ייצוג בוועדות רפואיות

הוועדה הרפואית של משרד הביטחון היא שלב קריטי בתהליך התביעה לנפגעי כוחות הביטחון. הכנה נכונה והדרכה מקצועית של עורך דין לפני הוועדה יכולים לשפר משמעותית את הסיכוי לזכות באחוזי הנכות המתאימים. עורך דין יעקב אמיר ממשרד גרינברג, מומחה בייצוג בפני ועדות רפואיות במשרד הביטחון, מציג בפניכם מדריך מפורט הכולל טיפים חשובים שיסייעו לכם להתנהל בצורה נכונה מול הוועדה.

 

חוות דעת רפואית פרטית

הגעתכם לוועדה הרפואית של משרד הביטחון מלווה בחששות רבים, והכנה מוקדמת היא המפתח להצלחה. אחד הצעדים שתוכלו לעשות הוא להצטייד בחוות דעת רפואית מרופא מומחה פרטי. מכתב מהרופא המטפל הקבוע שלכם יכול להיות מועיל, אך הוא לא בהכרח יספיק. לרוב הרופאים המטפלים אין את הניסיון והידע הנדרש לצורך הערכת אחוזי הנכות, והם עלולים שלא לציין את חומרת המגבלה התפקודית (קלה, בינונית, קשה) בצורה המתאימה.

חוות דעת מקצועית מרופא מומחה שמבין בתהליכי הוועדה הרפואית של משרד הביטחון, תוכל להעריך את שיעור הנכות בצורה טובה ובהתאם לתקנות הנכים (שהן שונות מתקנות הביטוח הלאומי). חוות דעת זו תספק לוועדה תמונה ברורה ומפורטת של מצבכם הרפואי, תפרט את התלונות שלכם, תתאר את חומרת המצב והפגיעה התפקודית, ותתאים את הפגימות שלכם לסעיף הנכות הרלוונטי, שלא פעם זו מלאכה שאינה פשוטה, ונעשית בשיתוף פעולה של הרופא הפרטי עם עורך הדין המייצג.

אם מדובר בבקשה להחמרת מצב, חשוב להציג בברור את השינוי שחל במצבכם הבריאותי בהשוואה למצב שהיה קיים בעבר. חוות הדעת צריכה להיות מפורטת ומקצועית, במיוחד בנקודה הזו, כך שתוכל לשכנע את הוועדה באחוזי הנכות המגיעים לכם.

הבהרת החלטות הוועדה

במקרים רבים, החלטות הוועדה הרפואית המחוזית (מהדרג הראשון) מקפחות את הנכים בקביעת אחוזי נכות נמוכים, וזאת אף ללא כל הנמקה מספקת. לעיתים הנימוקים לאקוניים, ולעיתים אף חסרים לחלוטין, מה שמקשה על הנכה להבין את משמעות ההחלטה. גם כאשר ניתנים נימוקים, הם עשויים להיות מנוסחים במונחים רפואיים שאינם מובנים לנכה. עורך דין מנוסה הבקיא בתחום בהחלט יוכל לעזור לכם להבין את החלטת הוועדה וכיצד ניתן לערער עליה.

חשוב מאוד לבקש מהוועדה שתנמק את החלטותיה באופן כזה שיהיה ברור ומובן לנכה. בתי המשפט המחוזיים שדנים בערעורים על החלטות של ועדות רפואיות עליונות (ערכאת הערעור על הוועדה המחוזית), נוהגים לציין זאת בפסקי הדין שלהם, אך לצערנו, הוועדות הרפואיות עדיין לא מנמקות את החלטותיהן בצורה מובנת, לא לנכה ואף לא לבית המשפט. חוסר הנמקה או הנמקה לא ברורה הם לעיתים קרובות סיבה / נקודה משפטית מוצדקת להגשת ערעורים לבית המשפט המחוזי.

 

רישום מלא בפרוטוקול

פרוטוקול הוועדה הוא המסמך שמשקף את כל מה שנאמר ונעשה במהלך הבדיקה, ומכאן חשיבותו. אם מזכירת הוועדה לא רשמה בפרוטוקול דבר מסוים ממה שאמרתם, זה כאילו לא נאמר, ואז לא ניתן יהיה לטעון בערעור שהדבר כן נאמר. לכן חשוב לדבר בקצב המתאים לרישום, ולוודא שכל התלונות וההערות שלכם נרשמות במלואן, לפני שאתם חותמים על הפרוטוקול. אם לאחר שיצאתם מהוועדה שמתם לב לטעות או ששכחתם להזכיר נושא מסוים, ניתן לבקש מהוועדה להוסיף אותו. גם אם שמתם לב לזה רק לאחר שהגעתם הביתה, ניתן לפנות ליושב ראש הוועדות הרפואיות ולציין את מה שלדעתכם חסר או נשמט מהפרוטוקול הוועדה.

לפעמים ישנן תלונות מהותיות שאם הן לא נרשמות בפרוטוקול, הדבר עלול לפגוע בסיכוייכם בערעור. מאחר ולרוב, אתם לחוצים במעמד בדיקת הוועדה, אתם לא זוכרים את כל התלונות שלכם, וגם ייתכן שלא תהיו מרוכזים בלקרוא את הפרוטוקול לפני החתימה, ולכן מומלץ להביא מלווה אחד (אתם זכאים לכך על פי החוק) שיעזור לכם וידאג שכל התלונות שלכם הוזכרו ונרשמו.

לא פעם מתנהל שיח עם חברי הוועדה שלא נרשם בפרוטוקול, ולעיתים חשוב שהשיח הזה יירשם, שכו עשויות להיות לו משמעויות משפטיות לאותו דיון או להמשך בערעור. אם אין לכם את ההבנה המשפטית המתאימה, לא תדעו לציין זאת. חברי הוועדה מצדם לא בהכרח ירשמו את הדברים בפרוטוקול. לכן חשוב שיתלווה אליכם לא סתם מלווה חבר אלא עורך דין המתמחה בייצוג בוועדות רפואיות של משרד הביטחון.

 

קביעת הנכות ממועד השחרור

אם זו הפעם הראשונה שאתם נבדקים בוועדה רפואית לאחר הכרה בנכות, ובמיוחד אם עברו מספר שנים מאז הגשת התביעה למשרד הביטחון ועד למועד הבדיקה בוועדה, חשוב לבקש מהוועדה לקבוע את הנכות לא רק להיום, אלא ממועד השחרור מצה"ל או ממועד הגשת התביעה (תלוי מתי הוגשה התביעה) ועד היום.

בתחום הנפשי, למשל, ניתן לבקש לקבוע לתקופות אשפוז 100% נכות. לקביעה זו עשויה להיות משמעות כספית משמעותית, ולכן אל תוותרו על אף סכום שמגיע לכם. במקרים בהם הנכה היה מאושפז בבית חולים, ניתן לבקש לקבוע נכות מקסימלית לאותה תקופה. הוועדות הרפואיות מצדן לא יקבעו לכם את הנכות הזו, אם לא תבקשו מהן זאת באופן מפורש. זו עוד סיבה מדוע רצוי שלוועדה יתלווה אליכם עורך דין המתמחה בייצוג בוועדות רפואיות של משרד הביטחון.

 

דיון בפגימה אחרת והאפשרות של הפחתת שיעור הנכות

במקרים בהם הוועדה הרפואית המחוזית מבקשת לדון בפגימה מוכרת אחרת, שלא ביקשתם לדון בה, חשוב לדעת שאין לה סמכות לעשות זאת. לוועדה הרפואית העליונה יש סמכות לדון בכך, אך גם היא צריכה להודיע לנכה על כך מראש, ולאפשר לנכה להגיש חוות דעת רפואית מתאימה.

במצבים כאלה, ניתן לבקש לעצור את הדיון על מנת להיערך כראוי ולהגיש חוות דעת רפואית מתאימה. לפעמים יהיה עדיף לבקש לבטל את ההליך עצמו, לאור הערות הוועדה, ולהישאר עם אחוזי הנכות שהיו. לכן חשוב שיהיה לצדכם עורך דין שמכיר את הנושא וידע לתת לכם את הייעוץ הטוב ביותר עבורכם בזמן אמת.

 

נכות מוסבת לפי תקנה 9

אם הגשתם בקשה לנכות מוסבת לפי תקנה 9, חשוב מאוד להדגיש את הקשר הסיבתי שבין הנכות המוכרת לבין הנכות המוסבת. תחילה יש להוכיח את הקשר הסיבתי, ורק לאחר מכן יש להתייחס לחומרת המצב ואחוזי הנכות ההולמים של הנכות המוסבת.

לעיתים נכים מדברים בעיקר על חומרת מצבם, אך כאשר מדובר בנכות מוסבת, יש חשיבות ראשונה במעלה להוכחת הקשר הסיבתי תחילה. אם הוועדה תחליט שאין קשר בין הנכות המוכרת לבין הנכות המוסבת, אין משמעות לחומרת הנכות שלכם, שכן הבקשה תידחה. לכן במקרה של בקשה לנכות מוסבת, רצוי להצטייד בחוות דעת רפואית פרטית, שתהיה מבוססת על ספרות רפואית מתאימה להוכחת הקשר הסיבתי, וכמובן שגם תתייחס לחומרת המצב באחוזי נכות.

 

ערעור לוועדה הרפואית העליונה

כאמור, החלטות הוועדה הרפואית המחוזית לעיתים מקפחות באחוזי הנכות הנמוכים שנקבעו, ואף ללא הנמקה מספקת. אם אתם מרגישים שההחלטה לא צודקת, אל תוותרו על זכויותיכם והגישו ערעור לוועדה הרפואית העליונה.

בוועדה העליונה יושבים רופאים אחרים, לרוב בכירים יותר, שיבחנו את המקרה שלכם מחדש. הם יבדקו אתכם שוב ויעברו על המסמכים שהגשתם, ואם הם יתרשמו שאכן קופחתם, יש סיכוי שיקבעו לכם אחוזי נכות ראויים יותר. בדוח מבקר המדינה שנכתב על התנהלות הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון נקבע בין היתר שכ-50% מהערעורים לוועדה הרפואית העליונה מתקבלים. מדובר באחוז לא קטן, ולכן כדאי להיאבק על זכויותיכם, וכמובן כדאי לעשות זאת בצורה מקצועית ובליווי עורך דין המתמחה בייצוג בוועדות רפואיות של משרד הביטחון.

יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם הערעור נדחה ואף מופחתים אחוזי הנכות (אם לאחר אזהרת הוועדה החלטתם לא למשוך את הערעור אלא לנהל אותו עד סופו). לכן יש לשקול היטב את הסיכויים והסיכונים של הערעור. חשוב להיות מוכנים לקבל החלטה על המקום במקרה שהוועדה מציינת בפניכם את כוונתה להפחית מאחוזי הנכות שלכם. התייעצות עם עורך דין מנוסה יכולה לסייע לכם לקבל החלטות מושכלות במצבים קריטיים אלו.

 

ייצוג עורך דין בוועדה רפואית

ההליך מול הוועדה הרפואית של משרד הביטחון יכול להיות מורכב במקרים מסויימים, ולא פעם נדרשת קבלת החלטה על המקום או לטעון טענת נגד מול טענה שמעלים חברי הוועדה. לכן, חשוב להיות מלווה בעורך דין מומחה בתחום. עורך דין מנוסה יידע לייצג אתכם בצורה הטובה ביותר, ולהבטיח שזכויותיכם ימוצו במלואן.

אם בחרתם לא להיות מיוצגים, עליכם להכיר היטב את תקנות הנכים שלפיהן קובעות הוועדות הרפואיות את אחוזי הנכות שלכם בכל פגימה ופגימה. כל סעיף ליקוי בתקנות כולל תנאים מסוימים שיש לעמוד בהם כדי לזכות באחוזי הנכות הכתובים לצדו. חשוב להראות שהמצב שלכם תואם את כל התנאים בסעיף הרלוונטי. ישנם סעיפים ספציפיים וישנם סעיפים כלליים, וחשוב לדעת להתאים את הסעיף הנכון למצבכם, בין אם מדובר בנכות פיזית ובין אם מדובר בנכות נפשית. לפעמים דווקא סעיף ביניים, שאינו קיים בתקנות, עשוי להתאים למצבכם, ובמקרה כזה חשוב לדעת להציג את המצב כמתאים לסעיף הביניים בצורה הנכונה ביותר.

 

הכרת ההוראות הכלליות של התקנות

מלבד הכרת סעיפי הליקוי הספציפיים, חשוב גם להכיר את ההוראות הכלליות והמיוחדות שמופיעות בתחילת התקנות. הוראות אלו כוללות הוראות חשובות לגבי חישוב דרגת נכות משוקללת במספר פגימות, הנחיות לגבי אחוזי נכות בתסמונות שונות, התאמה בין סעיפי ליקוי שונים, ועוד. אחת הדוגמאות היא נכות נפשית הנובעת מנכות גופנית. ישנו סעיף 4 הכללי (לא סעיף 4 המתייחס למחלת הסוכרת) שקובע שכל נכות נפשית שנלווית לנכות גופנית כלולה בנכות הגופנית ולא מוסיפים עליה אחוזי נכות אלא אם "התגובה הנפשית חורגת בעוצמתה מזו ההולמת את אותה פגימה." חשוב לדעת כיצד לפרש את אותו חריג וכיצד להציג את הדברים לוועדה על מנת שהוועדה לא תבחר באפשרות של דחיית בקשתכם לנכות נפשית מוסבת מהסיבה שהנכות הנפשית שלכם לא חורגת ממה שהולם את הפגיעה הגופנית שלכם. לעיתים טיעון המתבסס על הוראות אלו עשוי לשפר את מצבכם ולהגדיל את אחוזי הנכות שלכם. לכן יש לעיין בהוראות אלו היטב ולהבין את משמעותן ביחס למצבכם הרפואי. רק עורך דין המתמחה בייצוג בוועדות רפואיות של משרד הביטחון ובקיא בתקנות הללו, ידע לייצג אתכם נאמנה בוועדה.

 

בחינה שלכם מהכניסה בדלת לוועדה ועד היציאה ממנה

יש לזכור כי רופאי הוועדה בוחנים אתכם מהרגע שנכנסתם לחדר ועד שיצאתם ממנו. גם אם הם לא מציינים זאת במפורש, הם מתרשמים מאופן הליכתכם, ישיבתכם, דיבורכם, והאופן שבו אתם מגיבים לשאלות. היו כנים ואמיתיים לגבי הכאבים והקושי לבצע פעולות, אל תנסו להתאמץ יותר מדי להראות שאתם סובלים. רופאים מיומנים יכולים לזהות מאמץ מוגזם ולהתרשם כי אתם מגזימים בתלונותיכם. אם נדרשתם להתפשט לשם הבדיקה, גם כשנאמר לכם שהבדיקה הסתיימה, הרופאים בוחנים כיצד אתם מתלבשים חזרה. יכולה להיות בדיקה מכוונת ויכולה להיות בדיקה בהסח הדעת, ולכן חשוב שתבואו מוכנים לוועדה ותדעו מה צפוי לכם.

 

דגשים נוספים

התנהלות נכונה מול הוועדה

1. איסוף מסמכים רפואיים: איספו את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים למצבכם, כולל סיכומי ביקור, תוצאות בדיקות, אישורים על אשפוזים ועוד. מסמכים אלו יוכלו לשמש כחיזוק לטיעונים שלכם בוועדה. חשוב שהתיעוד במסמכים אלו של הרופאים המטפלים ישקפו את חומרת מצבכם והפגיעה התפקודית שלכם.
2. פניה לרופא תעסוקתי: רופא תעסוקתי יכול לסייע לכם להעריך את הכושר שלכם לעבודה ואת ההשפעה של הנכות על חייכם היומיומיים. המלצותיו יכולות לתמוך בטענותיכם לגבי השפעת הנכות על כושר העבודה שלכם.
3. הכנת חוות דעת מרופא פסיכיאטרי: במקרה של נכות נפשית, חשוב להצטייד בחוות דעת מפסיכיאטר מומחה. חוות הדעת תפרט את ההשפעה של הנכות על תפקודכם ועל המצב הנפשי שלכם ותסייע לקבוע את אחוזי הנכות המתאימים.

 

טיפולים נוספים

1. השתתפות בטיפולים: השתתפות בטיפולים רפואיים ושיקומיים מראה על רצון להשתקם ולהחלים, ויכולה להשפיע לחיוב על החלטות הוועדה. יש להציג תיעוד על השתתפות בטיפולים אלו. רצוי להראות שטיפולים אלו תרמו לשיפור קל בלבד וזמני, על מנת להראות שהמגבלה קיימת עדיין.
2. תיעוד על שינוי במצב הבריאותי: כל שינוי במצב הבריאותי שלכם, לטובה או לרעה, חשוב לתעד ולדווח לוועדה. שינויים אלו יכולים להשפיע על ההחלטות שיתקבלו. אם נתקפתם התקף כאבים שהשבית אתכם בבית, אם לא דיווחתם על כך והדבר לא נרשם, זה כאילו שהדבר לא קרה. לכן חשוב לתעד. במיוחד חשוב לתעד בפגימות שחומרתן מבוססת על תדירות ההחמרה במצב, כמו למשל פריקות כתף או התקפי אפילפסיה בהם הנכות נקבעת לפי תדירות הפריקות / ההתקפים.
3. עדויות תומכות: במקרים מסוימים, עדויות מתומכים קרובים יכולה לחזק את טענותיכם לגבי השפעת הנכות על חייכם. הדבר נכון בפגימות פיזיות, ובעיקר בפגימות נפשיות. סיפור המקרה (הטרו אנמנזה) מנקודת מבטו של קרוב לנכה יכולה לעזור להבין את חומרת המצב הנפשי בכללותו.

 

הבנת התהליך המשפטי

1. הכרת הזכויות והחוקים: חשוב להכיר את הזכויות שלכם ואת החוקים הרלוונטיים להליך. ידע זה יכול לסייע לכם להיערך בצורה טובה יותר ולהבין את תהליך העבודה של הוועדה.
2. הכרת הנפשות הפועלות: הכרת רופאי הוועדה, תפקידם ודרך התנהלותם יכולה לסייע לכם להבין את התהליך ולדעת למה לצפות.
3. הכנת תכנית פעולה: הכינו תכנית פעולה הכוללת את כל הצעדים שאתם מתכוונים לנקוט במהלך ההליך. תכנית זו תסייע לכם להיות מסודרים וממוקדים.

 

טיפים להצלחה בערעור

1. עריכה נכונה של הערעור: כתיבת הערעור בצורה מסודרת ומנומקת היא קריטית להצלחתו. יש לפרט את הטיעונים בצורה ברורה ולהסתמך על מסמכים וחוות דעת מקצועיות.
2. הכנת חוות דעת נוספות: אם הערעור נדחה, יש לשקול הגשת חוות דעת נוספות או פניה למומחים נוספים שיתמכו בטענותיכם.
3. מעקב אחר התהליך: יש לעקוב אחרי התהליך ולוודא שכל המסמכים והטפסים הוגשו בזמן. חשוב להקפיד על לוחות הזמנים ולהיות מעודכנים במצב הערעור.

 

הכנה נפשית

1. הכנה מנטלית: ההליך מול הוועדה הרפואית יכול להיות מתיש נפשית. הכנה מנטלית והתמדה יכולים לסייע לכם להתמודד עם הלחץ והמתח. הדבר נכון לגבי פגימות פיזיות, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בפגימות נפשיות.
2. תמיכה משפחתית וחברתית: תמיכה ממשפחה וחברים יכולה לסייע לכם להתמודד עם ההליך ולהישאר חזקים. אל תהססו לבקש עזרה ותמיכה מהסובבים אתכם, לפני, במהלך ולאחר הליך הוועדה.
3. פעילות גופנית ונפשית: שמירה על אורח חיים בריא, כולל פעילות גופנית, יכולה לסייע לכם להתמודד עם הלחץ והמתח הנפשי הנגרם כתוצאה מההליך.

 

מילות סיום

ההליך מול הוועדה הרפואית של משרד הביטחון הוא תהליך מורכב ומאתגר, אך הכנה נכונה והתנהלות מקצועית נכונה יכולים לפשט את ההליך ולשפר את סיכויי ההצלחה. הקפידו על כל הטיפים שהובאו במאמר זה, והשתמשו בעורך דין מומחה ומנוסה שיסייע לכם לקבל את הזכויות המגיעות לכם. בהצלחה!