Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 117 ביקורות
×
js_loader

חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה – תביעה למשרד הביטחון

 

בהקשר חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה – תביעה למשרד הביטחון היא הליך הכרחי על מנת לנצל ולממש את הזכויות שמגיעות לו. למרות שלעיתים תביעות בגין מצב נפשי לא מתקבלות או לא נתפסות בחומרה מספקת, חשוב כן לנסות להילחם על הזכויות ולהציג את התמונה בצורה הטובה ביותר כדי באמת להביא למימוש זכויות ולסיוע ממשרד הביטחון. שירות צבאי יכול להיות קשה מאוד נפשית, במיוחד במילואים, אל תוותרו על הזכויות שלכם!

 

פגיעות נפשיות בשירות צבאי

אנשים מתגייסים לשירות חובה ונחשפים ולמצבים ומראות שלא היו נחשפים אליהם אחרת. חוויה בשירות הצבאי, בין אם חוויה קרבית ובין אם חוויה עורפית, מולידה דברים רבים ומורכבים שאנשים נאלצים להתמודד איתם. השיח סביב פגיעות נפשיות בצבא תפס תאוצה בשנים האחרונות והשיח סביב פוסט טראומה וחרדות מנסה להביא לכדי הכרה וסיוע רבים יותר לחיילים שחווים זאת כתוצאה משירותם הצבאי.

 

הוכחת הקשר הנסיבתי

בשונה מפגיעות פיזיות אשר קל יותר להראות ולהוכיח את הקשר הנסיבתי שלהן לשירות הצבאי, פגיעות נפשיות לעיתים מצטברות לאורך זמן רב או אפילו באות לידי ביטוי שנים אחר השירות. כמו כן, התסמינים של פגיעות נפשיות לעיתים קשים יותר לאיתור או להוכחה. כל אלו מקשים על תובעים בגין מצב נפשי להוכיח קשר נסיבתי לצבא וזה הוא גם החלק שבגינו תביעות רבות נופלות בין הכיסאות או לא מספקות את התובע.

 

פגיעות נפשיות במילואים

המערך של צה"ל נבנה על חיילים בשירות סדיר וקבע והן על מילואימניקים. אלו מוצאים מעולמם ומחיי היום יום שלהם חזרה לשירות בצבא. ברור כי גם במילואים יש לצבא אחריות על משרתיו ולכן ברור כי גם מילואימניקים אשר חווים טראומות וחרדות כתוצאה משירותם הצבאי זכאים להכרה ולסיוע מהמדינה. הנושא אצל מילואימניקים יכול להיות רגיש יותר כי לעיתים דווקא החזרה לשירות היא שמעלה את החוויות שהודחקו מהשירות בסדיר או בקבע, ואז קשה לקבוע ולהצביע על הקשר הנסיבתי האמיתי.

 

חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה – תביעה למשרד הביטחון או ביטוח לאומי

כל מה שציינו לעיל הוא הסיבות שחיילים יכולים וצריכים לתבוע את משרד הביטחון וכן חלק מהקשיים. אלו צריכים לדרבן חיילי מילואים שסובלים מחרדות וטראומה להגיש תביעה למשרד הביטחון ולדרוש את שמגיע להם. חיילי מילואים כבר לא משרתים באופן סדיר בצבא מה שגורם להם לרצות לנתק את הקשר ולהמשיך בחייהם, אך לפעמים זה לא הדבר המיטבי לעשות שכן מפספסים סיוע ועזרה ממשרד הביטחון שמגיעים לאנשים במצבים אלו.

 

תביעה להכרה כנכה צה"ל

האפיק הראשון שצריך לפנות אליו הוא משרד הביטחון. המטרה בהגשת תביעה למשרד הביטחון היא לקבל הכרה בפגיעה שנגרמה כתוצאה מהשירות הצבאי, או במקרה שלנו חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה. התביעה נבחנת על ידי האגף לשיקום נכים והמטרה היא בסוף לקבל הכרה כנכה צה"ל. עם ההכרה הזאת אפשר להמשיך לדרוש זכויות שמגיעות לאנשים המוגדרים כנכי צה"ל ולכן אי אפשר לדלג או להימנע משלב זה, גם אם הוא מורכב או עשוי להיות לא נעים.

 

בדיקת מומחה מטעם המשרד

כחלק מהליך התביעה נדרש מהתובע להציג מסמכים וסיכומים רפואיים שמפרטים על המצב שלו ותומכים בכך שהוא זקוק לסיוע כתוצאה מדברים שחווה בשירות. למרות זאת ידרש התובע גם לעבור בדיקה של פסיכיאטר מומחה שממונה על ידי משרד הביטחון. לפגישה הזאת יש חשיבות יתרה בשל כך שחוות הדעת שלו בעלת משקל גדול בהחלטת משרד הביטחון בדבר המשך התביעה.

 

מעבר וועדה רפואית

גם בתביעה מול משרד הביטחון וגם בתביעה מול הביטוח הלאומי שלעיתים נדרשת, יעבור התובע וועדה רפואית. לאחר שנמצאה עילה לתביעה ועניין בבקשה להכרה בנכות, הוועדה הרפואית נכנסת יותר לפרטים הרפואיים כדי לקבוע בדבר היקף הפגיעה בתפקוד בטווח המידי ובטווח הארוך. חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה ומגיש תביעה למשרד הביטחון יהיה שונה מאוד מאדם אחר שמגיש תביעה ויכול להיות ששניהם יוכרו כנכי צה"ל אך הועדה תבדיל ביניהם לדוגמא בשיעור אחוזי הנכות.

 

מסלול מקוצר לנפגעי טראומה

לאור ההד הציבורי בשנים האחרונות, ולאחר שנים של הזנחה או זלזול בנפגעי נפש שתובעים לקבלת הכרה וזכויות, ישנו מסלול מקוצר לנפגעי טראומה. כאשר החשיפה למקרה טראומתי ברורה, או כאשר המצב הנפשי של התובע חמור וברור כי הנסיבות הן כחלק משירותו הצבאי, חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה יכול לקבל גישה למסלול מקוצר כדי לזרז את התהליך ולהקל כמה שאפשר מתוך הבנה כי ההליך לא פשוט, במיוחד עבור אנשים שמתמודדים עם מורכבות נפשית.

 

ייצוג משפטי בתביעות למשרד הביטחון

אמנם רוב התביעות אינן מגיעות לבית משפט ולכן נראה בהתחלה מוזר לפנות לייצוג משפטי, אך מדובר בהליך של תביעה לכל דבר ועניין ולכן בהחלט זכאים התובעים לבחור בייצוג משפטי. למרות שאפשר לערער על החלטת משרד הביטחון, אתם רוצים לוודא שהתביעה שלכם מיטבית ומשיגה לכם באמת את מה שמגיע לכם ולכן כדאי לבחור בייצוג משפטי. בין היתר אנחנו במשרד עורכי הדין גרינברג ושות' ייצגנו מאות לקוחים בתיקים מול המשרד ומול ביטוח לאומי ונשמח לסייע גם לכם.

 

שאלות ותשובות בנושא חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה – תביעה למשרד הביטחון

חייל מילואים שסובל בעקבות שירותו במילואים צריך לבדוק היתכנות להגשת תביעה למשרד הביטחון. מטרת התביעה לקבל הכרה כנכה צה"ל אשר מזכה הן בפיצויים והן בתגמולים ומענקים כל עוד ההכרה בתוקף. ללא הגשת התביעה לא תהיה הכרה ממשרד הביטחון והזכויות שמגיעות לאנשים אלו לא יהיו ניתנות למימוש.

לקראת התביעה חשוב שהתובע יהיה מוכן מנטלית לחקירה ותשאולים רבים של המשרד מתוך הרצון לברר את היקף וחומרת המצב. כמו כן, נדרש להכין מסמכים וסיכומים רפואיים שבהם יש חוות דעת של אנשי מקצוע על מצבו הבריאותי והנפשי של התובע, אלו תומכים בתביעתו להכרה.

בהחלט כן! הליכי תביעות מול משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי מזכים תובעים באופציה לייצוג משפטי. תוכלו להיעזר באנשי מקצוע בכל שלב החל מההכנה לתביעה ובדיקת היתכנות ועד לליווי בוועדות הרפואיות או אם יהיה צורך במעבר לשלב הערעור.

ישנו מסלול מקוצר במשרד הביטחון אשר מציע לאנשים שמגישים תביעה על רקע נפשי לדלג על כמה שלבים ולהגיע לשלב הועדה הרפואית. כל זאת מתוך רצון להקל את ההליך ומתוך הבנה כי לעיתים ברור מה המצב הנפשי או הקשר הנסיבתי לצבא ואפשר להמשיך הלאה.

 

חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה – תביעה למשרד הביטחון
חייל מילואים שסובל מחרדות וטראומה – תביעה למשרד הביטחון
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר עוסק מאז שנת 2000 בתחום הייצוג של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בוגר תואר LLB במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים משנת 2004. נשוי ואב לשלושה ילדים. מאמין במתן ייעוץ מקצועי, יחס אישי ואנושי, ושכר טרחה הוגן בהתאם להיקף התביעה.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 117 ביקורות
×
js_loader
a2
עורך דין משרד הביטחון גרינברג ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עורך דין >>