רשלנות רפואית בצבא – שיניים

קיבלתם טיפול שיניים במסגרת הצבאית ונגרם לכם נזק. האם ניתן לטעון לרשלנות רפואית בצבא: שיניים? האם ניתן לתבוע את הנזק, ואם כן, כיצד עושים זאת? מה יהיה הפיצוי שיתקבל? האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה ובין חייל בשירות קבע לעניין הטיפול והפיצוי? על כך בכתבה הבאה.

 

האם ניתן לטעון לרשלנות רפואית בצבא?

חוק הנכים, הוא החוק שמכוחו אפשר להגיש תביעה לקצין התגמולים, אם חלילה נגרם לכם נזק במהלך שירותכם הצבאי/הבטחוני, אלא שלא מספיק להראות שהנזק נגרם בזמן השירות, ויש צורך להוכיח שהנזק נגרם גם עקב תנאי השירות בהם שירתם.

כאשר מדובר בטיפול רפואי רשלני שניתן במסגרת הצבאית, אין צורך לטעון טענת רשלנות כיוון שהאחריות על צה"ל היא מוחלטת. הדבר דומה למקרה בו נגרם נזק לחייל עקב רשלנות מצד מפקדו או מצד החייל עצמו. לא משנה מי האשם בגרימת הנזק כיוון שכל נזק יכוסה על ידי החוק, לאור האחריות המוחלטת הקיימת.

הדבר נכון וברור כאשר מתרחשת פגיעה פיזית או נפשית במהלך פעילות צבאית בשירות חובה (להבדיל משירות קבע, ראה בהמשך) ונכון גם כאשר מתרחשת פגיעה פיזית או נפשית במהלך טיפול רפואי הניתן לחייל במסגרת הצבאית.

 

מה צריך להוכיח?

למרות האחריות המוחלטת הקיימת, עדיין יש צורך להוכיח תחילה שנגרם נזק בלתי הפיך. אם נגרם לכם נזק זמני שחלף, הרי שלא ניתן להגיש תביעה בגין כך, מאחר וחוק הנכים לא מפצה בגין עוגמת-נפש וכאב וסבל אלא רק בגין קיומה של נכות.

הדבר הבא שיש להוכיח במקרה של טיפול רפואי רשלני הוא שהטיפול הרפואי סטה מכללי האמנות הרפואית המקובלים. כלומר, אם במסגרת הטיפול הרפואי שניתן לחייל, נעשתה טעות שאינה חמורה, והייתה יכולה להתרחש אצל כל רופא סביר, ייתכן שלא תצליחו להוכיח רשלנות בטיפול הרפואי שכן טעות סבירה יכול שלא תענה על ההגדרה של "סטייה מכללי האמנות הרפואית המקובלים".

 

מה לגבי רשלנות רפואית עקב איחור באבחון או בטיפול?

איחור סביר באבחון המחלה ואיחור סביר במתן הטיפול הרפואי הראוי, ייתכן שלא יענו על ההגדרה של "סטייה מכללי האמנות הרפואית המקובלים". ובנוסף, יש צורך להוכיח שאותו איחור באבחון ו/או אותו איחור במתן הטיפול הרפואי המתאים גרם לנזק שיכול היה להימנע אילו הייתה המחלה מאובחנת בזמן ומטופלת בזמן ובטיפול הרפואי המתאים. ולמה זה?

ישנן מחלות שהתסמינים הראשונים שלהן לא ממש ספציפיים למחלה אלא יכולים להצביע על כל הפרעה אחרת, ולכן הרפואה מקבלת את זה שייתכן איחור באבחון. לדוגמא: מחלת מעיים כמו קרוהן או קוליטיס שמתחילות עם תסמינים של כאבי בטן. רופא שייתן לחייל טיפול תרופתי ב"קלבטן" לא בהכרח ייתפס כרשלן, שכן תסמין כאבי הבטן אינו ספציפי למחלת מעיים, ויכול להתאים לסתם קלקול קיבה, ולכן תסמין זה לא היה צריך להחשיד כמחלת מעיים כבר בהתחלה.

מסיבה זו, הרפואה תגיד שאיחור של מספר שבועות ואפילו חודשים נחשב סביר כיוון שממילא המחלה מתקדמת בקצב מאוד איטי. יתרה מכך, גם אם היה איחור ניכר באבחון המחלה, ובעקבות זאת בטיפול הרפואי המתאים, אך לא נגרם נזק, עדיין יכול הדבר להיחשב לסביר ולא לרשלנות. הדבר נתון כמובן לפרשנות רפואית, ובסופו של דבר יוכרע כנראה בבית המשפט.

 

כיצד מגישים תביעה?

תביעה יש להגיש בטופס ייעודי הנקרא בקשה להכרת זכות נכה, ויש לבחור בטופס מסוג מחלה. רצוי לתמוך את הטופס בתצהיר ועדויות המוכיחות את טענת הרשלנות הרפואית, כלומר, הוכחה מתי היו התלונות הראשונות הקשורות למחלה, מתי נעשתה ההפניה הראשונה לטיפול רפואי, מה הייתה האבחנה ומה הטיפול הרפואי שניתן.

יש כמובן להמשיך ולהראות את כל מהלך הטיפול הרפואי והאבחנה עד למתן האבחנה הנכונה (במקרה בו ניתנה אבחנה ראשונה שגויה) ומתן הטיפול הרפואי הנכון (במקרה בו ניתן טיפול רפואי לא מתאים) ויש כמובן להראות שאותו איחור באבחון ובמתן הטיפול הרפואי המתאים גרמו למצב להחמיר, ובסופו של דבר גרמו לנזק בלתי הפיך שיכול היה להימנע אם המחלה הייתה מאובחנת ומטופלת בזמן.

 

האם יש צורך בחוות דעת רפואית?

מעבר לתצהיר ועדויות תומכות ומסמכים רפואיים, רצוי לצרף לתביעה גם חוות דעת רפואית של רופא מתחום ההתמחות הספציפי של המחלה הנתבעת, שיתמוך בטענה שהאבחנה הייתה באיחור, וגם הטיפול הרפואי שניתן היה לא מתאים וניתן באיחור, ושאלו גרמו להחמרת המחלה ולנזק שנותר.

 

כיצד מתקבלת ההחלטה בתביעה?

התביעה תתברר על ידי קצין התגמולים, שיתייעץ עם מומחה רפואי מטעמו. מסיבה זו רצוי שמול דעתו של המומחה הרפואי שמטעם משרד הביטחון תעמוד דעה רפואית של מומחה מטעמכם שתומכת בטענת הרשלנות הרפואית.

המומחה מטעם משרד הביטחון יכתוב חוות דעת רפואית ובה יחליט אם יש מקום לקבל את טענת הרשלנות הרפואית או לא. ככל שטענת הרשלנות תתקבל, יופנה התובע לוועדה רפואית לשם הערכת נכותו שנותרה עקב אותה רשלנות. ככל שטענת הרשלנות תידחה, בעקבותיה תידחה התביעה. על ההחלטה לדחות את התביעה יהיה ניתן להגיש ערעור לוועדת הערעורים היושבת בתוך בית משפט השלום (כל אחד לפי אזור מגוריו).

 

מה גובה הפיצוי שאפשר לקבל?

אז אם התביעה התקבלה ונקבע שיש קשר בין הרשלנות להחמרת המחלה, עברתם את שלב הקשר הסיבתי, וכעת התיק יועבר לוועדה רפואית לבחינת מצבכם וקביעת שיעור הנכות. אחוזי הנכות יכולים להיקבע בין 1% ל 100% נכות, ובהתאם לשיעור הנכות שייקבע, יינתן הפיצוי המתאים.

אם ייקבעו עד 9% נכות, לא יינתן פיצוי. אם ייקבעו בין 10% נכות ל 19% נכות – יינתן פיצוי כספי חד-פעמי בסכומים הנעים בין 50,000 ₪ (ל 10% נכות) ל 193,000 ₪ (ל 19% נכות). אם ייקבעו 20% נכות, יינתן פיצוי בדרך של תגמול חודשי בשיעור של כ 1,000 ₪ בחודש.

 

האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה ובין חייל בשירות קבע לעניין הטיפול והפיצוי?

לעניין הטיפול הרפואי, אין הבדל, וכל חייל יקבל את אותו טיפול רפואי, בין אם הוא בשירות חובה ובין אם הוא בשירות קבע. לעניין הגשת התביעה יש הבדל. חיילים בשירות קבע שנגרם להם נזק במהלך טיפול רפואי, נדרשים להוכיח שהנזק נגרם בזמן ועקב פעילות מבצעית או באימון לפעילות כזו.

מאחר ונזק שנגרם במהלך טיפול רפואי בשיניים כנראה שלא קשור בפעילות מבצעית, הרי שאיש הקבע יאלץ להגיש את תביעתו למוסד לביטוח לאומי (ולא לקצין התגמולים) כמו כל אזרח. חייל החובה לעומתו, יוכל להגיש את התביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון.

 

רשלנות רפואית בטיפול שיניים בצבא

מקרי רשלנות רפואית במהלך טיפול שיניים בצבא יכולים להיות במהלך טיפול השיניים עצמו, בו יכולים להיפגע שורשי השיניים או החניכיים. או במהלך הזרקת ההרדמה, שיכולה לפגוע בעצבים המצויים באזור החניכיים. ייתכנו גם מקרים של טיפולי שיניים מיותרים שלא היו צריכים להיעשות והותירו נזק, כמו במקרה של עקירת שן מיותרת. מי שאמור להעריך את עצם הרשלנות והנכות שנותרה בעטיה הוא מומחה ברפואת הפה והלסת.

 

לסיכום

כל הנאמר כאן נכון לגבי רשלנות בטיפול רפואי בצבא בכלל, ונכון לגבי רשלנות בטיפול שיניים בפרט. במסגרת הטיפול הרפואי שהחייל נזקק לו במהלך שירותו הצבאי, ייתכנו מקרי רשלנות, ואם אלה קורים, וגורמים נזק, אז בהחלט ניתן לתבוע אותם כאמור.

אם נגרם לכם נזק כתוצאה מטיפול רפואי בצבא, שהיה רשלני לדעתכם, אל תתמודדו עם תביעה כזו לבדכם. חשוב לדעת כיצד להציג את טענות הרשלנות בתביעה וגם חשוב לדעת כיצד להציג בפני הוועדה הרפואית את הנזקים שנגרמו לכם על מנת לקבל את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם.

למשרדנו הצלחות רבות בתיקים מסוג זה ובתחום הייצוג של תביעות נגד משרד הביטחון בכלל, ואתם מוזמנים ליצור קשר ולקבל ייעוץ ראשוני ללא עלות וללא התחייבות. בריאות טובה (גם של השיניים).

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: