התפרצות סכיזופרניה בצבא

האם התפרצות של מחלת הסכיזופרניה במהלך שירות צבאי יכולה להיות קשורה לעצם השירות? חיילים אשר המחלה התפרצה אצלם בזמן הצבא טוענים פעמים רבות על קשר בין התפרצות המחלה לתנאים שהיו בהם – לחץ נפשי קשה, ישיבה בכלא, ועוד. עם זאת קצין התגמולים לא ממהר להכיר בחולים הללו כנכי צה"ל. המשמעותיות הכלכליות של כך הן דרמטיות ועל כן חשוב להכיר את כלל הדעות בנושא, ולדעת שלעיתים מתקבלות תביעות להכרה כנכי צה"ל של חיילים שהתפרצה אצלם סכיזופרניה בעת שירותם הצבאי.

 

מחלת הסכיזופרניה

סכיזופרניה היא מחלת נפש כרונית, בה לאדם יש בעיה בדרך בה הוא מפרש את המציאות. בניגוד לטעות הנפוצה – סכיזופרניה איננה פיצול אישיות. גיל ההתפרצות של המחלה הוא בדרך כלל בין 15 ל-25. מדובר בגיל בו רוב הצעירים הישראלים נמצאים לפחות בחלק ממנו במהלך השירות הצבאי. הביטוי של המחלה מתחלק בעיקר ל- 2 סוגים של תסמינים:

  1. סימנים "חיוביים": כלומר פסיכוזה שבאה לידי ביטוי בעיקר בהזיות ומחשבות שווא של רדיפה אותן חשים החולים. למשל – שמיעת קולות היא אחת ההזיות הנפוצות ביותר בעת התקף פסיכוטי של סכיזופרניה.
  2. סימנים "שליליים": בריחה מהחברה, הסתגרות, הזנחה עצמית, חוסר עניין במה שקורה בסביבה – הן הקרובה והן הרחוקה.

בנוסף – ישנם גם תסמינים קוגניטיביים שמבוטאים אצל חולי סכיזופרניה כמו קשיים ביכולות של קליטה והבנה של מידע, קשיים להתרכז והפרעות זיכרון.

 

הדעות לגבי הגורמים למחלה

כיום לא ברור לגמרי מה גורם לסכיזופרניה ומהם המניעים להתפרצותה. לעתים היא מתפרצת בלי אירוע מיוחד שקדם לכך. לעומת זאת לעיתים סכיזופרניה מתפרצת בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי במיוחד, משבר קשה בחיים, או בעקבות חבלה בראש, שימוש בסמים וכדומה.

בנוסף, נמצא כי לעתים סכיזופרניה מאובחנת אצל חולים שהמחלה כבר קיימת אצל בני משפחותיהם, ולעומת זאת ישנם חולים אשר במשפחתם אין כלל אנשים שחולים במחלה, וגם לא ידוע על כאלה בדורות הקודמים.

הדעה הרווחת בימינו היא שהגורם למחלה הוא שילוב של גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים.

 

מה לסכיזופרניה ולצבא?

ניקח כדוגמה את ל'.  ל' התגייס בשנת 2005 לשירות קרבי, היה חייל טוב אהוד על מפקדיו ועל חבריו ואף היה מפקד צוות. בשנת 2006 השתתף ל' במלחמת לבנון השניה, ולאחר המלחמה המשיך לעבוד בתפקיד אינטנסיבי ביותר, כאשר מוטלת על כתפיו אחריות כבדה, והוא כמעט ולא יכול לשמור על כמות שעות שינה סבירה, דבר שפגע בתפקוד שלו.

הירידה בתפקוד של ל' המשיכה עד למצב של חוסר ריכוז, איבוד תיאבון וחולשה פיזית, עד שהופנה לטיפול אצל הקב"ן. מצבו הנפשי הרעוע הוביל לכך שהוא נשלח לבית חולים, למחלקה לבריאות הנפש, שם אובחן כחולה בסכיזופרניה ושוחרר מצה"ל.

ל' פנה לקצין התגמולים בבקשה להכיר בו כנכה צה"ל על מנת שיקבל סיוע ממשרד הביטחון בדמות פיצויים, סיוע בשיקום הנפשי, ברכישת תרופות ועוד. אך קצין התגמולים טען שאין להכיר בכך כפגיעה בעקבות הצבא כי לא מתקיים קשר סיבתי – כפי שדורש החוק – בין המחלה שהתפרצה לבין השירות הצבאי.

ל' ערער על ההחלטה, ובערעור נקבע כי המחלה נגרמה בעקבות תנאי השירות ולכן יש להכיר בו כנכה צה"ל לכל דבר ועניין!

 

מכוח איזה חוק ניתן לקבל פיצויים?

חוק הנכים (תגמולים ושיקום) הוא החוק שעוסק בנכי צה"ל. חוק זה למעשה נחקק על מנת לסייע למי שנפגעו – הן גופנית והן נפשית – בעקבות שירותם הצבאי. החוק מפרט מי יכול להיות מוכר כנכה צה"ל ומה מגיע לו מכוח כך. תכליתו הינה לתת סיוע משמעותי ככל הניתן לאלו במהלך הצבא.

 

כיצד ניתן להכיר בחולה סכיזופרניה כנכה צה"ל

על מנת שאדם שמחלת הסכיזופרניה התפרצה אצלו במהלך השירות הצבאי יוכר כנכה צה"ל עליו להגיש תביעה המבקשת את ההכרה הזו למשרד הביטחון. בתביעה יש לציין באופן המפורט ביותר שניתן את כל המידע שיש לגבי המחלה – ובפרט זה מסמכים רפואיים, אישור חתום על ידי רופא שמכיר מקרוב את המקרה וכל המסמכים הנוספים שיכולים להיות הרלוונטיים. ההחלטה בדבר ההכרה באדם שהגיש את התביעה כנכה צה"ל, נתונה לקצין התגמולים. התפקיד שלו הוא לבחון באופן מדוקדק את פרטי התביעה ולקבוע האם אכן מדובר בפגיעה – וכן האם היא באמת נגרמה בעקבות השירות הצבאי.

במידה וקצין התגמולים אישר את הבקשה – עוברים לבחינה של ועדות רפואיות שקובעות את דרגת הנכות. כמות הפיצויים והסיוע ייקבעו לפי החלטת הועדות.

 

קשר סיבתי

לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), כדי שאדם יוכר כנכה צה"ל, מעבר להוכחה על הפגיעה שיש לו – הוא מחויב להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה/ מחלה/ פציעה שיש לו לבין שירותו הצבאי. תביעה כללית שטענתה המרכזית תהיה בסגנון של – "הגעתי לצבא בריא ויצאתי חולה" לא תתקבל.

במקרים של התפרצות סכיזופרניה למשל, בית המשפט נוטה להכיר בתביעות של חולים שמוכיחים באופן משכנע כי לפני התפרצות המחלה הם סבלו מתקופה עם תנאים מאד לחוצים בצבא, או עם מחסור בשעות שינה, או חוו אירוע טראומטי כמו מלחמה או מבצע צבאי וכדומה שככל הנראה היוו הטריגר להתפרצות המחלה.

 

מה ירוויח מי שיוכר בנכה צה"ל

מדינת ישראל לא רוצה להשאיר לבד את האנשים שעקב השירות הצבאי נפגעו בגופם או בנפשם. אי לכך הסיוע לנכי צה"ל הוא גדול ומשמעותי. ראשית כל, בהתאם לדרגת הנכות שנקבעת – מקבלים סיוע כספי. ככל שדרגת הנכות גבוהה יותר הסיוע גבוה יותר ותכוף יותר (הופך למענק חודשי ולא מענק חד-פעמי בלבד).

מעבר לסיוע כלכלי, קיימים אפיקים נוספים בהם משרד הביטחון מסייע לנכי צה"ל ובכלל זה ניתן למצוא סיוע בשיקום, בטיפולים נפשיים, במציאת דיור וכדומה. כמובן שהסיוע משתנה ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות.

 

ליווי מקצועי משפטי

חשוב לדעת כי על מנת להיות מוכר כנכה צה"ל במקרה של סכיזופרניה שפרצה בעת השירות הצבאי יש להגיש תביעה בצורה מאורגנת, מדויקת, ומשכנעת מספיק על מנת שהבקשה לא תידחה. היות ומדובר במחלה מורכבת, גם ההוכחה להתפרצותה ולגורמים לה איננה פשוטה. עורך דין משרד הביטחון גרינברג מנוסה ומומחה כבר שנים רבות בתחום של תביעות כנגד משרד הביטחון ובפרט במקרים הנוגעים לחולי סכיזופרניה.

תוכן עניינים

מאיר גרינברג ושות׳. משרד עורכי דין
Meir Grinberg and & co. Law office

מאיר גרינברג ושות' הנו משרד עורכי-דין משפחתי אשר נוסד בשנת 1950 ע"י עו"ד מאיר גרינברג ז"ל. המשרד מנוהל כיום ע"י עו"ד נפתלי גרינברג. המשרד עוסק מאז היווסדו בתחום הייצוג של נכי צה"ל, הן בתביעות נגד משרד הביטחון (לקצין התגמולים באגף השיקום), הן בערעורים לועדות הערעורים בכל רחבי הארץ, והן בערעורים על ועדות רפואיות של משרד הביטחון בכל רחבי הארץ.

פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות!