וועדה רפואית משרד הביטחון

הוזמנתם לבדיקה בוועדה רפואית של משרד הביטחון? ריכזנו עבורכם מספר עצות מרכזיות שיסייעו לכם להבין איך לנהוג בוועדה רפואית של משרד הביטחון.

טיפ ראשון – חוות דעת רפואית מרופא פרטי לפני וועדה רפואית של משרד הביטחון

אל תיגשו להליך של וועדה רפואית במשרד הביטחון ללא חוות דעת רפואית מרופא מומחה פרטי. המכתב מהרופא המטפל הוא חשוב, אך לא מספיק לצורך הוועדה. רוב הרופאים המטפלים אינם מציינים בדיוק את חומרת המגבלה ואינם מעריכים את אחוזי הנכות. חוות דעת של מומחה פרטי המבין בהליכים האלה, שתעריך את שיעור הנכות לפי תקנות הנכים (ולא לפי תקנות הביטוח הלאומי, כיוון שמדובר בתקנות שונות), תעזור להביע את אחוזי הנכות המדויקים המתאימים למצבכם.

חוות הדעת צריכה להתמקד בתיאור התלונות הרפואיות ובהערכת חומרת המצב, ולהתאים את כל פגימה לתנאי הנכות המפורטים בתקנות. במקרה של בקשה להחמרת מצב, יש להדגיש במה ההחמרה מתבטאת, לעומת המצב הקודם של החולה.

למידע נוסף בנושא תקנות לפי ביטוח לאומי, הכנסו לאתר נבו.

טיפ שני – נימוק ההחלטה כך שתהא מובנת לנכה

ברוב המקרים, הוועדה הרפואית המחוזית מקבעת אחוזי נכות נמוכים במיוחד ולעיתים אף בלי הנמקה נרחבת. לעיתים נדירות ישנם נימוקים להחלטתם, ולעיתים אף אין נימוק מובהק. בנוסף, כאשר קיימת הנמקה, הוועדה עשויה להשתמש במונחים רפואיים שאינם בהכרח ברורים לנכה, וכתוצאה מכך הוא לא מבין באופן מלא את משמעות ההחלטה.

לכן, חשוב לבקש מהוועדה לנמק את ההחלטות שלה בצורה שתהיה ברורה גם לנכה. בתי המשפט המחוזיים שדנים בערעורים על החלטות של וועדות רפואיות עליונות, נוהגים לציין זאת בפסקי הדין שלהם, ולצערנו, הוועדות הרפואיות עדיין לא מנמקות את החלטתן בצורה מובנת, לא לנכה ולא לבית המשפט. לכן, לא פעם זו הסיבה להגשת ערעורים.

טיפ שלישי – רישום מלא בפרוטוקול

הפרוטוקול של הוועדה צריך לשקף את כל מה שנאמר בחדר. אם מזכירת הוועדה לא תכתוב בפרוטוקול משהו ממה שאמרתם, ייחשב כאילו שלא נאמר כלום. לכן, חשוב לדבר בקצב הכתבה ולקרוא שוב את הפרוטוקול לפני החתימה, כדי לוודא שכל התלונות והדברים שהובאו נרשמו כראוי.

לפעמים ישנן תלונות מהותיות, שאם הן לא נרשמו, זה עלול להתנקם בכם בערעור. כדאי שיהיה לכם מישהו בוועדה (על פי החוק זכאיים למלווה אחד) שיתייחס לדיונים בצורה נכונה וישקול את הצורך לרישום מלא של כל התלונות והדיונים. לא פעם, מתנהל שיח עם חברי הוועדה, שלא נרשם בפרוטוקול. לפעמים חשוב שהשיח הזה יירשם בפרוטוקול, ולפעמים אין לו משמעות.

לפעמים חברי הוועדה מבקשים שהמלווה שלכם לא יהיה נוכח בחדר בזמן הבדיקה. במקרה כזה, חשוב שהנושא יירשם בפרוטוקול מאחר שמדובר בזכות שלכם, ובשיקול דעת מקצועי של חברי הוועדה שעשוי להשפיע על ההחלטה בעניין.

אזכור ורישום של תלונות וטענות הינם לא רק חשובים, אלא גם תיאור של שתיקות או התרגשויות אישיות, מכיוון שיכול להקל על הבנת האווירה ששררה בחדר במהלך בדיקת הוועדה ויכולה להשפיע בעת ביצוע ההחלטה.

ברוב המחוזות, פרוטוקולי הוועדות רפואיות נרשמים (עדיין) בכתב יד, מה שמחייב ועד להבנה מדויקת של דבריכם ולמניעת שינויים או מחיקות של אספקטים שלא צוינו במהלך הדיון.

טיפ רביעי – קביעת הנכות מיום השחרור מצה"ל

אם זו הפעם הראשונה שאתם נבדקים בוועדה רפואית לאחר הכרה, במיוחד אם עברו מספר שנים מאז הוגשה התביעה למשרד הביטחון, יש לבקש מהוועדה לקבוע את מדדי הנכות לא רק ליום הזה, אלא מאז השחרור מצה"ל או מהגשת התביעה (תלוי במועד הגשת התביעה) ועד היום.

בתחום הנפשי, ניתן לבקש לקבוע את הנכות לתקופות בהן הייתה צורך באשפוז בבית חולים במדד של 100% נכות. לפי נתונים משנת 2020, שוויו של חודש אשפוז נע באזור של 4,700 שקלים. לכן, אם הייתם מאושפזים למשך מספר חודשים, סכום זה עשוי להיות משמעותי ולא יינתן לכם אם לא תבקשו זאת. אל תוותרו על כל זכות שמגיעה לכם במסגרת ההליך.

טיפ חמישי – עצירת הדיון כדי להגיש חוות דעת רפואית מתאימה

אם וועדה רפואית מחוזית מבקשת לפתוח לדיון פגימה מוכרת שלכם, שלא ביקשתם לדון בה וגם לא קצין התגמולים, חשוב להבין ולטעון שאין לה סמכות לעשות כן.

לוועדה רפואית עליונה יש סמכות לעשות זאת, אך היא אסורה לעשות כן ללא אזהרה מתאימה, ויש לאפשר לנכה אפילו לעצור את הדיון על מנת שיתאפשר לו להגיש חוות דעת רפואית מתאימה מטעמו. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה עדיף לבקש לבטל את ההליך עצמו, לאור דברי הוועדה. לכן חשוב שיהיה אתכם עו"ד שידע לייעץ לכם ויעזור לכם לקבל החלטה נכונה ברגעים קריטיים כאלה.

טיפ שישי – קשר סיבתי בין הנכות המוכרת והמוסבת

אם הגשתם בקשה לוועדה רפואית לפי תקנה 9 וביקשתם מהוועדה לקבוע לכם נכות מוסבת מהנכות המוכרת שלכם, עליכם להדגיש תחילה את הקשר הסיבתי בין הנכות המוכרת לבין הנכות המוסבת. רק לאחר מכן יש להתייחס לחומרת המצב ואחוזי הנכות ההולמים.

ברוב המקרים, נכים מעדיפים להדביר את חומרת המצב שלהם, וזה תקף במיוחד במקרים של בקשה להחמרת מצב. אך בעת בקשה לנכות מוסבת, חומרת המצב נכנסת לתוך העדיפות השנייה. זאת מכיוון שאם הוועדה תחליט כי אין קשר בין הנכות המוכרת שלכם לבין הנכות המוסבת שביקשתם להכיר – לא יעזור לכם גם אם חומרת המצב של הנכות המוסבת תהיה קשה מאוד.

במקרים למשל בהם נכה כבר מוכר עם מספר פגימות, ולא חשוב לו שיעור הנכות שייקבע בנכות המוסבת, אפילו עדיף להתעלם משיעור הנכות ולא לנקוב באחוזי נכות, על מנת לא לעורר התנגדות מצד הוועדה הרפואית כלפי ההכרה בקשר המוסב.

טיפ שביעי – הגשת ערעור לוועדה רפואית העליונה

כאמור, ברוב המקרים הוועדה הרפואית המחוזית (מהדרג הראשון) קובעת אחוזי נכות נמוכים בלי כל הנמקה. לכן, מומלץ לא לוותר במאבק זה ולהגיש ערעור מנומק לוועדה הרפואית העליונה, תוך צירוף חוות דעת רפואית.

בוועדה העליונה ישנם רופאים אחרים, רבים מהם בתפקידים בכירים יותר, שיבדקו את המקרה שוב ויבחנו את המסמכים. יש סיכוי שהם יקבעו לכם את אחוזי הנכות הראויים. כדאי להכין את עצמכם לכך שמבקר המדינה דיווח כי כ-50% מהערעורים לוועדה הרפואית העליונה מתקבלים.

לכן, אל תוותרו על זכויותיכם. יש לקחת בחשבון שישנם מקרים בהם הערעור נדחה ובמקרים חריגים, מופחתים אחוזי הנכות. יש לשקול היטב את הסיכויים והסיכונים של הערעור לפני שניגשים למאבק זה. ישנם מקרים שבהם הוגש ערעור, ובמועד הבדיקה בוועדה, הוועדה מציינת בפניכם שבכוונתה להפחית מאחוזי הנכות שלכם.

יש חשיבות לדעת לקבל החלטה על המקום ולבטל את הערעור במקרה המתאים, או לבקש לעצור את הליך הבדיקה על מנת לאפשר לכם להיערך לכך עם חוות דעת רפואית מתאימה. התייעצות עם עו"ד מנוסה בתחום ועם מומחה רפואי, בהחלט יכולות לעזור לכם לקבל החלטה חשובה שכזו.

טיפ שמיני – ייצוג עורך דין בוועדה רפואית

כפי שכבר הבנתם, נכון לגשת להליך של וועדה רפואית עם חוות דעת רפואית. אם בכל זאת החלטתם לעשות זאת ללא ייצוג של עורך דין, חשוב להבין היטב את תקנות הנכים המפרטות את אחוזי הנכות בכל פגימה.

כל סעיף ליקוי שבתקנות מגדיר תנאים מסוימים שנדרשים כדי להכיר את הנכה באחוזים המצוינים לצדו. חשוב להראות שמתקיימים כל התנאים בסעיף הספציפי שאתם מבקשים לקבוע לכם את הנכות לפיו.

לפעמים מתקיימים רק חלק מהתנאים של הסעיף, ואז הוועדה תשקול לקבוע לכם נכות ביניים בין הסעיף הנמוך לגבוה.

טיפ תשיעי – תכירו את ההוראות הכלליות של התקנות

ולא רק את סעיפי הפגימה הספציפיים הרלוונטיים לפגימות שלכם חשוב להכיר, אלא גם את ההוראות הכלליות והמיוחדות המופיעות בתחילתן של התקנות.

לפעמים טיעון לפי הוראות אלו יכול להקפיץ לכם את אחוזי הנכות בצורה משמעותית. לדוגמא, סעיף 11 (ג) קובע שמושתל איברים שנוטל תרופה למניעת דחיית השתל, יש להקפיץ את נכותו בדרגה אחת.

לפעמים הוועדות קובעות בכוונה נכות נמוכה יותר על מנת שלאחר ההקפצה יהיו לנכה אחוזי נכות נמוכים, או שהן פשוט לא מקפיצות את הנכות בדרגה ומקפחות את הנכה. לכן חשוב לדעת להעמיד את הוועדה על כל זכויותיכם.

טיפ עשירי – שימו לב שבוחנים אתכם מהרגע שנכנסתם בדלת

לאחר שתסיימו לתאר את התלונות שלכם ולחתום על הפרוטוקול, יתבקשו מכם לפעמים (בוועדות אורתופדיות) להתפשט וגם להתלבש בסיום הבדיקה. חשוב לשים לב שרופאי הוועדה עוקבים אחריכם ובוחנים אתכם מרגע שנכנסתם לחדר הוועדה ועד שיצאתם.

לעיתים רופאי הוועדה בוחנים את תנועותיכם בהיסח הדעת (בלי בדיקה מכוונת) כדי לבחון האם המגבלה שאתם מציגים בבדיקה המכוונת זהה לזו שאתם מציגים בהיסח הדעת, כאשר אתם לא מודעים לבדיקה שלהם.

שתפו פעולה במהלך הבדיקה, אך אל תצאו מגדרכם כדי לרצות את הבודק, שכן זה לא ישקף את מצבכם האמיתי.

אם במהלך הכתיבה הבודק יכאיב לכם, אל תהססו להבהיר לבודק שזה כואב לכם. הכאב הוא כמובן סובייקטיבי ומשתנה מאדם לאדם בהתאם לסף הרגישות שלו, ולכן חשוב להראות לוועדה אם הבדיקה מסבה לכם כאב, שכן אם אתם מסוגלים לבצע את הפעולה שהבודק דורש מכם אך עם כאבים, זה אומר למעשה שהפעולה אינה פונקציונלית, כי ברגיל אתם לא עושים פעולות שמסבות לכם כאב.

מקווים שעזרנו לכם להבין את הליך הוועדה הרפואית וכיצד יש להיערך אליו ולהתנהג בבדיקה. במידה והנכם צריכים לגשת לוועדה רפואית, אל תהססו וצרו קשר עם עו"ד גרינברג ושו'.