בקשה לדיון חוזר

מה היא בקשה לדיון חוזר? כיצד ולמי מגישים אותה? ומה הם הסיכויים להכרה בעקבותיה?

 

בקשה לדיון חוזר – הסבר

בקשה לדיון חוזר היא בקשה שמגיש נכה שתביעתו נדונה כבר ונדחתה והוא מבקש מקצין התגמולים שידון בה מחדש.

מקרה אחר בו ניתן להגיש בקשה כזו יכול להיות מקרה בו התביעה התקבלה באופן חלקי והנכה מבקש שקצין התגמולים ישקול החלטתו בשנית ויכיר בנכות באופן מלא או בחלקיות גבוהה יותר מזו שהוכרה, למשל החמרה בשיעור 2/3 על חשבון השירות במקום 1/3 שהוכר.

חוק הנכים הוא חוק מיוחד שכולל בתוכו סעיף שמקנה לתובע חופש כמעט בלתי מוגבל להגיש תביעה שוב ושוב, גם אם היא נדחתה על ידי קצין התגמולים, ואפילו אם היא נדחתה על ידי בתי המשפט השונים, אפילו אם נדחתה כבר מספר פעמים.

בניגוד לחוק הרגיל, כאשר תביעה מסתיימת בפסק דין, לא ניתן לתבוע שוב בשל אותה עילה שהוכרעה. הטעם לכך ברור והוא "סופיות הדיון" מדובר בעיקרון משפטי שמטרתו לשים סוף להליך השיפוטי ולא להטריח את הצד הזוכה בדיונים נוספים ולא לבזבז את זמנו של בית המשפט.

בחוק הנכים לעומת זאת, אין "סופיות לדיון" כאמור כיוון שניתן לשוב ולתבוע את קצין התגמולים בשל אותה נכות שנדונה בעבר ונדחתה, גם אם בית המשפט דן בה כערכאת ערעור ודחה את הערעור. התנאי היחיד שמאפשר הגשת בקשה לדיון חוזר הוא שתהיה בידי הנכה "ראיה חדשה" שלא הייתה בפני קצין התגמולים בעבר כשנתן את החלטתו בתביעה.

הפסיקה קבעה כי כל חוות דעת רפואית חדשה היא בבחינת "ראיה חדשה" ולכן אם הנכה מצליח להשיג חוות דעת רפואית חדשה שתקבע שיש קשר בין נכותו ובין תנאי שירותו הצבאי, ברוב המקרים יהיה על קצין התגמולים לדון בתביעתו מחדש ולהוציא החלטה חדשה בה. ייתכנו מקרים בהם קצין התגמולים יחליט שחוות הדעת הרפואית החדשה אינה "ראיה חדשה" ולא יסכים לערוך דיון חוזר בתביעה.

במצב כזה, הוא יוציא החלטה הדוחה את התביעה על סף, מבלי לדון בה כלל. אם קצין התגמולים יחליט לדחות את התביעה שוב, על הסף או לגופו של עניין לאחר שדן בה שוב, כמובן שתעמוד לנכה האפשרות להגיש ערעור לבית המשפט, בדיוק כפי שזכות זו עמדה לו בעבר כשתביעתו נדחתה, ואין זה משנה אם הוא ניצל אותה בעבר או לא.

 

כיצד ולמי מגישים את הבקשה לדיון חוזר

כאמור, את הבקשה לדיון חוזר יש להגיש לקצין התגמולים במשרד הביטחון. אין צורך למלא שוב טופס בקשה להכרת זכות (טופס תביעה) וניתן פשוט לפנות בכתב לקצין התגמולים ולבקש שיערוך דיון חוזר בתביעה.

יש להסביר בבקשה מדוע אתם סבורים הפעם שיש סיבה מוצדקת לכך שקצין התגמולים יכיר בנכותכם ככזו שנגרמה או הוחמרה בזמן ועקב השירות, וכמובן שיש לפרט את נסיבות החבלה החדשות, ככל שיש נסיבות חדשות שהתגלו, או תובנות חדשות. רצוי לגבות את הבקשה בתצהיר חדש של התובע ואולי גם תצהירים של עדים שיכולים להעיד על טענות התובע.

כאמור, יש לצרף לבקשה חוות דעת רפואית, שבלעדיה לא ניתן לפתוח בהליך של דיון חוזר. חוות הדעת צריכה להיות בתחום המומחיות הרלוונטי לנכות (פסיכיאטרית, אורתופדית וכו'), שבה יסביר המומחה הרפואי מדוע לדעתו יש קשר בין הנכות ובין תנאי השירות מהבחינה הרפואית.

מאחר ובשלב בירור התביעה שנדחתה, כבר נקבעו כל מיני קביעות עובדתיות וגם רפואיות, רצוי להתייחס אליהן ולהסביר מדוע המצב כעת שונה, שכן אם הנסיבות לא השתנו כלל, וכל שיש בידי הנכה הוא חוות דעת רפואית חדשה שאומרת בדיוק את אותו הדבר כמו זו שהגיש בעבר, רוב הסיכויים שבקשה כזו תידחה, בין אם על הסף ובין אם לגופו של עניין.

אם בעבר נקבעו קביעות עובדתיות על ידי בית המשפט, כמובן שהדבר יקשה על ביסוס עובדות חדשות, שכן הנכה יהיה "כבול" לאותה תשתית עובדתית שהציג בעבר, אלא אם כן הוא טוען "בכיוון" אחר הפעם, למשל טענה של "החמרה" לעומת "גרימה".

בהנחה והבקשה לא נדחית על הסף וקצין התגמולים החליט לדון בה לגופו של עניין, הוא יעביר את חוות הדעת הרפואית שהגשתם להתייעצות עם מומחה רפואי מטעמו. ייתכנו מקרים בהם יהיה זה אותו המומחה הרפואי שדן בבקשה בשלב התביעה ודחה אותה. לפיכך יש חשיבות להצטייד בחוות דעת רפואית שתשכנע מספיק את המומחה הרפואי של קצין התגמולים לשנות מעמדתו. ייתכן ותזומנו לבדיקה רפואית שוב וייתכן שלא, תלוי במומחה ובסוגיה הנדונה. לפעמים התביעה נדחתה מסיבה סתמית שאינה נכונה, והנכה לא נלחם על זכותו ולא ערער.

במצב כזה, כאשר הנכה מגיש בקשה לדיון חוזר, לפעמים הצגת הדברים תוך שימוש בהיגיון הפשוט תזכה לקשב ושינוי דעתו של המומחה הרפואי של קצין התגמולים. יש כמובן מקרים בהם המומחה ישלול שוב את הקשר הסיבתי בשל הדעה הרפואית בה הוא מחזיק, ורפואה הרי אינה מדע מדויק ולכן יש "תחום אפור" המאפשר למומחים הרפואיים לקבל החלטות שונות ומנוגדות.

אם המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים יחליט לקבל את מסקנותיו של המומחה הרפואי מטעמכם, בדרך כלל קצין התגמולים יאמץ את המלצתו ויכיר בתביעה. במצב כזה, תופנו לוועדה רפואית שתעריך את אחוזי נכותכם. אגב, קצין התגמולים רשאי לקבוע את תחולתה של הנכות עד שנה אחורה מיום הגשת הבקשה. בפועל, הוא עושה זאת באופן אוטומטי. המשמעות של זה היא כמובן בכסף, כאשר מדובר באחוזי נכות שמזכים בגמלה חודשית, כלומר 20% ומעלה.

אם המומחה הרפואי מטעם קצין התגמולים יחליט שאין קשר בין נכותכם לתנאי שירותכם, גם אז יאמץ קצין התגמולים את המלצתו של המומחה מטעמו, ואז הוא יוציא לכם החלטה שהבקשה לדיון חוזר נדחית. על החלטה זו תוכלו כאמור להגיש ערעור לוועדת הערעורים היושבת בתוך בית משפט השלום לפי איזור מגוריכם.

 

מה הם הסיכויים להכרה בבקשה לדיון חוזר?

כפי שניתן להבין, לרוב, הסיכויים שקצין התגמולים, באמצעות המומחה הרפואי מטעמו, ישנה מעמדתו לאחר שבעבר בחן את התביעה ודחה אותה – הם לא גבוהים. יחד עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו ונסיבותיו הוא, וכמובן שהדבר גם תלוי בסוג הפגימה, אם מדובר בחבלה או מחלה, אם מדובר בנכות אורתופדית או פסיכיאטרית, ובשאלה האם התביעה התבררה כבר בבית המשפט ואם כן בכמה ערכאות ואילו קביעות עובדתיות נקבעו לגביה בפסק הדין. יחד עם זאת, ייתכנו מקרים בהם בהחלט ניתן יהיה לשכנע את קצין התגמולים והמומחה הרפואי מטעמו לשנות מעמדתו.

הדבר צריך להיעשות באמצעות תצהירים לביסוס העובדות ובאמצעות חוות דעת רפואית המבססת היטב את הקשר הסיבתי הרפואי, וכמובן שרצוי גם לבסס את הקשר הסיבתי בפסיקה מתאימה מבחינה משפטית. מאחר ומדובר בהליך משפטי ורפואי מורכב, רצוי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון כשניגשים להליך כזה, שכן ישנה חשיבות רבה להבנת ההליך שנוהל וכיצד רצוי לנהל את ההליך הנוסף בדיון החוזר. למשרדנו לא מעט הצלחות בבקשות לדיון חוזר, ואתם מוזמנים ליצור קשר ולהתייעץ לגבי תיקכם.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: