אסטמה במהלך השירות הצבאי

אסטמה הינה מחלת נשימה שמתבטאת בהתקפי שיעולים, קוצר נשימה וקשיי נשימה. כאשר חייל מתמודד עם סביבה מאובקת, מזוהמת או עם אלרגיה שאינה מטופלת היטב, ייתכן והוא עשוי ללקות באסטמה או לסבול מהחמרה במחלה הקיימת. כל חייל שחלה במחלה או שסבל מהחמרת המחלה בזמן ועקב תנאי שירותו הצבאי, רשאי לתבוע את משרד הביטחון להכרה בנכות שנגרמה לו וקבלת פיצוי, טיפול רפואי ושיקום.

מחלת האסטמה

כאמור, אסטמה הינה דלקת בדרכי הנשימה שמשפיעה על יכולת החולה בה לנשום. היא עשויה להתבטא בחומרות שונות – חלק מהלוקים בה יסבלו מהתקפי נשימה אחת לכמה חודשים, חלקם יחוו התקפים בתדירות גבוהה יותר ויסבלו מקשיים בנשימה גם כאשר אינם נתונים תחת התקף, וייאלצו לשאת עמם משאף, ליטול תרופות ואפילו להשתמש במכשיר אינהלציה באופן יומיומי.

הסיבות להיווצרות המחלה אינן ידועות, אך מומחים רפואיים מניחים שהיא נגרמת לרוב בשל גורמים סביבתיים שפועלים יחד עם גורמים גנטיים. כלומר, יש צורך שהחולה יהיה בעל הגנטיקה המתאימה ללקות במחלה, ועל אותה גנטיקה פועל טריגר חיצוני שמקורו בסביבה. אותו טריגר יכול להיות: חשיפה לאבק, חשיפה ללחץ נפשי, חשיפה לחומרים כימיים מסוכנים, או חשיפה לנגיפים. את כל אלו ניתן למצוא בשירות הצבאי.

כיצד ניתן לתבוע את משרד הביטחון?

בשלב הראשון, יש להגיש תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, ובה יש להוכיח שהמחלה נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות שהיו כרוכים באחד או יותר מגורמי הסיכון הנ"ל. קצין התגמולים יבחן את התביעה ואת הגורמים הנטענים שגרמו למחלה, ובמסגרת זו יתייעץ עם מומחה מטעמו שייעץ לו בשאלת הקשר הסיבתי בין המחלה ובין תנאי השירות. על סמך המלצתו של הרופא, שתינתן בחוות דעת רפואית, יכריע קצין התגמולים בתביעה. אם יחליט לקבל את התביעה ויקבע שקיים קשר סיבתי, מלא או חלקי, בין פרוץ המחלה או החמרתה ובין תנאי השירות, יזומן החייל להתייצב בפני וועדה רפואית לשם קביעת דרגת נכותו עקב מחלת האסטמה. אם קצין התגמולים יחליט לדחות את התביעה, יוציא החלטה בה הוא מודיע לתובע על דחיית תביעתו ועל זכותו לערער עליה תוך 30 יום לוועדת הערעורים היושבת בבית משפט השלום.
הוכחת הקשר הסיבתי, במיוחד במקרים שבהם המחלה פרצה עקב לחץ נפשי, עשויה להיות מורכבת יותר מאשר מקרים שבהם המחלה פרצה או החמירה עקב חשיפה לוירוס או חומרים מסוכנים ואבק, אך גם לגבי תנאי שירות כאלה, יש צורך בעדויות של חברים לשירות ומפקדים שיאשרו את חשיפתו של התובע לאותם תנאי שירות. לצורך העניין בנוגע להוכחת גורם החשיפה לאבק, לא מספיק להראות שהתובע שירת במקום מאובק או שעבד עם ציוד מאובק, אלא יש צורך להוכיח גם את משך החשיפה לאבק ותדירותה ואם נעשה שימוש בציוד מגן או לא. כנ"ל לגבי החשיפה לחומרים כימיים ושאר חומרים מסוכנים כגון שמן, דלק, ספירט וכו'.

רק במידה וקצין התגמולים ישתכנע שהמחלה נגרמה או הוחמרה עקב תנאי השירות של התובע, יופנה התובע בשלב השני לבדיקה בוועדה רפואית, שאמורה להעריך את חומרת הפגיעה התפקודית שלו עקב מחלת האסטמה ולקבוע לו את אחוזי הנכות ההולמים את אותה פגיעה בתפקודו. אחוזי נכות אלו נקבעים בהתאם לתקנות הנכים. סעיף הנכות הרלוונטי למחלת האסטמה הוא סעיף 5(ח) שקובע:

5 (ח) גנחת הסימפונות (Bronchial asthma).

(1)   התקפים נדירים, תיפקודי ריאות תקינים במנוחה ובמאמץ, ללא צורך בטיפול                   1%

(2)   התקפים נדירים, ליקוי קל בתיפקודי הריאות במאמץ בלבד, ללא צורך בטיפול               10%

(3)   התקפים קלים, בהפסקות ארוכות. בתיפקודי הריאות הפרעה איורורית חסימתית קלה במנוחה עם החמרה משמעותית במאמץ גופני, טיפול במשאפים בלבד 20%

(4)   התקפים בכל עונות השנה המחייבים טיפול קבוע. בתיפקודי הריאות הפרעה איורורית חסימתית בינונית עם החמרה בולטת לאחר מאמץ גופני 40%

במצבים קשים יותר תיקבע דרגת נכות לפי סעיף קטן א'.

הליך התביעה למשרד הביטחון אינו הליך פשוט, במיוחד כאשר מדובר במחלה, להבדיל מחבלה, שיש צורך להוכיח את תנאי השירות שגרמו לה, ואלה לא תמיד קלים להוכחה. למשרדנו ניסיון רב בתביעות נגד משרד הביטחון, כולל במחלת האסטמה, ואנו מזמינים אתכם ליצור קשר טלפוני ולקבוע פגישת ייעוץ ללא התחייבות על מנת שתבינו את סיכויי הצלחתכם בתביעה וסיכוייכם לזכות בפיצוי המגיע לכם.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: