ב.א., שנפצע במהלך שירותו בשנת 1988, נאלץ להסתפק במשך עשרות שנים ב-2% נכות בלבד. רק לאחר מאבק ממושך וליווי מקצועי של משרדנו, משרד עו"ד גרינברג ושות', הצליח לשכנע את הוועדה הרפואית להכיר בהחמרת מצבו. התוצאה: העלאת אחוזי הנכות, קצבה חודשית מלאה, טיפול רפואי ושיקום. איך נהפכה הקערה על פיה? המאבק והניצחון – הסיפור המלא.
מאבק על הכרה מחודשת בזכויותיו כנכה צה"ל
ב.א. התגייס לשירותו הצבאי בשנות ה-80, ובמהלך שירותו בשנת 1988 נפצע בברכיו בתאונה מבצעית. החבלה אמנם לא הובילה לאובדן כושר תפקוד מידי, אך לאורך הזמן התברר כי הנזק שנגרם לו משפיע על תנועתיות הברכיים וגורם לכאבים כרוניים. לאחר פציעתו, הגיש תביעה לקצין התגמולים, וזה הכיר בו כנכה צה"ל. ב.א נבדק בוועדה רפואית, אך אחוזי הנכות שנקבעו לו היו נמוכים – רק 1% לכל ברך, סך הכול 2%, מה שלא זיכה אותו לא בפיצוי כספי ולא בטיפול רפואי או שיקום.
במשך שנים רבות נאלץ ב.א. להתמודד עם המגבלות שנבעו מפציעתו. למרות ההחמרה ההולכת וגוברת במצבו, לא פנה לוועדה רפואית חוזרת מחשש, כמו רבים אחרים במצבו, שהמערכת לא תכיר בהחמרה או שתייחס את המצב לגילו ולשינויים ניווניים המופיעים באופן טבעי בגוף. ואכן, לא אחת טוענים רופאי ועדות רפואיות כי תהליכים ניווניים הם תוצאה בלתי נמנעת של גיל, ולאו דווקא של פציעות עבר.
החמרת המצב ופנייה לוועדה רפואית מחדש
לקראת אמצע שנות ה-2000, מצב ברכיו של ב.א. התדרדר משמעותית. הליכה ממושכת הפכה למכאיבה, והוא החל לסבול ממגבלות תפקודיות שפגעו בשגרת יומו. לאחר התלבטויות רבות, החליט לנסות ולהגיש בקשה לוועדה רפואית חוזרת להחמרת מצב.
כאן נכנסנו לתמונה כמשרד מוביל בעל ניסיון של עשרות שנים בתביעות מול משרד הביטחון. עו"ד יעקב אמיר, שהכיר היטב את האתגרים הצפויים, נקט בגישה יסודית ומקצועית, בחן כל פרט בתיקו של ב.א., אסף מסמכים רפואיים, והפנה למומחה רפואי להכנת חוות דעת רפואית שתתמוך בהחמרת מצבו. המטרה הייתה להציג תיק חזק ומשכנע, כזה שלא יאפשר לוועדה להתעלם מהמציאות הבריאותית של ב.א.
הדיון בוועדה הרפואית – מאבק על כל אחוז נכות
כשהגיע המועד לדיון בוועדה, מצא עצמו ב.א. מול צוות רופאים שסקר את תיקו הרפואי ואת המסמכים החדשים שהגיש. במהלך הדיון עלו מספר תהיות – האם הפציעה המקורית אכן החמירה או שמדובר בשינויים הנובעים מגילו של ב.א.? חברי הוועדה העלו את האפשרות שהכאבים והמגבלות הם תוצאה טבעית של שחיקת סחוס הקשורה לגיל ולאו דווקא של אותה חבלה ישנה.
כאן הפגין עורך דין יעקב אמיר את יכולותיו וניסיונו, והגיב לטענות הוועדה בנחישות וביעילות, תוך הסתמכות על ניסיון רב שנים בתיקים דומים. עו"ד אמיר הציג מקרים תקדימיים שהוכרו בעבר על ידי בתי המשפט, והדגיש את העובדה שמצבו של ב.א. תועד לאורך השנים כנובע ישירות מהפציעה הצבאית. כמו כן, הציג עורך דין אמיר חוות דעת של אורתופד בכיר מומחה לברכיים, שהבהירה באופן חד משמעי כי החמרת מצב הברכיים אינה תוצאה של גיל בלבד, אלא קשורה בקשר הדוק לחבלה המקורית בשירות.
יכולת ההצגה המקצועית והדיוק המשפטי שסיפק משרדנו, סייעו להטות את הכף לטובת ב.א. המומחים מטעם הוועדה התרשמו מהיקף החומרים ומהבהירות המשפטית, מה שתרם לקבלת החלטה לטובת הלקוח.
ההחלטה: הכרה באחוזי נכות מוגדלים
לאחר הצגת כל המסמכים ושמיעת טענות עורך הדין, קיבלה הוועדה החלטה להעלות את אחוזי הנכות של ב.א. ל-10%. כל ברך הוערכה ב-5% נכות, ובכך נוצרה הכרה מחודשת ומשמעותית במצבו.
עבור ב.א., מדובר היה בהישג חשוב. לא רק שהפעם הוועדה הכירה בחומרת מצבו, אלא שהשינוי התבטא גם בזכויות מעשיות: הוא זכאי עתה לקצבה חודשית, טיפולים רפואיים מותאמים ושיקום – זכויות שלא ניתנו לו קודם לכן. ההקלה שהרגיש הייתה לא רק פיזית, אלא גם נפשית. לאחר שנים של התמודדות מול מגבלות שלא זכו להכרה, סוף-סוף קיבל את מה שמגיע לו.
