אפילפסיה בצבא

חייל צעיר בשירות צבאי חווה לראשונה בחייו התקף אפילפטי ומאובחן כחולה אפילפסיה. האם יוכל להיות מוכר בגינה כנכה צה"ל? מה הם התנאים להכרה במחלה ככזו שנגרמה עקב השירות? האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה לחייל בשירות קבע? התשובות לשאלות הלו במאמר הבא.

כמו בכל תביעה בגין מחלה (להבדיל מחבלה) המוגשת לקצין התגמולים במשרד הביטחון, יש להוכיח כי המחלה נגרמה או הוחמרה בזמן השירות ועקב תנאי השירות הצבאי.

את הקשר הסיבתי בין המחלה ובין תנאי השירות יש לבסס הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית. הקשר הסיבתי הרפואי מבוסס על מחקרים וספרות רפואית שקושרים בין גורמים או תנאים מסוימים ובין התפרצות המחלה. יש להוכיח כי אלו התקיימו בשירותו של התובע שחלה את הקשר הסיבתי המשפטי יש לבסס מבחינה עובדתית ולהראות שסימני המחלה לא היו קיימים עובר לשירות הצבאי, וכי אלו הופיעו בסמוך לאחר חשיפת החייל לגורמי המחלה בשירות, אשר נובעים מהשירות. הוכחת התביעה וביסוס הקשר הנם דבר מורכב בכלל, במיוחד כשמדובר במחלות, שלא פעם הגורם להן אינו ידוע, ולכן ישנה חשיבות רבה לייצוג של עורך דין מומחה בתביעות נגד הצבא או תביעות נגד משרד הביטחון.

 

אפילפסיה

אֶפִּילֶפְּסִיָּה (בעברית: כִּפְיוֹן, באנגלית:Epilepsy  או בלשון העם: "מחלת הנפילה" בשל הנפילה המתרחשת בעת התקף אפילפטי) היא הפרעה נוירולוגית במערכת העצבים המרכזית. באפילפסיה ישנה הפרעה בפעילות החשמלית של תאי עצב (נוירונים) במוח – הפרעה שגורמת לפרכוסים (Seizures) חוזרים מבלי שיש גורם חיצוני שגורם להם. בן אדם מוגדר כחולה אפילפסיה כאשר מתקיים אחד מהמצבים הבאים:

  1. הוא חווה שני התקפי פרכוסים ללא גורם חיצוני בהפרש של יותר מ־24 שעות זה מזה.
  2. הוא חווה שני התקפי פרכוסים אשר גורם ההדק (הטריגר) שלהם הוא חיצוני.
  3. לאחר התקף פרכוסים ראשון, ישנה הערכה, על פי בדיקת EEG , שהסיכון שלו להתקף פרכוסים שני הוא יותר מ־60%.
  4. לאחר התקף פרכוסים ראשון – אם מאובחן סינדרום אפילפטי.

אצל כמחצית מהחולים הגורם למחלה אינו ידוע. אצל המחצית האחרת הגורמים למחלה יכולים להיות גנטיים, מבניים (קונסטיטוציונליים), מטבוליים (שקשורים לחילוף חומרים) או דלקתיים.

פרכוסים הם התסמין העיקרי של אפילפסיה. יש פרכוסים תנועתיים ויש לא תנועתיים. הפרכוסים התנועתיים כוללים מספר סוגים, כשהעיקרי והקשה שבהם הוא התקף טוני קלוני (נקרא בעבר Grand Mal התקף גדול). התקף זה יכול לבוא לידי ביטוי באובדן הכרה פתאומי המלוּוה בשלב הראשון בנוקשות של הגוף ולאחר מכן ברעד עז בכל הגוף. לעיתים מלוּוה ההתקף גם באובדן השליטה על הסוגרים, ביציאת קצף מהפה ובנשיכת הלשון. לאחר ההתקף, החולה בדרך כלל אינו זוכר את שאירע לו.

הפרכוסים הלא תנועתיים כוללים התקפי ניתוק (נקרא בעבר Petit Mal התקף קטן). מדובר באירועים קצרים (שנמשכים 10 עד 30 שניות) הבאים לידי ביטוי בבהייה בחלל ולעיתים בתנועות קלות כמו מצמוצים או ליקוק השפתיים. במהלך התקף כזה החולה אינו מודע לסביבתו, ואינו נשמע להוראות שנותנים לו. גם לאחר התקף כזה, החולה בדרך כלל אינו זוכר את שאירע לו.

 

מאפייני השירות הצבאי שעלולים לגרום לאפילפסיה

אז אחרי שהבנו מה היא מחלת האפילפסיה ומה הם התסמינים בהם היא מתבטאת, נבחן את הגורמים למחלה וכיצד הם יכולים לבוא לידי ביטוי במהלך השירות הצבאי.

הגורמים למחלת האפילפסיה אינם ברורים די הצורך, ויש הסוברים כי גורמי המחלה אינם ידועים, אך ישנם מספר גורמים שמחשידים ככאלה שעשויים לשמש כטריגר ולהוציא מן הכוח אל הפועל את המחלה אצל מי שנושאים בגופם את המבנה (הקונסטיטוציה) והגנטיקה המתאימה. כלומר, גורמים אלו עלולים לגרום לפרוץ המחלה.

חשוב להדגיש כי מי שנושא בגופו את הקונסטיטוציה ללקות במחלה, אין זה אומר שהוא חולה במחלה, והוא יכול ללכת לעולמו מבלי שתפרוץ אצלו המחלה ומבלי שבכלל ידע שהוא בעל נטייה קונסטיטוציונלית ללקות במחלה.

במקרים בהם היה אירוע חיצוני ששימש כגורם הדק (טריגר) לפרוץ המחלה, כלומר, הוציא את המחלה מן הכוח אל הפועל, אז יחשב המצב כגרימה. כלומר, מבחינה משפטית, ייקבע כי המחלה נגרמה בזמן ועקב אותו גורם בשירות. התוצאה של כך תהיה שאותו חייל יוכר כנכה צה"ל בגין מחלת האפילפסיה.

 

מה הם אותם גורמים אפשריים?

הצבא מעמיד את החיילים פעמים רבות במצבים של דחק נפשי, ובמצבים של מיעוט בשעות שינה. גורמים אלו מוכרים ככאלה שיכולים לגרום לפרוץ אפילפסיה. כמובן שיש צורך להוכיח את המחסור בשעות שינה שאירע כתוצאה מתנאי השירות, ואת העובדה שההתקף האפילפטי התרחש בסמוך לאחר החשיפה לאותו מחסור בשינה. גורם נוסף שמוכר ככזה שיכול לגרום לפרוץ המחלה הוא חשיפה להבהובי /הבזקי אור. ככל שגורמים אלה יוכחו בתנאי שירותו של החייל, תביעתו עשויה להתקבל והוא יוכר כנכה צה"ל בגין מחלת האפילפסיה.

אחד המקרים, שאף הגיע עד לבית המשפט העליון, היה רע"א 8077/96 קריספיל נגד קצין התגמולים. בפסק הדין, בו קיבל בית המשפט העליון את ערעורו של קריספיל, נקבע כי מחלת האפילפסיה שלו נגרמה עקב כך שנחשף לחסך בשינה במהלך עונש שקיבל שאילץ אותו לקום משנתו מספר פעמים בלילה ולהתייצב במפקדה. הגורם המצטבר של העונש יחד עם שינה טרופה, כמוהם כחוסר שינה, כך נקבע. ומאחר ולא סבל מסימני המחלה טרם שירותו, ואלה הופיעו בסמוך לאחר החשיפה לחסך בשינה, נקבע כי גורם זה גרם לפרוץ המחלה אצלו. מאז פסק דין קריספיל, הוכרו מקרים נוספים של מחלת האפילפסיה עקב תנאי שירות של חסך בשינה.

בע"א 3011/03 שוורץ נגד קצין התגמולים הוכר התובע כחולה אפילפסיה עקב חבלת ראש שאירעה לו בזמן ועקב שירותו הצבאי.

 

האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה ובין חייל בשירות קבע?

כל מה שנאמר לעיל התייחס בעצם לחיילים בשירות חובה בלבד. מאז התיקון שנעשה בחוק הנכים באפריל 2017, אנשי קבע שלקו במחלת האפילפסיה בזמן שירותם צריכים להוכיח שגורם המחלה בשירותם נבע עקב "חבלת שירות" או "מחלת שירות" מה שאומר שרק אם יוכיחו שנחשפו לחסך בשינה או לחבלת ראש במהלך פעילות מבצעית או אימון לפעילות שכזו, רק אז יוכלו להגיש תביעה לקצין התגמולים. בכל מקרה אחר, יהיה עליהם להגיש תביעתם למוסד לביטוח לאומי ולתבוע הכרה כנפגעי עבודה, כמו כל אזרח אחר. ראוי להדגיש כי גם אם יעמדו בקריטריונים להגשת תביעה לקצין התגמולים, עדיין הוכחת הגורם שגרם למחלתם הנה דבר מורכב. עובדה זו, כשהיא מצטרפת להוכחת טענת הסף של "מחלת שירות" אצל איש הקבע, כמובן שמקשה עוד יותר על הוכחת התביעה של איש הקבע, ולכן במקרים כאלה, יותר ממומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום.

 

אחוזי הנכות בגין אפילפסיה

אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל-1969. אחוזי הנכות בגין מחלת האפילפסיה יכולים להיקבע מ 1% ועד 100%, תלוי בחומרת המצב ותדירות ההתקפים.

א.     לא היו התקפים פרכוסיים במשך שנתיים 1%

ב.     בצורה קלה – היו 1-4 התקפים במשך שנתיים                                      10%

ג.     בצורה בינונית – היה בממוצע התקף אחד ב- 3-4 חדשים                        30%

ד.     בצורה ניכרת – היה בממוצע התקף אחד לחודשיים                                 50%

ה.     בצורה קשה – היה בממוצע לפחות התקף אחד                                      80%

ו.     בצורה קשה מאד – היה בממוצע יותר מהתקף אחד לחודש                     100%

לסיכום

כפי שניתן להבין, ניתן לקבל הכרה בתביעה בגין מחלת האפילפסיה שפרצה בעת השירות הצבאי. כמובן שיש להוכיח היטב את הגורמים שגרמו לפרוץ המחלה ואת סמיכות הזמנים בין הגורם הצבאי שהביא להתפרצות המחלה ובין הופעת ההתקף האפילפטי הראשון בזמן השירות. אם אלו לא יוכחו כנדרש, עלולה התביעה להידחות, ולכן, כמו בכל תביעה בגין מחלה, יש חשיבות רבה לייצוג בתביעה ע"י עורך דין מומחה בתחום. משרדנו השיג הצלחה במספר פסקי דין בנושא מחלת האפילפסיה, ונשמח לתת לכם ייצוג מקצועי וברמה הגבוהה ביותר.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: