פריקת כתף בצבא

עבור רבים, המסגרת הצבאית היא המסגרת הראשונה בה הם נאלצים להתמודד עם אתגרים גופניים. חיילים רבים מוצאים את עצמם נשחקים גופנית, ולעיתים הדבר מוביל לפציעות. לפעמים הן מותירות נזק זמני ולפעמים נותר נזק קבוע. כל חייל שנפצע בזמן ועקב תנאי שירותו הצבאי, רשאי לתבוע את משרד הביטחון על מנת לזכות בהכרה בנכות שנגרמה לו בשירות, הכרה שמזכה בפיצוי כספי, הטבות וזכויות שונות. הגשת תביעה כנגד משרד הביטחון היא הליך משפטי לא פשוט, והתנהלות לא נכונה בהליך עשויה לפגוע בסיכויי הצלחת התביעה. לכן חשוב להבין את ההליך ולקבל ייצוג משפטי לפני תחילת ההליך.

פריקת כתף במסגרת הצבאית

הכתף הוא מפרק רב צירי, ובגלל תכונה זו, סיכויו לפריקה הם הגדולים מכולם. פריקת כתף מתרחשת כאשר העצם שבכתף זזה ממקומה. ישנם גורמים רבים שעשויים לגרום לפריקת הכתף במסגרת הצבאית: חוסר ניסיון עם אתגרים פיזיים, אי הימצאות בכושר מספק ותפקיד שמצריך סחיבת משאות כבדים. כל הגורמים האלה קיימים במסגרת השירות הצבאי, ולכן שכיחות של פריקות כתף בשירות היא גבוהה, בעיקר בקרב לוחמים שסוחבים ציוד כבד עם עומס על הכתפיים, ומבצעים לא פעם תנועות חדות עם משקל רב.

לרוב, מדובר בפגיעה שמניבה כאבים רבים. היא עשויה להוביל לכתף קפואה ולפגוע בעצבים וברקמות הסובבים את אזור הכתף. הסכנה העיקרית בפריקת כתף, היא שכאשר הכתף נפרקת לראשונה, הסיכויים לפריקת כתף נוספת גוברים בעשרות אחוזים. הטיפול בכתף פרוקה נעשה באמצעות קיבוע, מתלה ופיזיותרפיה. כאשר הכתף נפגעה באופן קשה במיוחד, ייתכן ויהיה שימוש בניתוח לצורך השיקום.

הליך התביעה מול משרד הביטחון

ניתן לתבוע את משרד הביטחון בגין חבלה שנגרמה בזמן ועקב השירות, או בגין החמרת מצב בעקבות חבלה קודמת מלפני השירות. בשני המקרים יש להוכיח את הקשר בין החבלה ובין תנאי השירות. אם מדברים על גרימה, יש להראות שלא הייתה קיימת נכות לפני השירות. אם מדברים על החמרה, יש להראות מה היה המצב לפני השירות, וכיצד הוא הוחמר בשירות בגלל החבלה הנוספת בשירות.

ככל שמדובר בפריקת כתף, צריך להראות שלא סבלתם מכאבים בכתף, ודאי לא מפריקות כתף לפני הגיוס ולפני פריקת הכתף הראשונה בשירות, ושכל הסבל החל בעקבות פריקת הכתף בשירות. במידה וסבלתם מפריקת כתף לפני הגיוס, זה "סיפור אחר" שכן במצב כזה, יש סיכוי טוב שתפרקו שוב, גם ללא קשר לתנאי השירות שלכם. להוכיח שמצב הכתף הוחמר עקב תנאי השירות שלכם זה סיפור לא פשוט.

השלב הראשון של ההליך הוא הגשת תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. קצין התגמולים בוחן את התביעה, ובודק האם יש בחומר הרפואי מקופת החולים רישום הנוגע לחבלה או שמא החבלה בשירות היא הרישום הראשון. הוא בודק אם יש הוכחות תומכות כגון דוח פציעה ועדויות לחבלה, וכמובן מסמכים רפואיים מיום החבלה או בסמוך לאחריה. קצין התגמולים יתייעץ עם מומחה רפואי מטעמו, שאמור להמליץ לו אם להכיר בקשר שבין החבלה לשירות או לא. בדרך כלל, מה שהמומחה מטעמו ימליץ לו, קצין התגמולים יאמץ. אם המומחה ימליץ להכיר בקשר, תופנו לוועדה הרפואית של משרד הביטחון על מנת שתעריך את חומרת הנכות שלכם בהתאם לתקנות הנכים. בהתאם לשיעור הנכות שייקבע לכם, תקבלו את הפיצוי המגיע לכם. אם קצין התגמולים ידחה את התביעה שלכם, תוכלו לערער על כך לוועדת הערעורים בבית משפט השלום.

ככל שמדובר בפריקות כתף, אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לתדירות הפריקות, טווחי התנועה והמגבלה של הכתף ויכולת הנכה להרים את היד מעל גובה השכם. ככל שהמגבלה קשה יותר, כך תיקבע הנכות בשיעור גבוה יותר.

סעיפי הנכות הרלוונטיים לכתף הם סעיפים 41-42 לתקנות הנכים. סעיף 41 הוא הסעיף העיקרי.

41.

1. (1)  נקיעה חוזרת של הכתף Recurrent Humero-scapular) (Dislocation ימין שמאל

א.     נקיעות שכיחות והכרח להיזהר מתנועות מעל גובה השכם                  20% 20%

ב.     נקיעות שכיחות המופיעות בכל תנועה                   30%             20%

ג.     נקיעות שכיחות הניתנות להחזרה רק בעזרה רפואית                                 40% 30%

ד.     לאחר ניתוח – פעולת הזרוע טובה                        5%              5%

(2)  מפרק נד של הכתף (Flail Shouldar)                              50%             40%

(3)  קשיון (Ankylosis) של פרק הכתף

א.     קשיון נוח                                                         30%             25%

ב.     קשיון לא נוח                                                    50%             40%

בקשיון נוח נמצאת הזרוע בריחוק של 450-500 מהגוף בתנוחת-מה קדימה

בקשיון לא נוח נמצאת הזרוע בריחוק של 250 מהגוף או בריחוק מעבר ל-060

(4)  הגבלת התנועות בפרק הכתף

א.     מעל לגובה השכם 1% 1%

ב.     עד לגובה השכם                                                                   15%        15%

ג.     עד 45 מעלות מהגוף או הגבלה ניכרת בסיבוב כלפי חוץ או פנימה                25% 25%

ד.     עד 30 מעלות מהגוף                                                  35%             35%

לגובה הפיצוי הכספי, ראה המאמר אחוזי נכות ממשרד הביטחון.

חשוב להבין שהתביעה מתיישנת לאחר שלוש שנים מיום השחרור מהשירות. למרות זאת, ניתן יהיה לבקש להאריך את המועד להגשת התביעה, גם אם חלפו שנים רבות מהשחרור. התנאי לכך הוא הוכחת "חבלה רשומה" שהגדרתה בסעיף 32 א' לחוק הנכים היא: "חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון.".

כלומר, אם יש בידכם מסמך רפואי צבאי או אזרחי המעיד על כך שנחבלתם במהלך השירות, ייתכן והוא יוכל לשמש "חבלה רשומה" ויאפשר לכם להאריך את המועד להגשת התביעה, למרות שהתיישנה.

לסיכום, חשוב להבין את הליך התביעה למשרד הביטחון ולתאר בצורה טובה את מהלך החבלה, תוך התייחסות לשאלה האם הייתה קיימת נכות לפני השירות או לא. ככל שהייתה קיימת נכות, יש להוכיח כיצד הוחמרה הנכות בזמן ועקב החבלה בשירות. ככל שהתביעה תוכר על ידי קצין התגמולים, חשוב להראות בוועדה הרפואית את חומרת הנזק והפגיעה התפקודית על מנת לזכות באחוזי נכות שיעניקו לכם את הפיצוי ההולם והטיפול והשיקום המתאימים (שניתנים רק בקביעת 20% נכות ומעלה). ככל שהתביעה מוגשת לאחר חלוף 3 שנים מהשחרור מהשירות, חשוב להוכיח קיומה של "חבלה רשומה" על מנת להאריך את מועד ההתיישנות. למרות שמדובר בתביעה בגין חבלה, להבדיל ממחלה, מדובר בהליך משפטי שאינו פשוט, ולכן ישנה חשיבות לליווי משפטי של עורך דין המיומן בתביעות מסוג זה. משרדנו מייצג ומלווה נכים רבים בתביעות אורתופדיות שונות. מוזמנים ליצור קשר. בריאות.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: