הגשת תביעה למשרד הביטחון בגין כל מחלה או פציעה לצורך ההכרה של חייל או איש משרד הביטחון נחשבת להליך מסובך, ארוך, בירוקרטי מאוד והכי חשוב מתיש נפשית. כשמדובר בהגשה של תביעה על מחלה או פגיעה נפשית, כמו סכיזופרניה, מדובר בתהליך קשה אף יותר.
החל מהצורך להוכיח את דבר קיומה של המחלה ועד לצורך להוכיח את הסיבתיות שבין השירות הצבאי להתפרצות המחלה. אם כך מה צריך לדעת על תביעה למשרד הביטחון בגין סכיזופרניה?
מהי סכיזופרניה?
סכיזופרניה הינה מחלה נפשית כרונית המתפרצת בדרך כלל בין גיל 15 ל-25. למחלה ישנם מספר תסמינים ובעיקרם: הזויות, הרגשת רדיפה, הסתגרות, הזנחה עצמית וחוסר עניין בסביבה. כמו כן, ייתכנו תסמינים נוספים של קושי בקליטה והבנה של מידע, בעיות קשב וריכוז ופגיעות בזיכרון.
איך המחלה מתפרצת
מדובר במחלה נפשית שהסיבה להתפרצות שלה אינה ידועה. אך, בדומה למחלות נפשיות רבות אחרות החוקרים מעריכים כי מדובר בשילוב של אלמנט גנטי וסביבתי. כשהאלמנט הסביבתי יכול להיות תקופה של לחץ, חוסר ממושך בשינה וגם אירוע טראומתי משמעותי.
הכרה בחולה סכיזופרניה כנכה צה"ל
בכדי לקבל הכרה בתור נכה צה"ל נדרש להוכיח כי הסיבה להתפרצות המחלה הינה השירות הצבאי, אירוע או תקופה בשירות הצבאי (או בתקופת השירות בגופי הביטחון). היות ומחלת הסכיזופרניה יכולה להתפרץ בשל סיבות רבות, קשה לשים את האצבע על הסיבה המדויקת שגרמה להתפרצות המחלה. על כן, על התובע נופלת האחראיות להוכיח כי אירוע מהשירות הצבאי היה הגורם הסביבתי שהוביל להתפרצות המחלה.
בעיה נוספת בהכרה בחולי סכיזופרניה כנכי צה"ל מגיעה מאלמנט הזמן. במקרים רבים המחלה לא תתפרץ במהלך השירות הצבאי או ישירות לאחר האירוע הטראומתי. לכן, גם החולה עצמו והרופא המטפל עשויים להתמהמה עד להבנה כי הגורם למחלה היה השירות הצבאי.
מתי ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון בגין סכיזופרניה?
תביעה למשרד הביטחון בגין סכיזופרניה ניתן להגיש בכל עת בו ניתן להוכיח כי המחלה התפרצה כתוצאה מהשירות הצבאי. באופן פרקטי מומלץ להגיש את הבקשה בשלב המוקדם ביותר שניתן וזאת כדי להקל על ההוכחת הנסיבתיות וכן כדי לקבל את מירב התמיכה והעזרה אשר מגיעה לנכי צה"ל.
האם חייבים ייצוג משפטי לצורך הגשת התביעה?
החוק אינו מחייב אדם להיות מיוצג על ידי עו"ד בעת הגשת תביעת נכות למשהב"ט במקרה של מחלת הסכיזופרניה. אך, מומלץ מאוד לבצע את ההליך בליווי מקצועי של עו"ד.
מדוע מומלץ לפנות לעו"ד?
הליך הוכחת הנסיבתיות בין השירות הצבאי לבין התפרצות המחלה הינה סבוכה מאוד, לא דיי בנסיבתיות כרונולוגיית (לפני השירות היית בריא ולאחריו חולה). קצין התגמולים אינו נוטה להכיר בחולי סכיזופרניה כנכי צה"ל וזאת משום שהסיבה להתפרצות המחלה יכולה להיות גם בתקופה שלאחר השחרור או בשל נסיבות אישיות שהתרחשו בתקופת השירות.
עו"ד המתמחה בתחום יודע לבחון את הנסיבות והתיק עוד בטרם אלו מגיעים אל קצין התגמולים ולהביא את ההוכחות הדרושות כדי שהבקשה תאושר. נוסף לכך, היות ומדובר על הליך ארוך, סבוך ומתיש נפשית, בעיקר עבור פגועי נפש מומלץ להפנות את מירב האנרגיה לשיפור הבריאות ולאפשר לאנשי מקצוע לבצע את ההליכים מול משרד הביטחון.
הוועדה הרפואית בתביעה בגין סכיזופרניה – מה יש לדעת?
לאחר הגשת הבקשה ובמידה קצין התגמולים מאשר את הנסיבתיות שבין התפרצות המחלה לבין השירות הצבאי, תדרשו להגיע לוועדה רפואית אשר תבחן את מצבכם הרפואי ואת הפגיעה שגררה המחלה ביכולת התפקוד וההשתכרות שלכם.
במקרה של מחלות נפש בכלל וסכיזופרניה בפרט לא ניתן לראות את המחלה באופן פיזי. על כן, חושב מאוד להגיע עם כלל המסמכים הרפואיים וחוות הדעת הרפואיות הדרושות כדי שהוועדה תאשר לכם את אחוזי הנכות המגיעים לכם.
סכיזופרניה היא מחלה נפשית אשר באה לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים כך שאדם אחד יכול לחוות תסמינים שונים מאדם אחר. התסמינים העיקריים הם הזיות ותחושת רדיפה, הסתגרות, הזנחה עצמית וכן הבעת חוסר עניין בסביבה. התפרצות המחלה קורית לרוב בין גיל 15 ל-25 וכיום אינה ידועה הסיבה להתפרצותה.
הגשת התביעה למשרד הביטחון מתבצעת על ידי הגשת טופס תביעה. בשל כך שהוועדה הרפואית אשר בוחנת את התביעה צריכה לקבוע בדבר מידת הפגיעה ועצם קיומה של הסכיזופרניה בתובע יש לצרף לתביעה אישורים רפואיים ומסמכים אשר מפרטים על מצבו של התובע. יכול להיות כי בהמשך יתבקש התובע לבדיקות וחוות דעת נוספות אך יש להגיש את מה שכבר יש בתור התחלה.
הגשת התביעה יכולה להתבצע על ידי התובע לבדו אך מומלץ ליצור קשר עם איש מקצוע (לחצו כאן לפרטים נוספים) אשר ילווה את התהליך וייעל אותו. מדובר בסופו של דבר בבירוקרטיה רבה ולכן תרצו אדם שמתמחה בתחום שיהיה לצדכם.
הוועדה הרפואית כוללת מומחים אשר מטרתם לבחון את מצבו של התובע ולהכריע בדבר התפקוד שלו וכן יכולת ההשתכרות שלו. לוועדה מופנה מגיש תביעה אשר קצין התגמולים מצא בה טעם והיא שתקבע את דרגת הנכות שיקבל התובע במידה ואכן ימצא זכאי לכך.
