פיברומיאלגיה בצבא – כך תמצו את זכויותיכם מול משהב"ט

כ – 3 אחוז מן האנשים בישראל סובלים ממחלת הפיברומיאלגיה, או בשמה העברי: דאבת שרירים. תסמונת זו מאופיינת במגוון תסמינים הפוגעים באיכות חייו של החולה, ביניהם: שרירים כואבים (כאב מפושט), עייפות כרונית, קשיי ריכוז, תחושה של נימול בכפות הידיים, קשיי שינה, כאבי ראש, קושי להתרכז ורגישות יתר לרעשים וריחות. כיום עם עליית המודעות לקיומה של תסמונת הפיברומיאלגיה, חיילים רבים מגישים תביעות פיצויים למשרד הבטחון בגין פיברומיאלגיה שאירעה בצבא, לשם הכרה כנכי צה"ל. איך עושים זאת? על כך במאמר שלפניכם.

 

מה זה פיברומיאלגיה?

פיברומיאלגיה היא בעיה רפואית כרונית וארוכת טווח, אשר גורמת בין היתר לתסמינים הבאים:

  • כאבים בשרירים ובעצמות (כאבי שרירים ושלד)
  • רגישות באזורים שונים בגוף
  • תחושת עייפות כללית
  • הפרעות שינה
  • קשיי ריכוז
  • קשיים בתפקוד הקוגניטיבי

 

מדוע חיילים הסובלים מפיברומיאלגיה אינם מאובחנים כהלכה

פיברומיאלגיה היא בעיה רפואית שקשה לאבחן ועדיין אין לה הסבר חד משמעי בקהילה הרפואית. הסימפטומים שלה מחקים לעתים תסמינים של בעיות גופניות מסוגים אחרים, ואין בנמצא בדיקות ספציפיות שמאפשרות לאמת את האבחנה. כתוצאה מכך, אנשים הסובלים מפיברומיאלגיה לרוב אינם מאובחנים כהלכה, זאת מעבר לעובדה שבצבא, חייל שמתלונן על תסמינים כנ"ל עשוי להיתפס כמי שבכוונתו להוציא גימלים. זו כמובן סיבה נוספת לחוסר האבחון בזמן ולאי-מתן טיפול רפואי נאות ובזמן. אלו יכולים להוות סיבה נוספת לתביעה נגד משרד הביטחון.

מעבר לתסמינים הפיזיים, מחלת הפיברומיאלגיה כרוכה לא פעם בתסמינים נפשיים, ולכן גם הטיפול שניתן לה כולל לא פעם טיפול וליווי נפשי. כך קורה שמעבר למורכבות הכרוכה באבחון של פיברומיאלגיה בצבא, חיילים רבים הסובלים מהתסמונת נאלצים להתמודד לא רק עם הסימפטומים של המחלה, שפוגעים בתפקודם, אלא גם עם מצב נפשי לא פשוט והשלכותיו של זה על חייהם.

 

על הגורמים האפשריים לפיברומיאלגיה

נכון להיום, רופאים וחוקרים עדיין אינם יודעים מה בדיוק גורם לפיברומיאלגיה. על פי המחקר העדכני, נראה כי הגורם למחלה הוא שילוב של גורמים רבים, שכוללים בין היתר נטייה גנטית (מאפיינים תורשתיים) עליה פועל טריגר חיצוני כמו: זיהום, לחץ פיזי או נפשי. מאחר ואלו נפוצים מאוד במהלך השירות הצבאי, בעיקר אצל לוחמים, הרי שהאפשרות ללקות בתסמונת עקב השירות הצבאי בהחלט קיימת. כלומר, אם במהלך השירות הצבאי החייל נחשף לזיהום או ללחץ פיזי או נפשי גדול, ובעקבות זאת התפרצה אצלו המחלה, הרי שניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון ולטעון שהמחלה נגרמה עקב השירות הצבאי.

 

אבחון פיברומיאלגיה בצבא

על מנת שניתן יהיה לאבחן חייל כחולה בפיברומיאלגיה, עליו להיבדק על ידי ראומטולוג מומחה ולעבור סדרה של בדיקות, בין היתר על מנת לשלול גם אפשרות שמדובר במצב רפואי אחר, שיכול להוות את הגורם לכאב שהחייל מתלונן עליו. לעתים, הצורך בבדיקות משלימות הופך את הליך האבחון של פיברומיאלגיה בצבא למסורבל, איטי ומתסכל מאוד עבור החייל, שכן לא תמיד הבדיקות הרפואיות זמינות בצבא, וזה תלוי גם כמובן בתפקידו של החייל ומקום שירותו וזמינות שירותי רפואה שם.

לפעמים עשוי לעבור פרק זמן גדול עד להפניה או הבירור הרפואי הבא והחייל כבר משתחרר מצה"ל. לכן חשוב לא לזלזל בהפניות הרפואיות, ולהמשיך אותן גם באזרחות, שכן אם החייל המשוחרר יזניח את הטיפול הרפואי בעצמו לאחר שחרורו מהשירות, הרי שכבר לא יוכל לטעון שהצבא אשם באופן מלא בגרימת מחלתו.

 

כיצד ניתן לקבל פיצוי ממשרד הבטחון בגין פיברומיאלגיה בצבא

על מנת לזכות בהכרה במחלת הפיברומיאלגיה ולקבל פיצוי בגינה, תחילה יש להגיש תביעה לקצין התגמולים. בתביעה יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין המחלה ובין תנאי השירות של החייל. מאחר והוכחת תנאי שירות של לחץ פיזי ונפשי היא משימה לא פשוטה בכלל, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין המתמחה בהגשת תביעות למשרד הביטחון.

לתביעה רצוי לצרף את התיעוד הרפואי התומך באבחנה של פיברומיאלגיה, על מנת שלא תתעורר מחלוקת בנושא האבחנה. ככל שהאבחנה אינה ודאית, רצוי להתייעץ עם ראומטולוג מומחה.

גם במקרה בו התביעה התקבלה ונקבע שמדובר באבחנה של פיברומיאלגיה ונקבע שיש קשר סיבתי בין המחלה ובין תנאי השירות, בזה לא מסתיים המאבק של התובע, שכן הוא צפוי לעמוד בוועדה רפואית על מנת שתעריך את מצבו ותקבע לו את אחוזי הנכות ההולמים את מצבו, וגם כאן מדובר במאבק משפטי לא קל.

מאחר והתסמונת כוללת תסמיני כאב, שלרוב הם סובייקטיביים, הרופאים בוועדות הרפואיות נוטים להעריך את חומרת המצב באופן מופחת. מעבר לכך, חשוב שיהיה בוועדה הרפואית לפחות מומחה אחד בתחום הראומטולוגיה, על מנת שיוכל להעריך בצורה נכונה את מצבו של הנכה. כאשר לנכות הפיזית נלווית גם פגיעה נפשית לא קלה, חשוב לצרף תיעוד רפואי מפסיכיאטר על מנת שמצבכם יוערך כראוי.

מסיבה זו, חשוב עוד יותר להיות מיוצגים על ידי עורך דין מנוסה בתחום, ולהצטייד בחוות דעת רפואית של מומחה מתאים, שידע להעריך כראוי את חומרת הפגיעה שלכם ולתרגם אותה לאחוזי הנכות להם אתם ראויים.

מאחר והטיפול בתסמונת זו הוא חשוב, ולא פעם יקר, הרי שהייתם רוצים שאגף השיקום במשרד הביטחון ייקח אחריות עליו. אלא שעל מנת לחסות בצלו של אגף השיקום לצרכי טיפול, יש צורך שייקבעו לכם לפחות 20% נכות. פחות מזה, לא תהיו זכאים לטיפול על חשבון משרד הביטחון. אם ייקבעו לכם בין 10% ל 19% נכות, תהיו זכאים למענק כספי חד פעמי וזה הוא. אם ייקבעו לכם פחות מ 10% נכות, לא תקבלו לא כסף ולא טיפול. מכאן שישנה חשיבות רבה להשגת ההכרה והשגת 20% נכות לפחות.

לסיכום, תביעה למשרד הביטחון לשם קבלת הכרה במחלת הפיברומיאלגיה ולאחר מכן קבלת אחוזי נכות ראויים – איננה הליך פשוט. היא מצריכה התמצאות בתחום, הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית, ונדרשת מיומנות הן על מנת לשכנע את קצין התגמולים להכיר בתביעה, והן על מנת להציג את המקרה בצורה הנכונה בפני הוועדה הרפואית על מנת לזכות באחוזי הנכות הראויים שיזכו אתכם בתגמולים ובטיפול במחלה זו. מסיבות אלה, ישנה חשיבות רבה לליווי ההליך המשפטי על ידי עורך דין מנוסה בתחום הייצוג של נכי צה"ל.

רפואה שלמה.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: