פסוריאזיס בצבא – הקשר בין המחלה לשירות הצבאי

חייל צעיר אובחן לראשונה בחייו כחולה פסוריאזיס בצבא. האם יוכל להיות מוכר בגינה כנכה צה"ל? מה הם התנאים להכרה במחלה ככזו שנגרמה עקב השירות? האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה לחייל בשירות קבע? התשובות לשאלות הללו במאמר הבא.

 

כמו בכל תביעה בגין מחלה (להבדיל מחבלה) המוגשת לקצין התגמולים במשרד הביטחון, יש להוכיח כי המחלה נגרמה או הוחמרה בזמן השירות ועקב תנאי השירות הצבאי. את הקשר הסיבתי בין המחלה ובין תנאי השירות יש לבסס הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית. הקשר הסיבתי הרפואי מבוסס על מחקרים וספרות רפואית שקושרים בין גורמים או תנאים מסוימים ובין התפרצות המחלה. יש להוכיח כי אלו התקיימו בשירותו של התובע שחלה. את הקשר הסיבתי המשפטי יש לבסס מבחינה עובדתית ולהראות שסימני המחלה לא היו קיימים עובר לשירות הצבאי, וכי אלו הופיעו בסמוך לאחר חשיפת החייל לגורמי המחלה בשירות, אשר נובעים מהשירות. הוכחת התביעה וביסוס הקשר הנם דבר מורכב בכלל, במיוחד כשמדובר במחלות, שלא פעם הגורם להן אינו ידוע, ולכן ישנה חשיבות רבה לייצוג של עורך דין מומחה בתביעה שכזו.

 

מחלת הפסוריאזיס

מחלת הפסוריאזיס (באנגלית: Psoriasis, בעברית: ספחת) היא מחלת עור אוטו אימונית כרונית שנגרמת כאשר מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו. למחלה יש רקע גנטי. לחלק מהחולים יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה במחלה. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת. הנגעים מופיעים בעיקר בקרקפת, במרפקים, בברכיים, בגב, בחזה, בבטן, בציפורניים ובאיברי המין. כ-30% מחולי הפסוריאזיס מפתחים גם דלקת מפרקים פסוריאטית.

 

הגורמים למחלת הפסוריאזיס

הגורמים למחלה אינם ידועים, אך ההערכה היא שהמחלה נגרמת עקב חשיפה לדחק נפשי בשילוב של נטייה תורשתית (גנטית). הגורם הגנטי לבדו אינו מספיק לגרום לפרוץ המחלה, ונדרש גורם נוסף, סביבתי, כגון לחץ נפשי, שישמשו כגורם הדק (טריגר) ויוציאו את המחלה מן הכוח אל הפועל. טראומה או לחץ נפשי יכולים גם להחמיר מחלת פסוריאזיס קיימת.

 

הקשר בין השירות הצבאי לפסוריאזיס

השירות הצבאי כידוע, טומן בחובו מגוון מצבים הכרוכים במתח נפשי רב. ראו המאמר "הכרה במחלת נפש כתוצאה משירות צבאי". אותו מתח נפשי יכול לגרום לפרוץ מחלות רבות, ואחת מהן היא פסוריאזיס. כמובן שיש צורך להוכיח את אירוע הדחק בשירות, בהתאם למבחנים של פסיקת בית המשפט העליון. כלומר, על הדחק להיות לא טריביאלי אלא עוצמתי מספיק מבחינה סובייקטיבית ומבחינה אובייקטיבית. כמו כן, יש צורך שסימני המחלה הראשונים, הנגעים בעור, יופיעו בסמיכות זמנים של חודש עד שלושה חודשיים מהאירוע הלוחץ, וכמובן שעדיף שהתובע לא סבל מהמחלה טרם האירוע החריג. אם יוכחו שלושה תנאים מצטברים אלו, תוכר המחלה ככזו שנגרמה בזמן ועקב השירות הצבאי.

רוב התביעות או הערעורים שנדחים, נדחים או בגלל שלא הוכח שאירוע הדחק היה מלחיץ מספיק מבחינה אובייקטיבית ו/או סובייקטיבית, או בגלל שלא התקיימה סמיכות הזמנים של חודש עד שלושה חודשים בין האירוע הלוחץ ובין הופעת סימני המחלה הראשונים. כמובן שאם הוכח שהתובע סבל מהמחלה טרם השירות או טרם האירוע החריג, אז לא ניתן לקבוע שהמחלה נגרמה עקב האירוע. לכל היותר ניתן יהיה לטעון אז להחמרת המחלה, וגם אז יש צורך כמובן להוכיח את אותה החמרה. הדבר לא פשוט כיוון שהמחלה יכולה להחמיר באופן טבעי, גם ללא קשר לחשיפה לגורמי מתח נפשי.

המומחים הרפואיים מטעם קצין התגמולים שבוחנים כל תביעה, או שדוחים את הקשר בין המחלה לשירות, או שקובעים קשר חלקי של החמרה, גם אם סימני המחלה לא הופיעו טרם הגיוס. במקרים המתאימים, הצלחנו לשכנע את קצין התגמולים להכיר במחלה בקשר מלא לשירות, למרות שהמומחה הרפואי מטעמו המליץ להכיר בקשר חלקי בלבד.

חשוב להדגיש כי מי שנושא בגופו את המבנה הגנטי (הקונסטיטוציה) ללקות במחלה, אין זה אומר שהוא חולה במחלה, והוא יכול ללכת לעולמו מבלי שתפרוץ אצלו המחלה ומבלי שבכלל ידע שהוא בעל נטייה קונסטיטוציונלית ללקות במחלה.

 

פסוריאזיס מבחינה משפטית

במקרים בהם היה אירוע דחק ששימש כגורם הדק (טריגר) לפרוץ המחלה, כלומר, הוציא את המחלה מן הכוח אל הפועל, אז יחשב המצב כגרימה. כלומר, מבחינה משפטית, ייקבע כי המחלה נגרמה בזמן ועקב אותו גורם בשירות. התוצאה של כך תהיה שאותו חייל יוכר כנכה צה"ל בגין מחלת הפסוריאזיס.

הצבא כידוע, מעמיד את החיילים פעמים רבות במצבים של דחק נפשי, אך לא כל דחק שכזה עשוי להיות מוכר כגורם לפרוץ הפסוריאזיס. כמובן שיש צורך להוכיח את אירוע הדחק שאירע כתוצאה מתנאי השירות, ואת העובדה שסימני המחלה הראשונים הופיעו בסמוך לאחר האירוע. ככל שיוכחו נסיבות אלה, תביעתו של החייל עשויה להתקבל והוא יוכר כנכה צה"ל בגין מחלת הפסוריאזיס.

כאשר ברור כי מדובר באירוע דחק חריג כמו בזמן מלחמה, ומתקיימת סמיכות הזמנים הנדרשת, לא אמורה להיות בעיה בהוכחת התביעה. הבעיה מתעוררת כאשר מדובר באירוע שאינו ברור אם הוא עונה על ההגדרות של הפסיקה לאירוע חריג מבחינה אובייקטיבית וסובייקטיבית.

בבואנו לבחון האם יש סיכוי לתביעה בגין פסוריאזיס, יש לבחון תחילה את התיק הרפואי הצבאי של החייל ולראות מתי התלונן לראשונה על סימני המחלה הראשונים. לאחר מכן יש לבדוק האם היה בשירותו אירוע מתח במהלך שלושת החודשים שקדמו לאותו אירוע והאם אותו אירוע עונה בחריגותו על ההגדרות שנקבעו בפסיקה. ככל שכן, ניתן לומר שיש סיכוי טוב לתביעה.

חשוב לציין כי יש לבדוק את סימני המחלה הראשונים, ולא את זמן האבחנה של המחלה, כיוון שמבחינה משפטית, להבדיל מרפואית, המחלה החלה עם הופעת הנגעים הראשונים בעור, ולא כשאובחנה המחלה, שכן לא פעם קורה שהמחלה מאובחנת חודשים לאחר מכן, בשל התעלמותו של החייל מסימני המחלה והגעתו באיחור לטיפול רפואי.

 

אחוזי הנכות בגין פסוריאזיס

אחוזי הנכות בגין מחלת הפסוריאזיס נקבעים בהתאם לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל-1969. אחוזי הנכות יכולים להיקבע מ 1% ועד 30%, תלוי בחומרת המצב.

הנכות נקבעת בהתאם לתקנה 89 שקובעת כך:

  1. בצורה מזערית או ברמיסיה 1%
  2. בצורה קלה 5%
  3. בצורה בינונית 20%
  4. בצורה קשה 30%

כאמור, כ 30% מחולי הפסוריאזיס יפתחו גם דלקת פרקים ארטריטית. לדלקת פרקים הנלווית לפסוריאזיס תיקבע דרגת נכות נפרדת לפי סעיף 35(1).

 

האם יש הבדל בין חייל בשירות חובה ובין חייל בשירות קבע?

כל מה שנאמר לעיל התייחס בעצם לחיילים בשירות חובה בלבד. מאז התיקון שנעשה בחוק הנכים, אנשי קבע שלקו במחלת הפסוריאזיס בזמן שירותם צריכים להוכיח שגורם המחלה בשירותם, אותו אירוע דחק חריג, נבע עקב השתתפותם בפעילות מבצעית או אימון לפעילות שכזו, או עקב פעילות שהנה ייחודית ומיוחדת לשירות הצבאי. רק אז יוכלו להגיש תביעה לקצין התגמולים. בכל מקרה אחר, יהיה עליהם להגיש תביעתם למוסד לביטוח לאומי ולתבוע הכרה כנפגעי עבודה, כמו כל אזרח אחר.

ראוי להדגיש כי גם אם יעמדו בקריטריונים להגשת תביעה לקצין התגמולים, עדיין הוכחת הגורם שגרם למחלתם הנה דבר מורכב. עובדה זו, כשהיא מצטרפת להוכחת טענת הסף של מחלת שירות אצל איש הקבע, כמובן שמקשה עוד יותר על הוכחת התביעה של איש הקבע, ולכן במקרים כאלה, יותר ממומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום.

 

לסיכום

כפי שניתן להבין, ניתן לקבל הכרה בתביעה בגין מחלת הפסוריאזיס שפרצה בעת השירות הצבאי בתנאי שיוכח אירוע דחק בסמיכות זמנים של עד שלושה חודשים מהופעת סימני המחלה הראשונים. כמובן שיש להוכיח היטב את אותו אירוע שגרם לפרוץ המחלה ואת סמיכות הזמנים. אם אלו לא יוכחו כנדרש, עלולה התביעה להידחות, ולכן, כמו בכל תביעה בגין מחלה, יש חשיבות רבה לייצוג בתביעה ע"י עורך דין מומחה בתחום. עורך דין משרד הביטחון גרינברג השיג הצלחה במספר פסקי דין בנושא מחלת הפסוריאזיס, ונשמח לתת לכם ייצוג מקצועי וברמה הגבוהה ביותר.

תוכן עניינים

מאיר גרינברג ושות׳. משרד עורכי דין
Meir Grinberg and & co. Law office

מאיר גרינברג ושות' הנו משרד עורכי-דין משפחתי אשר נוסד בשנת 1950 ע"י עו"ד מאיר גרינברג ז"ל. המשרד מנוהל כיום ע"י עו"ד נפתלי גרינברג. המשרד עוסק מאז היווסדו בתחום הייצוג של נכי צה"ל, הן בתביעות נגד משרד הביטחון (לקצין התגמולים באגף השיקום), הן בערעורים לועדות הערעורים בכל רחבי הארץ, והן בערעורים על ועדות רפואיות של משרד הביטחון בכל רחבי הארץ.

פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות!