רשלנות רפואית באבחון קרע בגיד אכילס בצבא

כניסה של רסיס לתוך הגיד באמצע פעולה מבצעית או אימון; פציעה שנגרמה תוך כדי פעולה פיזית של החייל או החיילת; עומס יתר על משקל הגוף באימון הכנה ליחידה מובחרת או קורס מפקדים. כל אלו הם דוגמאות למקרים שבהם עשוי להיגרם קרע בגיד אכילס בצבא ולהביא לכדי כאבים אקוטיים ומגבלה צמיתה בהליכה. מתי נגרמת רשלנות רפואית באבחון קרע בגיד אכילס בצבא? 

גיד אכילס – חשיבותו והפגיעה בו

גיד אכילס שאחראי לאלסטיות שבין כף הרגל והקרסול ומחבר בין השריר והעצם שמעליו, הוא הגיד העבה ביותר בגוף האדם. שמו ניתן לו בעקבות אכילס היווני שלחם בטרויה והובס רק כאשר חץ פגע בו באותו המיקום.

הודות לעובי הייחודי שלו, גיד אכילס מסוגל לשאת עומסים כבדים במיוחד – פי כמעט 4 ממשקל הגוף בהליכה ופי 7.7 ממשקל הגוף בריצה.

אז אם מדובר בגיד עבה וחסון כל כך, כיצד הוא נקרע? ובכן, מדובר בקרע שנפוץ יותר בקרב גברים בגילאי 40 ומעלה, שמתאמנים במתכונת לא אינטנסיבית שייתכן והעמיסה יתר על המידה. בנוסף קרע בגיד אכילס נגרם עקב פציעה, שימוש בסטרואידים והשמנת יתר. הסימנים כוללים כאב פתאומי וחד לרבות צליל של קריעה באזור וקושי בהליכה.

רשלנות רפואית באבחון קרע בגיד אכילס

אבחון הקרע מתבצע בדרך כלל תוך כדי שילוב בין בדיקות הדמיה (רנטגן ו-MRI) ובדיקה ידנית המלמדות גם על מתן הטיפול המתאים לקרע ומצבו, כמו תרופות סטרואידיות, קיבוע, ניתוח ועוד.

ולכן כאשר מתייחסים לרשלנות רפואית בצבא בהקשר זה, מדברים בראש ובראשונה על הימנעות מאבחנה שנגרמת לא פעם עקב פגמים במערכת הבריאות הצה"לית, מה שמאלץ את החיילים להסתפק בבדיקת רופא יחידה או חובש כשמדובר בבסיס שטח, שאינם מוסמכים לאבחן או לטפל בבעיה זו.

רשלנות רפואית נוספת תיגרם אם אכן בוצעה בדיקה אך האבחון שלה היה שגוי וכך גרם למתן טיפול שגרם נזק חמור עוד יותר לקרסול, הוסיף כאבים נוראיים וגרע עוד יותר מההליכה.

כדי לקבוע שאכן התרחשה רשלנות רפואית בסוגיה של קרע בגיד אכילס, צריך לקבוע כי הרופא המאבחן או המטפל כשל במבחן הרופא הסביר – כלומר שהרופא עצמו סטה מדרכי ההתנהגות והפרקטיקות הרפואיות שמצופות מכל רופא סביר.

כמו כן, תידרש הוכחה לכך שהרופא הפר את חובת הזהירות שלו כלפי המטופל – למשל שהחייל הגיע ודיווח על תסמינים שמעידים על קרע בגיד אך הרופא התעלם מהם, התייחס לתלונותיו של החייל אך לא הפנה אותו לבדיקות המתאימות או העניק לו טיפול תרופתי שאיננו פותר את הבעיה וגורם לפיכך להחמרתה.

וכמובן – אם לאור כל אלו נגרם לחייל נזק קשה ואף בלתי הפיך, שמספק עילה לתביעת רשלנות רפואית וקבלת פיצויים בהתאם.

על מנת שתביעת הרשלנות תוגש ותתקבל כסדרה, חשוב לגייס מומחה רפואי שיוכיח כי בוצעו במקרה הנוכחי פעולות שאינן סבירות, אשר בגינן נגרם נזק חמור וכבד יותר לגיד והקרסול כולו.

המומחה הרפואי יידרש להוכיח קשר סיבתי בין הנזק שאכן נגרם לחייל ובין האבחון השגוי שבוצע לו וכתוצאה מפעולות שאין עומדות במבחן הרופא הסביר וחובת הזהירות.

אבחון שגוי של קרע בגיד – מקרה לדוגמה

במקרה לדוגמה מהחיים האזרחיים, תובעת שהייתה בת 15 כשאירע המקרה, תבעה את רופא קופת החולים ואת מדינת ישראל בסכום של 1.7 מיליון שקלים בגין נזק צמית בגיד אכילס. הנערה נפצעה בגיד לאחר שזכוכית שהתנפצה חדרה לרגלה באותו המיקום. היא פונתה לבית החולים וקיבלה טיפול שבמסגרתו התקיים חשש לקרע בגיד.

אלא שבפועל הנערה נשלחה לצילום רנטגן שאיננו מתאים לאבחון תרחישים של קרע וכך על אף החשד המוקדם, לא התגלה קרע בגיד אכילס ולא הוענק לו טיפול מתאים.

כחודש לאחר מכן הנערה הגיעה לרופא המשפחה בקופת החולים באמצעות קביים, מאחר ולא יכלה לדרוך על רגלה כלל והתלוננה על המצב.

הרופא שאכן עיין במסמכים הרפואיים מבית החולים וראה כי היה בזמנו חשש לקרע בגיד אכילס, לא שעה לטפל בו מאחר והעדיף להסתמך על קודמיו.

לכן הוא המליץ על חבישה בסד למתיחת הגיד ודריכה על הרגל הכואבת כמה שאפשר. המלצות אלו גרמו להחמרה קשה ולסבל אדיר לנערה, שנפלה בסופו של דבר בעת שניסתה ללכת.

בדיקת אולטרסאונד נכונה שסוף סוף בוצעה לה גילתה קרע מלא בגיד, שנגרם בעקבות החמרה קשה מהפציעה הראשונית.

היא נותחה לתיקון הגיד ונותרה עם מגבלה בתנועת הקרסול וצלקת מקומית גדולה.

בית המשפט ראה בחומרה את העובדה שהנערה מעולם לא הופנתה למעקב אורתופדי, לא קיבלה המלצה לבדיקת אולטרסאונד השוללת קרע ולא הובהר לה שעשויה להתרחש טעות באבחון שתביא לתוצאה שונה מכיוון שקיימות מספר אסכולות לטיפול בקרע בגיד אכילס ולהן יתרונות וחסרונות שונים, לרבות הסבר מתאים לה ולהוריה לגבי מצבה.

לאור כל אלו נקבע כי בית החולים התרשל והפר את חובת הזהירות. לעניין רופא קופת החולים נקבע כי פעל כראוי ולא התרשל, מכיוון שנקט באמצעי טיפול ואבחון מהגישה השמרנית, שמקובלת למצבים של קרע בגיד. לתובעת נפסקו 180 אלף ₪ פיצויים, מהם עליה לשלם את הוצאותיו הרפואיות של רופא קופת החולים בסך 25,000 ₪.

רשלנות רפואית של קרע בגיד בצבא

מכיוון שאין כל הבדל ברמת החוקיות בין תביעות רשלנות רפואית באזרחות ובצבא, כל חייל סדיר וחייל קבע שלא אובחנו כראוי עם קרע בגיד כך שהנזק שנגרם לו הלך והחמיר, רשאים להגיש תביעה מתאימה לרבות בגין קבלת טיפול רשלני במסגרת שאיננה צבאית.

את התביעה עצמה יש להגיש לקצין אגף התגמולים במשרד הביטחון – הגורם האחראי לתביעות נזקי גוף של חיילים ומשרתי כוחות הביטחון לרבות מג"ב, משטרה כחולה, אנשי שב"כ ומוסד ועוד.

במסגרת הליך התביעה תבוצע בדיקת רופאים מומחים להערכת הנזק שנגרם לחייל והיא תוצג כחוות דעת רפואית במעמד הדיון בבית המשפט.

הדיון עצמו הוא כאמור המקום שבו ייבחן הקשר הסיבתי בין הנזק להתנהלות הרשלנית ובו השופט יקבע את חומרת הנזק כך שיהיה אפשר לקבוע את גובה הפיצויים המתאים.

חשוב לומר שרשלנות רפואית בצבא מתרחשת בכל התחומים לרבות בוועדות הרפואיות של צה"ל טרם הגיוס, במבדקים לקורסי מ"כים וקצינים, בקורסי הקד"צ ובימי הגיבוש ליחידות המובחרות והסיירות במסגרתם עשוי להיגרם קרע בגיד אכילס עקב מאמץ מיוחד, נשיאה של משקל חריג או פציעה כלשהי.

כאמור, הרשלנות עצמה תיגרם עקב שגיאה באבחון או מתן הטיפול, אך במסגרת הצבאית הדגם הנפוץ ביותר הוא של עיכוב באבחון או העדר אבחון תוך התעלמות מתלונות החייל, אבחון שגוי וסיבוך רפואי.

רשלנות רפואית בצבא היא עניין לעורך דין מומחה!

במקרים של רשלנות רפואית חשוב לזכור כי נטל ההוכחה מוטל תמיד על התובע עצמו ולכן החייל או החיילת הם אלו שיצטרכו להוכיח שהאירוע התרחש במסגרת שירותם הצבאי ולבנות תיק תביעה מסודר שעומד על השתלשלות האירועים המדויקת.

לאור האתגר והמורכבות הרפואית-משפטית בתחום זה, רצוי להתייעץ עם עורך דין נזקי גוף המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בצבא ויודע כיצד לפעול מול המערכת הצבאית לאור המורכבות והמדיניות הקיימת לה ולספק ללקוחותיו את מלוא הפיצויים והזכויות כפי שמגיעים לו.