רשלנות רפואית בצבא – סרטן הערמונית

מתי מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית בצבא – סרטן הערמונית? כיצד אפשר להוכיח כי נגרמה לקצין או לאיש קבע החמרה במצבו עקב בדיקה שהתפספסה, נזקים בריאותיים שנגרמו עקב הליך רפואי שגוי? במאמר זה נתייחס למקרים של חשיפת סרטן הערמונית במסגרת הצבאית ומהו תהליך הבדיקות והטיפולים במצב זה, שעשוי ללמד בנוגע לרשלנות רפואית שעד כה חשדתם בה.

 

מחלה שכיחה – חסרת הסבר ומסכנת חיים

הערמונית (פרוסטטה) צוברת את מרבית נוזל הזרע ולכן חשופה לשינויים הורמונליים הגורמים לכשלים בתפקוד הערמונית ולמחלות שבראשן סרטן הערמונית.

מדובר בסרטן שכיח במיוחד בקרב גברים מעל גיל 50 והסיבות המדויקות להיווצרותו עדיין לא ידועות לרפואה המערבית. הביטוי למחלה הוא בפגם בפיקוח הפנימי של הערמונית על קצב גדילת התאים.

אותו פגם חשוב לומר, עשוי להופיע לאורך תקופה ממושכת מבלי שיאותר. סרטן הערמונית מתקדם בהדרגה איטית ביותר ולכן לא מעורר תסמינים חריגים שמחייבים בדיקה דחופה או מאותתים על מצב רפואי ירוד.

במקרים מסוימים הוא אכן יגדל במהירות ויתפשט, אך לא בכולם. המצב ההדרגתי האיטי עשוי להביא גם לאבחון לקוי ואף מאוחר מידי של סרטן הערמונית, מה שעשוי להיחשב כעילה לתביעת רשלנות רפואית.

 

בדיקות לאבחון סרטן הערמונית

כדי לאבחן את סרטן הערמונית נדרשת ביופסיה שנדגמת בבדיקה רקטאלית, יחד עם בדיקות גנטיות לטובת גילוי מוקדם של המחלה ובדיקת דם פשוטה. ולכן רשלנות רפואית עשויה להתבטא באי ביצוע אחת מהבדיקות הללו או כולן, כתוצאה מאי הפנייתו של הרופא אליהן, שגיאה בהפניה לסך הבדיקות המלא, התעלמות מתלונות החולה או מתסמינים שהופיעו לו וכמובן שגיאות או ליקויים בביצוע הבדיקות עצמן, תוך שהן גורמות לנזק חמור מאוד לנבדק.

חשיבותו של הגילוי המוקדם היא קריטית ביותר כאשר מדובר במחלת הסרטן. ידוע שאבחון מוקדם צפוי להגדיל את הסיכויים להתגבר על המחלה ולבלום את התקדמותה.

עוד ידוע כי במערכת הצבאית והמסורבלת לא כל תלונת חייל פשוטה תיבדק מיד וקיימת מדיניות שונה לחלוטין בהפניית חיילים לבדיקות רפואיות מתאימות, שבה הפרוצדורה ארוכה ומסוכנת הרבה יותר, מה שעשוי לעכב את קבלת המענה ולאבחן את המחלה וכך לגרום לנזקים קשים ביותר לאותו חייל ואפילו חלילה למוות.

 

אבחון לקוי כרשלנות רפואית בצבא – סרטן הערמונית

חייל שנגרם לו נזק עקב רשלנות רפואית ושהצליח להוכיח קשר סיבתי בין הטיפול שבוצע לו (או אי הטיפול/ המענה) לבין הנזק שנגרם לו רשאי להגיש תביעת פיצויים מתאימה.

במקרה לדוגמה, משפחתו של אדם שלקה בסרטן הערמונית ונפטר בעקבות מחלתו, תבעה בגין רשלנות רפואית באבחון הסרטן את הרופאה שלטענתה לא אבחנה את המחלה וטיפלה במנוח באופן לקוי ביותר.

המקרה נפתח כמה שנים לפני כן, כאשר אותו אדם שתואר כנמרץ, פעיל ובהחלט צעיר עדיין, הגיע לגיל 50 וביצע בדיקת דם לאבחון סרטן הערמונית.

בדיקה זו חשפה כי תוצאותיו חריגות והוא הופנה לבדיקות נוספות, אך לא ביצע את הביופסיה הרקטלית כנדרש מבחינת הפרקטיקה הרפואית מאחר ולא הופנה אליה כלל ע"י הרופאה.

כמה שנים מאוחר יותר בוצעה לנפטר בדיקה אורולוגית שנמצאו בה ערכים גבוהים פי 60 מהמקסימליים והוא הופנה מיידית לאותה הבדיקה הרקטלית שלא בוצעה קודם לכן.

התגלה כי הוא אכן לוקה בסרטן הערמונית ובמצב מתקדם הכולל גרורות שהתפשטו לאיברי גוף אחרים. במצב זה כבר לא היה ניתן לבלום הידרדרות עד לפטירה שהדרך אליה הייתה רצופה ייסורים קשים מאוד.

משפחתו של המנוח צירפה לכתב התביעה שהגישה גם חוות דעת מטעם מומחה אונקולוגי, שטען כי המשך הבירור יכול היה להצביע על המחלה עוד בשלביה המוקדמים וכי אי הפנייתה של הרופאה היא רשלנות רפואית לשמה, שכן באותה העת היו הערכים בגופו רק פי 3 מהמקסימום ולא פי 60.

דרכי הטיפול במחלה

רשלנות רפואית פוגעת וגורעת מהמשך החיים, עשויה לקצר אותם ואף לגרום לנזקים בלתי הפיכים ולמוות. כאמור, רשלנות בטיפול או באבחון סרטן הערמונית עשויה לגרום לנזקים מרחיקי לכת ולכן כל שגיאה או ליקוי בתהליך שנוגע למחלה עשוי לבטא עילה לתביעה.

 

כריתת הערמונית

עד כה דיברנו על אבחנת המחלה אך לא על הדרכים לטפל בה, גם הן אינן חפות מסכנות הרשלנות. ובכן, הפעולה הנפוצה היא כריתת ערמונית (Radical Prostatectomy) שבמסגרתה מוסרים כל התאים הסרטניים בגוף. פעולה זו מבוצעת בהרדמה מלאה ותתאים שבהם נקבע כי המחלה נמצאת בערמונית בלבד.

מכיוון שחתך הניתוח מבוצע בחלק מהמקרים מתחת לשק האשכים, השלכותיו יכולות להיות אין אונות או חוסר שליטה במתן שתן. במקרים מסוימים יהיה אפשר לנתח תוך כדי שמירה על עצבי הזקפה כדי למנוע בה בעיות.

 

טיפול רנטגן – הקרנות

טיפול נוסף הוא בקרינת רנטגן (הקרנות) שתנסה להשמיד את כל התאים הסרטניים ולהותיר את הבריאים בלבד. טרם הטיפול החולה נדרש לבצע מספר בדיקות ובמהלך הטיפול הוא יחובר למכונת הקרנה חיצונית (קונפורמלית או IMRT החדשנית יותר) , שעשויה לכוון מטבעה גם לאזורי השלפוחית והרקטום.

 

רשלנות רפואית בצבא בגין סרטן הערמונית

אם אתם חושדים שנגרמה לכם רשלנות רפואית עקב אבחון לקוי או מאוחר, טיפול לקוי או כל תרחיש רפואי אחר שגרם להחמרה או התקדמות במחלה, ייתכן שאתם זכאים לקבל פיצויים בגין אותה הרשלנות.

רצוי לאסוף ולתייק את כל המסמכים הרפואיים המעידים על התנהלותכם הרפואית ולהתייעץ עם עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית בצבא.

חשוב לדעת שהצבא מחויב לספק לחייליו טיפול רפואי ראוי ולכן אין הבדל בראיית החוק בין רופא שהתרשל מחוץ למערכת הצבאית ובין רופא שהתרשל בתוך המערכת.

חיילים רשאים להגיש תביעה גם אחרי שהשתחררו (לרוב עד 3 שנים מהמקרה) ולטעון לאי אבחון בזמן, היעדר הפניה למומחה, מתן טיפול רפואי לקוי, חוסר ביצוע מעקב או פגיעה בחיילים החולים בהתאם לחוק זכויות החולה בישראל.

 

טיפול הולם כחיילים זוהי זכותכם!

נהוג להצביע על בעיות כמו מחסור בכוח אדם או רופאים פחות מיומנים כמחוללי הפער בין מערכת הבריאות האזרחית לצבאית ובעיקר על העובדה כי ברוב תלונותיו, יפגוש החייל את החופ"ל או החובש שישלחו אותו שוב ושוב למנוחה. כל אחת מהאפשרויות הללו עשויה להוליד טעות קריטית ולעלות לחולה בזמן יקר מאוד, בייחוד בבסיסים קרביים שבהם קבלת הטיפול הרלוונטי תתעכב.

מאחר וקבוצת הסיכון ללקות בסרטן הערמונית היא גברים בגילאי 50+, חשוב לעמוד על ביצוע הטיפולים וקבלת ההפניות בזמן, לדרוש את כל הבדיקות גם אם מבחינתו של הרופא הצבאי אין בכך צורך ולוודא כי התקבלו ממנו כל ההפניות המתאימות לביצוע הבדיקות.

בקבוצת גילאים מבוגרת שבה משרתים קצינים ואנשי קבע, סביר שלא מתקיימת העמדת הפנים שנהוג לייחס לחיילים בשירות החובה כשהם מעוניינים לקבל ימי מנוחה או פטורים ולכן על הרופא לבדוק ברצינות ולעומק כל טענה ותלונה, להפנות לבדיקות המתאימות ולהיערך גם להמשך טיפול לאור התוצאות והממצאים שהחייל ישוב איתן למרפאתו.

אם נגרמה לכם רשלנות באחת מתחנות החשיפה של המחלה או באחת מנקודות הטיפול האפשריות בה, פנו בהקדם לעורך דין רשלנות רפואית בצבא שיוכל להעריך את סיכויי התביעה ולהנחות אתכם כיצד לפעול.

עורך דין שמתמחה בתביעות מול משרד הביטחון והמערכת הצבאית יוכל לסייע לכם להתמודד עם הבירוקרטיה, הגישה והמדיניות ולספק היבטים משפטיים קונקרטיים שישכנעו את השופט לפסוק פיצויים בסופו של דבר.