תביעות נפגעי פעולות איבה

מי שנפגע כתוצאה מפעולת איבה במדינת ישראל, יכול להגיש תביעה לפיצויים מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל- 1970. על מנת לזכות בהכרה כנפגע איבה, יש להוכיח כי הפגיעה נגרמה בזמן ועקב פעולת איבה. למרות שעל פניו, הדבר נראה פשוט, לא פעם נתקלים התובעים בקשיים בהוכחת תביעתם, וגם לאחר שכבר הוכרו כנפגעי פעולות איבה, עליהם לנהל מאבק נוסף בוועדה הרפואית על גובה אחוזי הנכות שנקבעו להם. אז מה עושים לפני שמגישים תביעה לפי חוק נפגעי פעולות איבה? כל הפרטים נמצאים כאן.

 

נפגעי פעולות איבה – ההגדרה

לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה פגיעת איבה הינה אחת מההגדרות הבאות:

  1. פגיעה מפעולות איבה/טרור של כוחות צבאיים, צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או מפעולות איבה של ארגון עוין לישראל, או מפעולות איבה שבוצעו תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם, או על מנת לקדם את מטרותיהם.
  2. פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה או כאשר היה חשש סביר לפעולת איבה.
  3. פגיעה מכלי נשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב, או שהיה מיועד נגד פעולה כזו, גם אם לא הופעל.
  4. פגיעה ממעשה אלימות, שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני, ככל שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.

 

ומה זה אומר בפועל?

ניכר שחוק נפגעי פעולות איבה הוא רחב יחסית, וכולל בתוכו את כל מי שנפגע באופן ישיר או עקיף מפעולת איבה. זה כולל למעשה את כל מי שנפגע מפעולות כמו פיגועי ירי, דקירה, פיצוץ, פיגועי דריסה, וכמובן מי שנפגע מטילים, קסאמים, קטיושות, פצמ"רים, בין אם נפגע ישירות ובין אם נפגע באופן עקיף, בין אם נפגע בגוף ובין אם נפגע בנפש, פגיעת חרדה וכל פגיעה נפשית אחרת.

כאשר מדובר בפגיעה נפשית, ולצערנו במציאות הישראלית יש לא מעט פגיעות המתרחשות כתוצאה מפעולות איבה, הרי שזו יכולה להיגרם לא רק כתוצאה מנוכחות בפיגוע, או כל פעולת איבה אחרת, אלא גם כתוצאה מחשיפה לאירוע האיבה כעד ראייה או כמי שבא להגיש עזרה.

כלומר, גם אם לא נפגעתם באופן ישיר מפעולת האיבה, וגם אם רק נכחתם במקרה במקום האירוע או עברתם ליד ונחשפתם למראות קשים של דם, פצועים והרוגים, במידה ותתפתח אצלכם פגיעה נפשית, יש אפשרות שתוכלו להגיש תביעה בגינה ולהיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה.

 

הליך התביעה

על מנת להיות מוכר כנפגע פעולות איבה, יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי. לתביעה יש לצרף אישורים ומסמכים שמעידים על הפגיעה שהתרחשה כתוצאה מאירוע האיבה אליו נקלע התובע.

כאמור, יש צורך להוכיח שהנזק שנגרם לכם נגרם בזמן ועקב פעולת איבה, כהגדרתה בחוק.

סעיף 2 לחוק, שכותרתו "חזקת פגיעת איבה" קובע: "נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת". כלומר, אם נסיבות הפגיעה, שאותן על התובע להוכיח באמצעות ראיות ועדויות, מניחות את הדעת שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מפגיעת איבה, הרי שייקבע שמדובר בפגיעת איבה, ורק אם יימצאו ראיות שיוכיחו אחרת, ייקבע שאין מדובר בפגיעת איבה והתביעה תידחה.

ניקח לדוגמא אדם שטוען שרץ לתפוס מחסה כששמע אזעקת "צבע אדום" ותוך כדי ריצה נקע את קרסולו ונגרם לו נזקק לרצועות בקרסול. הרי אותו אדום יכול היה לנקוע את קרסולו ללא קשר לפגיעת האיבה. אז איך יוחלט שאותו אדם אינו משקר ובעצם רוצה "להלביש" על חבלה שאירעה לו בנסיבות אחרות פגיעת איבה? כאמור, נסיבות החבלה ייבדקו היטב, כולל העדויות לתמיכה בה, ואם יגיעו למסקנה שמתקבל על הדעת שאכן מדובר בפגיעה שהתרחשה עקב פגיעת איבה, אזי תהיה הכרה.

מעבר לתנאים שהוזכרו לעיל, על התובע להיות תושב או אזרח ישראלי בעת שנפגע. כלומר, תיירים או עובדים זרים או פלסטינים שעובדים בארץ ונפגעו בפעולת טרור בישראל, אינם זכאים לתבוע מכוח החוק.

חשוב לדעת כי הפגיעה יכולה להתרחש במדינת ישראל או מחוצה לה. לצערנו במציאות של היום, ישראלים הנופשים בחו"ל עלולים להיות יעד לפיגועי טרור גם בחו"ל. על מנת שפגיעת איבה המתרחשת בחו"ל תוכר כפגיעת איבה, עליה להיות מכוונת כנגד פגיעה בישראל או באדם בשל היותו ישראלי או יהודי.

לרוב, נסיבות החבלה בפגיעת איבה הנן ברורות. אז מתי אם כן מתעוררות הבעיות? כשהנסיבות לא ממש ברורות, או שאין ארגון שלקח על עצמו את האחריות לביצוע מעשה האיבה. ושוב, במציאות הישראלית, אנו עדים גם ללא מעט מקרים של מפגעים הפועלים עצמאית מבלי שהם משתייכים לשום ארגון. מקרים אלו עשויים להוות בעיה בהגדרת האירוע כאירוע איבה.

 

מי מקבל את ההחלטה במי להכיר כנפגעי פעולות איבה?

ההחלטה בתביעה מתקבלת על ידי "הרשות המאשרת" שמונתה לתפקיד מטעם משרד הביטחון. הם מקבלים את פרטי התביעה ובוחנים את כלל הנסיבות על מנת לקבוע אם מדובר היה באירוע איבה. במידה ונקבע שלא מדובר באירוע איבה – ניתן להגיש ערר תוך 60 יום לוועדת הערעורים.

 

מהן ההטבות להן זכאים נפגעי פעולות האיבה?

לאחר שאדם מסוים הוכר כנפגע פעולת איבה, הוא יוזמן להתייצב בפני וועדה רפואית שתבחן את פגיעתו ותקבע את דרגת הנכות שלו. גובה הפיצוי והזכויות המגיעות לו ייקבעו בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה לו בוועדה הרפואית:

אם תיקבע לנפגע האיבה דרגת נכות שעולה על 10% אך פחותה מ 20%: יהיה הנפגע זכאי למענק כספי חד פעמי.

אם תיקבע לנפגע האיבה דרגת נכות של מעל 20%: יהיה הנפגע זכאי לתגמול חודשי מידי חודש בחודשו לכל חייו. רק במידה ותיקבע דרגת נכות בשיעור 20% ומעלה, יהיה הנפגע זכאי לזכויות והטבות נוספות כמו סיוע בשיקום מבחינה לימודית ומקצועית, מימון של ימי אשפוז, מימון של תרופות וטיפולים, דמי הבראה ועוד.

בני המשפחה של הנפגע, שנאלצים לטפל בו ולעזור לו בגלל נכותו, יהיו זכאים גם כן לזכויות והטבות כמו החזר על ימי עבודה שהם הפסידו, החזרים על נסיעות, סבסוד מקום לינה בקרבת בית החולים בו אושפז הנפגע, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.

יש לציין כי חוק נפגעי פעולות איבה דומה במהותו לחוק הנכים, והזכויות הנכללות בחוק נפגעי איבה זהות כמעט לחלוטין לזכויות המוענקות מכוח חוק הנכים. כך למשל, שיעור התגמולים והמענקים הכספיים זהים לחלוטין.

בהתאם, גם הזכויות והתגמולים המגיעים לבני משפחתו של מי שנספה בפעולת איבה יהיו זהים לזכויות והתגמולים המשולמים מכוח חוק משפחות שכולות.

מידע לגבי סכומי המענקים הכספיים וסכומי התגמולים החודשיים המגיעים לנפגעי פעולות איבה ניתן למצוא במאמר " קביעת אחוזי נכות לנפגעי משרד הביטחון" ובאתר המוסד לביטוח לאומי. מידע לגבי הזכויות וההטבות המגיעות לבני משפחתו של מי שנספה בפעולת איבה ניתן למצוא במאמר " תהליך ההכרה במשפחות שכולות" ובאתר המוסד לביטוח לאומי.

 

מתי צריך להגיש את התביעה?

בהתאם לחוק, יש להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מהיום בו התרחשה פעולת האיבה שבגינה תובעים. חשוב לדעת שככל שהתביעה תוגש מאוחר יותר – סיכוייה להתקבל יקטנו. הסיבה לכך היא שככל שהזמן עובר, הקושי להוכיח את שאירע גדול יותר.

למרות זאת – לא מדובר בכלל ברזל, ולעיתים מתקבלות תביעות גם לאחר המועד האמור, ככל שלתובע יש הוכחות, מסמכים, תמונות וראיות נוספות המעידות על כך שאכן התרחש האירוע בו הוא נפגע ושהפגיעה נגרמה לו בזמן ועקב אותו אירוע איבה. בדומה לתביעות בגין מחלות נפשיות המוגשות למשרד הביטחון, גם כאן ישנה הבנה כי לא פעם קורה שלוקח לנפגע זמן רב להבין שהוא נפגע נפשית, וגם ההתעסקות עם הגשת תביעה שכזו הנו דבר לא פשוט עבור מי שנפגע בנפשו, ומסיבות אלו, ישנה התחשבות מסוימת בתובעים, אך היא נעשית עד גבול מסוים.

 

הדין לגבי נפגעי פעולות איבה שהם גם "נפגעי עבודה" או שהם גם נפגעי תאונת דרכים

מי שנפגע בפעולת איבה כאשר היה בעבודה שלו, או בדרך אליה או ממנה, יכול להיחשב הן כ"נפגע עבודה" והן כנפגע איבה, אך אין הוא יכול לקבל פיצויים כפולים, ויהיה עליו לבחור מכוח איזה חוק הוא רוצה לקבל את הפיצוי המגיע לו. הפיצוי בכל מצב הוא שונה, ולכן כאשר מדובר בפגיעת איבה שהיא גם פגיעת עבודה, מומלץ לכל נפגע להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום על מנת להבין את הכדאיות של כל מסלול ובאיזה מסלול הוא יקבל פיצויים שישתלמו לו יותר. הדבר משתנה כמובן ממקרה למקרה ותלוי בנסיבות האירוע, בחומרת הפגיעה, ובנתוניו של הנפגע – רמת השכר שלו, גילו וכדומה.

גם מי שנפגע בפעולת איבה שהיא גם תאונת דרכים, יכול להיחשב הן כנפגע איבה והן כנפגע תאונת דרכים, אך אין הוא יכול לקבל פיצויים כפולים, ויהיה עליו לבחור מכוח איזה חוק הוא רוצה לקבל את הפיצוי המגיע לו. הפיצוי בכל מצב הוא שונה, ולכן גם כאשר מדובר בפגיעת איבה שהיא גם תאונת דרכים, מומלץ לכל נפגע להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום על מנת להבין את הכדאיות של כל מסלול ובאיזה מסלול הוא יקבל את הפיצויים שישתלמו לו יותר.

מעבר למורכבות שיש במקרים כנ"ל, תביעות כאלה יכולות להיות לפעמים גם קשות להוכחה. ניקח לדוגמא מקרה שבו נהג פלסטיני הנוסע בכבישי ישראל מאבד שליטה על הרכב ומתנגש ברכב אחר או בהולכי רגל וגורם לפגיעתם. אם אכן יוכח שאיבד שליטה על הרכב ושלא הייתה לו כוונה לפגוע באנשים, ייחשב הדבר כתאונת דרכים, ואז פיצוי הנפגעים יהיה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. אך אם יוכח שהייתה לאותו פלסטיני כוונה לבצע פיגוע דריסה ולפגוע בישראלים, אז יוכלו הנפגעים לתבוע מכוח חוק נפגעי פעולות איבה. כאמור, יש הבדל בין הפיצויים הניתנים מכוח שני החוקים הנ"ל, ולכן גם יש משמעות להכרה מכוח חוק זה או אחר.

 

נפגעי חרדה – מה חשוב לדעת

באירועי נפילת טילים אנו שומעים לרוב על אנשים שלקו בחרדה. לפעמים החרדה היא זמנית וחולפת לאחר מספר שעות, ולפעמים היא נשארת ואף הופכת לקבועה, ואז היא עשויה להקשות על תפקודו של הנפגע ולפגוע באיכות חייו. הרבה מנפגעי החרדה לרוב לא פונים לטיפול רפואי, בין אם בגלל שהם מקווים שמדובר במשהו רגעי וזה יעבור, ובין אם בגלל שמדובר בפגיעה שאינה מוחשית כמו פגיעה גופנית ולכן גם קשה להבחנה והפנמה. כשהם כבר פונים בתביעה, הם עלולים להיתקל בקשיים בהוכחתה. לכן, במקרה של פגיעת חרדה מומלץ לפנות לטיפול רפואי באותו היום, על מנת לתעד את הפגיעה ואת הגורם לה.

 

לסיכום

הליך ההכרה בפגיעה כפגיעת איבה יכול להיות מורכב לפעמים. ניהול ההליך המשפטי הנו "כאב ראש" לא קטן, במיוחד למי שנפגע בנפשו, ולכן יש חשיבות וגם יתרון להיעזר בשירותיו של עורך דין המומחה בתחום, על מנת לזכות בהכרה כנפגע פעולות איבה ולקבל את הפיצויים המגיעים לכם.

תוכן עניינים

מאיר גרינברג ושות׳. משרד עורכי דין
Meir Grinberg and & co. Law office

מאיר גרינברג ושות' הנו משרד עורכי-דין משפחתי אשר נוסד בשנת 1950 ע"י עו"ד מאיר גרינברג ז"ל. המשרד מנוהל כיום ע"י עו"ד נפתלי גרינברג. המשרד עוסק מאז היווסדו בתחום הייצוג של נכי צה"ל, הן בתביעות נגד משרד הביטחון (לקצין התגמולים באגף השיקום), הן בערעורים לועדות הערעורים בכל רחבי הארץ, והן בערעורים על ועדות רפואיות של משרד הביטחון בכל רחבי הארץ.

פגישת ייעוץ ללא תשלום וללא התחייבות!