה ניתן לתבוע במסגרת אותה תביעה. במקרה בו תוכר התביעה על ידי משרד הביטחון, יזכה החייל לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו, וזאת בהתאם לגובה אחוזי הנכות שייקבעו לו בוועדה רפואית שתבדוק אותו.

 

מה הוא דוח פציעה וכיצד יש למלא אותו?

כאמור, דוח פציעה הוא טופס צבאי שיש למלא בסמוך לאחר הפציעה. הטופס מורכב מארבעה חלקים: בחלק א', אותו ממלא החייל, יש לפרט את נסיבות החבלה: האיבר בגוף שנפגע, מקום וזמן החבלה ופרטי העדים (שימו לב שברוב הטפסים ישנה טעות כתיב ובמקום המילה 'בשעה' נכתבה המילה 'בשנה'.

כמובן שיש למלא את שעת הפציעה ולא את שנת הפציעה, אשר מוזכרת ממילא בתאריך). בחלק ב', אותו ממלא קצין הרפואה שטיפל בפצוע, יש למלא את פרטי הפציעה וכן האמצעים שננקטו על מנת לטפל בה. יש לציין אם יש חשד שהחייל פצע את עצמו במכוון או נפצע על ידי חייל אחר במכוון. במידה ויש חשש שכזה, הרי שהדבר עשוי למנוע מהחייל את קבלת הפיצוי בגין נזקיו. בחלק ג', אותו ממלא המפקד הישיר של החייל, יש לציין את נסיבות הפציעה.

אם הפציעה אירעה בזמן שהחייל שהה מחוץ לבסיס, יש חשיבות לכך שהשהייה היה כדין. אם החייל שהה שלא כדין מחוץ לבסיס ונפצע, הרי שהדבר עשוי למנוע מהחייל את קבלת הפיצוי בגין נזקיו. יש חשיבות לכך שמפקדו של החייל או קצין הרפואה יטביעו את חותמתם וחתימתם על הטופס על מנת שהטופס ייחשב ככזה שמולא בצורה רשמית וטובה. ובחלק ד', אותו ממלא מפקד היחידה, שצריך לציין אם התקיימה חקירה עקב הפציעה. בדרך כלל, טופס עם חותמת המפקד או קצין הרפואה אמור לספק.

דוח פציעה תמונה

 

מה עוד חשוב לשמור חוץ מדוח הפציעה

חוץ מדוח פציעה ממולא כדין, חשוב מאוד גם לשמור כל מסמך רפואי הנוגע לטיפול שקיבל החייל עקב החבלה או כל פגיעה אחרת הנובעת מאותה חבלה. בהקשר זה, רצוי לא לזלזל בכל חבלה, אלא להגיע לטיפול רפואי מייד לאחר שקרתה.

במקרה הטוב, תשוחררו ללא טיפול. אך אם החייל נחבל ולא פונה לטיפול מייד, אלא לאחר מספר ימים או שבועות, הדבר עשוי לעורר בעיות בהמשך כאשר יגיש תביעה למשרד הביטחון. מעבר לכך, ישנן חבלות שעשויות להחמיר אם הן לא מטופלות בזמן.

דבר נוסף שחשוב לשמור הוא על קשר עם החיילים שהיו עדים לחבלה וששמם נרשם בדוח הפציעה. לעיתים עולות שאלות לגבי עצם קרות החבלה או נסיבותיה, שאלות שלא תמיד יש להן תשובה במסמכים הרפואיים, וכאן בהחלט יכולה לעזור עדות כתובה של חייל שהיה עד לפציעה ונסיבותיה.

 

חשיבותו של דוח הפציעה בעת הגשת תביעה נגד משרד הביטחון

אם מדובר בחבלה שאירעה במהלך פעילות צבאית והחייל קיבל טיפול רפואי מייד (ויש בידיו את המסמכים הרפואיים) וגם מולא לו דוח פציעה כדין – כאשר יגיש תביעה למשרד הביטחון (בגין הנזק שנגרם לו באותה חבלה), ינותב התיק שלו ל"מסלול הירוק".

כלומר, אם לאחר בירור ראשוני של התביעה יתברר כי לא סבל מנזק כל שהוא לפני החבלה, וכל נזקו הוא תוצאה של החבלה, ויש תיעוד רפואי ודוח פציעה ממולא כדין – קצין התגמולים (המחליט בתביעה) ידלג על שלב בירור הקשר הסיבתי בין החבלה ובין השירות, שלב שהוא קריטי בכל תביעה וברוב המקרים קשה לעבור אותו, והתיק יופנה ישירות לוועדה רפואית על מנת שזו תבדוק את התובע ותקבע את אחוזי נכותו עקב הנזק שנגרם לו באותה חבלה.

לעומת זאת, אם אין בנמצא דוח פציעה, או שיש דוח פציעה אך כזה שלא מולא כדין, ואין לתובע מסמכים רפואיים המעידים על הטיפול הרפואי שקיבל בסמוך לחבלה, או שיש לו מסמכים רפואיים אך הם נערכו מספר ימים או שבועות לאחר החבלה – תתעורר בעיה בקביעת הקשר הסיבתי בין החבלה לשירות, והתביעה תתברר במסלול הרגיל, ותופנה למומחה רפואי של משרד הביטחון שיבחן את הקשר בין הנזק הנטען של החייל ובין החבלה.

רק אם אותו מומחה יקבע שיש קשר בין הנזק לחבלה, יופנה החייל לוועדה רפואית. אם אותו מומחה יקבע שאין קשר בין הנזק לחבלה, בדרך כלל יאמץ קצין התגמולים את המלצתו של המומחה הרפואי מטעמו וידחה את התביעה. מכאן, שישנה חשיבות רבה לקיומו של דוח פציעה חתום וממולא כדין, ולקיומם של מסמכים רפואיים מיום החבלה או בסמוך לאחריה ואשר מעידים על נסיבות החבלה והטיפול שניתן בגינה. ההבדל בין הימצאותו של דוח פציעה ותיעוד רפואי, לבין העדרם של אלו, עשוי להכריע את גורל התביעה.

לפעמים לא ממולא לחייל הנפגע דוח פציעה בזמן. עדיף למלא את הדוח מאוחר יותר מאשר בכלל לא.

 

חשיבותו של עורך דין בהצלחת התביעה

כפי שהובהר לעיל, חשוב שהתביעה תנותב ל'מסלול הירוק' על מנת לעבור בהצלחה את השלב הראשון והקשה של הקשר הסיבתי בין הנזק ובין החבלה. עורך דין מיומן המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון יכול לעזור בהשגת מטרה זו.

כמו כן, עורך הדין יוכל לייצג נאמנה את האינטרסים שלכם בוועדה הרפואית על מנת להשיג עבורכם את התוצאה הטובה ביותר.

אם חלילה התביעה תנותב למסלול הרגיל, חשיבות הייצוג על ידי עורך דין עולה עוד יותר, שכן אז נדרש לבצע פעולות משפטיות שונות על מנת לבסס היטב את התשתית העובדתית של החבלה, על מנת שזו תוכר ככזו שגרמה לנזקים עליהם מתלונן התובע. אם נחבלתם במהלך השירות הצבאי שלכם, רצוי להיות מיוצג על ידי עורך דין מיומן, גם כאשר מדובר במקרה בו יש דוח פציעה ממולא כדין ותיעוד רפואי.

חשוב להדגיש, כי כל האמור לעיל מתייחס לחיילים בשירות חובה. לגבי אנשי קבע, כולל שוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ, מוסד וכו', חל דין אחר.

גם במקרה שלהם רצוי למלא דוח פציעה במקרה של פציעה, אך הפציעה תוכר ככזו שנגרמה עקב השירות הצבאי אך ורק אם נגרמה בנסיבות של פעילות מבצעית או אימון לפעילות כזו. בכל מקרה אחר, התביעה אמורה להיות מוגשת למוסד לביטוח לאומי.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: