כאשר חייל נפגע במהלך שירותו הצבאי, נדמה שמערכת הביטחון יכולה להכיר בזכויותיו רק אם הפציעה נותרת בעלת השפעה משמעותית על יכולותיו התפקודיות והחיים האישיים. במקרה של ד.ג., חייל צעיר ששירת בצה"ל, פציעה בברכו במהלך שירות חובה הפכה לאבן נגף משמעותית בהשתלבותו בשוק העבודה. סיפורו של ד.ג. מדגים את המורכבות של תהליך הגשת תביעה למשרד הביטחון, ואת החשיבות בהבנת הנהלים המשפטיים הנדרשים להכרה בנכות ובקבלת פיצוי מלא.
האירוע ששינה את חייו
ד.ג., צעיר ששירת כחייל חובה בצה"ל, לא יכול היה להעלות על דעתו כי אירוע שנראה תחילה כמתסכל אך חולף, ישפיע על עתידו. במהלך פעילות מבצעית בשירותו, נפגע ד.ג. בברכו. הפציעה, שהחלה בכאבים מקומיים בלבד, הפכה בהמשך למגבלה תפקודית ניכרת, אשר פגעה בכושר התנועה שלו וביכולת להמשיך ולממש את שאיפותיו בתחום הספורט.
לאחר שחרורו מהצבא, נאלץ ד.ג. להתמודד עם כאבים כרוניים שהלכו והחמירו, מה שמנע ממנו לעסוק בעבודות הדורשות כושר גופני גבוה והפך את ההשתלבות בשוק העבודה למשימה קשה ביותר.
הגשת התביעה: הצעד הראשון להכרה בזכויותיו
עם החמרת מצבו, פנה ד.ג. למשרד עו"ד גרינברג לצורך הגשת תביעה להכרה בנכות שנגרמה לו עקב פציעתו במהלך שירותו. הוא ביקש הכרה רפואית, סיוע כלכלי ופתרונות רפואיים שיסייעו לו להתמודד עם המגבלות הפיזיות שנגרמו.
במשרדו של עו"ד יעקב אמיר, המתמחה בייצוג נכי צה"ל ובתחום משרד הביטחון מזה שנים רבות, לווה ד.ג. לכל אורך הדרך. תחילה, התמקד עו"ד יעקב אמיר בהגשת תיעוד רפואי מפורט, כולל חוות דעת של אורתופדים מומחים שהעידו על חומרת הפציעה והשלכותיה על יכולתו של ד.ג. להמשיך ולתפקד באופן רגיל. כמו כן, הוצג בפני הוועדה הרפואית תיאור מפורט של השפעת הפציעה על שגרת חייו.
החלטת הוועדה הרפואית: הכרה בנכות זמנית
בדיון הראשון בוועדה הרפואית, הוכר ד.ג. כנפגע משירותו הצבאי, אך בשלב זה נקבעה לו נכות זמנית בשיעור של 22% למשך שנה. החלטה זו אפשרה לו לקבל קצבה חודשית, אך היא הותירה שאלות לגבי עתידו מבחינת הנכות וההכרה בזכויותיו.
הנכות הזמנית, שנועדה לאפשר למערכת להעריך את מצבו לאורך זמן, לא הבטיחה בהכרח כי הנזק יוגדר כנכות קבועה, דבר שדרש המשך תהליך משפטי וחשיבה מעמיקה.
מנכות זמנית לנכות קבועה
לאחר שנה, זומן ד.ג. לוועדה רפואית נוספת, במטרה להעריך מחדש את מצבו ולהתעדכן בהשפעת הטיפול שעבר. בוועדה זו, קבעה הוועדה כי הפציעה שהייתה בתחילה זמנית, הותירה נכות קבועה בשיעור של 12%. משמעות ההכרה בנכות קבועה הייתה הפסקת הקצבה החודשית שקיבל, אך במקביל הוא זכה במענק כספי חד-פעמי בגין הנכות הקבועה שנקבעה לו.
סיוע רפואי וכלכלי ששינה את חייו
למרות שההכרה בנכות צומצמה ל-12%, מענק כספי חד-פעמי היווה עבור ד.ג. תמיכה משמעותית בטיפול ובשיקום בעקבות הפציעה. המענק הזה, שהתקבל לאחר המאבק המשפטי שנוהל על ידי עו"ד יעקב אמיר, שימש את ד.ג. לצורכי טיפול רפואי והתמודדות עם מגבלותיו הפיזיות.
תהליך זה מדגיש את החשיבות של ליווי מקצועי ומיומן בהגשת תביעות מול משרד הביטחון. עו"ד יעקב אמיר פועל ללא לאות להבטיח שכל לקוח יקבל את זכויותיו המגיעות לו על פי החוק, תוך שמירה על רגישות רבה לאתגרים הרפואיים והנפשיים שמציב המאבק במערכת.
לסיכום
סיפורו של ד.ג. מדגיש את המורכבות הרבה שבתהליך קבלת הכרה בנכות מול משרד הביטחון. ההליך המשפטי מול הוועדות הרפואיות דורש הבנה מעמיקה של החוק והנהלים, ויכולת הצגת טיעונים רפואיים ומשפטיים משכנעים. במקרים כאלה, ליווי מקצועי של עורך דין מנוסה, כמו עו"ד יעקב אמיר, עשוי להיות ההבדל בין הכרה חלקית לבין זכאות לפיצוי מלא.
