האם כדאי לשכור עו"ד לייצוג בתביעה מול משרד הביטחון? ואם כן, איך לבחור אותו?

תביעה לפי חוק הנכים יש להגיש לקצין התגמולים ביחידה לתביעות וקביעת זכאות במשרד הביטחון. מדובר בתביעה משפטית לכל דבר ועניין, ולכן הגשתה באמצעות מש"קית הנפגעים ביחידה, הנעדרת הכשרה משפטית, עלולה להתברר כטעות חמורה. כמובן שגם הגשת התביעה בעצמכם וללא ייצוג של עורך דין, עשויה להתברר כטעות חמורה. זאת מעבר לעובדה שניהול תביעה משפטית הוא "כאב ראש" לא קטן, ולא לכל אחד יש את היכולת, הזמן, הידע והסבלנות להתעסק בזה. יתרה מכך, אפילו הגשת התביעה באמצעות עורך דין שאיננו מומחה בתחום התביעות נגד משרד הביטחון, עשויה להתברר כטעות לא קטנה. לכן, כמו בכל תחום משפטי, רצוי לשכור את שירותיו של עורך דין, וכמובן שרצוי עורך דין המומחה בתחום ספציפי זה.

תביעה בגין חבלה ותביעה בגין מחלה

התביעות נחלקות לשתי קטגוריות: חבלות ומחלות, ולכל קטגוריה יש טופס תביעה ספציפי הייעודי לה. במקרה ומדובר בתביעה בגין חבלה עם דוח פציעה חתום כדין בארבעת חלקיו (החייל, המפקד, הרופא ומפקד היחידה) וישנם מסמכים רפואיים מיום החבלה או בסמוך לה, המתארים את נסיבות החבלה – הנושא פשוט יותר. במקרים כאלה, לרוב, תהיה הכרה עקרונית מצד קצין התגמולים, ותופנו לשלב השני של וועדה רפואית להערכת נכותכם. אם אין ברשותכם דוח פציעה חתום כדין או מסמכים רפואיים מיום החבלה או בסמוך לה, ההליך יהפוך מורכב יותר.

במקרה כזה, ייתכן ותידרשו להיבדק אצל מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון, בטרם תועמדו בוועדה רפואית. אם הגעתם לשלב של הוועדה הרפואית, יש לדעת כיצד להציג את בעייתכם כראוי, על מנת לזכות באחוזי הנכות המתאימים. מוזמנים לקרוא את המאמר המתייחס לקביעת אחוזי נכות ע"י הוועדה הרפואית.

סוג המקרים השני הוא תביעות בגין מחלה. כאן ה"עסק" נעשה הרבה יותר מורכב, ויש צורך להוכיח שהמחלה נגרמה או הוחמרה בזמן השירות ועקב תנאי השירות או עקב איחור באבחנתה ואי-מתן טיפול רפואי הולם ובזמן. לשם כך יש צורך לא פעם להתייעץ עם מומחים רפואיים מתאימים ולבדוק את הספרות הרפואית בנושא המחלה הספציפית שתובעים.

בין אם מדובר בתביעה של חבלה ובין אם מדובר במחלה, רצוי שעורך דין ילווה את ההליך, ויבסס היטב את התשתית העובדתית של התביעה, שכן אם זו לא תיעשה כראוי מבחינה עובדתית, משפטית ורפואית, יהיה קשה עד מאוד לבצע שינויים עובדתיים בשלב הערעור. חוות דעת רפואית שתוגש בשלב הערעור, עשויה להידחות, במידה והעובדות עליהן היא מבוססת, יידחו. לכן, החשיבות של ליווי משפטי ע"י עורך דין המומחה לתביעות נגד משרד הביטחון בהחלט קיימת מהשלב הראשוני של התביעה.

אז איך לבחור עו"ד לייצוג בתביעה נגד משרד הביטחון או בוועדה רפואית

עם המספר הגדול של עורכי דין בישראל, כשכל עורך דין מציג עצמו כמתמחה בתחומים רבים, המשימה לבחור את עורך הדין הטוב ביותר עבורכם נעשית לא פשוטה. חיפוש אחר עורך דין מתאים באינטרנט לא יעזור לכם לקבל החלטה נכונה. גם התייעצות עם חברים בפייסבוק יכולה להניב עשרות תוצאות, ועדיין להשאיר אתכם עם התלבטות במי לבחור. אז מה עושים? ערכנו עבורכם מספר עצות מועילות שיעזרו לכם לקבל החלטה נכונה בהליך שעשוי להיות גורלי מאוד עבורכם.

  1. בחרו עורך דין שעוסק בעיקר בתחום אחד בו אתם זקוקים לשירות. כאשר עורך הדין עוסק בכמה וכמה תחומים, ישנה אפשרות שהמקצועיות שלו בתחום הספציפי שתצטרכו – תרד.
  2. בחרו עורך דין עם ותק של 15 שנה לפחות. יסלחו לנו עורכי הדין הצעירים אך אין מה לעשות, הניסיון עושה את ההבדל.
  3. ודאו כי הטיפול בתיק שלכם יעשה באופן אישי ע"י עורך הדין, ולא ע"י מתמחה או עו"ד זוטר. הדבר נכון גם לגבי ההופעה בדיונים בבית המשפט ובוועדה הרפואית. ישנם משרדים גדולים בהם עורך הדין הוותיק כבר אינו מטפל בתיקים, והתיק שלכם עשוי להיות מטופל ע"י עורך דין צעיר וחסר ניסיון, או חלילה להיות מועבר מעורך דין אחד לשני, ולא תדעו מול מי אתם עובדים.
  4. בחרו משרד בוטיק וקטן. הדבר יאפשר מתן יחס אישי ומהיר, דבר שלא יינתן לכם במשרד גדול עם עשרות עורכי דין, בו אתם יכולים להשאיר הודעה ויחזרו אליכם לאחר יומיים, או במקרה הרע בכלל לא, ותיקכם יועבר מאחד לשני.
  5. אל תהססו לבקש מספרי טלפון של לקוחות המשרד והתייעצו איתם. אמנם ישנו חיסיון עורך דין לקוח והמידע הוא פרטי, אך ישנם לקוחות מרוצים כל כך שישמחו לספר לכם אודות עורך הדין שהם מרוצים מהטיפול שלו, עד שיוותרו על חסיונם. שיחה עם לקוח אחד או שניים יכולה לעזור לכם לקבל החלטה שתעזור לכם בבחירתכם. אגב, קריאת מכתבי התודה באתר האינטרנט של עורך הדין או בדף הפייסבוק שלו, לא בהכרח תעזור לכם כיוון שכידוע, ישנן הודעות מזויפות שאינן מאת לקוחות שנשתלות באתר במטרה לפאר את שמו של עורך הדין, שלא ממש ראוי לכך.
  6. ניתן לחפש מידע בגוגל אודות עורך הדין ומקרים בהם הוא טיפל ופסקי דין בהם הוא ייצג, למרות שבנושא זה של נכי צה"ל, רוב המקרים המתבררים בבית המשפט הם חסויים ולא מפורסמים. וגם אלו שכן מפורסמים, לא בהכרח רלוונטיים אליכם. הליכים שמתנהלים בוועדות רפואיות חסויים לחלוטין וכלל לא מתפרסמים.
  7. אם חשוב לכם לדעת לגבי תקדימים משפטיים הקשורים לנושא שלכם, אל תהססו לשאול את עורך הדין ואולי אפילו לבקש ממנו לראות את פסק הדין או פרוטוקול הוועדה הרפואית בעילום שם.
  8. קבעו פגישת ייעוץ במשרדו של עורך הדין. שימו לב, ישנם עורכי דין שנפגשים עם לקוחות במקום שאינו משרדם. בפגישה התרשמו מאישיותו של עורך הדין ואם יש לכם כימיה אתו. חשוב שתתרשמו לטובה מעורך הדין, כי הוא עשוי ללוות אתכם במשך שנים רבות. אם אין לכם כימיה עם עורך הדין, למרות ששמעתם דברים טובים לגביו, לכו עם תחושת הבטן שלכם ובדקו עורך דין אחר.
  9. בקשו לראות את הסכם שכר הטרחה לפני החתימה עליו ובדקו האם הוא מובן וברור לכם. אם לא, אל תתביישו לשאול שאלות. עורכי דין רבים מנסחים הסכמי שכר טרחה מסובכים וקשים להבנה, ולא פעם הניסוח המשפטי עשוי להיות לא מובן לאנשים שאינם משפטנים.
  10. בדקו האם שכר הטרחה נראה לכם סביר והוגן ביחס לתוצאה ומורכבות ההליך וביחס למקצועיותו והמוניטין של עורך הדין. חלק מהסכמי שכר הטרחה כוללים סעיפים דרקוניים ולא הגיוניים, כמו אחוז מסוים מהקצבה שתינתן לנכה לכל החיים. אמנם עורך הדין עשוי ללוות אתכם כל החיים, אך אין זה אומר שהוא אמור גם להיות שותף שלכם בתגמול שתקבלו כל החיים.
  11. ולבסוף, סמכו בבחירתכם על תחושתכם הפנימית.

אתם מוזמנים לפגישה במשרדינו ללא תשלום וללא התחייבות מצדכם. תקבלו ייעוץ ראשוני וגם כוס קפה אם תרצו. אני מאמין שתתרשמו לטובה ותקבלו החלטה שהגעתם לעורך הדין המתאים לכם.

תוכן עניינים

מאיר גרינברג ושות׳. משרד עורכי דין
Meir Grinberg and & co. Law office

מאיר גרינברג ושות' הנו משרד עורכי-דין משפחתי אשר נוסד בשנת 1950 ע"י עו"ד מאיר גרינברג ז"ל. המשרד מנוהל כיום ע"י עו"ד נפתלי גרינברג. המשרד עוסק מאז היווסדו בתחום הייצוג של נכי צה"ל, הן בתביעות נגד משרד הביטחון (לקצין התגמולים באגף השיקום), הן בערעורים לועדות הערעורים בכל רחבי הארץ, והן בערעורים על ועדות רפואיות של משרד הביטחון בכל רחבי הארץ.

פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות!