נכות נפשית בצבא

השירות הצבאי המאתגר מהווה קרקע פורייה לא רק לפציעות ולמחלות גופניות, אלא גם לקשיים נפשיים רבים: מדובר במסגרת נוקשה ומאתגרת, שמציבה את החיילים בה לראשונה בחייהם בתנאי חיים לא נוחים, רחוק מביתם ומתמיכת משפחתם, תחת דרישות גבוהות ולעיתים גם מצבים מסכני חיים. לכן, עבור אנשים מסוימים, הלחץ והעומס הרגשי הוא רב מדי, והם מפתחים הפרעות נפשיות. משרד הביטחון מכיר בהפרעות הנפשיות, כפי שהוא מכיר במחלות או הפציעות הגופניות, אך התביעה לפיצויים בגינן היא מורכבת יותר וקשה יותר להוכחה, ומצריכה מאמצים רבים יותר.

קושי נפשי בצבא

כאמור, השירות הצבאי מציב אתגרים רבים בפני חייליו, ורבים מהם עשויים לחוות עקב כך מפח נפשי גדול, שעשוי להתפתח לכדי הפרעה נפשית, כמו דיכאון, חרדה, סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית, או החמרה של הפרעות נפשיות שחוו לפני הגיוס. הקושי הנפשי עשוי להתפתח כתוצאה מתקופה ארוכה וקשה, המעיבה על נפשו של החייל, וגם כתוצאה של אירוע דחק חד פעמי ספציפי.

הפסיקה מכירה בכך שלכל אדם יש סף רגישות נפשית שונה או חוסן נפשי שונה, ולכן נקבע כי יש לבחון את גורם הלחץ הנפשי מנקודת מבט סובייקטיבית, ועוד נקבע כי יש לקבל את החייל עם כל הרגישויות הנפשיות שלו. יחד עם זאת נקבע כי גורם הלחץ בשירות לא יכול להיות טריביאלי, אלא עליו להיות בעל ממשות מסוימת ובעל עוצמה כזו שיראו בה מספיקה כדי לגרום או להחמיר את ההפרעה הנפשית. דרישה זו נקראת הדרישה האובייקטיבית, והיא מצטרפת לדרישה הסובייקטיבית. לצורך הדוגמא, עצם המעבר מהחיים האזרחיים לחיים הצבאיים, כלומר הגיוס עצמו, אין בו את הממשות הנדרשת כדי להכיר בקשר הסיבתי שבין ההפרעה הנפשית ובין השירות הצבאי. מסיבה זו, הפרעה נפשית שפרצה לאחר מס' ימים קטן בשירות, עוד לפני שהחייל הספיק להיחשף לגורמי דחק, יהיה לא פשוט להוכיח את הקשר בינה ובין השירות. לא פשוט אך אפשרי בנסיבות מסוימות, וכל מקרה נבחן לפי הנסיבות הספציפיות שלו.

חשוב להדגיש כי גם אם חייל או חיילת מצאו את עצמם מפתחים הפרעה נפשית כזו או אחרת עקב אירוע או נסיבות שעבור חבריהם לא נחשב כאירוע דחק עם השפעה נפשית, אין הדבר אומר שאין מדובר באירוע מספיק, שכן העובדה שחיילים רבים עוברים טירונות וחווים את הקשיים הללו, לא אומרת שלא מדובר בקשיים קשים עבור אותם חיילים רגישים יותר מבחינה נפשית, ואין זה אומר שהם אינם זכאים להכרה בנכותם הנפשית שפרצה בזמן שירותם. מה שכן, עליהם להוכיח כמובן שאותה נכות נפשית פרצה גם עקב תנאי השירות, ולא רק בזמן השירות.

כאשר מדובר בשירות קצר כמו שירות חובה, אין חובה שההפרעה הנפשית תתפרץ או תחמיר עקב אירוע חריג. לא כך כאשר מדובר בשירות בקבע, בו כן נדרש להוכיח אירוע חריג שגרם להפרעה הנפשית.

הליך התביעה

בשלב הראשון, יתבקש החייל למלא טופס תביעה ולהגישו לקצין התגמולים במשרד הביטחון. קצין התגמולים הוא הסמכות להכריע אם לקבל את התביעה או לדחות אותה.

על החייל להוכיח הן את עצם קיומה של הנכות הנפשית והן את האבחנה המתאימה. ייתכנו מקרים בהם ההפרעה הנפשית תחלוף לה לאחר שהחייל יורחק מאותו גורם מתח שגרם לה. כזו היא למשל ההפרעה הנפשית המכונה קשיי הסתגלות. חשוב לציין כי אם החייל לא יורחק מאותו גורם מתח שגרם לאותם קשיי הסתגלות, הם יכולים להפוך לכרוניים, ובמקרים מסוימים גם להפוך למחלה נפשית ממש.

חוק הנכים, שהוא החוק שלפיו מגישים את התביעה, מגדיר נכות כדלקמן:

""נכות" – איבוד הכושר לפועל פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, או פחיתתו של כושר זה, שנגרמו לחייל או לחייל משוחרר כתוצאה של אחת מאלה:

(1)   חבלה שאירעה בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – חבלה כאמור שהיא חבלת שירות;

(2)   מחלה או החמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו, ואולם לעניין חייל בשירות קבע – מחלת שירות או החמרת מחלת שירות שאירעו בתקופת שירותו ועקב שירותו".

מחלה מוגדרת בחוק כ – "כל מחלה, ליקוי, מוגבלות, תסמונת או הפרעה, גופנית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, והכול למעט חבלה"

באשר לאנשי קבע כאמור, יש צורך להוכיח "מחלת שירות" וזו מוגדרת בחוק כ – "כל אחת מאלה, ובלבד שנגרמה עקב אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי, או עקב תנאי שירות שאופיים ומהותם ייחודיים לשירות הצבאי:

(1)   מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן שקבע שר הביטחון בצו, לקרינה מייננת או לקרינה אינפרא-אדומה;

(2)   הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף במסגרת טפול רפואי בתנאי שדה;

(3)   פגיעה באיברי השמיעה כתוצאה מאירועי רעש או מחשיפה לרעש, ובלבד שמקור הרעש או באמצעי לחימה;

(4)   מחלה אחרת שקבע שר הביטחון, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, בצו, בתנאים ובנסיבות שקבע כאמור."

כפי שניתן לראות, הנכות הנפשית יכולה להיות כמעט כל הפרעה או תסמונת נפשית.

בנוסף להוכחת קיומה של הנכות והאבחנה הנכונה, יש כמובן צורך להוכיח את הקשר הסיבתי שבין אותה נכות נפשית ובין תנאי השירות. כלומר, יש להוכיח שההפרעה הנפשית פרצה או החמירה בזמן השירות ועקב השירות.

לפעמים יהיה ניתן לתבוע גם בגין נכות נפשית שפרצה לאחר השחרור מהשירות, ובלבד שיוכח שהגורם לה מקורו בשירות הצבאי.

הוכחת הקשר הסיבתי היא הליך מורכב יותר כאשר מדובר בהפרעה נפשית, הן בשל הקושי להוכיח את קיומה של הנכות והאבחנה המתאימה, הן בשל הקושי העולה לפעמים לעמוד על מועד התפרצות ההפרעה הנפשית, אך בעיקר בשל הקושי להוכיח שהגורם לפרוץ ההפרעה הנפשית או החמרתה מקורו בשירות הצבאי. מסיבה זו רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין מיומן כאשר מגישים תביעה לנכות נפשית עקב הצבא.

אם קצין התגמולים יקבל את התביעה, יזומן החייל לבדיקה והערכת נכותו הנפשית בוועדה רפואית. כמובן שגם בשלב זה עשוי להתעורר קושי להוכיח את חומרת הנכות הנפשית, ולכן רצוי להיעזר בשירותיו של עורך דין גם בשלב זה. הוועדה הרפואית, שתכלול פסיכיאטר אחד או שניים, תבדוק את התובע ותקבע את אחוזי הנכות שיזכו אותו בפיצוי בהתאם.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו, על מנת שנוכל לסייע לכם בקבלת הזכויות המגיעות לכם.

צור קשר עכשיו לקבלת ייעוץ וליווי מקצועי: