Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 116 ביקורות
js_loader

ירידה בשמיעה וטנטון עקב השירות הצבאי

חייל בשירות צבאי המבחין לראשונה שחלה ירידה בשמיעתו והוא שומע צפצופים באוזניו. האם בשל ירידה בשמיעה יוכל להיות מוכר כנכה צה"ל? מה הם התנאים להכרה בפגימה זו ככזו שנגרמה עקב השירות? האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה לחייל בשירות קבע? התשובות לשאלות הללו במאמר הבא.

כמו בכל תביעה בגין מחלה (להבדיל מחבלה) המוגשת לקצין התגמולים במשרד הביטחון, יש להוכיח כי המחלה נגרמה או הוחמרה בזמן השירות ועקב תנאי השירות הצבאי. את הקשר הסיבתי בין המחלה ובין תנאי השירות יש לבסס הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית.

הקשר הסיבתי הרפואי מבוסס על מחקרים וספרות רפואית שקושרים בין גורמים או תנאים מסוימים ובין התפרצות המחלה. יש להוכיח כי אלו התקיימו בשירותו של התובע שחלה.

את הקשר הסיבתי המשפטי יש לבסס מבחינה עובדתית ולהראות שסימני המחלה לא היו קיימים עובר לשירות הצבאי, וכי אלו הופיעו בסמוך לאחר חשיפת החייל לגורמי המחלה בשירות, אשר נובעים מהשירות. הוכחת התביעה וביסוס הקשר הנם דבר מורכב בכלל, במיוחד כשמדובר במחלות, ולכן ישנה חשיבות רבה לייצוג של עורך דין מומחה בתביעה שכזו.

 

ירידה בשמיעה וטנטון

כולנו יודעים מה זה ירידה בשמיעה, גם אם לא חווינו כזו. כושר השמיעה שלנו פוחת, ואנחנו צריכים להגביר את הווליום כדי לשמוע. למרות זאת, כשאנו חווים ירידה בשמיעה, לא תמיד אנו ערים לכך, לפעמים אנו ערים לכך אך מתביישים בזה, אולי מהחשש שנצטרך להרכיב מכשיר שמיעה ומאיך שיסתכלו עלינו (כיוון שירידה בשמיעה מופיעה בדרך כלל בגיל השלישי). ומה זה טנטון? באנגלית Tinitus.

כשמו כן הוא: צליל של טןןןן כמו צפצוף או זמזום מונוטוני שאנו שומעים ואינו ממקור חיצוני. הצליל יכול להיות קבוע או להופיע לסירוגין, יכול להופיע באוזן אחת או בשתיהן. הצליל יישמע יותר בסביבה שקטה כמו בשעת לילה. מי שמאבחן את הבעיה הוא מומחה אף אוזן גרון (א.א.ג) והוא עושה זאת על סמך בדיקת שמיעה ובדיקה קלינית שהוא עורך למטופל.

 

הגורמים לירידה בשמיעה וטנטון

הגורם לפגיעה בשמיעה ולטנטון יכול להיות חשיפה לרעש כרוני וממושך, כמו למשל: רעש מטוסים, רעש של מכונות כמו גנרטורים, או רעש של ירי כבד או קל. גם פיצוץ חזק או חבלת ראש או צוואר, למשל: חבלה מסוג צליפת שוט (whiplash) יכולה לגרום לפגיעה בשמיעה והופעת טנטון לאחר מכן.


 

הקשר בין השירות הצבאי לירידה בשמיעה וטנטון

השירות הצבאי חושף את המשרתים בו למגוון מצבים ותפקידים הכרוכים בחשיפה לרעש מזיק, פיצוצים, וכמובן שאפשר גם להיחבל בראש בנסיבות שונות. נתחיל בזה שבצה"ל נדרשים החיילים לבצע מטווחי ירי. הלוחמים נדרשים לירי אינטנסיבי יותר ובמשך תקופה ממושכת יותר.

הירי לכשעצמו ומעצם היותו מבוצע בסמוך לאוזן כרוך ברעש רב. המשרתים בחיל התותחנים למשל, חשופים לרעש פגזים וארטילריה באופן משמעותי יותר מיתר החיילים. לא פעם הם יימצאו בקרבת פגזים שהתפוצצו. גם אם ישתמשו באטמי אוזניים או אזניות, עדיין יישמע הרעש המזיק בצורה חזקה.

אך לא רק לוחמים חשופים לרעש מזיק. גם מכונאי מטוסים למשל, העובדים בסמוך למסלולי הנחיתה וההמראה של המטוסים, נחשפים לרעש מזיק.

גם חיילים העובדים עם מכשירים הפולטים רעש כמו גנרטור, יכולים להיחשף לרעש מזיק ובכך תיפגע שמיעתם. פיצוץ גם הוא יכול להתרחש בנסיבות שאינן קשורות לירי, כמו למשל פיצוץ של בלון גז, או פיצוץ של מטען חבלה, בעבודתם של לוחמי ההנדסה הקרבית או חלילה במהלך פיגוע חבלני. וחבלת ראש ניתן להיחבל בכל הזדמנות בשירות, בין אם במהלך תאונת דרכים, בפעילות צבאית או בחופשה מהשירות, ובין אם במהלך פעילות גופנית או נפילה מגובה או אימון קרב מגע למשל.

כאשר מדובר בחבלה או פיצוץ, הרי שהתיעוד יהיה ברור, וגם התלונות והטיפול הרפואי יינתנו בדרך כלל בסמוך לאחר מכן. אך כאשר מדובר ברעש מצטבר עקב אופי העבודה, יש להוכיח אותו היטב בראיות ועדויות, וכמובן שיש להראות שהנזק השמיעתי נגרם עקב כך. אם תצליחו להוכיח את הגורם לירידה בשמיעה ואת הופעת הנזק עקב כך ואת התיעוד לכך בבדיקות שמיעה, תביעתכם עשויה להתקבל ותוכרו כנכי צה"ל בגינה.

 

האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה ובין חייל בשירות?

כל מה שנאמר לעיל התייחס בעצם לחיילים בשירות חובה בלבד. מאז התיקון שנעשה בחוק הנכים, אנשי קבע שלקו במחלה או חבלה בזמן שירותם צריכים להוכיח שגורם המחלה או החבלה בשירותם, אותו מקור רעש, פיצוץ או חבלת ראש, נבע עקב השתתפותם בפעילות מבצעית או אימון לפעילות שכזו, או עקב פעילות שהנה ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי.

רק אז יוכלו להגיש תביעה לקצין התגמולים. בכל מקרה אחר, יהיה עליהם להגיש תביעתם למוסד לביטוח לאומי ולתבוע הכרה כנפגעי עבודה, כמו כל אזרח אחר.

הוכחת נסיבות אלו עבור אנשי הקבע כלל אינה פשוטה. בעקבות התיקון האחרון שהוכנס בחוק הנכים, יש כאמור צורך להוכיח שמדובר ב"מחלת שירות" ובכל הנוגע לפגיעה בשמיעה, יש צורך להוכיח שזו נגרמה כתוצאה מחשיפה לרעש, שמקורו באמצעי לחימה.

כאשר מדובר ברעש מטוסים או טנקים או נשק, ברור שמדובר באמצעי לחימה, אך אם מדובר ברעש הנובע מגנרטור למשל, ברור שאין מדובר באמצעי לחימה. אך מה אם הגנרטור שימש להפעלת אמצעי לחימה כמו מטוס? במקרה כזה אין תשובה ברורה, ולכן עדיף בכל מקרה להגיש את התביעה לקצין התגמולים.

ראוי להדגיש כי גם אם אנשי הקבע יעמדו בקריטריונים להגשת תביעה לקצין התגמולים, עדיין הוכחת הגורם שגרם למחלתם הנה דבר מורכב. עובדה זו, כשהיא מצטרפת להוכחת טענת הסף של מחלת שירות אצל איש הקבע, כמובן שמקשה עוד יותר על הוכחת התביעה של איש הקבע, ולכן במקרים כאלה, יותר ממומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין המומחה בתביעות נגד משרד הביטחון.

מעבר להוכחת הגורמים בשירות שגרמו לירידה בשמיעה והטנטון, יש צורך שבבדיקת השמיעה יימצא ליקוי שמיעה בתדרים 3000 ו-4000 הרץ וליקוי שמיעה החל ב-25 דציבלים.

 

אחוזי הנכות בגין ירידה בשמיעה וטנטון

אחוזי הנכות נקבעים בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל-1969. אחוזי הנכות בגין ירידה בשמיעה וטנטון יכולים להיקבע בשיעור 1% או 10%, תלוי אם מדובר בטנטון קבוע או לא. תקנה 72(ג) קובעת את אחוזי הנכות כך:

ליקוי שמיעה בתחום צלילים גבוהים 3,000 ו-4,000 הרץ החל ב-25 דציבלים (בנוסף לליקוי שמיעה בתחום הדיבור) –

(1) ללא טנטון או עם טנטון לא קבוע 1%

(2) כנ"ל עם טנטון קבוע, המתחיל לא יותר מחצי שנה לאחר חבלה ולא מאוחר מיום ההפסקה לחשיפה לרעש 10%

אם בנוסף לירידה בשמיעה בתדרים הגבוהים והטנטון, ישנה גם פגיעה בתדרים הנמוכים ובדיבור, אפשר שייקבעו לכם אחוזי נכות נוספים, בהתאם לתנה 72 (א). אם הפגיעה בשמיעה גרמה לחירשות מוחלטת בשתי האוזניים, כמובן שאחוזי הנכות ייקבעו בשיעור גבוה הרבה יותר לפי תקנה 72 (ב).

 

לסיכום

כפי שניתן להבין, ניתן לקבל הכרה בתביעה בגין ירידה בשמיעה וטנטון שאירעו בעת השירות הצבאי בתנאי שתוכח חשיפה לרעש או פיצוץ או חבלת ראש ושבסמיכות זמנים לכך החלו תלונות על ירידה בשמיעה וטנטון, אשר תועדו במסמכים הרפואיים. כמובן שיש להוכיח היטב את הגורמים לירידה בשמיעה והטנטון.

אם אלו לא יוכחו כנדרש, עלולה התביעה להידחות, ולכן, כמו בכל תביעה בגין מחלה, יש חשיבות רבה לייצוג בתביעה ע"י משרד עורך דין גרינברג המומחה בתביעות משרד הביטחון המתמחה בתחום. משרדנו השיג הצלחה במספר פסקי דין בנושא ירידה בשמיעה וטנטון, ונשמח לתת לכם ייצוג מקצועי וברמה הגבוהה ביותר.

ירידה בשמיעה היא מצב בו אדם חווה פגיעה בכושר השמיעה שלו ובעצם שומע פחות טוב ממה שהיה שומע בעבר. טנטון הוא מצב בו אדם שומע צלילים באופן קבוע או לעיתים משתנות למרות שהוא אינו מופיע בסביבתו. כאשר אלו נגרמים כתוצאה משירותו הצבאי של אדם הם יוכרו בפגיעה עקב שירות צבאי.

חיילים רבים חשופים לרעשים חזקים עקב שירותם הצבאי אשר ברור כי לא היו נחשפים להם לולא שירותם. זאת יכול להיות עקב חשיפה לרעשי פיצוצים ויריות. חשיפה ממושכת לרעשים אלו עשויה לפגוע בשמיעה של אדם שחווה זאת וכן לגרום לו לחוות טנטון גם לאחר שחרורו מהשירות הצבאי.

באם אתם חווים נכות כתוצאה משירותכם הצבאי מגיעות לכם זכויות שאתם טרם מממשים. על מנת לקבל הכרה בזכויות הללו עליכם להגיש תביעה למשרד הביטחון. חשוב שתדעו שאם הפגיעה התרחשה במהלך שירות הקבע שלכם ההליך מעט שונה ועל כן אנו מזמינים אתכם ללחוץ כאן לקבלת מידע נוסף ואישי לגביכם.

שיעור אחוזי הנכות משתנה על פי חומרת מצבו ומאפייני מצבו של התובע. לדוגמא האם הוא חווה ירידה בכושר השמיעה ללא טנטון או האם הוא חווה גם טנטון. שיעור אחוזי הנכות נע החל מאחוז אחד ועד ל-10 אחוזי נכות במקרים טרם החמרה לחירשות.

ירידה בשמיעה וטנטון עקב השירות הצבאי
ירידה בשמיעה וטנטון עקב השירות הצבאי
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר
אודות המחבר - עורך דין משרד הבטחון יעקב אמיר

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר עוסק מאז שנת 2000 בתחום הייצוג של נכי צה"ל ומשפחות שכולות. בוגר תואר LLB במשפטים מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים משנת 2004. נשוי ואב לשלושה ילדים. מאמין במתן ייעוץ מקצועי, יחס אישי ואנושי, ושכר טרחה הוגן בהתאם להיקף התביעה.

Google ג גוגל
5.0
מבוסס על 116 ביקורות
×
js_loader
a2
עורך דין משרד הביטחון גרינברג ושות'
מחובר/ת
למעבר מהיר לשיחת ווטאסאפ עם עורך דין >>