אוטם שריר הלב – בעיות לב בעת השירות הצבאי

רוב החיילים בשירות הצבאי הנם בטווח הגילאים 18-30, ורק מיעוטם (קצינים ואנשי קבע) הנם בגיל מבוגר יותר מזה. מאחר ואוטם שריר הלב הנה מחלה שבדרך כלל שכיחה יותר בקבוצת הגיל המבוגר יותר, בעיקר אצל גברים, מעטים המקרים של חיילים שלקו באוטם שריר הלב.

הוסיפו לכך את העובדה שקצינים ואנשי קבע שלקו באוטם שריר הלב, שלא עקב פעילות מבצעית או אימון לפעילות כזו – צריכים להגיש את תביעתם למוסד לביטוח לאומי, וזה מפחית עוד יותר את אחוז הנפגעים הזכאים לתבוע את משרד הביטחון.

מהו אוטם שריר הלב וכיצד מטפלים בו? מה הגורמים לו ומי היא האוכלוסייה בעלת גורמי הסיכון ללקות בו? מה הן זכויותיו של חייל שלקה באוטם שריר הלב תוך כדי השירות הצבאי שלו? במאמר שלפניכם נרחיב את היריעה בסוגיות הללו.

 

מה זה בעצם אוטם שריר הלב?

אם לתאר את הבעיה הקרויה "אוטם שריר הלב" בצורה קצרה ותכליתית – הרי שמדובר בהתקף לב, לא פחות. אוטם שריר הלב הוא תוצאה של חסימה באחד מן העורקים הכליליים המובילים את הדם ללב.

החסימה יכולה להיות תוצאה של קריש דם, אשר חוסם את העורק ומונע זרימת דם תקינה בו. לחילופין, הצטברות מתמשכת של כולסטרול ושומנים אחרים, עלולה גם היא לגרום לשיבושים בזרימת הדם, עד כדי אטימה מלאה של העורק והיווצרות התקף לב.

 

מהו הטיפול האפשרי בבעיה של אוטם שריר הלב

עד לפני כמה עשורים, הדרך היחידה לסלק את החסימה הייתה באמצעות ניתוח מסובך שבו נפתח החזה של המטופל, והחסימה בעורק הוסרה על ידי הרופאים המנתחים. נכון להיום, ישנו ניתוח להשתלת צנטר (צינטור), המחליף במרבית המקרים את הטיפול הניתוחי הישן. אל הגוף מוחדר צנתר, העושה דרכו בתוך כלי הדם עד שהוא מגיע לעורך החסום.

בהגיעו לאזור החסימה, הצנתר "שואב" אותה ולוקח אותה איתו. בתום התהליך, ולאחר שהוחדרו צנטרים לתוך העורק, על מנת למנוע קריסה שלו, מועבר המטופל לאשפוז קצר של יממה בחדר טיפול נמרץ, ואשפוז של שבוע לכל היותר בבית החולים, בהנחה והצנתור עבר בהצלחה. בהמשך, החולה מטופל באמצעות תרופות.

 

הגורמים בשירות לאוטם שריר הלב

דבר ידוע הוא כי השירות הצבאי טומן בחובו לחצים נפשיים וגופניים רבים וקשים. אלה הם הגורמים העיקריים המובילים לאוטם שריר הלב. וכשאלה מצטרפים לגורמי סיכון של: גיל, מין זכר, נתונים תורשתיים, שומנים בדם, מחלות רקע ושאר גורמי סיכון סביבתיים כגון: עישון, תזונה לקויה וחוסר בביצוע פעילות גופנית (בתפקידים המשרדיים) – הדרך ללקות באוטם שריר הלב היא קצרה.

כאמור, האוכלוסייה הבוגרת יותר המשרתת בצה"ל, קצינים ואנשי קבע, היא בעלת הסיכון הגבוה יותר ללקות באוטם, אך בהחלט ייתכנו גם מקרים בהם חייל צעיר בשנות העשרים או השלושים לחייו יחווה אוטם בהתקיימם של גורמי סיכון ונסיבות מסוימות, ואין להקל ראש בכך.

כאשר מדברים על אירוע לחץ, נפשי או פיזי, עליו להיות חריג ביחס לתנאי עבודתו של החייל. כמו כן, יש צורך שהאוטם יתרחש בסמיכות זמנים של מספר שעות מהתרחשותו של האירוע החריג. כאן המקום להדגיש כי אם אתם חווים תסמינים כמו כאב פתאומי וחד בחזה, קוצר נשימה, דופק גבוה וכו' – פנו מייד לטיפול רפואי ואל תזלזלו בכך. פנייה מהירה לטיפול רפואי עשויה להוות את ההבדל בין חיים ומוות במקרים מסוימים.

 

מה הן הזכויות העומדות לחייל שלקה באוטם שריר הלב בשירות הצבאי?

חייל שלקה באוטם שריר הלב במהלך שירותו הצבאי, יקבל טיפול ראשוני במסגרת מרפאות צה"ל. לאחר שישוחרר מהשירות, יוכל לקבל את הטיפול הרפואי על חשבון קופת החולים שלו או על חשבון משרד הביטחון בתנאי שיגיש תביעה למשרד הביטחון.

כאמור, התקף לב נגרם עקב אירוע חריג, ואם אכן התרחש כזה בשירותו של החייל, חשוב לדאוג למלא דוח פציעה בגין אותו אירוע, וכן חשוב לאסוף את התיעוד הרפואי שניתן לחייל וגם את כל התיק הרפואי הצבאי. אם ישנם עדים לאירוע, חשוב לקבל מהם התייחסות בכתב.

יש למלא טופס תביעה ואליו יש לצרף תצהיר ובו תיאור של האירוע החריג שגרם לאוטם, וזאת על מנת שקצין התגמולים והמומחה הרפואי מטעמו יקבעו קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לבין השירות הצבאי. כל האמור לעיל נכון לחיילים בשירות חובה.

בנוגע לאנשי קבע, קצינים ונגדים, לאור השינוי שחל בחוק הנכים בשנת 2017, יש להוכיח שהאירוע החריג התרחש עקב פעילות מבצעית או באימון לפעילות כזו או במהלך פעילות שהנה ייחודית לשירות הצבאי.

בכל מקרה, אחר, לא ניתן להגיש התביעה למשרד הביטחון, ותופנו להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי, כמו כל עובד שנפגע בעבודתו.

ישנה כמובן משמעות רבה להכרה כנכה צה"ל לעומת נכה ביטוח לאומי, מבחינת הפיצוי והשיקום, ולכן ולאור הקושי המשפטי הרב הקיים בהוכחת האירוע שגרם לאוטם – חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון, על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה בתביעה.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: