התיישנות בתביעות כנגד משרד הביטחון

כידוע, שירות במסגרת הצבאית עשוי להיות שירות מאתגר מאוד. הוא מציב בפני המשרתים אתגרים פיזיים, נפשיים ורגשיים, שלעיתים מהווים עבורם מכשול קשה, ולצערנו מובילים לפעמים גם לתוצאות קיצוניות יותר. כאשר משרת בכוחות הביטחון, כמו חייל, שוטר או סוהר, חולה או נחבל במסגרת שירותו או בעקבותיו, הוא רשאי להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון, ולתבוע פיצויים והכרה בנכותו.

תביעה זו עשויה להניב אחוזי נכות, פיצויים גבוהים, טיפולים רפואיים מסובסדים ועוד שורה של הקלות מטעם משרד הביטחון. עם זאת, מדובר בהליך ארוך, בירוקרטי ומייגע, שעלולים להתעורר בו קשיים במידה וחלה התיישנות על המקרה המדובר. כל הפרטים על התיישנות – במאמר

כל משרת בכוחות הביטחון שחווה פגיעה קשה במהלך השירות בין אם היא גופנית, נפשית, זמנית או כרונית, הוא בעל עילה לתביעה. על הפגיעה להתרחש במהלך השירות הצבאי, גם אם לא במהלך מילוי תפקיד, או להיגרם בעקבות השירות הצבאי.

 

מועד ההתיישנות

התיישנות, כשמה כן היא, מתרחשת כאשר "פוקע תוקפה" של עילת התביעה ולא ניתן להגיש תביעה בנושא. חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 מעגן את ההתיישנות שחלה על תביעה שמגיש אדם כנגד משרד הביטחון –

"(א)  הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30 (א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו".

סעיף זה, כפי שמשתמע, תוחם את התוקף של התביעה לתקופה של עד שלוש שנים מיום שחרורו של הנפגע. בהמשך הסעיף, יש הסתייגות לנאמר בתחילת הסעיף –

"אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות ארוכה- יותר – תתיישן הזכות כתום אותה תקופה".

סייג זה מאפשר לבעלי נכויות ספציפיות, לזכות בתקופת התיישנות ארוכה יותר מכוח החלטתו של שר הביטחון. דוגמא לכך היא התמודדות עם הפרעה פוסט-טראומטית. הפרעה זו מוכרת כהפרעה שלא ניתן לצפות מתי תתפרץ, ועשויה לפגוע קשות בחיי המתמודד עמה ואפילו למנוע ממנו ניהול חיים תקינים. לכן, הוחרגה ההפרעה הפוסט-טראומטית מן ההפרעות שחלות עליהן עילת התיישנות. ישנם מקרים רבים בהם חיילים שלחמו לפני עשרות שנים קיבלו בשנים האחרונות הכרה בהפרעתם מצד משרד הביטחון, ואף זכו לפיצויים.

סייג נוסף מופיע בסעיף 32א תחת הכותרת – 'חבלה רשומה'. על פי סעיף זה, רישום החבלה ברשומות הצבא או משרד הביטחון, סמוך למועד האירוע שהוביל לחבלה או למחלה, יכול להקנות עילה להארכת המועד עד להגשת הבקשה, כך שההתיישנות נדחית.

חשוב לדעת כי אין צורך בקיום אירוע דרמטי וחד פעמי לשם הוכחת הקשר הסיבתי. משרד הביטחון מכיר בקיום אירועים רבים וסמוכים שיכולים לגרום למצוקה גופנית או נפשית רבה, עד כדי הצורך להכרה בנכות. כמו כן, האירוע או רצף האירועים אינם צריכים להיחשב כמקרים חריגים באופן יוצא דופן. זאת מתוך ההבנה כי כל אדם עשוי לחוות ולהכיל את האירועים באופן שונה וסובייקטיבי ועל כן אין צורך שהגורם לאחוזי נכות יהיה קשה במיוחד, אלא רק על הפגיעה עצמה להיחשב בפגיעה קשה. לכן, רישום מסודר שיכול להעיד על תנאים קשים או אירועים מצערים שאירעו לנפגע, יכול לסייע בהוכחת הקשר הסיבתי.

 

כיצד מתנהלת תביעה נגד משרד הביטחון?

לשם הוכחת עילת התביעה למשרד הביטחון, יש להוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי, שמצביע על כך שהחבלה או המחלה נגרמו בעקבות השירות הצבאי. יש לקחת בחשבון הוכחת הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי לבין הפרעה נפשית היא מורכבת יותר כיוון שקשה לעמוד על מועד התפרצות ההפרעה הנפשית, על הסיבות להתפרצותה ועל קשרה הישיר לשירות הצבאי.

את התביעה יש להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון. הבקשה תיבחן, ובמידה ותתקבל, יתבקש התובע לעמוד בפני ועדה רפואית, הכוללת מומחים לבעיה שעליה דיווח התובע. מדובר בהליך מדוקדק ומקצועי, שמציב לא מעט מכשולים בפני התובע. לכן, לשם הפיכת ההליך ליעיל יותר ומהיר יותר, מומלץ לדאוג למסמכים רפואיים מפורטים ומהימנים ולתיעוד רב ככל האפשר. יושבי הוועדה רשאים לדרוש מהתובע להביא מסמכים שונים ולעבור בדיקות שונות על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי ואת הזכאות לפיצויים.

בסמכות הוועדה הרפואית לקבוע אחוזי נכות, שמשמעותם שונה –

בין 0%-9% – אחוזי נכות אלו אינם מקנים זכאות לפיצויים. עם זאת, יש בהם חשיבות כיוון שמשרד הביטחון כעת מכיר בלקות הרפואית שנגרמה בעקבות פעולת הצבא, ובהתאם לכך התובע רשאי להגיש בעתיד תביעה נוספת במקרה של החמרת המצב הרפואי או הנפשי שנגרם בצבא.
בין 9%-19% – אחוזי נכות אלו מעניקים מענק פיצויים גבוה וחד פעמי, ותעודת נכות.
20% ומעלה – אחוזי נכות אלו מקנים לתובע שורה של הקלות והטבות סוציאליות, פיצויים חודשיים וטיפולים רפואיים איכותיים וממומנים.

באם התובע אינו מרוצה מפסיקת וועדת הערעורים, ביכולתו לערער לוועדת ערעורים מערכאה גבוהה יותר, ואם גם ערעור זה לא צלח – לערער לבית המשפט.

 

כפי שניתן לראות, ניתן להגיש תביעה לפיצויים גם לאחר מועד ההתיישנות, בהתקיים תנאים מסוימים. עם זאת, אנו מפצירים בכם לא לקחת את הסיכון ולהמתין עם התביעה! על מנת לאפשר לכם לחיות חיים תקינים ככל האפשר ולזכות בעזרה שמגיעה לכם, אנו מזמינים אתכם לפנות למשרדנו על מנת שנוכל להגשים את זכויותיכם, גם אם אינכם בטוחים שבידכם עילת תביעה מספקת.

הכרה בנכותכם יכולה להוביל למתן פיצויים גבוהים. מומלץ להיעזר בעורך דין על מנת להקל על ההליך המורכב ולייעל אותו. משרדנו עוסק למעלה מ- 70 שנים בתביעות משרד הביטחון, ובידינו הניסיון והידע המשפטי על מנת ללוות אתכם בכל שלב של הדרך, כדי להבטיח שתצאו מההליך כשידכם על העליונה.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: