מחלות לב בצבא

מחלות לב אמנם אינן שכיחות בקרב חיילים צעירים, אך הן יכולות להופיע גם אצלם, במיוחד כשמדובר בצעירים עם גנטיקה מתאימה. בקרב אנשי קבע בהחלט ניתן למצוא שכיחות גבוהה של מחלות לב, במיוחד אצל מבוגרים שמנהלים אורח חיים לא בריא הכולל תזונה לקויה, ועישון, וכאלה העובדים בתנאי לחץ פיזי ונפשי רב. חייל הלוקה בלבו במהלך שירותו הצבאי, רשאי לתבוע את משרד הביטחון לשם קבלת הכרה במחלתו וקבלת פיצוי ושיקום. בכל מקרה יש להוכיח שמחלת הלב נגרמה עקב תנאי השירות, משימה לא פשוטה, ההופכת את הליך התביעה נגד משרד הביטחון למסורבל וקשה. כיצד להיערך לתביעה כזו? על כך בכתבה הבאה.

מחלות לב

ישנן כמה מחלות לב, אך הנפוצות שבהן הן:

  • אוטם שריר הלב או התקף לב – התקף לב מתרחש כאשר נוצר קריש דם פתאומי באחד מהעורקים הראשיים שמזינים את הלב.
  • דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) – דלקת הפוגעת בקרום המקיף את הלב.
  • דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס) – דלקת הפוגעת ברקמה או הקרום הפנימי, אשר מצפה את פנים הלב.
  • מחלות שריר הלב – אלו מחלות גנטיות שיכולות להוביל לקריסה פתאומית של מערכות הלב, ללא התראה ובכל גיל.

הגורמים למחלות הלב יכולים חשיפה לחיידקים ווירוסים או חשיפה לסטרס פיזי או נפשי חריג. שני גורמים אלה עשויים להימצא בשירות הצבאי לרוב, ולכן הסיכוי ללקות במחלת לב בשירות עולה, בעיקר בקרב אנשי קבע ואנשי מילואים מבוגרים.

תביעת משרד הביטחון

בשלב ראשון, יש להגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון. בתביעה יש להוכיח את הגורם בשירות שגרם למחלת הלב, בין אם זה חשיפה ללחץ פיזי או נפשי חריג, או חשיפה לחיידק. זאת יש לעשות באמצעות תיעוד רפואי ועדויות. קצין התגמולים הוא הגורם שמחליט אם לקבל את התביעה או לדחות אותה. החלטתו מתקבלת בהסתמך על חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו, קרדיולוג במקרה של מחלות לב. כאשר קצין התגמולים בוחן את הבקשה, הוא בעצם בודק את הקשר הסיבתי בין מחלת הלב לבין תנאי השירות הצבאי. אם ייקבע שיש קשר בין המחלה ובין תנאי השירות, יועמד החייל לבדיקה בוועדה רפואית שתקבע את אחוזי הנכות ההולמים את הפגיעה בתפקודו. אם קצין התגמולים יקבע שאין קשר בין המחלה ובין השירות, הוא ידחה את התביעה, ואז תעמוד לתובע הזכות לערער על ההחלטה לוועדת הערעורים בבית משפט השלום.

אחוזי הנכות בגין מחלות לב נקבעות לפי סעיף 9 לתקנות הנכים. אחוזי הנכות נקבעים בהתאם למידת הפגיעה התפקודית שנמדדת בין היתר על פי תוצאות במבחן מאמץ, והבדיקה הקלינית.

כל מה שנאמר עד כמה מתייחס לחיילים בשירות חובה וחיילי מילואים, אך כאשר מדובר באנשי קבע, התמונה שונה. לאחר התיקון בחוק הנכים משנת 2017, אנשי קבע שלקו בלבם לא יכולים לתבוע את משרד הביטחון אלא אם יוכיחו כי מחלת הלב בה לקו במהלך שירותם היא "מחלת שירות" כלומר מחלה שנגרמה עקב פעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית או עקב פעילות שאופיה, מהותה וייחודה בשירות הצבאי. ביתר המקרים, יצטרכו אנשי הקבע להגיש תביעתם למוסד לביטוח לאומי.

כאמור, גם חיילים צעירים עשויים ללקות במחלת לב במהלך שירותם. מלבד האפשרות להוכיח שהמחלה נגרמה עקב גורם של סטרס או חיידק, ישנה גם האפשרות להוכיח שהמחלה נגרמה או הוחמרה עקב איחור באבחון ואי מתן טיפול רפואי נאות ובזמן. אין מדובר בהוכחת רשלנות מאחר וישנה אחריות מוחלטת על צבא.

לסיכום, מחלות לב עשויות להתפתח עקב לחץ פיזי או נפשי חריג או חשיפה לחיידקים. גורמים אלו מצויים לרוב בשירות צבאי, ובהגשת תביעה יש להוכיח את הקשר בין גורמים אלה ובין פרוץ המחלה. רק אם יוכר הקשר הסיבתי בין השניים, יופנה התובע להערכת נכותו בוועדה רפואית, ובהתאם לגובה אחוזי הנכות שייקבעו לו, יזכה בפיצוי ובטיפול והזכויות המתאימים. הטיפול בתביעה שכזו עשוי להיות הליך מייגע וקשה, ולכן מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מיומן בתחום. אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו שעוסק בתביעות מסוג זה שנים רבות, על מנת שנוכל לייעץ לכם כיצד להשיג הצלחה בתביעה ולזכות בפיצויים המרביים.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: