במשך שנים רבות, היה מנהג קבוע בוועדות הרפואיות של משרד הביטחון לבקש לבצע מעקב סמוי אחר נכה שנבדק בפניהן, על מנת לחשוד בו כמתחזה או מגזים בתלונותיו.
במאמר הבא נפרט אודות סוגיות אלו, ובמשרדנו קיימים מאגרים של קלטות ודיסקים המתעדים מעקבים סמויים שבוצעו על ידי משרדי חקירות שונים שעבדו יחד עם משרד הביטחון. הנושא הזה הובא לדיון בבית המשפט העליון בתיק שהוגש לאחרונה, ובו הוחלט בפסק דין שאין בסמכותן של הוועדות הרפואיות לבקש או לבצע מעקב סמוי אחר נכה. אין ספק שחקירה סמויה אחר נכה פוגעת בזכותו היסודית לפרטיות, קבעו שופטי העליון.
מעקב סמוי של משרד הביטחון אחרי נכה – מותר או לא?
ומאחר ולא ניתן להצביע על מקור בדין המעניק לוועדות הסמכה ברורה ומפורשת להורות על ביצוע חקירות כאלה, הרי שאין מקום כי חקירות מסוג זה יבוצעו בוועדות הרפואיות ואף אין מקום שהועדות תקבלנה החלטות בעניין נכים בהתבסס על ממצאי החקירות.
כאמור, פסק דין זה התפרסם לאחר שנים שבהן נעשו מעקבים סמויים אחרי נכים על ידי חוקרים פרטיים. ברוב המקרים, כאשר דוחות החקירה והמעקב הסמוי הוצגו בפני רופאי הוועדה הרפואית, התוצאה הייתה הורדת אחוזי הנכות של הנכה בצורה קשה ולא מוצדקת.
אלא שמאז פסק הדין, הוועדות הרפואיות נשארו ללא "כלי עזר" לבדיקת המהימנות של נכים שנראים להם מגזימים או מתחזים. במקום המעקב הסמוי, במקרים שבהם רופאי הוועדה מרגישים כי הנכה מגזים או מתעלף, הם פשוט "מתנקמים" בו על ידי ירידה באחוזי הנכות. לכן חשוב שבמהלך הבדיקה בוועדה, יהיה איתכם מלווה קרוב משפחה, ומומלץ להיות מיוצגים על ידי עורך דין שיוכל להעריך את הבדיקה המתרחשת לכם ולהשוות את ממצאי הבדיקה, כפי שיירשמו בפרוטוקול, עם מה שהתרחש באמת במהלך הבדיקה.
לא פעם, קורה שרופאים רושמים בפרוטוקול ממצאים שונים מהמציאות במהלך הבדיקה, וזאת על מנת להצדיק את קביעתם לאחוזי נכות נמוכים מאלה שביקשתם . לצערנו, עדיין אין דרך להוכיח את טעותם, ולא ניתן להקליט את הליך הוועדה.
עוד יותר מצער לומר, שגם אם הרופאים בוועדה רשמו בפרוטוקול ממצאים שונים ממה שנמצא בפועל, ערעור לבית המשפט המחוזי לא יוכל לעזור לכם, כיוון שאין מדובר בנקודה משפטית, שרק בה מוסמך בית המשפט המחוזי להתערב.
תוסיפו לזה את העובדה שהוועדות הרפואיות, בתור גוף מעין שיפוטי, נתפסות ככאלה שפועלות בצורה אובייקטיבית ולא ניתן להתערב בשיקול הדעת הרפואי שלהן, ונתקעתם עם החלטה שגויה שלא ניתן לשנות.
שוב להדגיש כי אם בוועדה רפואית עליונה הוועדה מתרשמת כי אחוזי הנכות שהוקצו לכם הם גבוהים מידי ומעוניינת להפחית אותם, עליה להזהיר אתכם על כוונתה לעשות זאת. זה יאפשר לכם להתכונן ולהביא טיעונים וחוות דעת שיכולים לסתור את טענתה של הוועדה. במקרים כאלה, עשוי להיות מועיל לבקש לבטל את הערעור ולהשאיר את אחוזי הנכות שהוקצו לכם. החלטה כזו צריכה להתקבל במהירות בתוך חדר הוועדה, ואם אינכם בקיאים בהשלכות ובכדאיות של כך, ייתכן ותגרמו לעצמכם נזק, שיהיה קשה לתקן לאחר מכן.
המקרים בהם הוועדות הרפואיות עשויות להשפיע בצורה שלילית על הנבדק, עלולים להיות הן בנכויות גופניות והן בנכויות נפשיות. בהתייחסות לנכויות נפשיות, לא פעם ישנה דיון באמינותו של הנבדק, גם בהתרשמות המטפלים וגם בבדיקות כמו ה-MMPI2, שבודקות בין היתר את התמיכה בתלונות. על כן חשוב להדגיש את נוכחותכם לפני הוועדה כדי להראות שאתם אדם אמין שמגיע עם עובדות ולא "מתחזה", כי לצערנו, כך היא הגישה של הוועדות לעיתים קרובות לכל הנכים.
לסיכום
כפי שאתם יודעים, גם הליך בפני הוועדות הרפואיות הוא מורכב ודורש הבנה ומאבק משפטי לא קטן, ולכן ישנה חשיבות שעורך דין משרד הביטחון בתחום ייצג אתכם נאמנה בוועדה.
צרו קשר עוד היום עם עו"ד גרינברג ושות' שאייצג אתכם על הצד הטוב ביותר.
כיום, בית המשפט אסר על משרד הביטחון לבצע מעקבים סמויים אחרי נכים על מנת לקבל תמונה מציאותית מעבר לדיווחים שלהם. על כן כיום, משרד הביטחון אינו מבצע מעקבים סמויים, אך כן מדובר בתופעה שהייתה רווחת בעבר.
באם קיבלתם אזהרה מהוועדה הרפואית שעומדים להוריד לכם את אחוזי הנכות, פנו אלינו עוד היום לקבל ייעוץ. מדובר בצומת דרכים שכדאי להתמודד איתה בצורה מקצועית ונכונה על ידי מתן בדיקות והמלצות רפואיות שימנעו את הורדת שיעור אחוזי הנכות שקיבלתם.
כמובן שכן! ראשית, תמיד טוב שיהיה אתכם סיוע של אדם קרוב אשר ילווה אתכם רגשית בתהליך, אך יתרה מכך, טוב שיהיה מישהו מהצד שלכם שיהיה עד לבדיקה ולהתנהלות הוועדה במסגרת הבדיקה שלכם.
לצערנו לא, לא ניתן לתעד את מה שמתרחש בוועדה ועל כן, אם נגרם לכם עוול מעבר לעדות שלכם לא יהיה לכם תוקף. לכן אנו ממליצים לא להגיע לבד לוועדה ואפילו להגיע עם עורך דין מקצועי.
-
האם משרד הביטחון רשאי לבצע מעקב סמוי אחר נכה
