תפריט

הכרה במחלת נפש כתוצאה משירות צבאי

השירות בצה"ל ובכוחות הביטחון לא פעם טומן בחובו לחץ נפשי רב, ולא פעם נחשפים החיילים ואנשי כוחות הביטחון לאירועי סטרס חריגים, ולא רק במהלך לחימה.

אירועים אשר עלולים לגרום להם בנפשם, פגיעה שעשויה ללוות אותם לכל החיים. להבדיל ממקרים של חבלות, בהם התהליך פשוט יותר בדרך כלל מאחר ולרוב ניתן להצביע על הגורם שגרם לנכות הגופנית, הרי במקרים של מחלות, לא פעם אין יודעים מה הוא הגורם למחלה, ובמקרים של מחלות נפשיות הדבר נכון ביתר שאת, מאחר ופעמים רבות קורה שגם לאחר שנים רבות הנפגעים לא מעכלים את עצם פגיעתם הנפשית.

הניסיון מלמד כי כאשר הנפגע מבין לבסוף שהוא לקה במחלה נפשית עקב הסטרס שחווה במהלך שירותו הצבאי, מועד הידיעה עשוי להיות מאוחר מידי, ודבר זה עשוי להקשות על הוכחת הקשר הסיבתי בין הנכות ובין השירות, גם בשל הקושי להוכיח את גורם הסטרס, וגם בשל העובדה שלא פעם המחלה הנפשית מתפתחת ומסתעפת עד שקשה לאבחן אותה. את כל הפרטים שצריך לדעת על הכרה במחלות נפש שנגרמות כתוצאה משירות צבאי, או מחמירות בגללו – תמצאו כאן. 

ישנו מגוון של מחלות נפש שעלולות להתפרץ במהלך השירות הצבאי: פוסט-טראומה (PTSD), סכיזופרניה, דיכאון, תסמונת דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה), הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) ועוד.

 

הגורם הברור והמוכר לפרוץ רוב המחלות הנפשיות הוא כמובן דחק/ סטרס/ לחץ נפשי

לחץ שכזה אפשר כמובן למצוא בכל מסלול שירות קרבי, במיוחד בעת מבצעים ומלחמות, והדבר ברור ומוכר. אך השירות הצבאי, עשוי להוות מקור ללחץ נפשי גם ממקור לא מבצעי, וגם אז, אם יוכח גורם הלחץ, הוא עשוי להיות מוכר ככזה שגרם לפרוץ המחלה הנפשית.

השירות הצבאי, בהיותו שירות טוטאלי, מהווה מקום בו ניתן בקלות להסתבך ולהיענש בעונשים שונים כמו ריתוק ואפילו מעצר או כליאה. אין ספק כי עמידה למשפט צבאי וקבלת עונשים, או צעקות והשפלה מצד המפקד, יכולים לגרום ללחץ נפשי רב, במיוחד אם החייל או החיילת הם בעלי רגישות/ פגיעות נפשית (vulnerability). מדובר בתשתית גנטית, שאם עליה פועל הלחץ כגורם הדק (טריגר) ומוציא את המחלה מן הכוח אל הפועל, הרי שמבחינה משפטית, המשמעות של זה היא שאותו חייל יוכר כנכה צה"ל בגין מחלתו הנפשית. כמובן שיש צורך להוכיח היטב את גורם הסטרס.

 

הפרעה פוסט טראומטית

מחלת הנפש הנפוצה ביותר המתפתחת עקב שירות צבאי היא הפרעה פוסט טראומטית, או בכינויה המדעי – (PTSD שזה ראשי תיבות של Post Traumatic Stress Disorder). הפרעת דחק בתר חבלתית. הפרעה זו עשויה להתפרץ אצל חייל בעקבות חשיפה לאירוע טראומטי, במיוחד כזה שכלל סכנת חיים, כפי שקורה לא מעט במהלך מלחמה.

גם מראות קשים של אנשים פצועים או הרוגים במהלך קרב או פיגוע עלולים להוביל להתפתחות פוסט טראומה. אחת הבעיות עם פוסט טראומה היא כי לעיתים החייל מדחיק את האירוע הקשה שחווה, ומבין כי הוא לוקה בתסמונת רק שנים מאוחר יותר, לפעמים גם אחרי 40 שנה, ועד היום ישנם כאלה שנפגעו במהלך מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 ורק כעת מבינים זאת ופונים להגיש תביעה. פנייה מאוחרת שכזו עשויה לעורר קשיים בהוכחת התביעה. נעיר שאם מוגשת תביעה שכזו שנים רבות לאחר השחרור מהשירות, הרי למרות שהתיישנה (בחלוף 3 שנים מהשחרור) קצין התגמולים נוטה שלא לדחות אותה על הסף מחמת התיישנות, אלא דן בה לגופה. לא כך ביתר המחלות.


סכיזופרניה

מחלה נפשית נוספות שעשויה להתפרץ עקב השירות היא סכיזופרניה. מחלה זו עשויה להתפרץ בקרב חיילים אשר חוו מצוקה נפשית או אירוע לחץ נפשי, נקודתי או מצטבר, כתוצאה מתנאי שירותם, וכאמור, לאו דווקא במהלך לחימה. המחלה עלולה להתפרץ לעיתים עקב תנאי שירות שהיו כרוכים בהשפלה, התעמרות, כליאה, אונס ואפילו הטרדה מינית. גם במקרים כאלה, וככל שיוכחו אותם גורמי סטרס שגרמו למחלה, עשוי הנפגע לזכות בהכרה כנכה צה"ל.

המחלה יכולה להתחיל בהתנהגות מוזרה ולהתקדם בקצב איטי, איטי כל כך שהאבחנה יכולה להיעשות חודשים ואף שנים לאחר מכן, לאחר השחרור מצה"ל. כמובן שבמקרה כזה יהיה קושי גדול יותר להוכיח שהמחלה נגרמה בזמן ועקב השירות.

המחלה יכולה גם לפרוץ בבת אחת בצורת התקף פסיכוטי חריף הדורש אשפוז. במקרים כאלה, חשוב שיהיה עם החייל מישהו שילווה אותו וידע לפרט בפני הרופאים הבודקים את תנאי הלחץ שחווה החייל במהלך שירותו. למסמכים הראשונים של האשפוז ולאלו שלאחריו יש חשיבות רבה בהליך התביעה, ולכן חשוב שיופיע בהם המידע הקושר את המחלה לתנאי השירות. כשהנפגע מצוי במצב פסיכוטי, לרוב הוא לא ידע לקשר את מצבו למה שחווה בשירות, ואף ייתכן שיקשר את מצבו לדברים אחרים שאינם קשורים בשירות, מה שכמובן עשוי לשמש נגדו בהליך התביעה. זו עוד סיבה מדוע רצוי שקרוב משפחה ילווה את החולה לאשפוז.

הרופאים המייעצים לקצין התגמולים בתביעות נפשיות נוהגים לטעון שאין שום הוכחה בספרות הרפואית שיש קשר בין סטרס נפשי ובין פרוץ מחלת הסכיזופרניה. למרות זאת, בתי המשפט כן יכירו במחלה ככזו שנגרמה או הוחמרה עקב השירות במקרים המתאימים שהוכחו היטב בהתאם לדרישות המובאות בפסקי הדין בנושא זה.

 

דיכאון או תסמונת דו-קוטבית או הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD)

ישנן מחלות נפשיות נוספות כגון דיכאון או תסמונת דו-קוטבית (מניה-דפרסיה) או הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD), שאף הן עלולות להתפרץ עקב תנאי שירות הכרוכים בסטרס. גם במקרים אלו כמובן, יש צורך להוכיח היטב את גורמי הסטרס בשירות שגרמו להן או החמירו אותן, ככל שהיו קיימות עובר לשירות הצבאי.

הליך ההוכחה אינו פשוט כלל, ולא פעם תעלנה טענות מצד משרד הביטחון הנוגעות לגנטיקה ותורשה, וכאלה הנוגעות לעברו הרפואי הנפשי של הנפגע לפני השירות, אם יש כזה. כנגד טענות אלו, חשוב להצטייד בחוות דעת של פסיכיאטר מומחה שתציג את הדעה ההפוכה. בנוגע לעברו של החייל, חשוב כמובן להביא ראיות שיוכיחו שתפקד היטב, למרות רגישותו, על מנת להוכיח שהמחלה לא החלה טרם הגיוס.

חשוב להדגיש, כי בהתאם לתנאים שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון, יש צורך להוכיח כי גורם הסטרס שגרם למחלה הנפשית היה סטרסוגני הן מבחינה סובייקטיבית עבור הנפגע עצמו, והן מבחינה אובייקטיבית. אם ייקבע שמדובר באירוע סטרס שאינו חריג מספיק מבחינה אובייקטיבית, עשויה התביעה להידחות. לכן יש חשיבות רבה להצגת הדברים בצורה הנכונה, וזאת ניתן לעשות כמובן באמצעות עו"ד מנוסה בתחום הייצוג של נכי צה"ל.

 

אפליקציה להתמודדות עם פוסט טראומה

האפליקציה "המדריך ל-PTSD", שהושקה לאחרונה על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון, מספקת כלים טיפוליים ומידע מקצועי למתמודדים עם פוסט טראומה. האפליקציה כוללת אפשרויות כמו מיינדפולנס ומדיטציה, ומאפשרת מעקב אחר ההתקדמות האישית.
להורדת האפליקציה.

 

לסיכום

השירות הצבאי טומן בחובו אין סוף מצבים הכרוכים בסטרס, שעשוי לגרום לפרוץ מחלות נפשיות שונות אצל מי שמועדים לכך. יש חשיבות להוכחת גורמי הסטרס הצבאיים וכמובן את הקשר בינם ובין פרוץ המחלה, ולהראות שטרם הגיוס התפקוד היה תקין, ולא ענה על ההגדרה של מחלה. מדובר במשימה מורכבת שדורשת מיומנות מיוחדת והבנה בתחום, הן רפואית והן משפטית

שירות צבאי הוא תקופה אשר גורמת ללחץ רב ויכולה לעורר ולהביא למצבים מאוד לא נעימים עבור חיילים מסוימים ועבור הכלל. כתוצאה מכך, חיילים רבים חווים הפרעה פוסט טראומטית אשר עשויה להיחשף עקב חשיפה לאירוע טראומטי.

על מנת לקבל הכרה במחלת נפש כתוצאה משירות צבאי יש להוכיח את הקשר בין הנסיבות שחווה האדם בשירותו הצבאי לבין ההתפתחות של מחלת הנפש שהוא חווה. 

על מנת לקבל הכרה במחלת נפש כתוצאה משירות צבאי יש להגיש תביעה לקבלת ההכרה וכן, להוכיח את הקשר הנסיבתי בין השירות הצבאי למחלה. באם אתם חווים מחלת נפש כתוצאה מהשירות, לחצו כאן לפרטים נוספים.

מחלת נפש עשויה להיגרם מכול מיני גורמים ונסיבות, בין היתר, העובדה שהצבא מביא ללחץ, סטרס וכן דחק, פעמים רבות עשוי הצבא מביא לכך.

הכרה במחלת נפש כתוצאה משירות צבאי
הכרה במחלת נפש כתוצאה משירות צבאי
תמונה של אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר עוסק מאז שנת 2000 בתחום הייצוג של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בוגר תואר LLB במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים משנת 2004. נשוי ואב לשלושה ילדים. מאמין במתן ייעוץ מקצועי, יחס אישי ואנושי, ושכר טרחה הוגן בהתאם להיקף התביעה.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 122 ביקורות
×
js_loader
Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 122 ביקורות
js_loader
a2
עורך דין משרד הביטחון גרינברג ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עורך דין >>