נקע בקרסול בצבא

השירות הצבאי ביטחוני עשוי לטמון בחובו אתגרים פיזיים, ומאמצים גופניים לא פשוטים, החל משלב הטירונות וכלה בתפקיד עצמו. כמובן שככל שמדובר בתפקיד פיזי וקרבי יותר, הדורש בין היתר התמודדות עם תנאי שטח, כך הסיכוי להתרחשות נקע בקרסול הוא גבוה יותר. כאשר חייל או חיילת נחבלים או נוקעים קרסול במהלך השירות הצבאי ונגרם להם נזק קבוע, הם זכאים לתבוע את משרד הביטחון על הנזק שנגרם להם, ואם תביעתם תתקבל, הם יהיו זכאים לפיצוי, טיפול והטבות נוספות, בהתאם לגובה אחוזי הנכות שייקבעו להם, דבר שהוא פונקציה של חומרת הפגיעה, והשפעתה על התפקוד היומיומי. כמובן שאם הנקע בקרסול מטופל כראוי ובסופו של דבר לא נותרת נכות, אין מה לתבוע, כיוון שחוק הנכים מפצה על נכות בלבד. על ההליך ומשמעותו, במאמר הבא.

נקע בקרסול

נקע בקרסול היא חבלה שכיחה, שיכולה להתרחש גם במהלך פעילות גופנית רגילה, קל וחומר במהלך פעילות גופנית עצימה, כפי שמתקיימת בשירות הצבאי, בעיקר בקרב לוחמים. מדובר בפגיעה המתרחשת כאשר נוצר עומס על רצועות הקרסול. כתוצאה מהעומס, רצועה יכולה להיקרע חלקית או באופן מלא. בכל מקרה, הפגיעה מלווה בכאבים ונפיחות. בחלק מהמקרים הפגיעה ניתנת לטיפול שמרני כגון חבישה ופיזיותרפיה ללא התערבות ניתוחית, ובחלק מהמקרים בהם הנזק קשה, יהיה צורך בניתוח.

תביעה נגד משרד הביטחון

ניתן לתבוע את משרד הביטחון בגין חבלה שנגרמה בזמן ועקב השירות, או בגין החמרת מצב בעקבות חבלה קודמת מלפני השירות. בשני המקרים יש להוכיח את הקשר בין החבלה ובין תנאי השירות. אם מדברים על גרימה, יש להראות שלא הייתה קיימת נכות לפני השירות. אם מדברים על החמרה, יש להראות מה היה המצב לפני השירות, וכיצד הוא הוחמר בשירות בגלל החבלה הנוספת בשירות.

ככל שמדובר בנקיעת קרסול, צריך להראות שלא סבלתם מנקעים בקרסול לפני הגיוס ולפני התרחשות הנקע הראשון בשירות, ושכל הסבל החל בעקבות נקיעת הקרסול בשירות. במידה וסבלתם מנקיעת קרסול לפני הגיוס, זה "סיפור אחר" שכן במצב כזה, יש סיכוי טוב שתנקעו שוב את הקרסול, גם ללא קשר לתנאי השירות שלכם. להוכיח שמצב הקרסול הוחמר עקב תנאי השירות שלכם זה סיפור לא פשוט.

השלב הראשון של ההליך הוא הגשת תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. קצין התגמולים בוחן את התביעה, ובודק האם יש בחומר הרפואי מקופת החולים רישום הנוגע לחבלה או שמא החבלה בשירות היא הרישום הראשון. הוא בודק אם יש הוכחות תומכות כגון דוח פציעה ועדויות לחבלה, וכמובן מסמכים רפואיים מיום החבלה או בסמוך לאחריה. קצין התגמולים יתייעץ עם מומחה רפואי מטעמו, שאמור להמליץ לו אם להכיר בקשר שבין החבלה לשירות או לא. בדרך כלל, מה שהמומחה מטעמו ימליץ לו, קצין התגמולים יאמץ. אם המומחה ימליץ להכיר בקשר, תופנו לוועדה הרפואית של משרד הביטחון על מנת שתעריך את חומרת הנכות שלכם בהתאם לתקנות הנכים. בהתאם לשיעור הנכות שייקבע לכם, תקבלו את הפיצוי המגיע לכם.

ככל שמדובר בנקיעת קרסול, אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לחומרת הגבלות התנועה של הקרסול וחומרת אי היציבות, המשפיעה על התפקוד היומיומי. ככל שהמגבלה קשה יותר, כך תיקבע הנכות בשיעור גבוה יותר.

סעיף הנכות הרלוונטי לקרסול הוא סעיף 48 (3) לתקנות הנכים שקובע:

48. (3) קרסול

א. הגבלה בתנועת פרק הקרסול

I.      בצורה קלה                                                                                5%

II.     בצורה בינונית                                                                          10%

III.    קשיון נח                                                                                 20%

IV.    קשיון לא נח                                                                             30%

ב.     נקע בקרסול

קביעת דרגת הנכות תתבסס על בדיקה קלינית וצילום מתיחה השוואתי (stress roentgenogram)

I.      מצב אחרי נקע יותר מפעמיים ללא עדות לפגיעה ברצועות, וללא פתיחה משמעותית        1%

II.     אי-יציבות של הרצועות, בצורה קלה עד בינונית, פתיחת יתר (excess opening) מעל º5 עד º10   5%

III.    אי-יציבות של הרצועות בצורה ניכרת, פתיחת יתר מעל º10 עד º15                             10%

IV.    אי-יציבות של הרצועות בצורה קשה, פתיחת יתר מעל º15               20%

לגובה הפיצוי הכספי, ראה המאמר אחוזי נכות ממשרד הביטחון.

חשוב להבין שהתביעה מתיישנת לאחר שלוש שנים מיום השחרור מהשירות. למרות זאת, ניתן יהיה לבקש להאריך את המועד להגשת התביעה, גם אם חלפו שנים רבות מהשחרור. התנאי לכך הוא הוכחת "חבלה רשומה" שהגדרתה בסעיף 32 א' לחוק הנכים היא: "חבלה שנרשמה, סמוך ליום האירוע שגרם לה, ברשומות של צבא- הגנה לישראל או ברשומות אחרות המתנהלות על ידי המדינה או על ידי מוסד ציבורי שאושר לענין זה על ידי שר הבטחון.". כלומר, אם יש בידכם מסמך רפואי צבאי או אזרחי המעיד על כך שנחבלתם במהלך השירות, ייתכן והוא יוכל לשמש "חבלה רשומה" ויאפשר לכם להאריך את המועד להגשת התביעה, למרות שהתיישנה.

לסיכום, חשוב להבין את הליך התביעה למשרד הביטחון ולתאר בצורה טובה את מהלך החבלה, תוך התייחסות לשאלה האם הייתה קיימת נכות לפני השירות או לא. ככל שהייתה קיימת נכות, יש להוכיח כיצד הוחמרה הנכות בזמן ועקב החבלה בשירות. ככל שהתביעה תוכר על ידי קצין התגמולים, חשוב להראות בוועדה הרפואית את חומרת הנזק והפגיעה התפקודית על מנת לזכות באחוזי נכות שיעניקו לכם את הפיצוי ההולם והטיפול והשיקום המתאימים (שניתנים רק בקביעת 20% נכות ומעלה). ככל שהתביעה מוגשת לאחר חלוף 3 שנים מהשחרור מהשירות, חשוב להוכיח קיומה של "חבלה רשומה" על מנת להאריך את מועד ההתיישנות. למרות שמדובר בתביעה בגין חבלה, להבדיל ממחלה, מדובר בהליך משפטי שאינו פשוט, ולכן ישנה חשיבות לליווי משפטי של עורך דין המיומן בתביעות מסוג זה. משרדנו מייצג ומלווה נכים רבים בתביעות אורתופדיות שונות. מוזמנים ליצור קשר. בריאות.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: