איך להתמודד עם החלטה של קצין התגמולים הדוחה את תביעתכם

על החלטה של קצין התגמולים הדוחה את תביעתכם ניתן להגיש ערעור לוועדת הערעורים היושבת בתוך בית משפט השלום. וועדה זו יושבת בחמישה מחוזות (חיפה, תל אביב, ראשון לציון, ירושלים ובאר שבע).

הוועדה מורכבת משלושה: שופט שיושב בראש הוועדה, נציג ציבור שהוא בדרך כלל עורך דין אובייקטיבי, ומרופא, בדרך כלל מתחום המומחיות הקשור לערעור. הם שישמעו את הערעור וגם יחליטו לבסוף.

את הערעור יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שקיבלתם לידכם את ההחלטה בדואר. לאחר שתגישו ערעור, תינתן לכם האפשרות להגיש נימוקי ערעור מפורטים הכוללים תצהירים וחוות דעת רפואית מטעמכם.

 

אז היכן מתעוררות הבעיות הדורשות את התמודדותכם?

אז ראשית, אם ניהלתם את התביעה בעצמכם, ולא באמצעות עורך דין המומחה לתביעות נגד משרד הביטחון, וקיבלתם החלטה שהתביעה נדחתה, צר לי להגיד לכם, אך אתם בבעיה לא פשוטה, ייתכן אפילו קשה. כפי שכתבתי בעבר, תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון רצוי לנהל באמצעות עורך דין מומחה לתחום, אשר בקיא בנושא מורכב זה ויכול להשיג לכם את התוצאה הטובה ביותר.

למרות זאת, אני רואה לא מעט אנשים שחשבו שהם יכולים לנהל את התביעה בעצמם ואכן עשו זאת, הרוב המוחלט עשו זאת בצורה לא נכונה, ואין זה פלא, שהרי מדובר בתביעה משפטית לכל דבר, ואם אינך עורך דין, הסיכוי שתדע לנהל אותה בעצמך בצורה טובה הוא קטן.

לצערי, לא פעם קורה שמש"קית הנפגעים בצבא עוזרת לחייל למלא את התביעה ולהגיש אותה, מבלי שהיא טורחת לציין בפניו שעומדת לו הזכות להתייעץ עם עורך דין. הדבר מצוין באותיות קטנות בראש טופס התביעה, אך לא כולם קוראים זאת ולכן לא יודעים, ולא חושבים להתייעץ עם עורך דין.

רוב עורכי הדין העוסקים בייצוג של נכי צה"ל, מעניקים ייעוץ ראשוני ללא תשלום, ולכן התייעצות עם עורך דין היא בעלת חשיבות גדולה, במיוחד כשעל הכף מונחת תביעה הנוגעת לנזקים גופניים ו/או נפשיים שנגרמו לכם בצבא, ושלהם עשויים להיות השפעה רבה על עתידכם ובכלל.

הבעיה הראשונה מתחילה בזה שחשוב מאוד לבסס את התשתית העובדתית של התביעה. אם הדבר לא יעשה בצורה נכונה, לא רק שהתביעה עשויה להידחות, אלא גם לא יהיה אפשר לתקן את הטעויות שנעשו, אם יוחלט להגיש ערעור לבית המשפט.

הדבר דומה לבניין שנבנה על יסודות שאינם יציבים. אם היסודות לא טובים, כל הבניין יכול ליפול, ותיקון לא יעזור, ועדיף כבר לפרק הכל ולבנות מחדש. כך גם בתביעה. אם לא ביססתם את העובדות הנוגעות לתביעה בצורה טובה, ולא הפרכתם את העובדות "המפריעות" לביסוס הקשר – יהיה קשה עד בלתי ניתן לעשות זאת בשלב הערעור.

אם בכל זאת תנסו להוסיף טענות ועובדות בשלב הערעור, יש סיכוי טוב שיטענו נגדכם טענות משפטיות כמו "עדות כבושה" או טענה של "הרחבת חזית" שתפקידן לא לאפשר לכם לתקן את מה שלא עשיתם טוב בשלב התביעה, גם אם השגיאה שלכם נעשתה בתום לב ומחוסר ידיעה.

 

עובדות וטעויות בכל הקשור להחלטה של קצין התגמולים

יטענו נגדכם: אם הטענה הזו כל כך חשובה, למה לא העליתם אותה בהתחלה? למה לא סיפרתם את העובדה החשובה הזו? אולי היא לא באמת התרחשה בזמן אמת אלא "נולדה" בשלב מאוחר לאחר שקיבלתם ייעוץ משפטי ולצורך הערעור? למה אתם מוסיפים טענות שלא העליתם בשלב התביעה, ושקצין התגמולים והמומחה הרפואי מטעמו לא יכלו להתייחס אליהן כשבחנו את תביעתכם? יידרשו נימוקים משכנעים במיוחד כדי לשכנע את בית המשפט לאפשר לכם לתקן את טענותיכם, וגם אז לא בטוח שזה יעזור לכם.

אם התשתית העובדתית שביססתם לא תתקבל על ידי בית המשפט, אז גם חוות הדעת הרפואית לא תתקבל, כיוון שהיא נשענת על תשתית עובדתית שנדחתה.

אותו הדבר לגבי פסקי דין שתבקשו להסתמך עליהם בשלב הערעור. אם התשתית העובדתית שמתאימה לפסק הדין – נדחתה, אז גם לא יקבלו את פסק הדין התומך. הדבר מלמד עד כמה חשוב לבסס את התביעה היטב מבחינה משפטית ועובדתית בשלב התביעה.

בהנחה והתשתית העובדתית בוססה היטב בראיות ועדויות כתובות בתצהיר מאומת על ידי עורך דין, ניתן יהיה לבסס גם חוות דעת רפואית על העובדות הללו. כמובן שחשוב למצוא את המומחה הרפואי המתאים, אשר ידע כיצד לבסס את הקשר הסיבתי הרפואי בחוות דעתו.

גם חשוב שאותו מומחה ידע להגן על עמדתו בבית המשפט, אם וכאשר יתבקש להיחקר על חוות דעתו, וידע כיצד להשיב לשאלות שיישאל בדרך שתשכנע את בית המשפט להעדיף את דעתו על פני דעתו של המומחה מטעם משרד הביטחון.

רק בדרך זו יהיה קל יותר לשכנע את בית המשפט שיש קשר בין הנכות שלכם ובין תנאי השירות שלכם.

בשלב הערעור לא פעם ממנה בית המשפט מומחה רפואי אובייקטיבי מטעמו. לחוות דעתו של מומחה זה יש משקל רב, ולרוב בית המשפט יאמץ אותה, אלא אם יש בה משהוא חריג.

לכן יש חשיבות גם לזהות המומחה שממונה, וניתנת לצדדים האפשרות לבחור אותו, וחשוב להכיר את המומחים הפועלים מטעם בית המשפט, שכן ישנם כאלה שהם "מבית הלל" בדעתם ויש כאלה שמחמירים יותר.

כל מי שהגיש תצהיר, אמור להיחקר עליו בחקירה נגדית, וזה אומר אתם בעיקר, ועדים נוספים, ככל שהוגשו עדויותיהם לתמיכה בתביעה ובערעור. ההתרשמות של בית המשפט מהעדים הנה חשובה, שכן על פיה יוחלט אם להאמין לגרסה שמוסר המערער ולקבלה, או לא.

בסיום הבאת הראיות, לרוב יציע בית המשפט הצעת פשרה. הצעה כזו יכולה להיות הכרה חלקית בקשר. יש חשיבות להבין את המשמעות של הכרה חלקית בכל מקרה ומקרה, שכן ברגע שהמערער מסכים להצעה, ההכרה תיקבע ותישאר קבועה.

אמנם הוא יוכל בעתיד לבקש לשנות אותה, אך אם יעשה זאת, קצין התגמולים עשוי לבטל את ההכרה החלקית שהסכים להכיר בפשרה.

אם לא יסתיים התיק בפשרה, תגיעו לשלב הסיכומים, כאשר לכל צד ניתנים בדרך כלל כ 60 יום לסכם את התיק, המערער קודם וקצין התגמולים לאחר מכן. הפרקליטות האזרחית שמייצגת את קצין התגמולים בבית המשפט, תבקש לרוב הארכה של המועד. יודגש כי שלב הסיכומים הנו השלב הקריטי והאחרון בהוכחת הטענות שלכם ובשכנוע של בית המשפט בצדקתן.

לאחר הגשת הסיכומים מטעם שני הצדדים, יעלה התיק לשופט, שישב לכתוב פסק דין, וזה ייקח לו מספר חודשים, תלוי בעומס שעל שולחנו.

למרות שוועדת הערעורים מונה שלושה חברים, ברוב המוחלט של פסקי הדין, נכתבת רק דעתו של השופט, ושני חברי הוועדה האחרים מצטרפים אליה.

נדיר שישנה דעה נוספת ושונה של אחד מחברי הוועדה שנכתבת בפסק הדין. במקרה כזה, פסק הדין אמור להינתן ברוב דעות. אם כבר יש דעה כזו, קחו בחשבון שיש סיכוי לערער לבית המשפט המחוזי. סך הכל הליך כזה של ערעור עשוי להימשך בין שנתיים לארבע שנים, תלוי במורכבותו.

ככל שיוחלט בסופו להכיר בקשר שבין הנכות לשירות, תופנו לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכותכם. ככל שיוחלט לדחות את הקשר, או להכיר בו באופן חלקי בלבד, ניתן יהיה להגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי. חשוב להדגיש כי הערעור לבית המשפט המחוזי הוא בנקודה משפטית בלבד.

לא רפואית ולא עובדתית. הערעור יוגש בתוך 45 יום מהיום בו התקבל פסק הדין אצלכם. בית המשפט לא שומע שוב את העדים, ולכן לא יכול לבחון את אמינותם. תפקידו לקבוע אם החלטת בית משפט השלום היא סבירה או לא, ורק אם יוחלט שההחלטה אינה סבירה, יסכים בית המשפט המחוזי להתערב בה ולשנות אותה.

זה לא קורה הרבה, ונדרשת מיומנות גדולה כדי לשכנע את בית המשפט המחוזי להפוך על פיה החלטה של בית משפט שלום.

 

לסיכום

אם הליך של תביעה למשרד הביטחון הוא מורכב ומצריך ליווי של עורך דין גרינברג מומחה בתחום, הרי שהליך של ערעור לוועדת הערעורים הנו מורכב אף יותר, ובהחלט מצריך ליווי משפטי. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר ולהתייעץ בכל הליך משפטי. בהצלחה.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: