Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 116 ביקורות
js_loader

תפריט

תהליך ההכרה במשפחות שכולות

על מנת לזכות בהכרה כהורים שכולים או כאלמנה שכולה, יש להגיש תביעה לקצין התגמולים בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י-1950. על פי חוק זה, יש להוכיח שהמוות נגרם במהלך ובעקבות השירות הצבאי.

חייל בשירות חובה שנפטר כתוצאה מפגיעה או מחלה שהתרחשה במהלך שירותו יוכר כמי שמת עקב שירותו. לעומת זאת, כאשר מדובר באיש קבע, ההכרה תלויה בכך שהחבלה או המחלה שגרמה למוות הן "חבלת/ מחלת שירות" שמוגדרות בחוק ככאלה שנגרמו בפעילות מבצעית או באימון לפעילות מבצעית, או אירוע אחר שמאפייניו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי ואין להם מקבילה בחיים האזרחיים.

בשנת 2017 נכנס לתוקפו תיקון לחוק שקובע שאם איש קבע נפטר כתוצאה מפגיעה או מחלה שלא ניתן להגדירה כ"מחלת שירות", משפחתו תצטרך להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי ולא לקצין התגמולים. השאלה אם מדובר ב"פגיעת/מחלת שירות" היא מורכבת ודורשת הוכחות רבות,  לכן ישנה חשיבות רבה לליווי של ההליך המשפטי ע"י עורך דין שמומחה בתביעות נגד משרד הביטחון.

חייל שנפטר עקב פגיעה שהתרחשה בדרכו מהבית לבסיס או מהבסיס לביתו יוכר כמי שמת בזמן ועקב שירותו, בתנאי ששהותו מחוץ לבסיס הייתה כדין ולא הייתה הפסקה או סטייה משמעותית שאין לה קשר לשירות או לדרך לבסיס או ממנו. השאלה מה מוגדרת כ"הפסקה או סטייה משמעותית" מהדרך תלויה בנסיבות המקרה ובהתאם לקביעות שנקבעו בפסקי הדין השונים שדנו בנושא זה.

 

נכה צה"ל שנפטר לאחר שנים

המקרה הנוסף, ובדרך כלל הקשה להוכחה, הוא כאשר אדם מוכר כנכה צה"ל עקב פגיעה או מחלה שנגרמו לו במהלך ובעקבות שירותו, ולאחר תקופה מסוימת, לעיתים אחרי שנים רבות, הוא נפטר. במקרה כזה, על המשפחה להוכיח שהמוות נגרם כתוצאה מהנכות המוכרת או מהטיפול הרפואי שקיבל בשל הנכות, ולא עקב מחלה אחרת שאינה קשורה לשירות. רק אם המשפחה תצליח להוכיח זאת, היא תוכר כמשפחה שכולה. הוכחת הקשר בין המוות לנכות המוכרת היא משימה מורכבת, מאחר שיש להוכיח את הקשר גם מבחינה רפואית וגם מבחינה משפטית. לשם כך יש חשיבות להיוועץ הן בעורך דין מומחה והן ברופא מומחה בתחום הנכות הספציפי.

אם המשפחה לא תצליח להוכיח שהמוות נגרם עקב השירות, תביעתם תידחה.

במקרה שהתביעה מתקבלת, ההכרה מזכה את המשפחה בתגמולים כספיים, זכויות והטבות רבות שמוענקות על ידי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון.

 

למידע נוסף בנושא משפחות שכולות, הכנסו לאתר משרד הביטחון.

 

הכרה לפנים משורת הדין (למ"ד)

קיימת אפשרות נוספת לקבל הכרה לפי חוק משפחות, והיא הכרה לפנים משורת הדין (למ"ד). ישנה הוראה באגף משפחות הקובעת שאם הנכה היה מוכר עם 50% נכות עקב פגיעה בפעילות מבצעית, האלמנה תהיה זכאית להכרה לפנים משורת הדין. מדובר בשלושה תנאים מצטברים:

1. חבלה (להבדיל ממחלה)

2. שנגרמה בזמן ועקב פעילות מבצעית או מלחמה

3. נקבעו בגינה 50% נכות לפחות (ללא נכויות נוספות שאינן קשורות לאותה פעילות מבצעית).

לא הרבה מכירים את ההוראה הזו ולא הרבה חושבים על הגשת תביעה לפי הוראה זו. פנייה לייעוץ משפטי במקרה כזה, תהיה שווה לכם הרבה מאוד.


 

סעיף 20א בהתאם לחוק הנכים

הוראת חוק משמעותית שחשוב להכיר בנושא ההכרה, היא זו המופיעה בסעיף 20א(ג) לחוק הנכים. לפי הוראה זו, אם נקבעו לנכה 100% נכות פלוס והוא נפטר עקב נכות שאינה מוכרת על ידי משרד הביטחון, אלמנתו עדיין תוכר כשכולה. הוראה זו חשובה ורלוונטית לנכים עם נכות בשיעור 100% פלוס בלבד.

ישנם נכים שמצבם מצדיק קביעת נכות בשיעור 100% פלוס, אך הם לא דרשו זאת בחייהם. אילו היו מתייעצים עם עורך דין מומחה בתחום ומגישים בקשה לוועדה רפואית חוזרת במהלך חייהם, והוועדה הייתה קובעת להם 100% נכות פלוס, הייתה האלמנה זוכה בהכרה כשכולה באופן אוטומטי. אם הדבר לא נעשה במהלך חיי הנכה, לא ניתן לעשות זאת לאחר מותו. המשמעות היא שהאלמנה תאלץ לנהל מאבק משפטי להוכחת ההכרה, ולהוכיח את הקשר הסיבתי בין המוות לנכות המוכרת, משימה לא פשוטה כלל.

חשוב לציין כי ייתכן שייקבע קשר סיבתי בין המוות לנכות המוכרת, גם אם הייתה סיבה נוספת שגרמה לנכות. כלומר, אם יוכח על ידי בית המשפט שמה שגרם למוות היה הנכות המוכרת יחד עם נכות שאינה מוכרת במשרד הביטחון, תוצאה כזו תזכה את האלמנה בהכרה.

 

לקריאת החוק במלואו, הכנסו לאתר נבו.

 

תקופת ההתיישנות

תקופת ההתיישנות לפי חוק הנכים היא קצרה יותר מאשר בתביעות אזרחיות רגילות (שהיא 7 שנים) ועומדת על 3 שנים, אך בתביעות לפי חוק משפחות, ההתיישנות עומדת על שנה אחת בלבד. כלומר, על האלמנה להגיש את התביעה בתוך שנה מיום פטירת בעלה. אם ישנו יתום הסמוך על שולחנה של האלמנה, תחל תקופת ההתיישנות מהיום בו היתום יפסיק להיות תלוי בה.

בתביעה לפי חוק משפחות שנדחת על ידי קצין התגמולים, ניתן להגיש ערעור לוועדת הערעורים שבבית משפט השלום תוך 30 יום מהיום בו התקבלה ההחלטה.

אם הערעור נדחה, לאלמנה יש זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום, אך רק בשאלה משפטית. ככל שבשלב התביעה לא הוגשה חוות דעת רפואית לתמיכה בקשר הסיבתי בין המוות לנכות המוכרת, הרי שלא יהיה מנוס מלהגיש חוות דעת שכזו בשלב הערעור, אחרת לא ניתן יהיה לשכנע את בית המשפט בדבר הקשר הסיבתי הרפואי.

 

לסיכום

תביעה לפי חוק משפחות היא מורכבת לא פחות מתביעה לפי חוק הנכים, ויש צורך להוכיח את הקשר בין המוות לנכות המוכרת, מה שלרוב אינו פשוט. לכן, גם במקרה זה יש חשיבות רבה להיעזר בעורך דין המומחה בתחום התביעות נגד משרד הביטחון. צרו קשר עם משרד עורכי דין גרינברג ושות' עוד היום על מנת שתהליך ההכרה שלהם לא יפגע.

 

במקרה שבו חייל נהרג או נפטר במהלך שירותו הצבאי ועונה לתנאי מסוימים בהקשר סיבת לכתו, המשפחה צריכה להיות מוכרת כמשפחה שכולה, אך על מנת לקבל את ההכרה הזאת יש לבצע תהליך הכרה.

בהתאם לתיקון לחוק משנת 2017, ובהתאם לתקנות נוספות אחרות, לא כל משפחה אשר איבדה בן או בת חיילים תוכר כמשפחה שכולה, ומעבר לכך, לא כל משפחה שאיבדה נכה צה"ל כתוצאה מהנכות. על כן, לעיתים התהליך מורכב ודורש התערבות של איש מקצוע.

כאשר ניגשים לתהליך ההכרה במשפחות שכולות מומלץ לעשות זאת עם איש מקצוע שמתמחה בתחום ובעל ניסיון. במקרה זה דרוש עורך דין אשר מתמחה בתביעות מול משרד הביטחון בשל כך שצה"ל שייך למשרד הביטחון בהקשרי הנכות.

על הכרה במשפחה כמשפחה שכולה חלה תקופת התיישנות אשר נכון לכתיבת שורות אלו עומדת על שנה. כלומר לאישה שאיבדה את בעלה כתוצאה מפעילות מבצעית ניתנת שנה להגשת התביעה להכרה.

תהליך ההכרה במשפחות שכולות
תהליך ההכרה במשפחות שכולות
Picture of אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר עוסק מאז שנת 2000 בתחום הייצוג של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בוגר תואר LLB במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים משנת 2004. נשוי ואב לשלושה ילדים. מאמין במתן ייעוץ מקצועי, יחס אישי ואנושי, ושכר טרחה הוגן בהתאם להיקף התביעה.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 116 ביקורות
×
js_loader
a2
עורך דין משרד הביטחון גרינברג ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עורך דין >>