בני משפחתם של חיילים ומשרתי כוחות הביטחון שקיפחו את חייהם במסגרת שירותם, נותרים עם חלל גדול ותמידי בחייהם, המלווה במקרים רבים במשבר נפשי וכלכלי חמור ומתמשך. משרד הביטחון אחראי לסייע למשפחות הללו להתמודד עם המציאות הקשה שנכפתה עליהן. אולם למרבה הצער, הסיוע למשפחות שכולות אינו מוענק באופן אוטומטי, אלא מחייב את בני המשפחה להגיש בקשה להכרה במעמדה כמשפחה שכולה. בחרנו להקדיש את המדריך הבא לסקירת 3 המקרים בהם מכיר משרד הביטחון במשפחה שכולה.
על זכאותן של משפחות שכולות לקבל סיוע ממשרד הביטחון
חוק תגמולים ושיקום למשפחות חיילים שנספו במערכה, נחקק בישראל בשנת 1950 במטרה לאפשר למשפחות שאיבדו את יקיריהן בעת שירותם הצבאי או הביטחוני, זכות לבקש הכרה במעמדן כמשפחה שכולה. חוק זה מאפשר למשפחות הללו לקבל סיוע כלכלי ממדינת ישראל על סמך מעמדן המיוחד.
הנסיבות שבהן משרד הביטחון מכיר במשפחות שכולות
ישנן נסיבות מסוימות שבהן משרד הביטחון יכיר במשפחתו של חייל שנפל חלל במסגרת שירותו הצבאי, בתור משפחה שכולה, והן:
1. כאשר חייל נהרג בשדה הקרב או במהלך פעילות מבצעית – במצב זה אותו חייל יוכר אוטומטית כחלל צה"ל, והמשפחה של תוכר בתור משפחה שכולה צבאית.
2. כאשר חייל נפטר במהלך השירות הצבאי שלו, אך סיבת מותו איננה חד משמעית ולא מיוחסת ישירות לפטירה בזמן פעילות מבצעית או כתוצאה ממנה. מקרים אלו נופלים לעיתים מזומנות בין הכסאות מאחר ומדובר במעין "תחום אפור" מבחינת מערכת הביטחון.
3. כאשר חייל שקיבל הכרה ממשרד הביטחון בתור נכה צה"ל נפטר לטענת בני משפחתו בשל נכותו.
כאשר הוריו, אלמנתו או ילדיו היתומים של חייל שנפל במערכה מוכרים על ידי משרד הביטחון כמשפחה שכולה, חוק תגמולים ושיקום מזכה אותם בזכות לקבלת פיצוי כספי והטבות שונות מטעם אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון. היקפו ואופיו של הסיוע משתנה בהתאם למעמדם של המבקשים (הורים שכולים, יתומים או אלמנה).
תנאי הסף להכרה במשפחה של חייל ש"נפל במערכה" כמשפחה שכולה
כדי שמשפחה שאיבדה חייל בעת שירותו תוכר בחזקת משפחה שכולה הזכאית לתמיכה ממשרד הביטחון, המקרה נדרש לעמוד בתנאים להלן:
- החלל הוכר בתור "חייל שנפל במערכה" בעקבות פציעה, מחלה או החמרה במצב רפואי קודם, אשר אירעה בזמן השירות הצבאי שלו ו/או בעקבותיו.
- החלל נפל במהלך שירותו באחת המסגרות הביטחוניות שלהלן:
- שירות חובה בצה"ל
- שירות קבע בצה"ל
- שירות מילואים בצה"ל.
- שירות משטרתי
- שירות בשב"ס (שירות בתי הסוהר).
- שירות בשב"כ
- שירות במוסד.
- שירות במשרד החוץ – כאשר מדובר באדם שנספה במסגרת אירוע טרור בחו"ל.
- פעולה בגוף הנחשב כארגון מחתרתי הנחשב כגוף שפעל בישראל לקידום עצמאותה.
- שירות במשמר הכנסת.
- שירות בכיתת כוננות בצבא או במשטרת ישראל.
- שירות ביחידות שייטת וצלילה שצללו בקישון (נפגעי פרשת הקישון שנפטרו ממחלות סרטניות).
- שירות בפנימיה קדם צבאית – כאשר מדובר בחייל שנספה בעקבות חבלה במסגרת או בשל פעילותו.
- שירות בצד"ל – כאשר מדובר במשרת שנספה במהלך פעילות מבצעית בשטחי דרום לבנון.
לעניין זה, תקפה הזכאות גם למשפחותיהם של נכי צה"ל אשר נכותם שבה הכיר משרד הביטחון הובילה למותם.
תנאי הסף להכרה במשפחתו של נכה צה"ל שנפטר לאחר השחרור כמשפחה שכולה
כדי שמשפחתו של נכה צה"ל שנפטר לאחר השחרור תוכר בתור משפחה שכולה, הנפטר צריך להיות מוכר בתור נכה צה"ל ויש להוכיח את קיומו של קשר סיבתי ברור בין הנכות המוכרת ובין הפטירה. אולם מאחר ובמרבית המקרים לא נערכת נתיחה לאחר המוות, אין דרך ודאית לדעת את סיבת המוות.
אי לכך, ההלכה הפסוקה בבתי המשפט בארץ היא שדי בידיעת הסיבה הסבירה לפטירתו של המנוח. אחרי שזו נקבעה, יש לבדוק אם קיים קשר בין הנכות הרפואית של הנפטר לבין פטירתו ובמידה ואכן ימצא קשר כזה בין השניים – אלמנתו תוכר כאלמנת צה"ל – הכרה שתעניק לה זכאות לסעדים שהחוק מעניק לבני משפחתו של חייל שנספה בעת או בעקבות שירותו הצבאי.
חשיבות הוכחת הקשר הסיבתי להכרה במשפחות שכולות
בסעיף 2 ב' לחוק התגמולים והשיקום נקבע שחייל שנפטר בגין פציעה, מחלה או החמרה במצבו הרפואי שהתרחשו בזמן שירותו בצבא, יחשב כמי שנפטר בעקבות שירותו. פירוש הדבר הינו כי במקרים כאלו, ההכרה במשפחה השכולה מותנית בהגשת תביעה ייעודית למשרד הביטחון ביוזמת המשפחה ותלויה ביכולתה להוכיח את קיומו של קשר בין הפטירה לבין תנאי השירות של המנוח.
הדבר מתבצע בדרך כלל באמצעות הצגת עדויות וראיות רלוונטיות לצד חוות דעת רפואית של רופאים מומחים. לעיתים מתעורר גם הצורך בסיוע משפטי מקצועי מעורך דין משרד הביטחון, כאשר אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון מערים קשיים על המשפחה השכולה.
המקרים בהם מכיר משרד הביטחון במשפחה שכולה
שאלות ותשובות בנושא הכרה במשפחות שכולות
משפחה של חייל או משרת שירות הביטחון שנפטר תוכר כמשפחה שכולה, במידה והחייל / המשרת הוכר בתור "חייל שנפל במערכה" בשל חבלה, מחלה או החמרה במחלה שהתרחשו בזמן שירותו ובעקבות שירותו. זאת בנוסף לכך שהחייל נפטר במהלך שירותו בשירות חובה, בקבע או במילואים.
תהליך ההכרה במשפחות שכולות מחייב לעיתים את הוכחתו של קשר סיבתי מוכח בין מותו של החייל / משרת כוחות הביטחון לבין תנאי שירותו. הוכחת קשר מסוג זה מתבקשת לרוב במקרים שבהם החייל / המשרת נפטר אחרי שחרורו משירותו ונסיבות מותו אינן חד משמעיות. למשל, במקרה של נכה צה"ל שמשפחתו טוענת שנפטר בעקבות נכותו שנגרמה בשל שירותו. לצורך זה, במסגרת התהליך להכרה במשפחה שכולה נלקחים בחשבון גם נסיבות הפטירה, גם התפקיד של הנפטר בצבא / שירות הביטחון, גם אופי הפעילות שביצע בשירותו וגם תנאי השירות הצבאי.
במקרים מסוימים משרד הביטחון מכיר במשפחות של נכי צה"ל בתור משפחות שכולות למרות שאין אפשרות להוכיח את קיומו של קשר סיבתי מובהק בין נכותו המוכרת של המנוח ובין פטירתו. הדבר עשוי להתאפשר בנסיבות יוצאות דופן ובאישור מיוחד עבור אלמנות של נכי צה"ל שנפטרו החל מאפריל 1990 ואינן זכאיות לזכויות הניתנות לאלמנה בהתאם לחוק משפחות חיילים. הכרה זו עשויה להינתן לאלמנה שדרגת הנכות של בעלה המנוח עמדה על 50% נכות לפחות בעקבות פציעה בפעילות מבצעית. זאת כאשר כל 50 אחוזי הנכות הללו נקבעו בשל הפציעה בפעילות המבצעית, כאשר גם תסמונת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בעקבות חבלה מבצעית תוכר לצורך זה. כמו כן, הכרה במשפחות שכולות באופן חריג מתאפשרת במקרים מסוימים כאשר קצין התגמולים במשרד הביטחון מכיר במעמדה של המשפחה השכולה חרף הגשת בקשה שאיננה מלאה או שחסרים בה מסמכים מסוימים. אולם לשם כך נדרש לעיתים סיוע מיוחד מעו"ד משרד הביטחון.
כאשר קצין התגמולים במשרד הביטחון מסרב להכיר בבני משפחתו של חייל או משרת כוחות הביטחון שנפטר, במעמד משפחה שכולה, כדאי להגיש למשרד הביטחון ערעור בעזרת עורך דין המתמחה במימוש זכויות של משפחות שכולות.