מחלת הזאבת (לופוס) עקב השירות הצבאי

זאבת (בלעז – לופוס Lupus) היא מחלה אוטואימונית שעלולה לפגוע בכל מערכות הגוף. מהם הגורמים למחלה? וכיצד ניתן לתבוע אותה כאשר היא מתפרצת במהלך השירות הצבאי? על כך במאמר הבא.

 

הגורמים למחלת הזאבת

הזאבת היא, כאמור, מחלה אוטואימונית, בה הגוף תוקף את עצמו. המחלה נפוצה יותר בקרב נשים. על מנת שהמחלה תתפרץ, יש צורך שהחולה יישא בגופו את המרכיב הגנטי למחלה, אך מרכיב זה אינו מספיק לבדו על מנת לגרום לפרוץ המחלה, ויש צורך בגורם סביבתי שיפעל כגורם הדק (טריגר) על אותה גנטיקה, ויוציא את המחלה מן הכוח אל הפועל. אותו גורם סביבתי יכול להיות: לחץ נפשי, חשיפה ממושכת לשמש, זיהומים ובעיקר וירוס אפשטיין בר (EBV) הגורם למחלת הנשיקה, ותרופות שונות.

 

כיצד לתבוע את משרד הביטחון כאשר הזאבת פורצת בזמן השירות הצבאי?

אז ראשית, על מנת לתבוע את משרד הביטחון בגין מחלת הזאבת, יש להראות שהמחלה התפרצה בזמן השירות הצבאי.

כלומר, שהאבחנה נעשתה בזמן היותו של החייל בשירות חובה. שנית, וזה העיקר, יש להוכיח את הגורמים למחלה שהתקיימו בשירותו הצבאי של החייל, ואשר התרחשו בסמיכות זמנים לפני הופעת סימני המחלה הראשונים (שמאוחר יותר אובחנו כזאבת).

בין אם מדובר בלחץ נפשי חריג, חשיפה לוירוס, או בחשיפה ממושכת לשמש, יש להוכיח גורמים אלה באמצעות ראיות ועדויות של חברים ומפקדים, וכמובן גם באמצעות המסמכים הרפואיים שבתיק.

במקרה בו מדובר בחשיפה לשמש, הדגש צריך להיות על זמן החשיפה שצריך להיות ממושך ובשירות הצבאי כמובן.

במקרה בו הגורם למחלה הוא טיפול תרופתי שניתן לחייל או החיילת במהלך השירות, גם אם מדובר בגלולות נגד הריון, יש להראות שהטיפול הרפואי שניתן סטה מכללי הרפואה הרגילים או שלא ניתן הטיפול הרפואי הנכון והמתאים בנסיבות העניין, דבר שגרם לפרוץ המחלה או להחמרתה.

גם במקרה בו המחלה לא התפרצה בזמן השירות הצבאי אך החמירה בעטיו, יש להוכיח את הגורמים בשירות אשר תרמו לאותה החמרה במחלה.

חיילים בשירות צבאי נחשפים לא פעם לסטרס נפשי חריג, ופועלים לא אחת תוך חשיפה ממושכת לקרינת השמש.

גם האפשרות שלקו בוירוס במהלך שהותם במחנה צבאי היא סבירה יותר, לאור העובדה שחיילים שוהים זה בקרבת זה, לא פעם בצפיפות, ולכן סיכון גדול יותר שילקו בוירוס בשירות הצבאי.

אשר לטיפול התרופתי, יש להוכיח כאמור התרשלות של גורמי הרפואה הצבאיים.

מי שלקה במחלה או שזו החמירה לו בזמן ועקב אחד הגורמים המפורטים לעיל שהתרחשו בתנאי שירותו, עומדת לו הזכות להגיש תביעה נגד משרד הביטחון.

כפי שניתן להבין, מדובר בתביעה משפטית שאינה פשוטה, ולכן רצוי לנהל אותה באמצעות עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון. הסעיף מתקנות הנכים הקובע את אחוזי הנכות בנוגע למחלת הזאבת הוא סעיף 81 שקובע: Discoid Lupus Erythematosus.

  1. (א)  בצורה מזערית                                     1%

(ב)  בצורה קלה                                                     5%

(ג)   בצורה בינונית                                                10%

(ד)  בצורה ניכרת                                                  20%

(ה)  בצורה קשה                                                   30%

בהתאם לגובה אחוזי הנכות שייפסקו בוועדה הרפואית, כך יהיה גובה הפיצוי שיינתן.

 

לסיכום

חשוב להבין שכל האמור עד כה מתייחס לחיילים בשירות חובה ואנשי מילואים בלבד. בנוגע לאנשי קבע, קצינים ונגדים, לאור השינוי שחל בחוק הנכים בשנת 2017, יש להוכיח שהמחלה נגרמה עקב אירוע מתח חריג שהתרחש עקב פעילות מבצעית או באימון לפעילות כזו או במהלך פעילות שהנה ייחודית לשירות הצבאי.

בכל מקרה, אחר, לא ניתן להגיש התביעה למשרד הביטחון, ותופנו להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי, כמו כל עובד שנפגע בעבודתו.

ישנה כמובן משמעות רבה להכרה כנכה צה"ל לעומת נכה ביטוח לאומי, מבחינת הפיצוי והשיקום, ולכן ולאור הקושי המשפטי הרב הקיים בהוכחת הגורם למחלה – חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה בתביעה.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: