תביעת פיברומיאלגיה בצבא

פיברומיאלגיה, הידועה גם בתור "דאבת השרירים" – היא תסמונת ראומטולוגית המאופיינת בכאבים מפושטים בשרירים, כאבי ראש, קושי להתרכז, הפרעות שינה, תחושת נימול בגפיים, עייפות כרונית ורגישות מוגברת לריחות ורעשים. אלו הם רק מקצת הסימפטומים האופייניים לפיברומיאלגיה, שהיא אחת המחלות המאתגרות יותר לאבחון ולטיפול.

חיילים הסובלים מפיברומיאלגיה שהופיעה בזמן שירותם הצבאי, עשויים לקבל תגמולים וזכויות שונות ממשרד הביטחון אם ישכילו להגיש תביעה להכרה בהיותם נכי צה"ל. אולם הצלחת התביעה מותנית בכך שיצליחו להוכיח את קיומו של קשר בין הופעת התסמונת לבין תנאי השירות שלהם. במאמר הבא נסקור את אופן ההגשה של תביעת פיברומיאלגיה בצבא והשלבים למימוש זכויות מול משרד הביטחון.

קצת רקע על מחלת הפיברומיאלגיה ומאפייניה הייחודיים

פיברומיאלגיה היא כאמור סינדרום ראומטולוגי. אולם בשונה ממרבית המחלות הראומטולוגיות זוהי לא תסמונת חיסונית או מחלה דלקתית. מכאן שלא קיימות בדיקות דימות שבאמצעותן ניתן לאבחן בבירור את הפיברומיאלגיה. כך שבפועל, אבחון המחלה מתבצע בדרך כלל על סמך דיווחי המטופל וממצאים קליניים בלבד.

יתרה מכך, ההגעה לאבחנה מבדלת של פיברומיאלגיה, מתגלה לעיתים כתהליך מתמשך של "ניסוי וטעיה" שמהלכו, לעיתים מיוחסים תסמיניה לבעיות רפואיות אחרות. בשל הקושי הרב לאבחן בדויק וביעילות את תסמונת הפיברומיאלגיה, גם מתן טיפול רפואי הולם לחיילים שהבעיה התפרצה בעקבות שירותם הצבאי וגם קבלת הסעדים השמורים לנכי צה"ל ממשרד הביטחון, הופכים לאתגר לא פשוט עבור החיילים המתמודדים עם ליקוי כזה.

 

על החשיפה לגורמי סיכון למחלת הפיברומיאלגיה במהלך השירות הצבאי

חיילים רבים בצבא נחשפים במסגרת שירותם הצבאי לגורמים רבים העלולים לתרום להתפרצות של פיברומיאלגיה. בשנים האחרונות, ישנה מגמה הולכת וגוברת במשרד הביטחון, של הכרה בחיילים שלקו בפיברומיאלגיה במהלך השירות הצבאי, בחזקת נכי צה"ל.

יחד עם זאת, אין בכך כדי לרמוז כי מדובר בתהליך פשוט. כפי שנאמר קודם לכן, אבחון תסמונת הפיברומיאלגיה הוא משימה מורכבת, מה שמוביל לכך שמלבד ההתמודדות עם תסמיני המחלה הקשים, החיילים הלוקים בה נדרשים במקרים רבים גם להתמודד עם סטיגמות ואי אמון מצד המערכת הצבאית.

תביעת פיברומיאלגיה בצבא
תביעת פיברומיאלגיה בצבא

כיצד יכולים חיילים שחלו בפיברומיאלגיה במהלך שירותם הצבאי לקבל הכרה כנכי צה"ל?

על מנת שמשרד הביטחון יסכים להכיר בחייל הסובל מפיברומיאלגיה, יש להגיש תביעת פיברומיאלגיה בצבא למשרד הביטחון ולהוכיח במסגרתה כי התפרצות המחלה אירעה כפועל יוצא של תנאי השירות של החייל בצה"ל. אמנם אף שמדובר בתנאי הכרחי, הוא איננו תנאי מספיק. בנוסף נדרש החייל להוכיח גם שהמחלה הופיעה כתוצר ישיר של תנאי השירות שלו.

הדבר מחייב הבנה של מהלך התסמונת החמקמקה הזו והכרת הגורמים התורמים להופעתה – משימה המחייבת ידע רפואי מעמיק אך גם ספציפי מאוד כמו גם בקיאות משפטית בהגשת תביעות להכרה בנכי צה"ל. לכן המקום להתחיל בו את תהליך הגשת התביעה להכרה בנכות של חיילים בעלי פיברומיאלגיה, היא בפניי לעורך דין לתביעות משרד הביטחון.

מהם הגורמים שתורמים להתפתחות של מחלת פיברומיאלגיה במהלך השירות בצבא?

אף שהגורמים הספציפיים להופעת פיברומיאלגיה אינם ידועים, הסברה רווחת הינה שתסמונת זו קשורה לאי איזון כימי במוח המשפיע על תפקודה של מערכת העצבים ומנגנוני עיבוד הכאב בגוף פועלים. חשיפה לזיהומים ויראליים, פציעות שונות, לחץ חמור, וטראומה פיזית או נפשית, עלולים כולם לתרום להתפרצותה של פיברומיאלגיה אצל חייל. אולם ישנם גם מקרים שבהם לא ניתן בהכרח לשים את האצבע על אירוע מכונן יחיד שהוביל להופעת התסמונת.

 

שלבי הטיפול בתביעת פיברומיאלגיה בצבא במשרד הביטחון

כשמשרד הביטחון מקבל תביעת פיברומיאלגיה בצבא, הוא דואג לרכז את ההיסטוריה הרפואית של התובע החל מתקופת ילדותו ועד להווה, לצד ראיות שונות המגבות או סותרות את טענותיו של התובע לאחר שלב איסוף החומרים הרלוונטיים, התובע מופנה לבדיקת רופא מומחה מתחום הראומטולוגיה לצורך העברת חוות דעת על מצבו הרפואי למשרד הביטחון, ועל קיומה של הצדקה להכרה בתביעה או לדחייתה.

בשלב הבדיקה של הרופא המומחה הוא סוקר את התיק הרפואי של החייל על מנת לגלות האם היו סממנים אופייניים לתסמונת הפיברומיאלגיה טרום גיוסו של החייל לצבא. בראש ובראשונה, דואג הרופא המומחה לוודא כי הליקוי הבריאותי שממנו התובע סובל הוא אכן פיברומיאלגיה.

לאחר מכן הוא נדרש לסוגיה האם הבעיה הופיעה כתוצר ישיר של השירות הצבאי או שהייתה קיימת כבר לפני הגיוס ו"רק" הוחמרה בעקבותיו. המסקנה השלישית שעשוי להגיע אליה הרופא המומחה מטעם משרד הביטחון, היא כי בין התסמונת לבין השירות הצבאי לא קיים קשר מוכח.

אחרי שהמומחה מספק לקצין התגמולים במשרד הביטחון את חוות דעתו בנוגע להצדקת התביעה, נדרש קצין התגמולים לקבוע אם השירות הצבאי אחראי למה שנקרא "גרימה" של המחלה, ל- "החמרה" שלה, או שלא קיים קשר בין השניים. במידה ומדובר באחת משתי האפשרויות הראשונות, התובע מופנה להתייצבות בפני ועדה רפואית מטעם משרד הביטחון, לשם הגדרת אחוזי הנכות שלו.

 

חשיבות הפנייה לעו"ד משרד הביטחון למיצוי זכויות רפואיות לנפגעי פיברומיאלגיה בצבא

פיברומיאלגיה היא כאמור תסמונת מורכבת שבמקרים רבים, קשה לעמוד על הנסיבות והתנאים שהובילו להופעתה בפועל. יחד עם זאת, אירועים מסוימים כן מוכרים כגורמים תורמים שעלולים לשמש כזרז לפיברומיאלגיה.

כך או כך, האתגר הגדול בתביעות פיברומיאלגיה בצבא, הוא להוכיח למשרד הביטחון את דבר קיומו של קשר בלתי אמצעי בין התפרצות התסמונת לבין תנאי שירותו של החייל בצבא. אי לכך, חשוב להסתייע בעו"ד המתמחה בתביעות משרד הביטחון כדי לשפר את הסיכויים לכך שהתביעה אכן תוביל להכרה במעמדו של החייל כנכה צה"ל ולקבלת מירב הזכויות הנלוות אליה.

 

שאלות ותשובות נפוצות על תביעת פיברומיאלגיה בצבא

בשורות הבאות נבחן מספר שאלות ותשובות נפוצות שמתעוררות לא אחת בהקשר להגשה של תביעת פיברומיאלגיה בצבא:

כדי להוכיח למשרד הביטחון שקיים קשר סיבתי מסוג זה יש להציג ראיות להתרחשותו של אירוע שהוביל לפגיעה פיזית או גופנית בצבא, הידועה כגורם תורם להופעת פיברומיאלגיה. למשל, חשיפה למזהמים מסוימים, מחלה ויראלית בצבא, פציעה או לחץ נפשי משמעותי. ככל שיעלה בידיו של התובע להוכיח כי הפיברומיאלגיה שלו הופיעה בעקבות סיבה מוכרת אחת או יותר להתפרצות התסמונת, שהתקיימה במהלך שירותו בצבא – כך סביר יותר שמשרד הביטחון יסכים להכיר בנכותו.

בתביעות פיברומיאלגיה בצבא, אחוזי הנכות לתובע נקבעים בהתאם לתקנות הנכות במשרד הביטחון. ככל שהמצב הרפואי של החייל הוא חמור יותר, כך גדלים אחוזי הנכות שיקבעו לו.

ניתן לשפר את סיכויי ההצלחה בהגשת תביעת פיברומיאלגיה בצבא במידה ניכרת, על ישי פנייה לסיוע משפטי מקצועי של עו"ד בעל ניסיון בהגשת תביעות פיברומיאלגיה למשרד הביטחון.

במידה ומשרד הביטחון דחה את תביעתכם להכרה בנכות בשל פיברומיאלגיה בצה"ל, ניתן לערער על החלטתו לבית משפט השלום. ישנם גם מקרים מסוימים שבהם אפשר להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון בקשה לבחון מחדש את פרטי התביעה.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: