טירונות ולחץ נפשי בצבא

הטירונות היא המפגש הראשון של החיילים הצעירים עם השירות הצבאי. הטירונות, גם הכלל צה"לית, ידועה בתור שלב קשה במיוחד. החיילים עוזבים את משפחתם ויוצאים מאזור הנוחות שלהם, ונאלצים להתמודד עם משימות פיזיות ומשמעת נוקשה, כשלכל דבר מוקצב זמן מועט, כולל לשינה. תנאים קשים שכאלה יוצרים לחץ נפשי ופיזי לא פשוט, ועשויים לגרום לאנשים מסוימים להתפתחות של הפרעה נפשית כזו או אחרת. חייל שנגרמה לו הפרעה נפשית מסוימת בזמן ועקב הצבא, זכאי להגיש בקשה להכרת זכות למשרד הביטחון. עליו להוכיח את הקשר הסיבתי שבין ההפרעה בה לקה ובין תנאי הטירונות, והדבר לא פשוט כל כך. כל הפרטים על טירונות ולחץ נפשי בצבא – במאמר הבא

קשיים נפשיים בצבא

כמעט כל החיילים חווים קושי נפשי בצבא, ובייחוד בטירונות. חלקם מצליחים להתגבר על זה וחלקם לא עומדים בלחץ ו"נשברים". כל אחד והחוסן הנפשי שלו, וכידוע, כל אחד חווה את הלחץ בצורה סובייקטיבית ושונה. חשוב להדגיש, שהעובדה שהרבה חיילים עוברים טירונות ומצליחים לעבור את השלב הקשה הזה בהצלחה – לא מפחיתה מעוצמת הלחץ הכרוכה בו. עבור רבים זוהי החוויה הצבאית הראשונה שהם חווים, ועבור לא מעט חיילים, המשמעת הנוקשה, ריבוי המשימות והתרגילים, הטרטורים והתיזוזים, וכמובן השימוש בנשק חם במטווחים, יוצרים לחץ נפשי מצטבר שקשה מדי להתמודדות. במקרים כאלה, ייתכן והחייל או החיילת יפתחו הפרעה נפשית כמו חרדות, דיכאון ועוד.

לא כל לחץ נפשי עשוי להיות מוכר ככזה שגרם לפרוץ ההפרעה הנפשית, וחשוב לדעת להציג את הלחץ בצורה נכונה בתביעת משרד הביטחון. הדבר שחשוב להראות הוא שהמחלה הנפשית פרצה עקב תנאים הייחודיים לשירות הצבאי (מטווחים, אימונים, טרטורים וכו') ואין הכרח להראות שהחייל נחשף לאירוע לחץ חריג, אלא אם כן מדובר בשירות קבע.

כפי שנאמר, משרד הביטחון מאפשר להגיש תביעה לפיצויים וטיפול ושיקום במידה וחייל חלה עקב הקושי הנפשי שחווה בשירותו. הפגיעה הנפשית יכולה להיות קשה ועשויה להתבטא בהתפרצות של התקף פסיכוטי ואשפוז במחלקה פסיכיאטרית. בעקבות כך, עשוי להיווצר קושי לתפקד, דבר שיוביל להורדת הפרופיל, שינוי השיבוץ, ובמקרים הקיצוניים לשחרור מהשירות. הפרעה נפשית זו עלולה ללוות את החייל גם בחייו האזרחיים ועשויה לגרום לו לקושי בהתמודדות עם חיי היומיום ובהשתלבות בחברה ובשוק העבודה.

כיצד ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד משרד הביטחון?

כצעד ראשון, על החייל להגיש בקשה להכרת זכות לקצין התגמולים במשרד הביטחון. קצין התגמולים יבחן את הבקשה, ובמסגרת זו, לאחר שיאסוף את כל התיעוד הרפואי והעובדתי לגבי תנאי השירות שלכם, יעביר את התיק להתייעצות עם מומחה רפואי מטעמו, על מנת שיעריך האם מחלתו של החייל או החיילת נגרמו או הוחמרו עקב תנאי השירות ששירת בהם. בדרך כלל, קצין התגמולים יאמץ את המלצתו של המומחה הרפואי מטעמו, ובמידה והמומחה ימליץ להכיר בקשר שבין המחלה לשירות, יועבר התיק לוועדה רפואית על מנת שתעריך את מצבו של התובע ותקבע את אחוזי הנכות שהולמים את מצבו. במידה והמומחה הרפואי ימליץ שלא להכיר בקשר שבין המחלה לשירות, לא תופנו לוועדה רפואית, אלא תקבלו החלטתה שתביעתכם נדחתה, ועל כך תוכלו להגיש ערעור לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום. הוכחת הקשר הסיבתי היא תמיד דבר מורכב, ואם עשיתם טעות ולא הייתם מיוצגים על ידי עורך דין בשלב התביעה, אז בשלב הערעור בבית המשפט זו כבר חובה.

לעיתים קשה לעמוד על מועד התפרצותה של בעיה נפשית, ועוד יותר קשה לקשור אותה לאירוע או נסיבות שחווה החייל בשירותו. חשוב לדעת כי התביעה מתיישנת בחלוף שלוש שנים מיום השחרור מצה"ל, ולכן טוב תעשו אם תתפנו לעסוק בנושא תביעה, ולא תדחו את זה. במקרים בהם חל עיכוב, לפעמים של שנים רבות, בהבנה שקיימת בעיה נפשית אצל הנפגע, כמו במקרים של פוסט טראומה, קצין התגמולים נוטה שלא לדחות את התביעה בגלל התיישנות, אך גם אז, יש כמובן צורך להוכיח שתנאי השירות הם שגרמו לפגיעה הנפשית, ולא גורם אחר. פנייה לעורך דין מומחה שיטפל בתביעה עבורכם, עשויה לא רק לעזור בהצלחתה אלא גם בהורדת הנושא מעליכם.

אם אתם חשים שחל שינוי בהתנהגותכם או במצבכם הנפשי בעקבות מה שעברתם בטירונות או בכלל בשירות הצבאי, ולדעתכם השינוי הזה נובע מהחוויות הצבאיות שחוויתם בשירות, אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ בנושא זכויותיכם.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: